גס

כשרותי הקטנה בת ה-5 הגיעה לבקר את סבתא דבי היא התקבלה בחיבוקים ונשיקות וכמובן שגם בבובה חדשה. בזמן שרותי שיחקה עם הבובה, סבתה חזרה למטלות הבית השונות. "סבתא", שאלה לפתע רותי, "למה את עושה את כל הדברים האלה לבד? אין לך חבר שיעזור לך?" סבתא דבי ענתה: "אני כבר לא צריכה אף אחד שיעזור לי... היו לי כבר מספיק גברים ואנשים בחיים. היום יש לי את הטלוויזיה שלי. אני יכולה לשבת בחדר שלי ולצפות בה כל היום, היא אף פעם לא משעממת אותי, כשעצוב לי היא מצחיקה אותי, אני לומדת ממנה המון דברים והיא תמיד גורמת לי להרגיש טוב. בעצם אפשר להגיד שהטלוויזיה היא החבר שלי". "אז אולי נלך ונראה קצת טלוויזיה עכשיו?" שאלה רותי. הסבתא הסכימה והשתיים נכנסו לחדר השינה, התיישבו על המיטה והדליקו את הטלוויזיה, אך למרבה ההפתעה היא לא עבדה וכל מה שהשתיים ראו הוא מסך כחול והודעת שגיאה. "שוב הדבר הזה?!" אמרה הסבתא בכעס, קמה והחלה לבדוק את חיבורי הכבלים של הטלוויזיה. בזמן שהיא עשתה זאת לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "לכי תפתחי את הדלת בבקשה, אני רק אנסה לסדר פה את כל החוטים האלה" אמרה הסבתא, והחלה להכות את צידה האחורי של הטלוויזיה בתקווה שהיא תחזור לחיים. רותי פתחה את הדלת וראתה את מר גליקמן השכן, שביקש לדבר עם סבתה. "סבתא עסוקה כרגע עם חבר שלה בחדר השינה", היא אמרה לו. "בכלל לא ידעתי שיש לה חבר", השיב מר גליקמן, "את חושבת שהיא תסיים בקרוב?" "אני חושבת שזה עוד ייקח לה הרבה זמן, כשיצאתי מהחדר היא עדיין דפקה אותו מאחורה..."

גבר אחד בא לבקר במשרדו המפואר של חברו, שהוא מנכ"ל חברת היי-טק מצליחה, ונדהם לגלות שבמקום מזכירה יש לו רובוטית יפהפייה המשרתת אותו. "מה זה??", הוא שאל. "זו ההמצאה הכי גאונית שלי", אמר המארח בגאווה, "קוראים לה וונדי והיא העוזרת האישית שלי. היא עושה הכל!" "מה למשל?", התעניין החבר. "הפה שלה הוא גם מטען לסלולרי ולטאבלט. האף שלה הוא אנטנת רשת אלחוטית. אם אתה לוחץ לה על השד הימני יופעל מקלט רדיו, ואם תלחץ על השד השמאלי תקבל תאורה רומנטית. אם תלחץ לה על הפופיק היא תקליט את כל מה שתגיד ותגיש לך את זה בכתב". "ואו!", מתלהב החבר ומנסה להציץ מתחת לחצאית הרובוטית, "ומה התפקיד של אתה-יודע-מה אצל הרובוטית שם למטה..?". "זה..." מחייך המארח, "זה משהו מיוחד... עם זה אתה יכול לקיים יחסים מתי שבא לך. מרגיש ממש כמו הדבר האמיתי". "אני לא מאמין!", מתלהב החבר, "אפשר לנסות???" "בטח!", משיב המארח. החבר שמרגיש בר מזל, ממהר לאחוז ביד של הרובוטית, מוביל אותה לחדר צדדי וסוגר את הדלת אחריו. לאחרי דקה קצרה נשמעת מעבר לדלת זעקת כאב נוראית: "אאאאאההההה!!!!!!" "אוי לא", נבהל בעל החברה, "שכחתי להזהיר אותו שהישבן שלה הוא מחדד עפרונות..."

מדי שבוע היה מגיע מתושלח, צדיק הכפר, אל השוק המקומי, על מנת שיוכל לחלוק מחוכמתו עם שאר התושבים. באחד הימים הבחין באישה שממתינה לו, ניגש אליה ושאל כיצד יוכל לעזור. האישה וידאה שאיש אינו מקשיב לה, ואז אמרה בלחש: "שמעתי שכבודו אוהב בעלי חיים?". "בהחלט," ענה מתושלח בשמחה. "אני מגדל בביתי כמה חיות שונות. במה אוכל לעזור לך?" "אני מתנצלת להטריד אותך, אבל יש לי בעיה. רכשתי במיטב כספי שתי נקבות תוכי שנאמר לי שיוכלו לדבר, אבל מיום שהגיעו הן אומרות רק משפט אחד." "מה הן אומרות?" שאל מתושלח. "בכל פעם שאדם חדש נכנס לבית, הן צועקות: שלום, אנחנו חשפניות! אתה רוצה לבלות איתנו?" "לא יאומן!" קרא מתושלח. "אין ספק שמדובר בבעיה רצינית מאוד." הוא חשב לרגע, ואז אמר: "עם זאת, יש לי פתרון לבעיה. אני מגדל בביתי שני תוכים ממין זכר, משה ויהושוע, אותם לימדתי להתפלל באדיקות מדי יום. הביאי את נקבות התוכי שלך לביתי, נשים אותן באותו הכלוב יחד עם הזכרים, והם ילמדו אותן להתפלל ולחדול מהמילים הנוראיות הללו." "תודה רבה!" אמרה האישה. "אין ספק שאשמח לעשות זאת!" וכך היה. ביום שלמחרת הביאה האישה את שתי הנקבות לביתו של מתושלח. כבר בכניסה לבית הבחינה בכלוב הגדול שניצב במרכז החדר, שבתוכו שני תוכים גדולים ששוקעים בקריאה ומתפללים בקול. האישה התרשמה מאוד, פתחה את הכלוב והכניסה לתוכו את שתי נקבות התוכי שלה. כעבור מספר שניות הבחינו הנקבות בחברים החדשים, וקראו לעברם בשמחה: "שלום, אנחנו חשפניות! אתם רוצים לבלות איתנו?" "עכשיו תראי", אמר מתושלח, "שני הצדיקים שלי ילמדו אותן כיצד ראוי לדבר!" התוכים הזכרים חדלו בן רגע מהתפילה, פקחו את עיניהם, הרימו את ראשם והביטו בהשתוממות בשותפות החדשות שלהם לכלוב. לבסוף אחד מהם היכה את השני בכנפו וקרא: "משה! אני חושב שסוף סוף מישהו הקשיב לתפילות שלנו!"

זוג פנסיונרים בני 80 החליט להצית מחדש את הלהבה של חיי האהבה שלו ולנסות ויאגרה בפעם הראשונה. הגבר היה קצת סקפטי בנוגע ליכולתה של גלולה קטנה אחת לשפר את מצבו ולכן הוא החליט לקחת כמה, רק ליתר ביטחון... לאחר כשעה השניים נכנסו למיטה ובילו ביחד לילה ארוך ומלא בפעילות סוערת... למחרת בבוקר האישה שואלת את בעלה: "יקירי אתה רוצה ארוחת בוקר? אולי כמה ביצים וטוסט או סלט ומיץ תפוזים?". "לא תודה" ענה בעלה, "אני לא ממש רעב עכשיו, זה כנראה הכדורים שמדכאים לי את התיאבון". בזמן הצהריים האישה פנתה שוב אל בעלה: "יקירי אתה רוצה אולי קערת מרק או סנדוויץ' עם פסטרמה?". "לא תודה", ענה בעלה, "ממש אין לי תיאבון עכשיו". הגיעה שעת הערב והאישה פנתה אל בעלה בפעם השלישית: "בעלי האהוב, אולי אתה רוצה כמה קציצות או אולי עוגת תפוחי עץ חמה?". גם הפעם הבעל משיב בשלילה, "הוויאגרה הזאת ממש הרסה לי את התיאבון, אני פשוט לא רעב...". "אני מבינה שאתה לא רעב", אמרה האישה, "אבל אני גוועת כבר מהבוקר אז אכפת לך להוריד אותי כבר מהדבר הזה שלך כדי שאני אוכל ללכת למטבח?!"

כשגילו אותו הוא שימש להעברת חומרים בין שני אנשים, כדי שהמין האנושי ישרוד. כיום יש קבוצה קטנה של אנשים המאמינים שזו הסיבה היחידה לקיומו, השאר משתמשים בו בשביל הכיף. כיף לשחק בו, ברגע שהתחלת קשה מאוד להפסיק. יש אנשים שהיו עושים את זה כל היום, לולא הייתה להם עבודה לעשות. הוא משמש לצורך אינטראקציה בין אנשים. חלקם מתייחסים לאינטראקציה זו ברצינות גמורה, אחרים בתור שעשוע בלבד. לפעמים קשה לדעת עם מי אתה מתעסק, ואז זה מאוחר מדי. אם אינכם משתמשים איתו באמצעי הגנה נאותים, אתם עלולים להעביר או לקבל וירוסים. תלוי בעומס, לפעמים קצת קשה לו לעלות. אבל אל תדאגו זה קורה לכולם. וכשהוא יורד, אין מה לעשות איתו. בסופו של דבר אתה זה שמנהל אותו, אבל לעתים נראה כאילו הוא זה שמנהל אותך. אם לא תנהג בזהירות, אתה עלול להיכנס לצרות גדולות בגללו. סדר היום שלו שונה משלך, ולכן קשה מאוד לשלוט עליו. אפשר להתאים את עצמך אליו, אבל בסופו של דבר הוא ינצח. ברגע שפנית איתו לאדם הלא נכון, אתה תתפוס לעצמך את הראש, תגיד "מה עשיתי?", ותדע שכבר אין דרך חזרה. לא לכולם יש אחד כזה, אבל למי שיש ייהרס אם ייקחו לו אותו. למי שיש אחד כזה, בטוח שלמי שאין הוא נחות יותר. אבל למעשה, הם מסתדרים טוב בלי זה. ואם לא, הם משתמשים בשל מישהו אחר. בגדול, אפשר להסתדר גם בלי זה, אבל וואלה זה צעצוע נחמד...

היו היה נהג מונית ירושלמי שהספיק להכיר כבר כמעט את כל הטיפוסים השונים שבעירו. הוא הסיע חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, פקידי ממשל ובעלי בסטות, סטודנטים צעירים ובני גיל הזהב. היה רק "טיפוס" אחד שהוא מעולם עוד לא פגש בעבודתו, אבל כל זה השתנה כשיום אחד נכנסה למונית שלו נזירה צעירה ונאה במיוחד... במשך כל הנסיעה הנהג לא היה יכול שלא לבהות בנזירה דרך המראה שלו, עד שלבסוף היא שאלה אותו האם משהו מפריע לו. "אני אגיד לך את האמת", הוא אמר, "יש לי משהו להגיד לך, אבל אני לא רוצה להעליב אותך". "זה בסדר", היא ענתה, "אנשים כמוני קשה מאוד להעליב. אני בתחום הזה כבר הרבה זמן, שמעתי כבר הכל, ראיתי כבר הכל ושום דבר שתגיד לא יעליב או יפתיע אותי". הנהג חשב לרגע והמשיך "אם ככה, רציתי להגיד לך שכבר הרבה מאוד שנים יש לי פנטזיה לנשק נזירה...". למרבה הפתעתו הנזירה לא נרתעה ופשוט ענתה בפשטות: "אין לי בעיה להגשים לך את הפנטזיה הזאת, אבל יש לי שני תנאים". "מה התנאים?" שאל נהג המונית הנלהב. "1. אני לא מוכנה להתנשק עם גבר נשוי. 2. אתה צריך לדעת שמה שאתה מציע הוא חטא לא קטן ואתה צריך להיות מוכן לקבל את זה על עצמך" ענתה הנזירה הנאה. "אני רווק ואני מוכן לקבל את זה!" אמר הנהג הנלהב. "אם ככה תעצור לנו באיזו פינה שקטה ונראה מה אפשר לעשות בשבילך" אמרה הנזירה. לאחר שהמונית עצרה בסמטה אפלה השניים יצאו מהרכב והנזירה נתנה לנהג נשיקה ארוכה ולוהטת שהייתה גורמת אפילו לנערות ליווי להסמיק. לאחר המעשה השניים חזרו למונית והנהג פתאום החל לבכות. "מה קרה?" שאלה הנזירה המופתעת. "שיקרתי לך!" הוא ענה, "אני לא רווק ונדרתי נדר לאבא שלי ז"ל ביום החתונה שלי שלעולם לא אבגוד באשתי... אני לא יודע איך אני אחיה עם עצמי עכשיו כשנישקתי אישה אחרת...". "זה בסדר, גם אני שיקרתי לך. אני לא נזירה. קוראים לי איציק ואני בדרך למסיבת תחפושות".

לאמא אחת היו שלוש בנות בתולות שנישאו בזו אחר זו. היא חששה מהתנסותן המינית הראשונה ולכן השביעה את בנותיה לשלוח לה גלויות מירח הדבש שלהן ולספר לה ברמז איך הן מסתדרות עם הסקס בחיי הנישואין. הבת הראשונה התחתנה ושלחה גלויה שבה היה כתוב: "קפה מקסוול". האם הלכה למטבח והוציאה את קופסת הקפה של מקסוול מהארון, על העטיפה היה כתוב: "טוב עד הטיפה האחרונה..." האם הסמיקה, אבל שמחה בשביל בתה. הבת השנייה שלחה גלויה מירח הדבש שבה היה כתוב: "סיגרים מהוואנה". האם הלכה לקופסת הסיגרים של האבא וראתה שכתוב שם: "ארוכים במיוחד, עבים במיוחד..." שוב חשה מבוכה, אך שמחה שבתה נהנית מכל ס"מ... הבת השלישית התחתנה, נסעה לירח דבש ולא שלחה גלויה במשך שבועיים. האם דאגה מאוד, עבר עוד שבוע ועדיין לא הגיע דבר... לאחר חודש ימים הגיעה גלויה שבה היה כתוב: "נתיבי אוויר בריטיש איירווייס". האם דפדפה בעיתון וחיפשה את הפרסומת של בריטיש איירווייס. כשמצאה וקראה, כמעט התעלפה. היה כתוב שם: "שלוש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, בכל הכיוונים!"

מר כהן הגיע לקופת החולים כדי לאסוף את תוצאות הבדיקות שאשתו עשתה, ולמרבה ההפתעה הוא התבקש להיכנס למשרד של הרופא שלה. "שלום רב אדון כהן, אני מאוד מתנצל על הטרחה, אבל הייתה לנו תקלה נוראית... מערכת הבדיקות שלנו התבלבלה בין תוצאות הבדיקות של אשתך לבין גברת כהן אחרת שהגיעה להיבדק בדיוק באותו יום אחריה. למרבה הצער שתי הבדיקות העלו תוצאות רעות, ועכשיו אנחנו לא יודעים איזו מחלה יש לאיזו גברת כהן..." "אני לא מבין, מה הסיפור? תביאו לכאן את אשתי ואת הגברת השנייה ותגידו להן לעשות שוב את הבדיקות שהן צריכות לעשות בהתאם למה שגליתם" אמר מר כהן. "זה מה שהיינו עושים בדרך כלל", השיב לו הרופא, "אבל במקרה הזה האופי של התוצאות הוא מאוד רגיש, ואנחנו לא רוצים להפחיד אף אחת מהנשים או לחשוף את הבעיה שלה". "למה אתה מתכוון? מה בדיוק מצאתם?" "לגברת כהן אחת יש אלצהיימר ולגברת כהן השנייה יש עגבת..." "זה איום ונורא! אי אפשר פשוט לעשות את הבדיקות שוב ולראות בדיוק איזו מחלה יש לכל אחת?" "אנחנו יכולים לעשות זאת, אבל אני צריך להגיד לך שהבדיקה הנוספת לא תהייה כלולה במסגרת הביטוח, ולמרבה הצער שתי הבדיקות האלו מאוד יקרות". "אוי ואבוי דוקטור... בדיוק יצאתי לפנסיה ואין לנו הרבה כסף בבית... מה אני אמור לעשות? ומה לגבי אשתי? איך נדע אם יש לה עגבת או אלצהיימר?" הרופא חשב במשך כמה רגעים ולבסוף אמר: "תראה אדון כהן, יש לי הצעה מאוד פשוטה וחסכונית שתעזור לך לגלות בדיוק ממה אשתך סובלת. תיקח אותה לנסיעה ותוריד אותה באמצע העיר במקום שהיא לא מכירה. אם היא תצליח לחזור הביתה, אל תשכב איתה!"

כשמוטי ושרית חגגו 50 שנות נישואים, מוטי החליט לשאול את אשתו שאלה חשובה ורגישה: "שרית, תגידי האם בכל השנים שלנו יחד בגדת בי?" "ובכן..." השיבה שרית, "בגדתי בך, אבל ללא ספק זה היה לטובתך האישית!" "לטובתי? איך זה יכול להיות?", התפלא הבעל, "כמה פעמים בגדת בי?" "רק 3!", ענתה אשתו. "רק 3?!?" התרעם מוטי, "מתי זה קרה?" "ובכן, זוכר שהיית בן 35 והיית נחוש לפתוח עסק חדש אבל הבנק סירב לתת לך הלוואה? ולמחרת הגיע מנהל הבנק בכבודו ובעצמו לבית ואישר לך את ההלוואה מבלי לשאול דבר?" "יקירתי!" חייך מוטי, "עשית את זה בשבילי? אני לא מאמין, איזו אישה מתחשבת את! אני מעריך אותך אפילו יותר!" ואז המשיך ושאל בסקרנות״ "ומתי הייתה הפעם השנייה?". "ובכן אהובי, זוכר שחטפת התקף לב והזדקקת לניתוח מסובך אבל אף מנתח לא הסכים לקבל אותך? וכעבור מספר שעות פרופסור קפלן הגיע מהקצה השני של הארץ במיוחד כדי לנתח אותך?" "אני לא מאמין, הצלת את חיי!" שמח הבעל ואמר: "איך אוכל להודות לך, את האישה הכי נפלאה שיכלתי לבקש! אני כל כך מתרגש, עכשיו ספרי לי מתי הייתה הפעם השלישית?" "ובכן בעלי היקר, זוכר שלפני כמה שנים רצית לעמוד בראש ועד הבית והיו חסרים לך 13 קולות כדי לנצח?..."

אישה נשואה יצאה לסוף שבוע סוער בבית מלון עם המאהב שלה, שבמקרה הוא גם חברו הטוב ביותר של בעלה... השניים בילו ביחד כל הלילה ולא יצאו מחדר המלון אפילו לדקה אחת. למחרת בבוקר, הטלפון של האישה צלצל בשעה מוקדמת והיא קמה מהמיטה כדי לענות. המאהב שנשאר לשכב במיטה, שמע אותה אומרת: "מה נשמע?" "כן אני מאוד שמחה שהתקשרת..." "באמת? זה נשמע מעולה!" "אני שמחה לשמוע שאתה כל כך נהנה..." "מדהים, כל הכבוד" "אוקי, אני אוהבת אותך. ביי ביי!" ולאחר מילים אלו היא ניתקה את השיחה וחזרה לשכב במיטה ליד מאהבה המבולבל. "עם מי יש לך שיחות כאלה ביום שבת ובכזאת שעה מוקדמת בבוקר? הכל בסדר?" שאל הגבר. "זה בסדר" ענתה האישה, "זה רק היה בעלי שהתקשר להגיד לי כמה כיף לו בטיול הג'יפים שהוא עושה איתך..."

אומרים שסקס עוזר לשרוף קלוריות וזה אכן כך. אפילו בנשיקה בת דקה אתם שורפים 6 קלוריות, אך כמה שורפים בתנוחות השונות או כשמנסים להוריד חזייה? הנה הרשימה המלאה... להוריד חזייה: עם הידיים - 4 קלוריות עם השיניים - 80 קלוריות הלבשת קונדום: בעת זיקפה - 4 קלוריות בלי זיקפה - 300 קלוריות תנוחות: מסיונרי - 2 קלוריות רודיאו סטייל - 15 קלוריות קאמה סוטרה - 700 קלוריות אורגזמה: אמיתית - 112 קלוריות מזוייפת - 40 קלוריות מזוייפת כאשר בן הזוג חשדן - 250 קלוריות אחרי הסקס: לשכב במיטה מחובקים - 18 קלוריות לקום מהר מהמיטה - 30 קלוריות להסביר מדוע קמת מהר מהמיטה - 816 קלוריות להתלבש: רגוע - 36 קלוריות במהירות - 65 קלוריות כאשר אבא שלה דופק בדלת - 1,284 קלוריות כאשר אשתך דופקת בדלת - 7,850 קלוריות 9 חודשים אחרי... 10,000 קלוריות

