איך מים הופכים לקרח, כיצד ציפורים עפות ואיך אנחנו בכלל מסוגלים לנשום? על כל השאלות האלו אנחנו יכולים לענות כיום בקלות, וכולן חלק מעולם מרתק שנקרא "מדע". בעוד שהוא מצליח לסקרן רבים מאיתנו, יש ילדים שלא באמת מתעניינים בו – אני הייתי אחת מהם בצעירותי. אם אתם רוצים לעורר בילדכם את הסקרנות אודות עולם המדע, או שמנגד אתם כבר רואים שהוא צמא לדעת עוד, זוהי הכתבה עבורכם. במסגרתה, אספנו עבורכם 20 שאלות שיעזרו לילדכם ללמוד על תחומים שונים במדע כבר בגיל צעיר, החל מהגן ועד לגיל 9. כל אחת מהן מהווה דרך נהדרת ללמוד גם בבית, והן מעולות בעיקר לימי משבר הקורונה, שבהם הילדים עדיין לא חזרו למסגרות החינוך באופן מסודר. אם ילדכם לא מסתפק בשאלות האלו או מחפש משהו יותר פרקטי, מחכה לכם בסוף הכתבה בונוס של ניסויים ממש מגניבים שתוכלו לערוך עימו בבית.
20 שאלות שיגרמו לילדכם לחשוב כמו מדען
השאלות הבאות מסודרות מהקלות והפשוטות שמתאימות לפעוטות, עד למורכבות יותר – שמיועדות לילדים בגיל 9. אתם יכולים לנסות להשיב עליהן יחדיו בעזרת ניסוי קליל ומגניב, כמו אלו שנציג בפניכם בהמשך ושיענו על שתי שאלות בונוס. אם אין לכם זמן לדון עם ילדכם אודות שאלה מסוימת או לערוך ניסויים מדעיים, תוכלו לבקש מילדכם לחפש תשובות באינטרנט – עמכם או בלעדיכם.
1. איזה חפץ מהבאים קשה יותר?
2. האם החפץ הזה שוקע או צף במים?
3. איזה צבע תקבל בערבוב הצבעים האלו?
4. מה אפשר לבנות עם החפצים האלו?
5. האם יש הבדל בנסיעות של מכונית צעצוע על משטחים שונים (למשל, רך מול קשיח)? אם כן, מהו?
6. איך אפשר להגביה או לחזק את מגדל הקוביות שבנית?
7. האם החומר הזה מתמוסס במים?
8. מה יקרה אם נערבב את המרכיבים האלו יחדיו?
9. כיצד נראה החפץ הזה מבפנים?
10. איך האוכל הזה יכול להשתנות בתנור / במקפיא?
11. מה יכול לזרז / להאט את התהליך הזה?
12. למה מאכלים מסוימים מתחממים כשהם מונחים על השולחן, בעוד שאחרים מתקררים? (למשל, מעדן לעומת מרק)
13. איך הוספת מרכיב מסוים תשנה את הטעם של המנה הזו?
14. מהו הגובה / האורך / המשקל של החפץ הזה, לדעתך?
15. כיצד ניתן לשפר את מטוס הנייר שהכנת?
16. מדוע מעיל או שמיכה מחממים אותך? / מאוורר מקרר אותך?
17. כיצד עלים צומחים ולמה הם משתנים בכל עונה בשנה?
18. כיצד פצעים ושריטות נעלמים בדרך כלל?
19. איך שיער גדל?
20. מאין מגיעה אנרגיה לחפץ הזה?
בונוס: שני ניסויים מגניבים לילדים!
אם אתם לא מסתפקים בשאילת שאלות ורוצים ולהמחיש לילדכם עד כמה מדע הוא תחום מגניב, הנה שני ניסויים פשוטים ובטיחותיים שתוכלו לעשות יחדיו בבית. כל אחד מהם נחלק ל-3 חלקים – ציוד נדרש, אופן ביצוע הניסוי וההסבר המדעי שעומד מאחוריו ושתוכלו לספק לילדכם. חשוב שתדעו שההסברים הללו מתאימים לגילים 8-9, אך גם ילדים קטנים יותר ייהנו לערוך ולצפות בניסויים עצמם, גם אם לא יבינו את ההיגיון המדעי שעומד מאחורי מה שראו.
1. איך מים הופכים לגבישי קרח מחוץ למקפיא?
יש לכם בת שאוהבת לצפות בסרטי "לשבור את הקרח" ואוספת פריטים שלהם? היא כנראה תתלהב מאוד מהניסוי הזה, שיעזור לה להפוך לאלזה לרגע! וכמובן שהוא גם ידהים כל בן, בין אם הוא מחובבי סדרת הסרטים הזו ובין אם לאו.
