שיר

עבריין אחד נידון לגזר דין מוות. על פי המסורת, רגע לפני הוצאת גזר הדין לפועל, ניגש אל הנידון הסוהר שאמור היה לבצע את ההוצאה להורג, ושאל אותו בנוגע לארוחתו האחרונה. ״אז מה תרצה לאכול?״ שאל הסוהר. ״במקום מזון, אני יכול לבקש לשיר שיר אחד אחרון?״ תהה הנידון למוות, ״אבל תבטיח לי שתיתן לי לסיים אותו לפני שאתה מוציא אותי להורג״. מבולבל מהבקשה הבלתי שגרתית, הסכים הסוהר לתת לנידון למוות לשיר שיר אחרון, והבטיח שייתן לו לשיר אותו עד סופו. הנידון כחכח קצת בגרונו, פתח פיו, ואז התחיל לשיר: ״יש מיליון תפוחים על העץ, מיליון תפוחים על העץ, אחד נפל והתפוצץ, יש 999,999 תפוחים על העץ....״

הנני בחורה מלאה חסרונות, במלאכת הבית אין לי כל ידיעות, לא אדע לבשל או לנקות, לא לסרוג ואף לא לטוות. אך דבר אחד ידעתי היטב, ובזה כל גבר בי יתאהב. ובאומנות זו יש עמי כלל, ושום אישה לי לא תוכל. אני עושה זאת מלפנים וגם מאחור, לאורך וגם באלכסון. אני עושה זאת בכפיפה ועל הצד, ובכישרון מיוחד. ובכלל בכל צורה ודרך, על הבטן בכריעה ועל הברך. באימון החילותי בגיל הרך, וידרכני בחור מהכרך. כך הפך לי העניין לקבע, והכניס לי פרנסה בשפע. והוספתי ידע וקניתי לי בקיאות, כנגד כל אישה לעמוד בתחרות. אהבתי זאת בבוקר עם זריחה, אהבתי זאת לעת ערב ובין ערביים. עת השמש מסמיקה, בפאתי השמיים. עוד לא היה לי העניין לזרא, תמיד הגעתי אל המטרה. אתם אולי לא תאמינו לי, אבל אינני חסידה של כובע הגומי. אבל יש לי עניין אחד והוא הטבעיות, ועיקר חיי הוא הרטיבות. אך שלא להפחיד בריות תמימות, ואינני רוצה לעורר בעיות. כוונתי לטובה ולא לרעה, כי הדבר שאהבתי הוא... שחייה! ומי שחשב אחרת, שיתבייש!!!

כיצד לא הבחנתי בו, בגבר האידיאלי, והוא כה קרוב אלי, ממש מתחת לחוטמי. הוא גבוה ונאה, בעל מקצוע חופשי ובעל ממון, אדיב, רגיש ומתייחס. הוא מעולם לא דחה אותי, תמיד שמח לשמוע את קולי, מתעניין בשלומי בלבביות, גם אם חלפו חודשים רבים מאז התקשרתי אליו לאחרונה. הוא ממהר לקבוע עמי פגישה מיד לאחר שהזדהיתי בטלפון. מעולם לא מאחר לפגישה איתי, ותמיד מחכה לבואי. הוא מכניס אותי אל חדרו הממוזג, מגיש לי מיד כוס מים קרים, מושיב אותי על הכורסא הנוחה ובעצמו מתישב על שרפרף ללא משענת. הוא מחזיק בידי, מלטף את מצחי, מסיר בעדינות את שפתוני מעל שפתי, וגורם לי תמיד פעימות לב מוגברות. הוא כותר לי כתרים, מספר לי סיפורים ואינו מצפה כי אשיב בדברי חכמה. הוא דואג לדיאטה שלי וגורם לי לצום לאחר כל פגישה עימו. הוא משוחח עמי על גשרים, על זהב ועל כסף – ותמיד במאות ובאלפים, הוא הגבר היחיד בעולם שאינו מנסה להשתיק אותי ולסגור את פי – להיפך!! הוא תמיד תמיד רוצה לראותני שנית, וממהר לקבוע עמי פגישה לשבוע הבא, שמא אתחרט. הגבר האידיאלי, איך לא הבחנתי בו, והוא ממש מתחת לחוטמי… רופא השיניים שלי.

בִּרִּצוּעָה אֲרוּרָה בֵּין בָּתִּים וְשָׂדוֹת, עוֹמֶדֶת שְׁכוּנַת סָגֶ'עִייָה כְּמוֹ קֵן שֶׁל צִרְעוֹת. וּמִי גָּר בָּשְׁכוּנָה? בַּבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן מִשְׁפָּחָה מְחַבֵּלֵת; מֵרִצְפַּת הַסָּלוֹן מִנְהָרָה הִיא חוֹפֶרֶת. מִנְהָרָה אֲרֻכָּה אֶת הַגְּבוּל תַּעֲקֹף; חַיָּלִים, אֶזְרָחִים וְתִינוֹקוֹת הִיא תַּחְטֹּף. בַּבִּנְיָן הַשֵּׁנִי מִתְגוֹרֵר אַזְהֶר; אֵת חֲדַר הַשֵּׁנָה חוֹלֵק עִם מָשְׁגֶּר בֹּקֶר וְעֶרֶב מֶשָּׁגֵּר הוּא טִילִים; וְכֻלָּם פּוֹצְחִים בְּרִקּוּד וְצָהָלוּלִים. הַבִּנְיָן הַשְּׁלִישִׁי הוּא בִּנְיָן בֵּית הַסֵּפֶר, וְהַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים עַכְשָׁו בְּהַפְסָקַת עֶשֶׂר. שִׂימוּ לֵב יְלָדִים, אָסוּר לְעַשֵּׁן; יֵשׁ חָבִיוֹת חֹמֶר נֶפֶץ בְּבִנְיַן הַשָּׁכֵן. בַּבִּנְיָן הָרְבִיעִי בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה; גָּר מָחְמוּד וּמַשְׁקִיף עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה. מָחְמוּד הֶחָבִיב הוּא תּוֹשָׁב וָתִיק; אֵת רוֹבֶה הַצַּלָּפִים מַסְתִּיר הוּא בְּתִיק. בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת עוֹמֶדֶת מְגֻנְדֶּרֶת פָאטִימַה - בַּחוּרָה פְּצָצָה! לְפָחוֹת לְפִי הַחוּטִים הַמְּבַצְבְּצִים לָהּ מֵהַחֻלְצָה. בַּבִּנְיָן הַחֲמִישִׁי גָּר מַר מוּסָא, אַךְ לִפְנֵי שָׁבוּעַ אֳרַז חֲפָצָיו וְנָסַע; וְכָךְ הַבִּנְיָן הַחֲמִישִׁי עוֹמֵד לוֹ לְבַד, כִּי קָשֶׁה לְהִתְגוֹרֵר בְּבִנְיָן מְמֻלְכָּד. כְּמוֹ בֵּיִת דֻּגְמָא שֶׁל אִיקֶאָה רַק עִם סְלִיל הַשְּׁהִיָּה, וּמִי שֶׁיִּכָּנֵס גּוֹרָלוֹ יִהְיֶה מַר וְנוֹרָא. כָּתְבוּ דַּיָּרַי הַשְּׁכוּנָה שֶׁלֶט, תָּקְעוּ מַסְמֵר מָעַל לַדֶּלֶת, וְקָבְעוּ שֶׁלֶט בְּקִיר: דִּירָה לְהַשְׂכִּיר...