מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
התלמידים באולם הרימו כולם את ידיהם. "אני עומד לתת את השטר הזה לאחד מכם", המשיך הפרופסור, "אבל תחילה הרשו לי לעשות את זה..." אמר והחל לקמט ולקפל את השטר. "מי רוצה עדיין את השטר?" שאל. הידיים נותרו מונפות באוויר.
"ומה אם אעשה את זה?" איתגר אותם הפרופסור והפיל את השטר על הריצפה, דרך ומעך אותו בין נעליו. "האם אתם עדיין רוצים את השטר?"
"יפה מאוד!" הפרופסור מחא כף והרים את השטר המקומט והמלוכלך מהריצפה. "ברגע זה למדתם לקח חשוב מאוד. לא משנה מה עשיתי לשטר, עדיין רציתם אותו. למה? כי ידעתם את ערכו! מדוע אם כן אתם שוכחים את ערככם? פעמים רבות בחיינו, אנחנו מוטלים לריצפה, שפופים ורמוסים, בעקבות החלטות שקיבלנו או בגלל נסיבות חיים שנקרו בדרכנו. אנחנו מרגישים בבת אחת שאיננו שווים כלום, אבל שוכחים שלא משנה מה קרה או מה יקרה, הערך שלנו בעצם לא השתנה! כל אחד מאיתנו הוא מיוחד ויש לו ערך. זכרו את זה!"
אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר! |
עריכה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: