ראשי > בריאות ומשפחה > תזונה ובריאות

חוקרים מהטכניון הציגו שיטה לבדיקת קורונה עבור עשרות אנשים במקביל

מאת: עופר בר אל

844

גודל גופן:

א א

אחת מהבעיות הקשות שהופכות את נגיף הקורונה למסוכן מאוד היא העובדה שלפעמים אדם שנושא את הווירוס כלל לא מודע לכך משום שהוא לא מפגין שום תסמינים. האדם הזה יכול להדביק אנשים שלא יהיה להם מזל דומה, והם יסבלו מתופעות הלוואי והתסמינים של הקורונה, עליהם תוכלו לקרוא בהרחבה כאן. בכל רחבי העולם נעשים מאמצים כדי לבדוק כמה שיותר את תפוצת המחלה באוכלוסייה הכללית לא רק כדי להבין עד כמה היא כבר התפשטה, אלא גם משום שזהו צעד חשוב בדרך לשיטוח עקומת ההדבקה. זו למעשה המשימה העיקרית של מדינות רבות וגם של ישראל, אך למרות שזה נשמע קל, רוב מערכות הבריאות והמדינות בעולם לא ערוכות לבצע בדיקות שכאלה בקנה מידה רחב. מדענים רבים מנסים למצוא דרכים לשנות את המצב הזה, וממש לאחרונה (18.3.2020) הציגו אנשי הטכניון בחיפה בדיקה שעשויה לעשות בדיוק את זה!

פיתוח ישראלי לאבחון קורונה בקנה מידה רחב: אישה במעבדה

החידוש הישראלי: בדיקת pooling לאבחון קורונה בקנה מידה רחב

נכון לעכשיו, בדיקות קורונה מתבצעות בשיטה בשם PCR שהיא דרך מקובלת לבצע ניטור נגיפים. באופן מעשי, דגימות שנלקחות מאנשים עוברות בדיקות שאורכות שעות רבות, וזאת על מנת לאבחן האם קיים בהן רצף גנטי ייחודי של נגיפים. פרק הזמן הארוך שדרוש לקבלת התוצאות יוצר צוואר בקבוק שמקשה על מערכת הבריאות בארץ, וגופים דומים בעולם, לקבל כמות גדולה של נתונים עדכניים בפרק זמן מהיר. המצב הזה, שבמסגרתו נבדקים כ-1,200 אנשים ביום, לא מאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה - מידע חשוב למלחמה במגפה. כאן נכנס לתמונה החידוש של הטכניון, בדיקות על פי גישת ה-pooling שיוכלו להאיץ משמעותית את קצב העבודה.

פרופסור רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, מסביר ש-pooling היא למעשה שיטת בדיקה שעד עכשיו לא הותאמה לנגיף הקורונה, והיא מתבססת על עיקרון של בדיקה משותפת של מספר דוגמאות במבחנה בודדת. בעקבות עבודתם, שנעשתה בשיתוף פעולה עם הקריה הרפואית רמב"ם, החוקרים הראו שגם כאשר מבוצעת בדיקה ל-64 דגימות שונות במערכת, ניתן לקבל זיהוי של הימצאות הנגיף באחת מהן ואז לעבור לבדיקה פרטנית יותר של כל אחד מהנבדקים. אם אין זיהוי חיובי של נגיף הקורונה, הרי שלמעשה בוצעה בדיקה אחת בלבד במקום 64 וכך נחסך זמן עבודה רב מאוד. גורמים בכירים שהיו מעורבים בשיתוף הפעולה שהוביל להצגת השיטה היעילה הזאת, למשל מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב"ם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן, אומרים ששילוב של pooling בתהליכי בדיקת הקורונה בקרב הציבור הרחב יכול להגדיל משמעותית את קצב הבדיקות.

פיתוח ישראלי לאבחון קורונה בקנה מידה רחב: נגיף

סיכום

אין ספק שיש סיבה מוצדקת לשמחה וגאווה בעקבות הפרסום הזה. לפי ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, יכול להיות שבמקום לבצע בדיקה פרטנית לכל דגימה שמגיעה למעבדה, גישת ה-pooling תאפשר לבדוק 32 או 64 אנשים במקביל כדי לאשר או לשלול את הימצאות נגיף הקורונה. כולנו מקווים שהשיטה הזאת, או טכניקה דומה לשיפור היעילות, תתחיל לפעול כמה שיותר מהר, ואז כאן בארץ - ואולי גם בכל רחבי העולם - נהיה קרובים יותר לניצחון על נגיף הקורונה בזכות ההמצאות של המוח היהודי.

שתף כתבה