5 משאבים הנעלמים מן העולם!

כאשר אנו מדברים על 'מחסור במשאבים', רובנו מיד חושבים 'נפט'. אבל הסיבה היחידה שנפט הוא המפורסם מבין המשאבים המדלדלים בעולם, הוא משום שאנו מרגישים את החסרון בכיס שלנו, בזמן שאנו צופים במחירי הדלק מאמירים ואת חשבון הבנק שלנו מדרדר.

אבל לרוע המזל, נפט אינו המשאב היחיד שמתחיל לאזול בעולם, ישנם משאבים אחרים, חשובים לא פחות ולעיתים אף יותר, אשר הינם בסכנת הכחדות.

5. הליום

אז אין הליום, למי אכפת?  אז לא נקנה את הבלונים האלה שהילדים תמיד מתעקשים לקבל, והם ימנעו מלראות את הבלון מתרוקן תוך יומיים ונופל לרצפה. לא הפסד גדול?

הפסד גדול, גדול מאוד.

הליום משמש את כולנו באין ספור דרכים. יש לו את נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר מכל החומרים בעולם. הוא משמש כמעט בכל המצאה טכנולוגית, ממכונות MRI בבתי החולים ועד לכבלים אופטיים והמסך בו אתם מסתכלים ברגע זה.
הליום הוא הגיבור המסתורי, הבטמן של עולם ההייטק. עד היום אנו מוצאים לו שימושים חדשים ומעניינים.

בניגוד לנפט, אנחנו לא משלמים יותר על הליום. אם היינו משלמים את המחיר האמיתי של הליום, לפי הכמות שלו בעולם - בלון הליום היה עולה לנו בערך 400 שקל!

מדוע הוא אוזל בעולם?

ארצות הברית מחזיקה בלא פחות מ- 80% ממאגר ההליום בעולם. לפי החלטה טפשית במיוחד, הם חתמו על חוזה בו הם הולכים להפטר מכל ההליום שלהם, אם במכירה או אם בשימוש, עד שנת 2015.

כמובן, אם נסיים את כל ההליום שקיים באדמה, נוכל לקצור עוד הליום מן האטמוספירה, חבל רק שמחיר הליום יעלה אז פי 10,000 ממחירו הנוכחי.

4. שוקולד

בלי לבדוק בכלל, אנחנו יכולים להיות בטוחים ב- 100% ששוקולד נמצא בשליש מהמוצרים בסופרמרקט. הוא כה נפוץ, שאנו יכולים להיות בטוחים בכך שהוא לעולם לא ייגמר. הרי תעשיית השוקולד היא ענקית, ובוודאי יש להם מערכת מסודרת ומתוחכמת להבטיח כי השוקולד לא יגמר לעולם.

מזל שתעשיית השוקולד לא מבוססת על עבודה פיזית שוברת גב בארצות העולם השלישי, משכורות רעב וילדים עבדים.

אוי, רגע.

מצטערים, אבל רוב הקקאו בעולם מגיע ממערב אפריקה, וברוב המטעים עובדים ילדים תחת תנאי עבדות. אז כן, אפשר לפתור זאת בכך שנוציא משם ילדים ונכניס עובדים בוגרים עם משכורת נורמלית.

אבל בכך לא פתרנו את הבעיה.

הבעיה האמיתית היא שלחקלאי הממוצע במערב אפריקה, גידול קקאו פשוט לא שווה את זה.

ראשית, גידול עצי קקאו הוא תהליך ארוך ומייגע, כאשר עוברים חמש שנים בין כל יבול. כל העבודה חייבת להתבצע ביד תחת השמש הקופחת, ובסוף היום - החקלאי הממוצע יכול לצפות למשכורת של 2.5 שקל.

בעיה נוספת עם עצי הקקאו היא שאפשר לגדלם אך ורק במקומות סמוכים לקו המשווה, אחרת הם לא יגדלו. אם אתם יודעים קצת גאוגרפיה ופוליטיקה עולמית, תזהו את הבעיה - אלה אזורים עניים וחסרי יציבות פוליטית, כך שגם שם נתקל באותן הבעיות.

אין פלא שמחירי הקקאו העולמיים הוכפלו בשש השנים האחרונות, והם ימשיכו לעלות.

