סגן דב (סידני-בן) שוגרמן ז"ל

דב, בן רוזה ואברהם, נולד ביום א' באדר תרפ"ג (17.2.1923) בלונדון, בירת אנגליה.

בפרוץ מלחמת-העולם השנייה הצטרף לחיל-האוויר הבריטי ושירת בו ארבע שנים כנווט. עלה לארץ ב-5.7.1948 והצטרף לחיל האוויר הישראלי במסגרת מלחמת-העצמאות.

ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) במסגרת "מבצע יואב" נפגע מטוסו מאש נ"מ מצרית ליד מפקדת עיראק-סואידן. הוא נפל יחד עם לאונרד פיצ'ט וסטנדלי אנדריוס.

גופתו לא נמצאה עד היום.

במסגרת המאבק של הישוב היהודי להקמת מדינת ישראל, הוברחו שישה מטוסי בריסטול בופייטר ששימשו במלה"ע ה-2 את חיל האוויר הבריטי. מתוך השישה, רק ארבעה הצליחו לנחות בשלום בבסיס חיל האוויר שברמת-דוד וסומנו במספרים: ד-170, ד-171, ד-172, ד-173.

במקביל לפעולות גיוס הנשק והתחמושת, נערכו פעולות גיוס המוניות של מתנדבים מצבאות בנות הברית. במסגרת זו הצטרפו לחיל האוויר הישראלי שלושה מתנדבים שהוצבו בבסיס רמת דוד: סטנלי אנדריוס (ארה"ב), לאונרד פיצ'ט (קנדה) ודב שוגרמן (אנגליה).

ב-20 באוקטובר, 1948 במסגרת מבצע "יואב" לשחרור הנגב, המריאו ד-171 וד-172 למשימת התקפת כוחות מצריים שישבו בבניין משטרת עיראק-סואידן (היום מצודת יואב). בתא הטייס של ד-171 ישב לאונרד פיצ'ט, בתא המקלען/אלחוטן ישב הנווט דב שוגרמן ואל הטיסה, הצטרף הטייס המקורקע סטנלי אנדריוס.

במהלך התקיפה, נפגע מטוס ד-171 והתרסק סמוך לכפר הערבי איסדוד, בשטח שהיה אז בשליטת הצבא המצרי. סיורים שהתבצעו מהאוויר ומהיבשה, לא הצליחו לאתר את שרידי המטוס ורק תשעה ימים לאחר מכן, כאשר המצרים נסוגו דרומה וכוחות ישראליים השתלטו על מרחב יבנה-אשדוד, משלחת החיפוש של חיל האוויר איתרה את המטוס.

המטוס היה הרוס ושרוף לחלוטין. במרחק של כ-5 מטרים מהמטוס, נמצאו שרידי גופת אחד מאנשי הצוות, שזוהה בהמשך כלאונרד פיצ'ט הטייס.

שרידי המטוס נותרו בשטח ורק בשנת 1994, כאשר דחפורים יישרו שדה פתוח סמוך לאשדוד, צצו מחדש שרידיו של המטוס. השרידים הועברו לתצוגה במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

גופותיהם של דב שוגרמן וסטנלי אנדריוס לא נמצאו עד היום.

סבתא שלי מצד אימא, לילי, היא אלמנתו של הנווט הנעדר דב שוגרמן. הם התחתנו בשנת 1946 בלונדון וכאשר החליט דב להתגייס למאבק להקמת המדינה, סבתא שלי החליטה להצטרף אליו. היא שירתה לצידו בטייסת 103 ונכחה בחדר המבצעים בזמן המבצע הגורלי. מאז שנפל, היא מקדישה את חייה לשימור זכרו של דב באופן כזה שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מסיפור החיים שלי ושל המשפחה שלי.

בשנת 1952, סבתא שלי נישאה בשנית לדייב. סבא שלי, הכיר את סיפורה והיה נכון לאמץ, לטפח ולשמר את הזיכרון של דב. בהתאמה, גם שתי הבנות וששת הנכדים מכירים את הסיפור ולוקחים חלק בהנצחתו עד היום. במובן מסוים, על אף שלא השאיר אחריו צאצאים משלו, אנחנו כולנו הצאצאים של דב שוגרמן. יהי זכרו ברוך.

לקריאת סיפור ההתרסקות המלא של מטוס בופייטר ד-171 - לחצו כאן

מנציחה: טל עזר.