נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
חמישה סיפורים ממקור לא ידוע קצרים שמלמדים אותנו הרבה על איך להתנהג לאחרים. |
|
1. להכיר את המנקה |
 |
|
במהלך החודש השני שלי בקולג', המרצה שלנו ערך לנו בוחן פתע. קיבלתי את המבחן, ועברתי מהר על כל השאלות. עיניי נתקעו בשאלה האחרונה: "מהו שמה הפרטי של המנקה?". זאת סוג של בדיחה. ראיתי את המנקה הרבה פעמים. היא היתה גבוהה, שחורת שיער בערך בשנות ה-50 לחייה, אבל למה שאדע את שמה? הגשתי את הבוחן והשארתי את השאלה האחרונה ללא מענה. רגע לפני שהכיתה התרוקנה, שאל אחד הסטודנטים את המרצה אם השאלה האחרונה תכנס לציון של הבוחן. "בוודאי" ענה המרצה. "בקריירה שלך, אתה תפגוש המון אנשים. כולם חשובים. הם ראויים לייחס והדאגה שלך, אפילו אם כל מה שתעשה זה לחייך אליהם ולהגיד 'שלום'" לעולם לא שכחתי את השיעור הזה. גם למדתי את השם שלה, קראו לה דורותי. |
|
2. טרמפ בגשם |
 |
|
לילה אחד, כחצי שעה לפני חצות, עמדה אישה אפרו אמריקאית בשולי הכביש המהיר בגשם הזועף. הרכב שלה התקלקל, היא היתה חייבת טרמפ. כשהיא רטובה עד לשד עצמותיה, החליטה לנופף לעזרה לרכב הבא שיעבור. גבר צעיר עצר, לקח אותה לתחנת מוניות על מנת שתוכל להגיע לאן שתחפוץ. נראה היה שהיא מאוד ממהרת, אבל בכל זאת ביקשה ממנו האישה את כתובתו, כתבה, אמרה תודה והלכה לדרכה. עבר שבוע ולפתע דפיקה בדלתו של האיש. להפתעתו, הגיע אליו משלוח עם טלויזיה ענקית. פתק מיוחד היה מחובר שבו היה כתוב: "תודה שעזרת לי באותו לילה גשום בכביש המהיר. הגשם הקפיא לא רק את הבגדים, אלא גם את הנשמה. ואז אתה הופעת. בזכותך הצלחתי להגיע בזמן למיטה של בעלי ממש דקות ספורות לפני שנפטר. שאלוהים יברך אותך על טוב ליבך. שלך, גברת נט קינג קול. |
|
3. זכור את אלה ששירתו אותך |
 |
|
בימים בהם הגלידה עלתה פחות ממה שעולה היום, נכנס ילד בן 10 לבית קפה והתיישב ליד שולחן. מלצרית ניגשה אליו והניחה לפניו כוס מים. "כמה עולה גלידה בגביע?" שאל הילד. "50 סנט" ענתה המלצרית. הילד הקטן הכניס את היד לכיס וספר את המטבעות שיש לו. "אוקי, וכמה עולה גלידה בכלי פשוט?" חקר הילד. כרגע כבר הרבה אנשים חיכו למלצרית והיא איבדה את סבלנותה "35 סנט" ענתה במהירות. הילד ספר שוב את המטבעות שבידו. "אקח את הגלידה בכלי הפשוט" אמר. המלצרית הביאה לו את הגלידה, הניחה את העודף על השולחן והלכה. הילד סיים לאכול את הגלידה והלך. כשהגיעה המלצרית לנקות את שולחנו דמעות נקשרו בעיניה. 15 סנט הונחו בצורה מסודרת בכלי. הילד יכל לקנות את הגלידה בגביע, אך העדיף לקחת גלידה בכלי פשוט שישאר לו כסף שיוכל להשאיר לה טיפ. |
| 4. המכשול |
 |
|
לפני המון שנים, הניח מלך אבן גדולה במרכז הדרך הראשית, והתחבא בצד על מנת שיוכל לראות מי יזיז את האבן. אנשים עשירים ואמידים מאוד עברו בדרך, חלקם עקפו את האבן מהצדדים, חלקם רטנו על המלך בטענה שהוא לא משגיח על הדרכים, אבל אף אחד לא הזיז את האבן. לפתע הגיע איכר נושא עגלה מלאה בירקות. לפני שהגיע לאבן, הניח את העגלה על הריצפה וניסה להזיז את האבן בכוחות עצמו. אחרי נסיונות רבים ומאמץ כביר, הצליח האיכר להזיז את האבן. הרים האיכר את העגלה ופנה להמשיך בדרכו אך לפתע שם לב לארנק המונח היכן שהיתה האבן. הארנק היה מלא במטבעות זהב ומכתב מהמלך היה מצורף שבו נכתב: "הכסף מיועד למי שיצליח להזיז את הסלע מהדרך הראשית". האיכר למד מה שהרבה אנשים לא מבינים - "כל מכשול, מהווה הזדמנות לשפר את המצב שלנו". |
|
5. לתת את החיים |
 |
|
לפני שנים רבות, כשהתנדבתי בבית חולים, הכרתי ילדה קטנה בשם ליז שסבלה ממחלה נדירה. הסיכוי היחיד שלה להבריא, היה תורמת דם מאחיה בן ה-5, שהצליח לשרוד את אותה מחלה ופיתח נוגדנים שאחותו היתה צריכה. הרופא הסביר את המצב לאחיה הקטן, ושאל את הילד הקטן אם יהיה מוכן לתרום דם לאחותו. ראיתי אותו מהסס לשניה לפני שלקח נשימה עמוקה והכריז "כן, אני אעשה זאת אם זה יציל את חייה". לאחר התרומה, שכב הילד במיטה צמודה למיטת אחותו וחייך, כמו כולנו, למראה הצבע החוזר לפניה של אחותו. לפתע פניו החווירו וחיוכו נמחק. הוא הביט על הרופא ושאל בקול רועד: "עכשיו אני מתחיל למות?". בהיותו ילד קטן, לא הבין הילד נכון את הרופא וחשב שעליו להעביר את כל הדם שלו לאחותו. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: