טוראי דוד גורה ז"ל

דוד, בן שמעון ולאה. נולד ביום ה' בכסלו תש"ח (18.11.1947) במילנו שבאיטליה, במחנה פליטים שבאיזור הים האדריאטי לזוג הורים ניצולי שואה.

בן 11 חודשים היה כשעלה ארצה עם הוריו, בספינת המעפילים "טטי" - הראשונה שנכנסה באופן לגלי לחופי מדינת ישראל.

התגייס לנח"ל בינואר 1966. בהמשך, ביקש העברה ליחידה קרבית והוצב כלוחם בחטיבת "גולני".

נפל בב' בניסן תשכ"ח (31.3.1968), בשעת מארב ברמת הגולן.

דוד נולד במחנה פליטים במילנו שבאיטליה, להורים פליטי שואה שעשו את כל הדרך ברגל, דרך האלפים, עם קבוצה מתנועת החלוץ והוא בן 10 חודשים. הם יצאו באונית המעפילים 'טטי' כשזה עדיין היה נגד חוקי המנדט הבריטי. בלב ים הוכרזה מדינת ישראל. כתוצאה מכך 'טטי' הייתה לאונית המעפילים הראשונה שנכנסה לארץ באופן חוקי.

דוד גדל בנתניה סיים את בית הספר היסודי אושיסקין בהצטיינות
והמשיך את לימודיו בבית ספר אורט וסיים בהצטיינות את מגמת האלקטרוניקה. דוד היה ספורטאי בדם! הוא רץ למרחקים ארוכים והרים משקלות. עם זאת קרא הרבה ספרים ושיחק שחמט במועדון נוער בנתניה.

דוד התגייס לצה"ל בינואר 1966 והחל את דרכו בנח"ל, ובהמשך עבר לחטיבת גולני ושירת בגדוד 13. הוא אהב לכתוב וכתב גם על חוויית המארבים.

דוד נפל ביום ראשון, לאחר שהיה בבית שישבת, במארב, לאחר מידע מודיעיני על חדירת אנשי מודיעין סוריים.

המח"ט, אל"מ יונה אפרט, סיפר: "בשעה 20.15 המארב זיהה 3 אנשים ורק במרחק 2 מטר פתחו באש, אבל המזל לא שיחק להם! מאחור במרחק כ-20 מטר היה עוד מסתנן שהשיב אש על המארב כתוצאה מכך נפגע דוד מכדור שחדר לצאוור ומת תוך זמן קצר עוד חייל מהמארב נפצע קשה.

חבריו כתבו עליו שהיה משכמו ומעלה. מטבעו היה שתקן, מעולם לא התווכח, פשוט ביצע.

מפקדיו כתבו שהיה חייל מצטיין. דוד היה מקלען וזה היה נשקו האישי. "למרות הציוד הכבד היה תמיד בין הראשונים בכל הסתערות" כתב אחד המפקדים "ותמיד עזר לחברים שעייפו"

אין ספק שדוד היה מודל לחיקוי, לפחות עבורי. נבון, יפה, ספורטאי. כל הדברים הטובים בבן אדם אחד והכל הלך.

45 שנים עברו והכאב קשה מנשוא.

איך נפלו גיבורים

מנציח: ראובן גורה.