נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
אלו מבינכם שעבורם ריצה היא חלק קבוע מהשגרה וגם אלו שפשוט חובבי ריצה ועושים זאת מדי פעם, לבטח יודעים שמה שמעניין אנשים שעוסקים בספורט הפופולרי הזה מסתכם לרוב ב-3 דברים: איך לרוץ מהר יותר, רחוק יותר ולאורך יותר זמן מבלי להיפצע. אם גם אתם מאלו שרצים כל הדרך לגזרה חטובה ושמירה על כושר, גם אתם בטח מוצאים את עצמכם לא פעם תוהים: "אז איך אני רץ מהר יותר?". יכול להיות שקשה לדעת איך מתחילים לפענח את השאלה הזו – אך אנחנו יכולים להתחיל ולהציע לה תשובה טובה, שטמונה במושג חשוב ושמו "קצב צעדים בריצה", שכדאי לכם להכיר. הוא קיבל לאחרונה יותר ויותר תשומת לב מן החוקרים בתחום ומן התקשורת בגלל שהוא מקושר להעלאת המהירות, שיפור הסיבולת וצמצום הסיכון לפציעה. כדי שתבינו על מה בכלל מדובר, מהו "קצב צעדים בריצה", כיצד אתם יכולים למדוד אותו בעצמכם ומה הוא יכול לתרום לכם, קיבצנו לכם את כל המידע החשוב הזה בכתבה הבאה.
קצב צעדים בריצה הוא מספר המבטא את כמות הצעדים לדקה שאדם עושה במהלך ריצתו. יש הקוראים למונח הזה "תדירות צעדים/פסיעות", "מחזוריות הרגל" או פשוט "קאדנס" – כפי שהוא מכונה באנגלית. יש גורמים שונים שמשפיעים על קצב צעדים בריצה, כשאחד הבולטים שבהם הוא הגובה: רצים גבוהים יותר נעים בקצב קבוע ובדרך כלל יש להם פסיעות ארוכות יותר וכך גם קצב צעדים קטן יותר מזה של רצים הנמוכים, שצריכים לבצע יותר צעדים מהירים על מנת לכסות את אותו המרחק באותו הזמן.
בנוסף, עוד גורם חשוב הוא באיזה כיוון רצים – האם בשיפוע מעלה או דווקא בירידה. כאשר רצים מעלה הנטייה היא להעלות את קצב הצעדים, וכתוצאה מכך גם לקצר את אורכם; שני המשתנים האלו עוזרים לגוף להסתגל לדרישות האנרגיה עולות ועולות בעת ריצה מעלה. לעומת זאת, כאשר נמצאים בריצה במורד הנטייה היא להוריד את קצב הצעדים (בעוד שמאריכים את אורכם) כדי לשמור על השליטה בגוף.
מה החשיבות של קצב צעדים?
הנה כמה סיבות טובות, אפשר לקרוא להן יתרונות, שיבהירו לכם למה כדאי לכם לדעת יותר על קצב הצעדים בריצה שלכם:
1. זה יעזור לכם לשפר את קצב הריצה שלכם ולמנוע תשישות - הכרת המושג "קצב צעדים בריצה" והידיעה כיצד אפשר לשפר אותו יכולים לסייע לכם לרוץ יותר מהר. כך למשל במחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן הבדק את ביצועיהם של רצי עלית באולטרה-מרתונים, נמצא שאפשר לקשר בין התמדה בריצה מהירה לבין קצב צעדים גבוה. מלבד זאת, ההבנה של קצב הצעדים שלכם תסייע לכם גם לצמצם את תחושת התשישות המתפתחת תוך כדי הפעילות, וכך לרוץ רחוק יותר.