3. טקילה

המשקה המקסיקני המפורסם נמצא בצרות זה מספר שנים, והשילוב הגרוע של דרישה גבוהה ויבולים חולים גרמו בעבר לאיום רציני באספקתו.

אך עתה ישנו סיכוי שצמחי הקקטוס מהם מופק המשקה יעלמו לחלוטין.

בשנת 2006, נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש הבן, הכריז על רגולציות חדשות אשר מטרתן הייתה להחליף נפט בחומרי דלק ביולוגיים, ובכך להוריד את הסתמכותה של ארה"ב על נפט.

הדלק הביולוגי המועדף ביותר הינו אתנול, המופק מתירס.

ההחלטה הקפיצה את מחירי התירס עד כדי כך שחקלאים רבים במקסיקו החליטו שירוויחו הרבה יותר אם יסבו את החווה שלהם לגידול תירס וימכרו אותו לארה"ב להפקת דלק.

למרבה הצער, החקלאים, במאמץ לפנות שטח, החלו להבעיר מיד שדות עצומים של צמח הקקטוס ממנו מופקת הטקילה, קקטוס האגאב.

כיום, תפוקת הטאקילה פחתה ב- 35%, ולאוהבי המשקה אנו ממליצים - קנו ואחסנו. עוד כמה שנים שוט טאקילה יעלה הרבה יותר.

2. זרחן

לא יהיה מוגזם לומר כי חייו של כל אדם בעולם כולו תלויים בקיומו של זרחן.

הזרחן משמש אותנו בכדי לייצר דשן, ובלעדיו, אין סיכוי שתפוקת המזון העולמית תעמוד בדרישת האוכלוסיה.

מומחים מאוסטרליה, ארה"ב ואירופה מסכימים היום כי המאמץ העולמי לייצר דלקים ביולוגיים מעמיד בסכנה את כמות הזרחן בעולם. הם משערים כי הזרחן בעולם ייגמר בתוך 30 שנה. וכאשר מומחים משלוש יבשות מסכימים, יש סיבה לדאגה.

המשבר הוא כה מאיים, עד כי שבדיה החלה להתקין אסלות מיוחדות אשר מסננות את הזרחן מהשתן שלנו ומאחסנות אותו לשימוש.

כמובן הדבר ניכר כבר במחיר, ובשנים האחרונות מחירם הגלובאלי של סלעי זרחן עלו ב- 700 אחוז!

הדרישה לזרחן רק עולה, ומדינות כבר נאבקות על הכמויות הנותרות ומאחסנות ככל האפשר.

1. מים

סרטים פוסט-אפוקליפטיים רבים מתארים סיטואציה בה המים נדירים בעולם. אבל בסופו של יום זוהי בדיה, לא? אלה מים, ורובנו רואים כמויות אדירות של מים כל יום, אפילו בישראל הצחיחה. יש כמובן מדינות עולם שלישי בהן מים נקיים הינם מצרך נדיר, אבל אנו לא מצפים שיהיה מחסור בארצות מודרניות ומפותחות. הרי אנו לא רואים אנשי עסקים וחברות משקיעים במים.

הסיבה היא שהם עושים זאת בשקט.

בטקסס, טי. בון. פיקנס הוא מליארדר ענק אשר כבר שנים קונה את הזכויות לשאיבת מים בארה"ב, הוא נלחם זה 15 שנה בחברות פרטיות וממשלתיות המנסות לקבל חזקה על הזכות בעצמן. כמויות המים הנקיות הולכות ומתמעטות, ומדינות רבות בעולם מתגייסות למאמצי התפלה ומכינות תוכניות לפתירת המחסור.

בנוסף, הדרישה העולמית עולה עם האוכלוסיה, אנו מבזבזים כמויות עצומות של מים במקלחות, שטיפה, ניקיון ושתיה בכל יום, כמות כה גדולה עד כי כמויות הגשם העולמיות פשוט אינן עומדות בקצב. אין ברירה אלא להמשיך ולחפש דרכים חדשות וטובות יותר להתפיל ולסנן מים מן האוקיינוס. אולי את האוקיינוס לא נצליח לשתות.