נשימה בטנית: טכניקה קלה לטיפול בריפלוקס קיבתי וישטי

מהו הקשר בין אופן הנשימה לבין הופעת הרפלוקס?

הסוגר הוושטי התחתון הוא החלק בגופכם שמונע מן האוכל לעלות חזרה מהקיבה אל הוושט; כאשר אתם סובלים מרפלוקס קיבתי-וישטי, זה לרוב נובע מכך שהסוגר הזה לא יכול לעשות את עבודתו כנדרש, מסיבות כאלו ואחרות. בנוסף לכך, מרבית האנשים לא מודעים לכך שהסוגר הזה חוצה את הסרעפת – שריר רב עוצמה שדוחף אוויר לתוך הריאות שלכם. תוצאותיהם של מחקרים שונים שנעשו בעניין, הראו ששימוש בסרעפת בזמן הנשימה עשוי להשפיע לטובה על הסוגר הוושטי התחתון ולשכך את תסמיני הרפלוקס.

על מנת להבין כמה חזק הקשר בין הנשימה לבין האיברים המעורבים בתהליך העיכול ועלולים לגרום לרפלוקס, ניתן להסתכל על שני מחקרים: האחד פורסם בכתב העת האמריקאי לפיזיולוגיה ובו נמצא כי יש קשר בין היפרוונטילציה (נשימת יתר) לבין ירידה בתפקוד התנועתי של הוושט. במחקר השני, שפורסם בכתב עת אחר לגסטרולוגיה, נמצא כי סרעפת שהייתה מכווצת מדי גרמה לסוגר הוושטי התחתון להיות משוחרר מדי, והפכה אותו לפחות יעיל.

כיצד נשימה בטנית מסייעת להרגעת הרפלקוס?

כפי ששמה ודאי מרמז, נשימה בטנית מרחיבה את הבטן שלכם, מה שמאפשר לסרעפת לזוז יותר בחופשיות. בעזרת טכניקת הנשימה הזו, הסרעפת יכולה לנוע מעלה ולהיצמד חזק יותר לריאות שלכם, כך שתנשפו יותר אוויר החוצה, ומנגד, הסרעפת יכולה גם להתרחב יותר אל עומק הבטן, וכך מתאפשרת שאיפת והכנסת אוויר פנימה.

במחקר שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקאית לגסטרולוגיה, נבדקו נחקרים שהתנסו בטכניקת הנשימה הזו למשך 9 חודשים, ונמצא כי "נשימה בטנית יכולה להיטיב עם הסובלים מרפלוקס" וכי "ההתערבות הזו באורח החיים, שלא כוללת נטילת תרופות, עשויה לצמצם את הסבל הנגרם מרפלוקס קיבתי-וישטי".  

כך תתחילו להתאמן על טכניקת הנשימה הבטנית

כדי להתחיל לאמן את עצמכם לנשום מהבטן באופן מודע, עשו את הצעד הראשון ונסו את הטכניקה הבאה על פי השלבים שנפרט כעת:

א. שכבו על הגב על גבי מזרון או משטח נוח, ותנו לנשימות שלכם לזרום בצורה טבעית; בשלב הזה, אנשים רבים מוצאים שהחזה שלהם עולה ויורד, והם נושמים ממנו. מה שאנחנו רוצים לעשות כרגע הוא להעביר את הנשימות מטה, כלפי הבטן.

ב. מקמו יד אחת מתחת לצלעות שלכם, ואת האחרת על החזה שלכם. קחו נשימה ארוכה ועמוקה דרך אפכם, והתמקדו בלהרגיש את הבטן שלכם מתרחבת. היד שמתחת לכלוב הצלעות שלכם אמורה לעלות עם הנשימה, בזמן שהיד שעל החזה לא צריכה לזוז כלל.

ג. בזמן שאתם נושפים החוצה את האוויר, התמקדו בלהדק את שרירי הבטן שלכם ולמשוך אותם פנימה, כלפי עמוד השדרה. היד שתחת הצלעות שלכם אמורה לרדת כעת מטה לכיוון הרצפה, בזמן שהיד שעל החזה עדיין לא צריכה לנוע בכלל.

רוב האנשים אמנם מעדיפים לבצע את התרגיל הזה בשכיבה, אך ברגע שתתרגלו אליו - תוכלו להתחיל לעשות אותו גם בישיבה או בעמידה. בנוסף זכרו: התרגיל הזה אמור להיעשות כמה שיותר רחוק מזמני הארוחה שלכם; הוא נועד על מנת להרגיל את גופכם להעסיק את הסרעפת ולערב אותה בתהליך הנשימה, אפילו כשאתם עושים זאת באופן לא מודע, ולכן לא הוא ולא שאר התרגילים שנציג כאן לפניכם מיועדים להיעשות על בטן מלאה.

בסרטון הבא תוכלו לצפות בד"ר עומר הירש, כירופרקט ונוירולוג תפקודי, מסביר על טכניקת הנשימות הבטניות ואף מדגים את ביצועה:

צורות שונות של נשימה מהבטן: הרגילו את גופכם לנשום נכון כל הזמן

צורות מתקדמות יותר של נשימה סרעפתית ניתן למצוא במסורות יוגה ומדיטציה שונות. כך למשל ישנה טכניקה ששמה קפלבהאטי פראניאמה (Kapalbhati Pranayama) ובה מתרגלים נשימה בטנית תוך כדי ישיבה בתנוחת לוטוס (שיכול רגליים) למשך 20 פעמים ברצף. בתרגיל אחר, שנקרא בהסטריקה (Bhastrika), יש לבצע נשימות בטניות במקצבים של 10 ,20 ו-30 פעמים, עם 30 שניות הפסקה בין כל סיבוב וסיבוב. בטכניקה ששמה אנאלום וילום (Anulom-Vilom) מבצעים נשימות בטניות למשך 5 דקות, כאשר שואפים את האוויר דרך הנחיר השמאלי של האף ונושפים אותו דרך הנחיר הימני.

כאמור, עליכם לזכור שכל התרגילים הללו לא אמורים להיעשות ממש אחרי ארוחה, אלא כמה שיותר זמן אחריה. בזמן הסעודה ומעט אחריה כל שעליכם לעשות הוא לשים לב שהבטן שלכם עולה ויורדת כראוי, בזמן שאתם נושמים בעדינות.

לסיכום

לא משנה באיזה טכניקת נשימה בטנית תבחרו – בבסיסית או במתקדמות מעט יותר שהצגנו בפניכם – מה שחשוב הוא שתיקחו אחריות על נשימתכם גופכם. הימנעו מעישון, בייחוד אם אתם סובלים מרפלוקס, ובנוסף לכך, התקינו מסנני אוויר בביתכם והקפידו לבצע על 30 דקות של כושר לפחות ביום. האסטרטגיות הללו יכולות לסייע לכם לחזק את נשימתכם כך שתוכלו להתמודד טוב יותר עם בעיות רפלוקס.