ציוד נדרש:
1 בקבוק מים מלא
1 כוס או קערה קרמית
1 מגש מפלסטיק או ממתכת
2-3 קוביות קרח
ביצוע הניסוי:
1. השכיבו בקבוק מים על הצד בתוך המקפיא.
2. הוציאו את הבקבוק כעבור שעתיים, רגע לפני שהמים קופאים. שימו לב שאמורים להיות עליו קריסטלים של קרח.
3. הניחו על המגש את הקערה הקרמית בעודה הפוכה, כאשר התחתית שלה פונה כלפי מעלה.
4. מקמו על התחתית שלה את קוביות הקרח.
5. שפכו אט אט את המים מהבקבוק על גבי קוביות הקרח, וראו כיצד נוצרים גבישי קרח מגניבים!
איך זה עובד?
כל מי שיש לו ידע בסיסי במדע ובעיקר בכימיה, יודע שגבישי קרח נוצרים כשמולקולות המים מגיעות לטמפרטורה שבה הן קופאות. אז מדוע הנחנו את קוביות הקרח על הקערה, אם המים יקפאו בכל מקרה? ובכן, מפני שהרבה יותר קל למולקולות המים להפוך לקרח כשהן נמצאות על גבישי קרח קיימים. התהליך הזה קורה בזכות תופעה פיזיקלית בשם "התגרענות", שבמסגרתה חומר מסוים שנמצא סביב חומר במצב צבירה אחר – "מחקה" את מצב הצבירה של זה האחרון. אז האם יש לאלזה כוחות על או שמא מדובר במדע פשוט...?
2. האם מים יכולים "לטייל" בין כוסות?
הדרך היחידה להעביר מים ממקום למקום היא על ידי מעבר ממקום גבוה לנמוך יותר – למשל, כשהם נשפכים מברז או כשאנחנו מוזגים אותם מבקבוק או קנקן. האמנם? ובכן, הניסוי הבא יראה לכם שהקביעה הזו לא מדויקת, ויסביר לילדים שלכם איך עובדים חוקי המשיכה בכל הקשור למים. אם תשאלו אותנו, הניסוי הזה הוא כמו קסם מגניב, ואם תערכו אותו עם צבע – הוא יראה נפלא! בסוף הכתבה מופיע סרטון המציג את הניסוי מההתחלה עד הסוף.
ציוד נדרש:
2 כוסות שקופות זהות
מים
כמה טיפות של צבע מאכל או דיו של טוש – לא חובה, בגוון לבחירתכם
1 מגבת נייר – מקופלת למלבן בגודל 23X5 ס"מ
ביצוע הניסוי:
1. מקמו את שתי הכוסות אחד ליד השנייה, במרחק של כ-6 ס"מ זו מזו.
2. מלאו את אחת מהכוסות במים – עד לחצי מהגובה שלה. השאירו את השנייה ריקה.
3. אם בחרתם לצבוע את המים, טפטפו לתוכם מספר טיפות של צבע מאכל וערבבו עד שהם נמהלים לחלוטין בנוזל.
4. טבלו צד אחד של מגבת הנייר המקופלת בנוזל שבכוס המלאה, ומקמו את הצד השני בכוס הריקה.
5. צפו בניסוי ובקשו מילדכם לענות בעל פה או בכתב על השאלות הבאות:
מה קורה לצד הרטוב של המגבת?
האם יתכן שהמים מהכוס המלאה יעברו לזו הריקה?
6. הניחו לכוסות ובדקו כעבור שעה מה קרה עם הנוזל. שאלו את ילדכם האם לדעתו הכוס שהייתה מלאה תתרוקן, והמים יעברו לזו שהייתה ריקה. אם הוא רוצה, בקשו ממנו לכתוב את תשובתו.
7. הניחו לכוסות ובדקו אותן שוב כעבור שעתיים – האם ההשערה של ילדכם אוששה?
איך זה עובד?
ילדכם כנראה יחשוב שהמים בניסוי הפרו את כוח המשיכה ושבטח העברתם אותם לכוס השנייה בלי שהוא שם לב, אבל בפועל מדובר בתהליך שנקרא "נימיות". במסגרתו, מים יכולים לנוע נגד כוח המשיכה הודות ליכולתן המדהימה של המולקולות שלהם להיצמד אחת לשנייה וגם לסיבי מגבת הנייר. אך איזה מהקשרים הללו הוא חזק יותר ולכן משפיע על תנועתם? התשובה לכך מפתיעה, כאשר הקשרים החזקים שיש בין הסיבים למים חזקים יותר מאלו שיש בין מולקולות המים. כתוצאה מכך, המים מסוגלים "לטייל" למעלה על גבי אותה מגבת נייר, "לצאת" מכוס אחת ו"להיכנס" לשנייה. נכון שזה מגניב?
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: