איך משבר הקורונה השפיע על הנפש שלנו?

מה זה תשישות משבר?

לפי ד"ר פטרוס לווניס, פרופסור ומנהל מחלקת הפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה רוטגרס בניו ג'רזי, בכל מקרה של משבר אנחנו מגיבים ב-4 שלבים:

1. השלב ההירואי – כולם מנסים להתאחד ולעשות כל מה שאפשר כדי להגיב מהר למצב ולטפל במשבר.

2. שלב ירח הדבש – אנשים מתחילים להרגיש טוב בנוגע לכך שהם מעורבים בקהילה ובמאבק במשבר.

3. שלב ההתפכחות – זה השלב שבו אנו נמצאים כעת, בו אנשים כבר סובלים מתשישות מהתמודדות עם המשבר.

4. שלב ההחלמה – אנשים מתחילים להחלים מהמשבר ולבנות מחדש את חייהם.

השלב השלישי, בו אנו נמצאים כעת, יכול להימשך מספר חודשים, ובמהלכו אנשים מרגישים רע מאוד מכיוון שהנפש שלהם כבר תשושה מהתמודדות עם המצב הלא שגרתי הקיים. 

ד"ר פירדאוס ס. דהבהר, פרופסור במחלקת מדעי הפסיכיאטריה וההתנהגות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי, מסביר שלחץ קצר טווח שנובע ממנגנון ה"הילחם או ברח" הוא די בריא ועוזר לנו להתמודד עם אתגרים. עם זאת, כשהלחץ הופך לכרוני ונמשך מספר שבועות, חודשים או שנים, הוא עלול להזיק ולגרום לנו לתשישות נפשית.

מעבר לכך, אלו שפעילים מאוד בשלבים הראשונים של המשבר חווים פרץ של אדרנלין, אך הגוף לא יכול להיות במצב שכזה למשך זמן רב, ולכן גם הם בסופו של דבר מרגישים שהם מתרסקים ושהעולם מתחיל להכביד על כתפיהם.

מה התסמינים של תשישות משבר?

פרט לשינויים בדפוסי השינה, בתיאבון ובשגרת החיים הכללית, לווניס טוען כי תסמיני תשישות המשבר יכולים ללכת ל-2 כיוונים: האחד הוא עוררות יתר, או במילים אחרות חרדה ברמה גבוהה, וזה מצב שבו אנשים נהיים עצבניים מאוד וכל דבר קטן עלול להכעיס אותם. אפילו תזכורת קטנה בנוגע למשבר יכולה לגרום להם להגיב באופן רגשי ולא פרופורציונלי. 

הכיוון השני הוא חמור ומשמעותי יותר, וגם קשה יותר לאבחן אותו, והוא תופעה של התכנסות עצמית ונסיגה. במקום החרדה שאופיינית לשאר האנשים, אלו שיסבלו מהתסמין הזה לא יראו מודאגים כלל בנוגע למשבר, ולמעשה לא יהיה אכפת להם יותר מההשלכות שלו על העולם או על חייהם. כך בעצם הם מפסיקים לעשות את מה שנדרש מהם כדי להתמודד עם המשבר.

מה אפשר לעשות בנוגע לתשישות משבר?

לווניס אומר שבעוד שאיננו יכולים להימנע מתשישות משבר, אנחנו בהחלט יכולים להקל על עצמנו אם אנו סובלים ממנה. לפניכם כמה הצעות שלו להתמודדות עם תשישות משבר:

• טפלו בארבעת עמודי התווך של הרווחה הפיזית, שהם תזונה, שינה, יחסי מין ופעילות גופנית.
• שמרו על קשר עם בני המשפחה, החברים והחברה בכללותה. לווניס מציע להשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותכם לשמירה על יחסים חברתיים ובה בעת על ריחוק חברתי.
• נסו לשמור על השגרה שלכם כמה שיותר, זה יעזור לכם להרגיש שהחיים מעט יותר נורמליים.

בנוסף להמלצותיו, דהבהר ממליץ גם על הדברים הבאים:

• הגבילו את החשיפה שלכם לאמצעי תקשורת. חשוב שתישארו מודעים למצב, אך לא 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע.
• שאפו להחליף את הכעס שבכם על המצב בתחושת הערכה למה שעוד יש לכם להגיד עליו תודה. למרות שזה יכול להיות קשה, זה יסייע להפחית פחדים, חרדות, לחצים ותשישות.
• עסקו בפעילויות בטיחותיות שאתם נהנים מהן, כמו אמנות, דיג או כל דבר אחר שלא דורש התקהלות. המטרה היא לעסוק בדבר מה שישרה עליכם מצב רוח טוב ויעזור לכם לשכוח את שטף החדשות הרעות שאנו מקבלים בחודשים האחרונים.
• נסו יוגה או מדיטציה, שכן פעילויות אלו ידועות בכך שהן מפחיתות חרדות ביעילות. אם אף פעם לא עשיתם את זה, עכשיו זה הזמן. לחצו כאן כדי להכיר כמה טכניקות מדיטציה שלא הכרתם.

הן דהבהר והן לווניס טוענים שחשוב לחפש עזרה מקצועית אם הטיפים האלה לא עוזרים לכם. אם אתם חווים תסמינים חמורים כמו ירידה במשקל, נדודי שינה או כל בעיה אחרת בתפקוד היומיומי שלכם, אלו הם סימנים לכך שעליכם לפנות לאיש מקצוע שיוכל לסייע לכם.

דהבהר מוסיף כי סיוע שכזה לא יהפוך תמיד לדבר מה קבוע, כשבמקרים רבים תצטרכו רק הדרכה לפרק זמן קצר, שמטרתה תהיה לסייע לכם לחזור למסלול החיים הנכון ולהימנע מבעיות נוספות שעלולות להיווצר אם לא תעשו דבר.

בשורה התחתונה

למרות שבתחילה אנחנו מגיבים למשבר על ידי הפרשת הורמוני לחץ שמסייעים לנו להתמודד איתו היטב, אם המצב הזה נמשך זמן רב אנחנו בסופו של דבר מגיעים למצב של תשישות. עשו מה שאתם יכולים כדי לנהל את תשישות המשבר שאתם חווים, טפלו בבריאותכם הפיזית והנפשית, שמרו על קשר עם בני משפחה וחברים, ואם כל אלה לא עוזרים, פנו לעזרה מקצועית וקבלו הדרכה לטווח קצר שתעזור לכם לחזור לחיים נורמליים.