6 מיתוסים שצריך לנפץ על גידול ילדים דו לשוניים

1. לימוד שתי שפות במקביל יגרום לילד לבלבול

רבים מהטוענים כנגד הקניית שפה נוספת לילדים נאחזים במיתוס המדבר על כך שהשפה הנוספת עלולה לבלבל את הילד ולגרום לו לייצר משפטים לא ברורים, שבהם הוא יערבב מילים משתי השפות יחדיו. אך חשוב שתדעו כי על אף שערבוב כזה אכן יכול להתרחש, הוא אינו מזיק כלל; נהפוך הוא - מדובר למעשה בגילוי תושייה מצד הילד, ובשימוש מושכל בכל הכלים העומדים ברשותו על מנת להביע רעיון ולהעביר מסר מסוים באופן קל וברור יותר מבחינתו.

המומחים מסכימים כי הערבוב בין השפות הוא דבר זמני, ובסופו של דבר, ככל שאוצר המילים של הילד בשתי השפות הנלמדות ילך ויגדל, וככל שהוא יהיה חשוף יותר לשתי השפות, כך ילך וייעלם ההרגל הזה. כמו כן, כדאי לכולנו לזכור שלא מדובר בתופעה ייחודית לילדים – גם אנו, כמבוגרים, נוטים לעיתים לערבב בין שפות ללא כוונה כשאנו לא יודעים כיצד לומר מונח מסוים מה בשפה אחת או כאשר מילה בשפה אחרת נשמעת לנו מדויקת או נכונה יותר לתיאור מצב. אם גם אתם נוהגים לערבב לפעמים בין אנגלית לעברית למשל, כאשר אתם משוחחים זה עם זה בבית או בסביבת הילד, אי אפשר לצפות מילדכם שלא יעשו זאת גם כן - וכאמור, זה לא מצביע על שום פגם או שיבוש.  

2. גידול ילד דו לשוני מוביל לעיכוב בהתפתחות הדיבור

בהמשך למיתוס הקודם, ישנם גם כאלו הטוענים שלא רק בלבול תהיה צרתם של אלו שינסו להקנות לילדם שתי שפות במקביל, אלא גם עיכוב כללי בהתפתחות הדיבור והתקשורת. החשש הזה מבוסס על כמה מקרים שאכן התרחשו, אך העיכוב בהם תמיד היה זמני, וכמו כן לא מדובר בכלל התקף לכולם. למרבה הצער, הורים רבים המודאגים מפני קשיים בהתפתחות השפה עוצרים את תהליך הלמידה וחוזרים להתמקד עם הילד בשפה אחת בלבד.

ד"ר אלן סטוב קסטר, המייסדת והנשיאה של מכון לטיפול בדיבור אצל ילדים דו לשוניים, אומרת שהמחקר המדעי מצביע על כך שדו לשוניות לא גורמת לעיכוב לא בהתפתחות הדיבור ולא ברכישת השפה. אפילו אם ילדכם אובחן כלוקה בעיכוב דיבור ברמה זאת או אחרת, גידולו כדו לשוני לא יחמיר את העיכוב בשום צורה. קסטר מוסיפה כי מחקרים הראו שילדים בעלי עיכוב בהתפתחות השפה שגודלו כדו לשוניים הצליחו בסופו של דבר לרכוש שפות באותה רמת מסוגלות של ילדים מעוכבי שפה שגודלו כדוברי שפה אחת.

3. ילדים סופגים את השפה בקלות והם מסוגלים להפוך לדו לשוניים ללא ממאמץ בכלל

מול אלו החושבים שלימוד שפה שנייה עלול לפגוע בתהליך רכישת השפה של הילד – מיתוס, שכפי שאנחנו רואים אינו נכון - יש את אלו המאמינים כי למידת שפה שנייה היא תהליך כה פשוט עבור הילד, שאין בכלל צורך לטרוח בהקנייתו. הם מאמינים שכל מה שצריך זה רק לדבר ליד הילד בשפה שרוצים להעביר לו, או לשים אותו מול תכנים בשפה זו, והוא כבר יספוג אותה בעצמו וייחל לדבר אותה ללא שום התערבות חינוכית מהותית.

זוהי תפיסה לא ממש מציאותית שסביר להניח שלא תוכל להוביל לתוצאות משמעותיות; תהליך הקניית השפה החדשה לא אמור להיות עול כבד על כתפיכם – אך עם זאת חשוב להציג בפני הילד את השפה ואת המבנה התקין שלה, כמו גם להתמיד בלימוד נכון ועקבי, אם זה בשיחות יומיומיות עימו באותה השפה או באמצעי לימוד המסורתי, באמצעות חוברות וספרים. הרעיון הוא שבסופו של דבר עליכם לחשוף את  ילדכם לשפה באופן שייצור אצלו משמעות, ויכלול דרכי לימוד מעניינות שקשורות לחיי היום יום ולשגרה שלו.

4. יש שלב שכבר נהיה מאוחר מדי להפוך את הילד לדו לשוני

הורים רבים מאמינים שישנו שלב מסוים בילדות שלאחריו כבר מאוחר מדי לנסות ולהפוך את הילד לדו לשוני, ולכן אם ילדם חצה את הגיל הזה הם כלל לא ינסו ללמד אותו שפה שנייה, ובמקרה הטוב הם יקוו שירכוש אותה בעתיד באמצעות מערכת החינוך או בעת לימודיו הגבוהים. אך כדאי לכם לדעת כי מדובר בטעות, מאחר וכל גורמי המקצוע והמומחים מצביעים על כך שבכל מקרה, לילדים עד גיל 10 קל ופשוט יותר ללמוד שפה שנייה מאשר למבוגר.

זה נכון שהשלב הכי טוב להקנות לילד את הידע בשפה הנוספת הוא החל מרגע הלידה ועד גיל 3 - מאחר וזוהי התקופה בה הוא רוכש את שפתו הראשונה ודעתו עדיין פתוחה וניתנת לעיצוב – אך גם טווח הגילאים 4-7 מתאים עבור מטרה זו, מכיוון שבגילים אלו ילדכם עדיין יכול לעבד מספר שפות בדרכים מקבילות, כלומר לבנות מערכת של שפה שנייה לצד השפה הראשונה וללמוד כיצד לדבר את שתי השפות באופן הטוב ביותר. אך התהליך לא נעצר פה - גם מגיל 8 ועד תחילת התבגרותו ניתן ורצוי להחדיר לילדכם למידת שפה שנייה, וזאת מאחר שלאחר גיל ההתבגרות, כפי שמראים המחקרים השונים בנושא, שפות חדשות מעבר לשפה הראשונה נשמרות באזור אחר של המוח, כך שתהליך הלמידה שלהן הופך לקשה ומורכב יותר.

5. ההורים חייבים לשלוט בשתי השפות כדי ללמד את ילדם את שניהם