2. זה יעזור לכם לצמצם את הסיכון לפציעות - עוד היבט חשוב בנושא המדד הספורטיבי הזה שכדאי לדעת עליו, הוא שאפשר לקשר בין קצב צעדים גבוה לבין ירידה בסיכון הקיים לפציעות. במילים אחרות ניתן להגיד זאת כך – ככל שהפסיעות שלכם תוך כדי ריצה קצרות יותר וככל שאתם לוקחים יותר צעדים בדקה, כך מצטמצם העומס על הגוף שלכם. כתוצאה מכך, ישנו גם שינוי בכוחות הביומכניים הפועלים על השרירים תוך כדי ריצה ומקושרים לפציעות. זה כולל:
3. זה יסייע לכם להוריד את כוח הבלימה שדרוש לעצירה - בהקשר הזה, אפשר וצריך לציין כיתרון נוסף של קצב צעדים גבוה גם את הירידה בכוח הבלימה שמופעל על הגוף, המתייחס לכמות הכוח האופקית הנדרשת על מנת להוריד את מומנטום הריצה ולעבור לעצירה. זה למעשה הדבר שקורה כאשר הרגל הקדמית שלכם פוגעת בקרקע בזמן הבלימה ושולחת אנרגיה מקדמת הרגל אל אחוריה. במחקר שפורסם בשנת 2018 נמצא כי ככל שכוחות הבלימה ברגעי השיא של הריצה היו גבוהים יותר – כך הסיכון לפציעה היה רב יותר. משמעות הדבר היא שלמעשה ככל שקצב הצעדים גבוה יותר כך קטן רוחב הפסיעות שלכם, וכך גם מצטמצם הכוח שנדרש על מנת לבלום. כל אלו מתנקזים שוב למסקנה שקצב צעדים גבוה מוריד את הסיכון לפציעה.
4. זה תורם לצמצום צריכת החמצן המרבית של הגוף בזמן הריצה - זאת ועוד, במחקר שנערך באוניברסיטת ניו המפשייר נמצא שלקצב צעדים גבוה יש גם קשר עם ירידה בצריכת החמצן המרבית. זה אומר שככל שתעלו את קצב הצעדים שלכם תוכלו לתחזק רמה מסוימת של יכולות אירוביות מבלי לבזבז יותר מדי אנרגיה, מה שבהחלט יעזור לכם להימנע מתשישות תוך כדי הפעילות.
אמנם יש כיום שעונים חכמים ושעוני ספורט למיניהם שיכולים לעשות זאת עבורכם, אך אם לא הצטיידתם באחד שכזה, או שבא לכם לנסות ולעשות את החישוב הזה בעצמכם – אז הנה דרך הפשוטה ביותר:
1. כוונו טיימר ל-60 שניות, אך אל תתחילו עוד את פעילותו.
2. החלו לרוץ בקצב המועדף עליכם.
3. הפעילו את הטיימר והתחילו למנות כל צעד שלכם (כל פעם שאחת מהרגליים נוגעת בקרקע) תוך כדי ריצה. אתם יכולים גם לספור כל פעם שאחת מן הרגליים שלכם (למשל השמאלית) נוגעת בקרקע, ולבסוף פשוט להכפיל את התוצאה בשתיים.
המספר שתקבלו בסיום המדידה הקצרה הזו הוא כמובן קצב הצעדים בריצה שלכם. שימו לב שספירת קצב הצעדים של עצמכם יכול להטות את התוצאות במעט – מכיוון שאתם למעשה יודעים שאתם בוחנים את עצמכם, מה שיכול לגרום לכם, אפילו שלא במודע, להתנהל מעט אחרת. עם זאת, עדיין מדובר בשיטה פשוטה לקבלת הערכה כללית של המדד הזה אצלכם. כאמור, אם אתם רוצים תוצאה מדויקת – הצטיידו בשעון חכם או באפליקציה בסמארטפון בהם קיימת אפשרות למדידת הנתון הזה.
על פי האמונה הרווחת בקרב רצים ותיקים, קצב הצעדים האופטימאלי בריצה הוא 180 צעדים לדקה או יותר מכך. הנתון הזה מגיע אלינו מאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, שבה ג'ק דניאלס – מאמן ריצה אמריקאי מפורסם, לא מותג הוויסקי – מנה את קצב הצעדים של רצי העלית שהתחרו במשחקים.
אך למען האמת, במציאות מרבית הרצים על משטחים מגיעים לקצב בטווח של 150-170 צעדים בדקה – נתון גבוה גם הוא, שיכול כאמור לתרום לא מעט לשיפור הבריאות והכושר שלכם, כפי שיכולתם להתרשם עד כה.
אם אתם עומדים על פחות מהטווח הזה, מומלץ שתתחילו לעבוד על מנת לשפר את קצב הריצה שלכם. כיצד תעשו זאת? הנה כמה עצות שאולי יכולות לעזור לכם:
מקור התמונות: canva.com
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: