גס

זוג אוהבים יצאו לחופשה בבבקתה בהרי האלפים המושלגים כדי לחגוג את יום הנישואן שלהם. כשהגיעו ליעדם, הגבר מיד שלף גרזן מבין הציוד הרב שהביא איתו והלך לחטוב עצים ביער הסמוך, כדי שיהיה להם מספיק בולים לחימום את הבקתה ולהכנת ארוחת צהריים. כשחזר לאחר כמה שעות, הוא אמר לאשתו: "מתוקה שלי, הידיים שלי קפואות!" אשתו חייכה ברכות ואמרה לו: "שים את כפות הידיים שלך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן". הגבר עשה זאת וידיו התחממו תוך שניות ספורות. אחרי שאכלו ארוחת צהריים, הגבר יצא שוב לחטוב עצים ביער כדי שיהיו מספיק בולי עץ להכנת ארוחת ערב, וכשחזר צעק ויילל כמו קודם: "יפה שלי, הידיים שלי קפואות!" אשתו חייכה ברוך ואמרה לו שוב: "בוא יקירי, שים את ידיך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן". הגבר עשה זאת ושוב ידיו התחממו תוך שניות ספורות. אחרי ארוחת הערב הגבר יצא שוב לחטוב עצים כדי לוודא שיהיה להם חימום ללילה. כשחזר, בכה שוב בקולי קולות: "יקירתי, הידיים שלי ממש ממש קפואות!" אשתו הסתכלה עליו, הפעם עם מבט רציני וחמור, ואמרה: "למען השם, למה האוזניים שלך לא קופאות ככה?!"

ירון טס ללונדון לנסיעת עסקים, ולאחר יום של פגישות וסגירת עסקאות, הוא חזר לחדר שלו במלון בו שהה לבדו. הבדידות התחילה להעיק עליו, אז הוא החליט לצאת לסיבוב בעיר כדי לראות אנשים ומקומות מעניינים. הטיול הרגלי לא עזר להפיג את תחושת הבדידות והשעמום אך בדרכו חזרה למלון, ירון מצא מודעה על תא טלפון שעליה תמונה של בחורה מהממת ומספר טלפון שדרכו ניתן היה להזמין "עיסוי מפנק"... למרות החשש ירון החליט שחיים רק פעם אחת, אז הוא תלש את המודעה ומיהר חזרה למלון. כשהגיע לחדרו, ירון לא היסס, הרים את שפופרת הטלפון וחייג את המספר של הבחורה המסתורית שעל המודעה – יסמין. בעודו מחייג הוא דמיין בעיניי רוחו את שערה הארוך, שפתיה האדמוניות וחמוקיה המדהימים של יסמין, והחל להתרגש. תוך מספר שניות ענה קול נשי מהצד השני וירון חשב לעצמו 'איזה קול סקסי...'. הקול הנשי והמגרה שאל את ירון באנגלית רהוטה: "שלום אדוני, באיזה שירות אתה מעוניין?" ירון כחכח בגרונו וענה: "שלום, אני מתקשר בקשר לעיסוי". "אין שום בעיה אדוני", היא ענתה לו, "באיזה עיסוי אתה מעוניין?" "אמממ... תראי אני פה בנסיעת עסקים ופשוט חשבתי על איזה עיסוי שיעזור לי להירגע קצת או משהו כזה" אמר ירון בהיסוס, ואז החליט לתפוס אומץ ופשוט להגיד את האמת. "בעצם זה שקר... אני בודד ורוצה לעשות איתך אהבה... סוערת! פרועה! כזאת שתגרום לך לשכוח את השם שלך ותשבור את המיטה!" שום תגובה לא נשמעה במשך כמה שניות עד שהאישה לבסוף ענתה ואמרה: "אני מאוד שמחה שאתה אומר את האמת, אבל אני חושבת שאתה צריך לדעת שאם תשבור את המיטה תצטרך לשלם קנס ואם אתה רוצה להגיע לקו חיצוני אתה צריך לחייג 9 אחרת השיחה שלך מועברת לדלפק הקבלה."

אימא, אבא וילד קטן הלכו לראות מופע קרקס עם ליצנים, אקרובטים וחיות אקזוטיות. כאשר לזירה המרכזית נכנס פיל ענק הילד הקטן היה בהלם והחל לשאול את אימו שאלות בהתרגשות. "מה זה הדבר הארוך הזה שיש לו על האף?" הוא שאל. "זה החדק של הפיל", ענתה האימה. "ומה זה שתי הקרניים המוזרות האלו שיוצאות לו מהפה?" המשיך הילד. "אלו חטי השנהב של הפיל", ענתה האם בסבלנות. "ומה הדבר המוזר הזה מאחורה?" חקר הילד הקטן. "זה הזנב של הפיל", השיבה האם. "לא זה, מה זה הדבר הארוך הזה שיש מתחת לזנב של הפיל?" הקשה הילד. האם הנבוכה לא ידעה איך לענות על השאלה ופשוט אמרה "זה כלום, אל תתייחס לזה ובוא פשוט נראה את המופע.", אך סקרנותו של הילד הקטן לא נרגעה, אז הוא פנה לאביו ושאל אותו את אותה השאלה. "זה איבר המין של הפיל", אמר האבא לילד. "אז למה אימא אמרה לי שזה כלום?" שאל אותו בנו. האבא הזדקף בגאווה בכיסאו, הסתכל לכיוון אישתו וענה: "כנראה שזה כלום כי אימא שלך רגילה להרבה יותר!"

אחרי שירות של 30 שנים במשטרה, בלי משפחה ובלי ילדים, ברוך החליט שהוא צריך שקט ושלווה בחיים. הוא קנה שטח אדמה ענק ביער מבודד ועבר לגור בצריף קטן וצנוע ששירת את כל צרכיו. הוא קיבל דואר פעם בשבוע ונסע לישוב הקרוב ביותר כדי לעשות קניות פעם בחודש - בשאר הזמן הוא נח לו בשקט. לאחר שישה חודשים של בדידות כמעט מוחלטת, מישהו דפק על דלתו של ברוך וכשהוא פתח אותה הוא ראה מולו גבר מזוקן עם מבנה גוף גדול... "שלום", אמר הגבר המסתורי, "אני שלמה השכן שלך, אני גר בערך 40 ק"מ מערבה מכאן ליד דרך העפר. אני עושה מסיבה בבית שלי ביום שישי הבא ורציתי לדעת אם תרצה לבוא סביב השעה שבע". "האמת שזה רעיון ממש טוב", השיב ברוך שקצת מאס בבדידות ובשקט, "תודה רבה על ההזמנה, אני אגיע." "אני רק צריך להזהיר אותך", אמר שלמה, "יהיה במסיבה הזאת הרבה אלכוהול." "אני לא דואג, אחרי הרבה שנים במשטרה תאמין לי שאני יודע איך לשתות בלי בעיה", ענה ברוך. "כנראה שיהיו גם ריבים ומכות", המשיך השכן. "זה לא מפחד אותי, אני יודע איך להסתדר עם אנשים ולהתמודד עם דברים בלי אלימות", השיב ברוך. שמוליק נראה מרוצה מהתשובות האלו, והוא כבר עמד להסתובב ולחזור בחזרה לביתו, אבל ברגע האחרון הוא עצר ואמר: "יש סיכוי גבוה שיהיה במסיבה הזאת גם הרבה סקס פרוע". "זאת בכלל לא בעיה!", ענה לו ברוך, "אני פה לבד כבר חצי שנה וגם לפני שהגעתי לפה המצב שלי לא היה מזהיר, אז אני אפילו קצת מחכה לזה. דרך אגב, זאת הולכת להיות מסיבה מושקעת? אם יש סיכוי שייצא לי מזה משהו אולי כדאי שאני אתלבש באלגנטיות". "זה לא ממש משנה", השיב השכן, "גם ככה רק אני ואתה נהיה שם..."

אימא אחת החליטה לקפוץ לביקור פתע אצל בנה הנשוי. כשנכנסה לבית, היא ראתה את כלתה שוכבת עירומה על הספה, כשריחות ארומטיים ממלאים את החדר. "מה את עושה?", שאלה האימא. "אני מחכה לבן שלך שיחזור מהעבודה", הגיבה האישה המופתעת. "אבל את עירומה!", אמרה האימא בפליאה. "זו שמלת האהבה שלי...", הגיבה הכלה בתמימות. "שמלה אהבה?! את עירומה לגמרי!", צעקה האם. "אבל הבן שלך אוהב את ה'שמלה' הזאת", הסבירה הכלה, "כשאני לובשת אותה הוא הופך לרומנטי מאוד ואז מענג אותי במשך שעות ארוכות". האימא עזבה את ביתו של בנה וחזרה אל דירתה שלה, ובמהלך כל הדרך היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מה שראתה ושמעה. כשהגיעה לביתה היא התקלחה, פיזרה והדליקה נרות ריחניים ברחבי הבית וחיכתה עירומה על הספה לבעלה. זמן מה לאחר לאחר מכן חזר בעלה מהעבודה, ראה אותה שוכבת עירומה על הספה ושאל: "מה את עושה?" "זו שמלת האהבה שלי..." ענתה אישתו בחושניות. "היא צריכה גיהוץ!" ענה בעלה, "תפסיקי עם השטויות ותכיני ארוחת ערב!"

באחד משיעורי החשבון של ספי הקטן בבית הספר, המורה שלו שאלה אותו מה מקבלים אם מחברים שתיים ועוד שתיים. התלמיד המבולבל מיד החל לספור את אצבעות ידיו מתחת לשולחן אחת אחרי השנייה. 'אחת... שתיים.. שלוש... ארבע...' הוא מלמל מתחת לאפו בקול חלש, ולבסוף הכריז בשמחה: "ארבע המורה!". "זאת תשובה נכונה", אמרה המורה, "אבל אני ראיתי שאתה סופר אצבעות ולא מחשב את המספרים בראש. אז אני רוצה שתעביר את הידיים שלך אל מאחורי הגב ותגיד לי מה מקבלים אם מחברים שלוש ועוד שלוש." ספי הקטן העביר את ידיו אל מאחורי גבו, אך המורה שלו ראתה שהוא עדיין מתנועע באי נוחות כאילו שהוא עדיין מנסה להרים ולספור את אצבעותיו. לאחר כמה רגעים הוא אמר בחוסר ביטחון "שש המורה?". "זה נכון", היא ענתה לו, "אבל אני רואה שאתה עדיין סופר אצבעות למרות מה שביקשתי! תכניס את הידיים שלך לתוך הכיסים של המכנסיים ותגיד לי מה מקבלים אם מחברים חמש ועוד חמש." ספי הכניס את ידיו למכנסיים והמורה שלו ראתה שהוא מרים את האצבעות שלו בתוכם, מביט על מכנסיו ומזיז את השפתיים שלו מבלי להשמיע מילה, עד שלבסוף קצה סבלנותה של המורה והיא אמרה: "אני רואה מה אתה עושה שם ואני כבר יכולה להגיד לך מראש שהתשובה היא לא אחת-עשרה!".

שלושה גברים נשואים ישבו בבית קפה והתעדכנו אחד בחייו של האחר. במהלך השיחה הם גילו ששלושתם שכבו עם הנשים שלהם בלילה הקודם, ומאותו רגע כל אחד בתורו ניסה להשוויץ ביכולותיו בחדר המיטות. הגבר הראשון אמר: "אתמול בלילה אני ואשתי שכבנו וזה היה הלילה כי טוב שלנו אי פעם! אחד השכנים אפילו התקשר אלי בעצבים כדי להגיד לנו להפסיק עם הרעש." הגבר השני אמר: "זה כלום! אתמול בלילה אני ואשתי שברנו שיאים וכמעט גם את המיטה! אפילו הגיעו שוטרים עד לבית שלנו כדי להגיד לנו שהשכנים מתלוננים." הגבר השלישי אמר: "זה שטויות! חכו עד שתשמעו מה קרה לי אתמול! אני ואשתי התכוננו ללילה סוער במיוחד והשתמשנו בפעם הראשונה בשמני עיסוי מיוחדים. גרמתי לה לצעוק במשך שעות, עד האור הראשון של הבוקר – כל השכונה שמעה אותה!" שני החברים התרשמו מאוד מהסיפור ומיד שאלו אותו: "אז רק בגלל שמרחת עליה שמני עיסוי היה לכם לילה מטורף עד כדי כך?!" הגבר השלישי אמר: "לא בדיוק... ניגבתי את הידיים על הסדינים ואז התחילו הצעקות..."

מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור. בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה. בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!" משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."

גבר בן 60 התחיל להרגיש את השפעות הזקנה על גופו ובכל פעם שהוא נכנס למיטה ורצה לשכב עם אישתו, גופו לא כל כך הסכים לשתף פעולה... הוא ניסה גלולות שונות, שמנים, משחות ושאל כל מומחה זוגיות ומיניות שהוא מצא באינטרנט - שום דבר לא עזר. מדוכא ותשוש, הוא ישב ערב אחד עם חבר ילדות והתלונן על מצבו. "תגיד לי", שאל הגבר את חברו, "אתה ואני בדיוק באותו הגיל, איך זה שלך אין בעיות שכאלה?" "אני אגלה לך סוד" ענה החבר, "לפני שנה בערך הייתי באותו מצב כמוך, אבל שמעתי על מטפל זקן שגר באזור התחנה המרכזית הישנה שמטפל בדברים כאלה. נפגשתי איתו והוא עזר לי, אולי כדאי לך לפגוש אותו גם, רק תיזהר בגלל שחובה להתייחס לכל ההוראות שלו ברצינות!" לאחר הרבה מאמצים וחיפושים הגבר הנואש מצא את המרפא המסתורי והסביר לו על הבעיה שלו. בתגובה הזקן נתן לו בקבוקון קטן עם נוזל סגול והסביר לו את אופן השימוש בו: "שתה את זה כשאתה במיטה עם האישה שלך. אחר כך תגיד 'אחת, שתיים, שלוש'. לא תהיה לך בעיה לשכב איתה כמה שתרצה, אבל אתה חייב לספק אותה! אחרי שהיא מסופקת אתה צריך שהיא תגיד 'אחת, שתיים, שלוש, עכשיו' ואז המצב שלך יחזור לרגיל. תזכור שהיא חייבת להיות מסופקת! אם לא, אז בחיים לא תוכל לשכב שוב עם אישה!" למרות המוזרות הרבה סביב כל הסיפור, הגבר התרגש מאוד לנסות את התרופה שהוא קיבל וברגע שהוא חזר לביתו הוא מיד לקח את אישתו לחדר השינה והעניינים התחילו להתחמם. בלהט הרגע הוא לגם את הנוזל הסגול ותוך 5 שניות גופו התחיל להגיב כמו נער בן 18. הגבר קפץ מהמיטה בשמחה, רקד ברחבי החדר והראה לאישתו את ההשפעה של התרופה המיוחדת שהוא לקח. "אני בהלם!" אמרה האישה, "בחיים לא חשבתי שאתה תחזור למצב הזה... רק תגיד לי, למה אמרת 'אחת, שתיים, שלוש עכשיו?"

איציק תמיד החשיב את עצמו לגבר שבגברים, אדם שלא מפחד מאתגר, ממאמץ ובטח שלא מכאב. לכן לא הייתה לו שום בעיה להיכנס בביטחון אל המרפאה של רופא השיניים שלו לצורך טיפול עקירה... לאחר שאיציק נכנס והתיישב בכיסא הטיפולים, הרופא החל להכין את המזרק עם חומר ההרדמה שאותו תכנן לתת לאיציק לפני הטיפול. "ד"ר עזוב את המזרק הזה... אני לא סובל מחטים וגם ככה הכאב לא מפחיד אותי", אמר איציק. למשמע ההערה הזאת הרופא הניח את המזרק בצד, והרים מסיכת נשימה שהייתה מחוברת לבלון של גז צחוק. "ד"ר עזוב את השטויות האלה... גז צחוק זה בדיחה יותר גדולה מהעקירה הזאת". "אוקי אז אתה לא מוכן לקבל זריקה וגם לא גז צחוק" אמר רופא השיניים, "אתה תסכים לקחת כדור?" "ד"ר על מה אתה מדבר? איזה כדור נגד כאבים אני אקח עכשיו שישפיע לפני שנסיים כבר עם הטיפול הזה?" "ויאגרה." "מה?!" אמר איציק ההמום, "ממתי ויאגרה זה כדור נגד כאבים?" "זה לא כדור נגד כאבים" השיב הרופא, "אבל אם תיקח כדור אחד לפחות יהיה לך במה להחזיק בזמן שאני עוקר לך את השן".

כשרותי הקטנה בת ה-5 הגיעה לבקר את סבתא דבי היא התקבלה בחיבוקים ונשיקות וכמובן שגם בבובה חדשה. בזמן שרותי שיחקה עם הבובה, סבתה חזרה למטלות הבית השונות. "סבתא", שאלה לפתע רותי, "למה את עושה את כל הדברים האלה לבד? אין לך חבר שיעזור לך?" סבתא דבי ענתה: "אני כבר לא צריכה אף אחד שיעזור לי... היו לי כבר מספיק גברים ואנשים בחיים. היום יש לי את הטלוויזיה שלי. אני יכולה לשבת בחדר שלי ולצפות בה כל היום, היא אף פעם לא משעממת אותי, כשעצוב לי היא מצחיקה אותי, אני לומדת ממנה המון דברים והיא תמיד גורמת לי להרגיש טוב. בעצם אפשר להגיד שהטלוויזיה היא החבר שלי". "אז אולי נלך ונראה קצת טלוויזיה עכשיו?" שאלה רותי. הסבתא הסכימה והשתיים נכנסו לחדר השינה, התיישבו על המיטה והדליקו את הטלוויזיה, אך למרבה ההפתעה היא לא עבדה וכל מה שהשתיים ראו הוא מסך כחול והודעת שגיאה. "שוב הדבר הזה?!" אמרה הסבתא בכעס, קמה והחלה לבדוק את חיבורי הכבלים של הטלוויזיה. בזמן שהיא עשתה זאת לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "לכי תפתחי את הדלת בבקשה, אני רק אנסה לסדר פה את כל החוטים האלה" אמרה הסבתא, והחלה להכות את צידה האחורי של הטלוויזיה בתקווה שהיא תחזור לחיים. רותי פתחה את הדלת וראתה את מר גליקמן השכן, שביקש לדבר עם סבתה. "סבתא עסוקה כרגע עם חבר שלה בחדר השינה", היא אמרה לו. "בכלל לא ידעתי שיש לה חבר", השיב מר גליקמן, "את חושבת שהיא תסיים בקרוב?" "אני חושבת שזה עוד ייקח לה הרבה זמן, כשיצאתי מהחדר היא עדיין דפקה אותו מאחורה..."

הגננת של יותם שמה לב שבמשך מספר ימים הוא מפרק בובת פלסטיק בשעת המשחק. בהתחלה היא חשבה שאולי הוא סתם בודק ממה הבובה עשויה אז היא הניחה לו לנפשו. לאחר שעבר שבוע נוסף ויותם לא הפסיק לפרק את הבובה בכל יום, הגננת שלו החליטה לקרוא לאימו כדי לדבר על הנושא. אמו של יותם הגיע לגן, התיישבה לצדו והגננת התחילה לדבר: "בימים האחרונים יותם מפרק בובה מסוימת שוב ושוב, ואני חושבת שכדאי לדבר על זה." אמו של יותם השיבה: "הוא עושה את זה גם בבית אבל אין מה לדאוג, זה יעבור." הגננת של יותם לא הבינה למה הכוונה, ולפני שהיא פצתה את פיה, אמו לקחה אותה הצידה וסיפרה לה שאביו של יותם עזב אותה לטובת המזכירה שלו לפני שבועיים, וככה הילד מבטא את הכעס. הגננת הסבירה לה שיש צורך לחקור את ההתנהגות הזו היות והיא נמשכת זמן רב והאימא הסכימה. שתי הנשים חזרו למקומן והגננת פנתה ליותם ושאלה: "יותמי, אתה מפרק את הבובה כי אתה כועס?" יותם ענה בתמימות: "כן! כי אימא לא מביאה לי חטיף בבוקר כמו שאבא היה מביא לי וזה מעצבן אותי!!!" אמו המבולבלת של יותם השיבה: "אתה שובר את הבובה כי אתה חושב שהיא דומה לי...?" יותם השיב: "מה פתאום! היא דומה למזכירה של אבא!" אמו של יותם, שחששה שהוא גילה את האמת על אביו, שאלה: "ולמה אתה כועס על המזכירה של אבא?" יותם ענה: "אני לא כועס עליה, אבל שמעתי את אבא אומר פעם בטלפון שבכל פעם שהוא כועס על אימא הוא מפרק את המזכירה שלו ואז הוא מרגיש הרבה יותר טוב!"

בערב חורפי גשום וקר ישבו איציק ורבקה לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן מצאו את עצמם שכובים על ספת הסלון כשאור הטלוויזיה מאיר על שניהם. איציק הציע לרבקה ללכת לישון מפני שהשעה כבר הייתה מאוחרת, והיו לו כמה רעיונות בראש... אחרי שהשניים נכנסו למיטה איציק ניגש בעדינות אל רבקה, ליטף את שערה, נשק לה ברכות, חיבק אותה והניח את ידו עליה. רבקה הסתובבה לאיציק ואמרה, "אני מצטערת מאמי, יש לי בדיקה אצל גניקולוג מחר בבוקר ואני לא רוצה לעשות הלילה שום דבר שקשור לאזור הזה". מאוכזב, איציק הסתובב לצד שלו של המיטה ובהה בתקרה. לאחר מספר דקות רעיון חדש קפץ לראשו, והוא החל ללטף את רבקה בשנית ולחש בשקט באוזנה: "מאמי, נכון שיש לך מחר פגישה אצל הגניקולוג ובגלל זה את מודאגת לגבי מה שנעשה הלילה?". רבקה השיבה בחיוב ואיציק המשיך: "אבל אין לך מחר שום תור אצל רופא השיניים נכון?".

היו היה נהג מונית ירושלמי שהספיק להכיר כבר כמעט את כל הטיפוסים השונים שבעירו. הוא הסיע חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, פקידי ממשל ובעלי בסטות, סטודנטים צעירים ובני גיל הזהב. היה רק "טיפוס" אחד שהוא מעולם עוד לא פגש בעבודתו, אבל כל זה השתנה כשיום אחד נכנסה למונית שלו נזירה צעירה ונאה במיוחד... במשך כל הנסיעה הנהג לא היה יכול שלא לבהות בנזירה דרך המראה שלו, עד שלבסוף היא שאלה אותו האם משהו מפריע לו. "אני אגיד לך את האמת", הוא אמר, "יש לי משהו להגיד לך, אבל אני לא רוצה להעליב אותך". "זה בסדר", היא ענתה, "אנשים כמוני קשה מאוד להעליב. אני בתחום הזה כבר הרבה זמן, שמעתי כבר הכל, ראיתי כבר הכל ושום דבר שתגיד לא יעליב או יפתיע אותי". הנהג חשב לרגע והמשיך "אם ככה, רציתי להגיד לך שכבר הרבה מאוד שנים יש לי פנטזיה לנשק נזירה...". למרבה הפתעתו הנזירה לא נרתעה ופשוט ענתה בפשטות: "אין לי בעיה להגשים לך את הפנטזיה הזאת, אבל יש לי שני תנאים". "מה התנאים?" שאל נהג המונית הנלהב. "1. אני לא מוכנה להתנשק עם גבר נשוי. 2. אתה צריך לדעת שמה שאתה מציע הוא חטא לא קטן ואתה צריך להיות מוכן לקבל את זה על עצמך" ענתה הנזירה הנאה. "אני רווק ואני מוכן לקבל את זה!" אמר הנהג הנלהב. "אם ככה תעצור לנו באיזו פינה שקטה ונראה מה אפשר לעשות בשבילך" אמרה הנזירה. לאחר שהמונית עצרה בסמטה אפלה השניים יצאו מהרכב והנזירה נתנה לנהג נשיקה ארוכה ולוהטת שהייתה גורמת אפילו לנערות ליווי להסמיק. לאחר המעשה השניים חזרו למונית והנהג פתאום החל לבכות. "מה קרה?" שאלה הנזירה המופתעת. "שיקרתי לך!" הוא ענה, "אני לא רווק ונדרתי נדר לאבא שלי ז"ל ביום החתונה שלי שלעולם לא אבגוד באשתי... אני לא יודע איך אני אחיה עם עצמי עכשיו כשנישקתי אישה אחרת...". "זה בסדר, גם אני שיקרתי לך. אני לא נזירה. קוראים לי איציק ואני בדרך למסיבת תחפושות".

אם וילדה הקטן טסו לטיול בניו יורק ומיד לאחר שהם נחתו בשדה התעופה בעיר, הם לקחו מונית עם נהג ישראלי לשעבר שלקח אותם אל בית המלון שלהם. כל הדרך הילד קצר הרוח הטריד את אימו בשאלות: "מתי מגיעים?" "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?" "למה יש פה כל כך הרבה פקקים?" וכדומה. בשלב מסוים נהג המונית מסתובב אל האם שמנסה להרגיע את בנה, וגוער בה: "גברת, תפסיקי כבר את כל הדיבורים של הילד, זה מפריע לי להתרכז בנהיגה". לפתע, חולפת המונית על פני קבוצה של נערות ליווי שעמדו בפינת אחד מהרחובות הקטנים של העיר. הילד מביט בנערות העובדות דרך חלון הרכב כמשתאה, לא מאמין למראה עיניו. "אימא, מה כל הבנות האלו עושות כאן?" הוא שואל. האם מסמיקה למשמע השאלה, חושבת לרגע, ועונה במבוכה: "הן כולן מחכות לבעלים שלהן שעובדים כאן, שיסיימו את העבודה". "אז למה הן לבושות ככה, אימא?" מקשה הילד. האם מנסה להמשיך ולגונן על תמימותו של בנה, ועונה: "כי ככה הן מכבדות את הבעלים שלהן בסוף היום". באותו רגע מסתובב אליהם נהג המונית, כולו נזעם, וצועק: "גברת, חלאס כבר לשקר ככה לילד – אלו זונות, והן שוכבות עם גברים זרים תמורת כסף!" עיניו של הילד הקטן נפערו לרווחה והוא פונה אל אימו: "זה נכון מה שהוא אומר, אימא?" האם מביטה בזעם אל הנהג ומסננת מבין שפתיה: "כן חמוד, אני מצטערת". הילד ההמום מתכווץ אל תוך מושבו, וממשיך לבהות בנערות הליווי מבעד לחלון השקוף. מקץ שתי דקות של מחשבה הוא שואל את האם: "תגידי אימא, לבנות האלו ששוכבות עם גברים זרים, נולדים ילדים?" "כן, מתוק, זה קורה" עונה האם. "ומה קורה עם הילדים האלו, אימא? מה הם עושים בחיים?" שואל הילד. האם מישירה מבט אל בנה הקטן ואומרת בקול: "בדרך כלל חמוד שלי, הם הופכים לנהגי מוניות בניו יורק".