איציק תמיד החשיב את עצמו לגבר שבגברים, אדם שלא מפחד מאתגר, ממאמץ ובטח שלא מכאב. לכן לא הייתה לו שום בעיה להיכנס בביטחון אל המרפאה של רופא השיניים שלו לצורך טיפול עקירה... לאחר שאיציק נכנס והתיישב בכיסא הטיפולים, הרופא החל להכין את המזרק עם חומר ההרדמה שאותו תכנן לתת לאיציק לפני הטיפול. "ד"ר עזוב את המזרק הזה... אני לא סובל מחטים וגם ככה הכאב לא מפחיד אותי", אמר איציק. למשמע ההערה הזאת הרופא הניח את המזרק בצד, והרים מסיכת נשימה שהייתה מחוברת לבלון של גז צחוק. "ד"ר עזוב את השטויות האלה... גז צחוק זה בדיחה יותר גדולה מהעקירה הזאת". "אוקי אז אתה לא מוכן לקבל זריקה וגם לא גז צחוק" אמר רופא השיניים, "אתה תסכים לקחת כדור?" "ד"ר על מה אתה מדבר? איזה כדור נגד כאבים אני אקח עכשיו שישפיע לפני שנסיים כבר עם הטיפול הזה?" "ויאגרה." "מה?!" אמר איציק ההמום, "ממתי ויאגרה זה כדור נגד כאבים?" "זה לא כדור נגד כאבים" השיב הרופא, "אבל אם תיקח כדור אחד לפחות יהיה לך במה להחזיק בזמן שאני עוקר לך את השן".

הנני בחורה מלאה חסרונות, במלאכת הבית אין לי כל ידיעות, לא אדע לבשל או לנקות, לא לסרוג ואף לא לטוות. אך דבר אחד ידעתי היטב, ובזה כל גבר בי יתאהב. ובאומנות זו יש עמי כלל, ושום אישה לי לא תוכל. אני עושה זאת מלפנים וגם מאחור, לאורך וגם באלכסון. אני עושה זאת בכפיפה ועל הצד, ובכישרון מיוחד. ובכלל בכל צורה ודרך, על הבטן בכריעה ועל הברך. באימון החילותי בגיל הרך, וידרכני בחור מהכרך. כך הפך לי העניין לקבע, והכניס לי פרנסה בשפע. והוספתי ידע וקניתי לי בקיאות, כנגד כל אישה לעמוד בתחרות. אהבתי זאת בבוקר עם זריחה, אהבתי זאת לעת ערב ובין ערביים. עת השמש מסמיקה, בפאתי השמיים. עוד לא היה לי העניין לזרא, תמיד הגעתי אל המטרה. אתם אולי לא תאמינו לי, אבל אינני חסידה של כובע הגומי. אבל יש לי עניין אחד והוא הטבעיות, ועיקר חיי הוא הרטיבות. אך שלא להפחיד בריות תמימות, ואינני רוצה לעורר בעיות. כוונתי לטובה ולא לרעה, כי הדבר שאהבתי הוא... שחייה! ומי שחשב אחרת, שיתבייש!!!

מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור. בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה. בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!" משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."

בבוקר יום שישי אחד, לקח אבא את בנו הקטן לקניות והשניים נכנסו לבית מרקחת כדי לקנות כמה תרופות. בזמן שהם עברו בין מדפי החנות, הבן מצא את עצמו לפתע עומד מול מדף שלם מלא באריזות שונות ומשונות של קונדומים. "אבא, אתה יכול להסביר לי מה הדברים האלה?" שאל הבן הקטן. "הדברים האלה נקראים קונדומים. משתמשים בהם כשגבר ואישה רוצים להראות אחד לשני כמה הם אוהבים זה את זו." "אהההה, שמעתי עליהם בבית הספר. תגיד אבא, למה בקופסה הזאת יש שני קונדומים?" "זה מאוד פשוט, החבילה הזאת מיועדת לנערים צעירים שצריכים קונדום אחד ליום שישי וקונדום אחד ליום שבת." "ולמה בחבילה הזאת יש 6 קונדומים?" "החבילה הזאת מיועדת לגברים רווקים שצריכים 2 קונדומים ליום חמישי, 2 ליום שישי ושניים ליום שבת." "ואוו איזה כיף להם!" התלהב הילד הקטן, "ומה לגבי החבילה הגדולה הזאת עם 12 קונדומים?" "זאת חבילה לגברים נשואים", השיב האבא ונאנח, "אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ..."