בדיחה: האישה שמגדלת 10 ילדים בלי לעבוד | בדיחות על משפחה
גודל גופן:
אא
המשפחה שלנו היא אחד מהמקורות הכי גדול לבדיחות. בין היתר תוכלו למצוא כאן בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
בדיחות על משפחה כוללות בתוכן מגוון ענק של בדיחות כגון, בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
כתבת חדשות מקומית שמעה על אישה שמצליחה לגדל עשרה ילדים בלי בעיות ולדאוג לכל מחסור שלהם, למרות שהיא בכלל לא עובדת. היא הגיעה לבית של האישה המסתורית כדי לבדוק איך זה ייתכן והופתעה לגלות שהוא היה גדול למדי ומטופח היטב. היא דפקה בדלת והופתעה פעם נוספת כשראתה שהאישה שפתחה אותה עבורה הייתה בסך הכל בת כ-30. הכתבת הסבירה לאישה שהיא רוצה לראיין אותה, והיא הסכימה.
"הבנתי שיש לך עשרה ילדים, זה נכון?" פתחה הכתבת ושאלה.
"נכון מאוד" השיבה האישה.
"וזה נכון שאת בכלל לא עובדת?" המשיכה הכתבת.
"זה נכון מאוד" חזרה האישה ואמרה.
"לא קשה לך לגדל אותם ככה?" שאלה הכתבת בפליאה.
"בכלל לא, הם ילדים מאוד נוחים וממושמעים, תמיד באים כשאני קוראת להם ועושים את מה שאני מבקשת" ענתה האישה.
"מעניין מאוד, אפשר לדעת איך קוראים להם?" ניסתה הכתבת להקשות.
"כמובן, קוראים להם משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה ומשה".
"רגע מה?" שאלה הכתבת ההמומה, "לכל 10 הילדים שלך קוראים משה? איך זה הגיוני???"
"ככה יצא" הגיבה האישה באדישות.
"אז מה את עושה אם את רוצה לקרוא להם לאכול או לצאת מהבית?" חקרה הכתבת.
"אני פשוט קוראת 'משה' והם כולם באים" השיבה האישה.
"אבל מה את עושה כדי שרק אחד מהם יבוא ולא כולם?" המשיכה הכתבת המבולבלת.
"אה זה קל, אני פשוט קוראת להם בשם המשפחה שלהם!"
לאורך כל שנות הנישואים של מיכל וקובי, היא טיפלה בכל מטלות הבית והוא היה חוזר מהעבודה מאוחר בלי לעזור יותר מדי. ערב אחד המצב השתנה...
כשמיכל חזרה הביתה מהעבודה, היא ראתה שארוחת הערב כבר מוכנה, שהבגדים שהיו על החבל מקופלים, הבית היה נקי ואפילו הילדים כבר סיימו את שיעורי הבית! מתברר שבזמן העבודה קובי קרא מאמר על כך נשים שעובדות במשרה מלאה ונאלצות לאחר מכן לעשות את עבודות הבית, עייפות מדי בשביל לקיים יחסי מין. אז הוא החליט לקחת יוזמה...
מיכל המופתעת כמובן מאוד שמחה, ולמחרת היא סיפרה לחברותיה על הערב שלה. "זה היה נפלא! הוא אפילו ניקה את המטבח, שטף את הכלים, החליף מצעים ועזר לילדים להכין את התיק לבית הספר."
"ומה היה אחרי זה?" התעניינו חברותיה.
"זה היה החלק הכי טוב!" ענתה מיכל.
"הוא השקיע גם במיטה?" המשיכו החברות לחקור.
"מה פתאום?! אחרי שהשכבנו את הילדים הוא אמר לי שהוא עייף מדי ונשפך על המיטה!"
פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
חוואי אחד נסע במהירות מופרזת לביתו של שכנו מהחווה הסמוכה, דפק בדלת בעוצמה שכמעט הפילה אותה מצירה, ובעוד שהוא שוצף וקוצף, מי שפתח לו את הדלת היה ילד בן 9 תמים למראה.
״אבא שלך בבית?״ החוואי שאל בצעקה.
״לא אדוני, הוא נסע לעיר,״ ענה הילד, שנותר רגוע.
החוואי היה עקשן, ושאל את הילד, ״אז איפה אימא שלך, היא בבית!?״
״לא אדוני״, ענה הילד ברוגע, ״היא נסעה לעיר עם אבא שלי.״
העצבים של החווי התחלפו בתחושת תסכול, הוא רטן לעצמו ואז שאל, ״מה עם אחיך, מתן? הוא בבית?״
״לא אדוני, הוא עם אימא ואבא שלי,״ אמר הילד.
החוואי עמד שם במפתן הדלת למשך דקה שלמה עם פרצוף זועף, ממלמל לעצמו מילים ורוטן.
״אני יכול לעזור לך במשהו, אדוני? אתה צריך ללוות מאבא שלי כלים? אני יודע איפה הם נמצאים. או שאולי אתה רוצה שאשאיר לאבא הודעה?״
״ובכן״, אמר החוואי באי נוחות, ״האמת היא שאני ממש צריך לדבר עם אבא שלך ישירות. זה בנוגע לאחיך, מתן. הוא הכניס את רחלי שלי להריון.״
הילד חשב לרגע ואז אמר, ״כן, תצטרך לדבר עם אבא שלי על זה. אני יודע שהוא לוקח 500 שקל לפרה ו-750 שקל לסוס, אבל אני לא יודע כמה הוא לוקח על מתן.״
בלונדינית אחת החליטה שנמאס לה מכל הבדיחות שמציגות נשים בלונדיניות כטיפשות, ורצתה להוכיח לבעלה שזה לא נכון דרך מעשים. ביום קיץ חם אחד, אחרי שהוא יצא לעבודה בבוקר, היא החליטה לצבוע מחדש את חלק מחדרי הבית שלהם והתחילה לעבוד…
כשבעלה של הבלונדינית חזר הביתה הוא מיד הריח צבע טרי ולא ראה את אשתו בשום מקום. אחרי חיפוש מהיר הוא מצא אותה שוכבת על הרצפה של חדר השינה לבושה במעיל פרווה מעל לחולצתה. הפנים שלה היו אדומות מאוד והמעיל שלבשה היה ספוג לחלוטין בצבע ובזיעה.
-"מה קרה? הכול בסדר?" שאל הבעל בבהלה.
-"מצוין!" ענתה האישה.
- "מה את עשית פה?"
- "רציתי להוכיח לך שלא כל הנשים הבלונדיניות טיפשות, אז צבעתי את הבית בעצמי!"
- "זה מדהים מאמי, כל הכבוד ותודה רבה, אבל רק תגידי... למה את לבושה ככה? בטח נורא חם לך."
- "רציתי לעשות עבודה יסודית, ועל הפחית של הצבע היה רשום 'לתוצאות הטובות ביותר, שימו שתי שכבות'".
מקור תמונה: canva.comקשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך.
ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו.
“כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?”
“רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול."
- "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג."
- "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”
מקור תמונה: canva.comניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?"
"האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים.
החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך."
כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?"
ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה."
"אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר.
"כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
לאחר שעות רבות של טיסה מחו"ל הגיע אבא אחד לפגוש את בנו האהוב, שמציין שתי שמחות גדולות בחייו באותו היום - בבוקר הוא מסיים קורס טייס כחניך מצטיין ובערב הוא מתחתן עם בחירת לבו.
"תודה רבה שבאת לראות אותי ועשית את כל המרחק הזה" אמר הבן בהתרגשות כשראה את אביו על רחבת המסדרים בבסיס, "זה מדהים שאתה פה בשביל הטקס וגם בשביל החתונה שלי".
"ברור" ענה האבא וחייך: "לא בכל יום אבא רואה את הבן האהוב שלו מקבל כנפיים ואז ישר מאבד אותן!"
לדוד ורבקה הייתה זוגיות יציבה ושקטה במיוחד במשך שנים ארוכות, והם לא רבו ולא התווכחו אף פעם. יום אחד, אחד מחבריו של דוד שאל אותו: ״תגיד, איך הזוגיות שלך ושל רבקה מחזיקה מעמד לאורך כל השנים האלה?״
ענה לו דוד: ״זה פשוט, לי ולאשתי יש הסכם שהיא לוקחת את ההחלטות בנושאים הקטנים ומשאירה לי להחליט מה צריך לעשות בקשר לעניינים הגדולים. היא למשל לוקחת לבד את כל ההחלטות בנושאים כמו איזה בית או מכונית לקנות, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, לאן ניסע לחופשה, מי עושה מה בבית..."
״רגע, אם אלו ההחלטות הקטנות, אז על מה נשאר לך להחליט?״ שאל החבר את דוד.
״מה זאת אומרת?״ ענה לו דוד, ״אני מחליט על מה צריך לעשות בקשר למה שבאמת חשוב בעולם! מלחמת האזרחים בסוריה, המשבר הכלכלי, התחממות כדור הארץ..."
אבא אחד שם לב שהבן שלו לא מצליח ללמוד כמו שצריך לבחינות הבגרות ושואל אותו מה קרה.
"אבא, אני התאהבתי במורה שלי ועכשיו אני לא מצליח להתרכז בכלום! קרה לך פעם דבר כזה?" שאל הבן המתבגר.
"כן, בכיתה ח'..." ענה האבא.
"באמת??? מה בדיוק קרה? מה עשית? תגלה לי הכל!" התלהב הבן.
"אין הרבה מה לספר" ענה האבא, "ברגע שאמא שלך עלתה על זה היא החליטה להעביר אותך בית ספר..."
שירה הקטנה שאלה את אימא שלה: "אימא, למה את תמיד חותכת את הקצוות של הנקניקיות לפני שאת מטגנת אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת יקירה שלי," אמרה האם, "ככה סבתא תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי אותה.
"סבתא, למה את ואימא תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת מתוקה קטנה," אמרה הסבתא, "ככה אימא שלי תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי את סבתא רבתא שלך."
"סבתא רבתא, למה את, אימא וסבתה תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"הסתומות האלה עדיין משתמשות במחבת הקטנה שלי מפעם?!" אמרה הסבתא רבתא.
מוטי חזר ערב אחד מהעבודה, ואשתו הטרייה שירה קפצה עליו בהתלהבות ואמרה לו: "יש לי חדשות טובות! לא יודע איך להגיד את זה, אבל בקרוב אנחנו הולכים להיות שלושה אנשים בבית במקום שניים..."
"אני לא מאמין!" אמר מוטי הנרגש והזיל דמעה של אושר, "את לא מבינה כמה אני מאושר שזה סוף סוף קורה!"
אשתו שירה ענתה: "אני מאוד שמחה שאתה מרגיש ככה מוטי, אז מחר על הבוקר אמא שלי תעבור אלינו..."
רגע לפני שכל המשפחה והאורחים מתחילים ארוחת שישי סביב השולחן, פנתה אימא דינה אל הבת הקטנה שלה ושאלה אותה "את רוצה להגיד את הברכה לפני שכולם מתחילים לאכול?"
"אבל אימא, אני לא זוכרת מה אומרים בברכה..." ענתה הילדה הקטנה בהיסוס.
האם הסתכלה על בתה כשעל פניה חיוך חם ואמרה לה: "הכל בסדר מתוקה, תנסי להיזכר במה שאימא כל הזמן אומרת לפני שאנחנו אוכלים עם המשפחה בשישי."
"נזכרתי!" קפצה הילדה הקטנה באושר, "הו אלוהים...
למה לעזאזל הקרציות האלה תמיד באים לפה?!"
לאחר שהזוג המאושר הביא לעולם את ילדם הראשון, האם סיוון חשבה שבן זוגה צריך לקחת חלק משמעותי בטיפול בעולל החדש ואמרה לו: "אבי, אני רוצה שתחליף את הטיטול לתינוק שלנו."
אבי הסתכל על אשתו ואמר לה: "אני עסוק עכשיו, אני אעשה את זה בפעם הבאה...", סיוון לא אהבה את התשובה, אבל הסכימה בלית ברירה.
כשהגיעה הפעם הבאה, פנתה סיוון שוב לאבי ואמרה לו: "אבי, תוכל להחליף לילד את הטיטול?"
אבי הסתכל מבולבל מאוד על סיוון ואמר לה: "אשתי היקרה, כשאמרתי שאעשה את זה בפעם הבאה לא התכוונתי לטיטול הבא, אלא לפעם הבאה שנביא ילד..."
ילד אחד ישב עם אביו בבית הכנסת ולפתע אמר לו: "אבא, אני צריך להשתין!"
מעט מובך מן המצב ומן המתפללים שסבבו אותם, השיב האב לילדו: "אביב, זה לא מכובד להגיד את המילה הזו בבית הכנסת. בפעם הבאה פשוט תגיד לי 'אני צריך ללחוש משהו'."
שבוע לאחר מכן ישבו האב וילדו בבית הכנסת, וכשהרגיש הילד שהוא צריך לשירותים הוא פנה לאביו ואמר לו: "אבא, אני צריך ללחוש משהו."
האב השיב: "אין בעיה, תלחש לי באוזן..."
איש עסקים מצליח ועשיר נפגש לראשונה עם חתנו הטרי. ״אני מברך אותך על הצטרפותך למשפחה שלנו״ הוא אומר לו, ״וכדי להראות לך עד כמה אני מעריך אותך ודואג לך, אני רוצה להפוך אותך לשותף 50-50 בעסקים שלי. כל מה שאני צריך שתעשה בתמורה זה שתלך למפעל שלי מדי יום ותלמד איך-״
״תסלח לי, אדוני״, מפריע החתן באמצע דבריו של איש העסקים, ״אבל אני שונא מפעלים. אני לא יכול לסבול את הרעש״.
״אני מבין...״ אומר לו איש העסקים, ״אם ככה אז תעבוד במשרד ותהיה אחרי על הניהול של הכספים״.
״אני שונא עבודה משרדית״ אומר החתן, ״אני לא יכול לסבול את התחושה של להיות תקוע מאחורי שולחן עבודה״.
״טוב, תראה״ אומר איש העסקים בחוסר סבלנות, ״הרגע עשיתי אותך לבעלים של חצי מהעסק שלי, אבל אתה לא אוהב מפעלים ולא יכול לעבוד במשרד. אז מה אני יכול לעשות איתך?״
״זה פשוט״ אומר החתן, ״תקנה ממני בחזרה את החלק שלי!״
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא."
הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..."
"לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
יום אחד בבית הספר, המורה פונה ליוני הקטן ושואלת אותו: ״יוני, במה אבא שלך עוסק?״
עונה לה יוני: ״אבא שלי הוא קוסם!״
״מעניין מאוד!״ אומרת לו המורה, ״ומה הקסם הכי טוב שלו?״
״הוא חוצה אנשים לשניים״ עונה לה יוני.
״וואו, זה בטח מדהים לראות את זה!״ קוראת המורה בפליאה, ואז שואלת את יוני: ״יש לך אחים ואחיות?״
״כן המורה״ עונה לה יוני, ״חצי אח ועוד שתי חצאי אחיות!״
שתי סבתות ישבו על המרפסת בבית האבות ודיברו על המשפחה שלהן. אמרה הראשונה: "אני כל הזמן שולחת לנכדים שלי כרטיסי ברכה, מתנות, אפילו צ'קים! ולא משנה כמה אני נותנת להם הם בקושי באים לבקר אותי..."
"זה מעניין", אמרה החברה שלה, "כי גם אני שולחת צ'קים לנכדים שלי כל שבוע והם באים לבקר אותי כל הזמן."
"יש לך מזל", אמרה הסבתא הראשונה, "הנכדים שלך כנראה הרבה יותר אסירי תודה ומנומסים משלי..."
- "לא לא, אני בטוחה שהם עצלנים וכפויי טובה בדיוק כמו הנכדים שלך."
- "אז מה את עושה שאני לא עושה? למה אחרי שאת שולחת להם צ'קים מבקרים אותך ואותי לא?"
- "כי אני לא חותמת על הצ'קים שלי..."
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
בעל מרוקאי אומר לאשתו: "כשאני מתעצבן עלייך ומתחיל לריב איתך, את אף פעם לא רבה בחזרה. איך את מצליחה ככה לשלוט בכעס שלך?"
האישה משיבה בנינוחות: "אני פשוט מנקה את השירותים".
מופתע מהתשובה שואל הבעל המרוקאי: "מנקה את השירותים? איך זה בדיוק עוזר?"
אשתו עונה: "זה עוזר מאוד, כי אני עושה את זה עם מברשת השיניים שלך..."
אמריקאי נוצרי אחד הגיע לחופשה בישראל עם אשתו וחמותו. בזמן שהם בארץ, החמות המבוגרת לא הרגישה טוב ונפטרה במפתיע בחדרה במלון.
אנשי המלון אמרו לאמריקאי: ״אדוני, אם אתה רוצה לקבור את חמותך בארה״ב, צריך לשלם 10,000 דולר על הטסת הגופה. אבל מאחר שהיא נפטרה פה אצלנו במלון, נוכל לארגן לה הלוויה וקבורה כאן בארץ הקודש בחינם״.
״מה פתאום כאן?״ השיב האמריקאי ושילם את 10,000 הדולרים כדי להחזיר את גופת חמותו לארה״ב ולקיים את הלוויה שם.
לאחר שההלוויה הסתיימה באה אליו אשתו של האמריקאי ואמרה לו: ״אני ממש מעריכה את מה שעשית עבור אימא שלי. זה מוכיח שבאמת אהבת וכיבדת אותה״.
ענה לה בעלה: ״בטח שאני לא אסכים שהיא תיקבר בישראל! אחרי שקברו שם את ישו הוא חזר לחיים תוך 3 ימים. אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה עם אימא שלך!״
מקור תמונה: Thomas Quineזוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה.
המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..."
בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?"
בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים.
כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”
מקור תמונה: /depositphotos.comרופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
בחור אחד מתקשר לאימא הפולנייה שלו אחרי הרבה זמן שלא התקשר אליה.
“מה שלומך, לאן נעלמת לי?” שואלת האימא.
“הייתי עסוק אימא, ויש לי משהו חשוב לבשר לך.”
“נו, מה?”
“אני מתחתן… עם אתיופית.”
“אההה, נו, יופי ילד שלי, אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך, אז מילא!”
“רגע, אבל יש עוד משהו חשוב.”
“מה עכשיו?”
“ההורים שלה רוצים לבוא אלינו לשישי-שבת, להכיר אתכם.”
“נו טוב, שיבואו, מה לעשות. אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך. יהיה בסדר.”
“אבל איפה הם יישנו, אימא?”
“אהה, אתה והכלה האתיופית שלך תישנו בחדר שלך. ההורים שלה יישנו בחדר שלי ושל אבא ואבא יישן בסלון.”
“אימא, ואיפה את תישני?”
“אני? עד יום שישי אני כבר אמות…”
שלושה ילדים פרסים מתלוננים על אביהם אחד בפני השני.
ילד 1: "אבא שלי קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 3 מנות!"
ילד 2: "אבא שלי עוד יותר קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 2 מנות!"
ילד 3: "אבא שלי יותר קמצן משלכם! לי הוא הכין רק 5 מנות בארוחת יום ההולדת!"
שני הילדים שאלו אותו איך זה הופך אותו ליותר קמצן, והוא ענה: "הוא הכין אותן מהשאריות של הארוחות שלכם!"
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
יום אחד, כשאימא יצאה לעשות קניות, אורית בת ה-4 החליטה להפתיעה את אביה ולהכין לו כוס תה.
כשאימא חזרה מהקניות, אבא של אורית הצביע על כוס התה שלו ואמר לה בהתלהבות: "תראי את זה! הבת הקטנה והחכמה שלנו הכינה לי את זה לגמרי לבדה!"
האם הסתכלה במבט מוזר על האב ואמרה לו: "וחשבת על זה שהמקום היחיד שיש בו מים והיא מסוגלת להגיע אליו זה האסלה השירותים?"
יום אחד דניאל חזר מוקדם מבית הספר, ואמו שאלה אותו: "למה חזרת כל כך מוקדם הביתה?"
דניאל ענה: "תראי, המורה שאלה בכיתה שאלה ואני היחיד שענה עליה..."
מסמיקה מהתרגשות האם שאלה את ילדה: "וואו! תמיד ידעתי שהבן שלי גאון! מה הייתה השאלה?"
הוא השיב: "השאלה הייתה 'מי בעט את הכדור שפגע בראש של המנהל?'"
עבור לבא-במייל
