על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מרץ 2020, עם ראשית התפרצות הקורונה בישראל, היו בה יותר מחצי מיליון ילדים בני 3-6. מדובר אם כן על כמות עצומה של ילדים אשר חוו כמה שינויים חדים בחייהם ברגע אחד – שגרת חייהם נפסקה, המעגלים החברתיים אליהם היו רגילים נותקו, הם בילו זמן רב מאוד בבתיהם, גדלה חשיפתם למסכים ועוד. לכל אחד משינויים אלו השפעות רבות על היבטים חינוכיים, רגשיים וחברתיים אצל הילדים. במיוחד יש לציין ששינויים אלו הגדילו את הפערים בין הילדים, אשר באו מרקעים שונים או מנקודות פתיחה שונות.
מה הן הבעיות איתן יש להתמודד?
נקודה ראשונה שעליה ניתן לדבר היא הבעיות שנוצרו אצל הילדים כתוצאה מכך שנפסקה שגרת ההגעה שלהם לגנים והפעילות בהם. מסגרות החינוך בגילאי הגיל הרך והגנים חשובות מאוד להתפתחותו של הילד. במסגרת הזאת הוא לומד ידע חדש, מיומנויות חברתיות, התמודדות עם סמכות ומסגרת. מיומנויות חברתיות בשגרה נוצרות על ידי משחק משותף או פעילות חווייתית עם חברים בגן. מסגרת החינוך היא מקום בו כל הילדים נמצאים יחד ומתקדמים בהתפתחות שלהם. כאשר המסגרות נסגרו וכל ילד חזר לביתו, הופסק התהליך החינוכי אשר התחיל, והתעמקו הפערים בין הילדים. תהליכי רכישת יכולות למידה ויכולות חברתיות שהתרחשו בגן על ידי אנשי החינוך והאינטראקציות החברתיות הופסקו, והפכו להיות תלויים בהורים.
בהמשך לכך, השהייה האינטנסיבית בבית העמיקה את הפערים בין הילדים. הסיבה לכך היא השונות הגדולה בין הבתים של הילדים, הן מבחינת ההורים והיכולת שלהם להעניק יכולות שונות לילדיהם, והן מבחינת העומס אשר קיים בבית. בסופו של דבר יכול להיווצר פער עצום בין רמת ההשקעה בילדים שונים כאשר הם נמצאים כל הזמן בביתם, ולמרות שאין זו אשמת ההורים, מדובר בדבר בעל משמעות קריטית בשלב כה חשוב של התפתחות הילד. חשוב לציין בהקשר זה שבשונה מילדים בגיל בית ספר, שם הלמידה המקוונת ניסתה להמשיך במידה מסוימת את השגרה של בית הספר, הגנים לא יכלו להמשיך בצורה זו, ולכן שגרת חייהם של הילדים בגיל זה עברה מהמסגרות אל הבית בצורה מוחלטת.
עובדה נוספת שיש לשים אליה לב בנושא זה היא שכאשר הילדים בילו את רוב זמנם בבית התגברה והתארכה מאוד חשיפתם למסכים שונים. השפעתה של מציאות זו היא הפרעות שינה ובעיות קשב, ופגיעה בהישגים לימודיים וחברתיים. מדובר על ילדים בגילאי הגן אשר במשך היום, כאשר היו במסגרת החינוכית, בילו את רוב זמנם בפעילות חברתית במתקנים ובמשחקים שנמצאים בגן, ופיתחו כך יכולות חברתיות רבות, והמעבר אל ההסתגרות בבית הקשה על כך מאוד. נראה שאחרי פגיעה גדולה זו בכישורי הילדים, המהלך הנכון ביותר הוא לעודד אותם לשוב ולשחק כמה שיותר במשחקים ומתקנים שונים שיפתחו את המיומנויות החברתיות שלהם. עם זאת, ייקח זמן לגשר על הפערים שנוצרו אצל ילדינו בעקבות תקופה קשה זו.
דרכי פעולה מומלצות כדי לעזור לילדינו
דיברנו אם כן על הקשיים והפערים שנוצרו בקרב הגיל הרך וילדי הגנים בעקבות משבר הקורונה, בעיקר בתחומים החברתיים והבין-אישיים. ננסה כעת לדבר על כמה אסטרטגיות ודרכי פעולה שהועלו על ידי העוסקים בתחום כדי להתמודד עם קשיים אלו ולנסות לגשר על הפערים שנוצרו בתקופה ארוכה זו. עוד לפני הירידה לפרטים, חשוב להבין שנקודת המבט על משבר הקורונה צריכה להיות בתור משבר ממושך, אשר השפעותיו ימשיכו ללוות אותנו לאורך זמן רב, ועל כן יש לבחון לעומק, כל אחד במסגרתו, את הקשיים שנוצרו אצל הילדים ולהתמודד איתם בצורה מערכתית ומחושבת.
נראה שהכיוון המרכזי בו יש לפעול הוא החזרת הילד אל המעגלים החברתיים אליהם הוא היה שייך, בעזרת חוויות משותפות. בסגרים ובבידודים הילדים נותקו מהחברה והמשחק המשותף, והחזרה אל משחק משותף בפינת המשחקים בגן, שימוש במתקנים שונים וכן פעילויות שונות שיתרחשו בגן יחד עם חבריהם ישיבו אותם אל הנקודה ממנה יצאו. דווקא היכולת הפשוטה של ילדים להתחבר בעזרת משחק משותף תוכל לעזור לילד להתגבר על הפערים שהוא צבר בשל החיסרון של אותן חוויות משותפות עם בני גילו ואינטראקציה חברתית רחבה. זה השלב הראשון בתהליך חזרה אל המסגרת והרגשה כחלק ממנה, דבר אשר יאפשר לילד לחזור לקבל ממנה את היכולות והכישורים השונים שהוא זקוק להם להתפתחותו.
נגישות
