print header

9 מנגנוני הגנה שגורמים לכם להתכחש לבעיות שלכם

רוב מנגנוני ההגנה של המוח פועלים באופן לא מודע, ותפקידם הוא כשמם, להגן עלינו מפני גורמים שונים שעלולים להזיק לתפקודנו. לפי תיאוריית הפסיכודינמיקה, מנגנוני ההגנה של המוח מתוארים כדרך להרחיק את עצמנו מהידיעה בנוגע למחשבות, תחושות והתנהגויות לא נעימות, וכולנו משתמשים בהם במהלך חיינו, אך אם יש לכם נפש חזקה ומאוזנת, אין לכם הרבה צורך בהם. אדם חזק מנטלית לא ירגיש שהוא צריך להתחבא מאחורי מנגנוני ההגנה של המוח שלו, ויתרה מזאת, הוא ידע כיצד להתמודד עם האמת הלא נעימה שהוא מוצא בעצמו. לפניכם 9 מנגנוני הגנה של המוח אשר עליכם להיות מודעים אליהם ולשאול את עצמכם האם אתם פועלים על פיהם, על מנת שתוכלו להתמודד עם הבעיות שלכם במקום לברוח מהן.
 
אישה מכסה את עיניה, ומציצה דרך האצבעות
 

1. הכחשה

זהו מנגנון ההגנה הפשוט ביותר להסבר: אם המצב הנתון קשה מדי להתמודדות עבור אדם מסוים, הוא יכחיש אותו ויתעלם ממנו לחלוטין. פסיכולוגים טוענים שזהו מנגנון ההגנה הפרימיטיבי ביותר שטמון בנו, ושורשיו נעוצים בילדות, כשהיינו סותמים את האוזניים כדי לא לשמוע דברים שלא נעימים לנו. כילדים היינו חושבים לעצמנו שכל עוד אנחנו לא מודעים לאירוע מסוים, הוא לא מתרחש, אולם כמבוגרים אנו לומדים שזה לא באמת עובד ככה, אך מנגנון ההכחשה עדיין קיים בנו. אנשים רבים שמתמודדים עם בעיות משתמשים בהכחשה, למשל אלכוהוליסט מכחיש את העובדה ששתיית היתר שלו הורסת את יחסיו עם האנשים שיקרים ללבו, או אדם שמעשן מסרב להאמין שהעישון פוגע בבריאותו.

2. הדחקה

זהו מנגנון הגנה שמונע מהמוח את היכולת לגשת באופן מודע למחשבות, זיכרונות, רגשות או דחפים שמפריעים למנוחת הנפש. בדרך כלל מדובר במחשבות שגורמות לאדם להרגיש אשם, או במחשבות על דבר מה שפגע באדם באופן פיזי או מנטלי. המוח שומר את המחשבות האלה באזור הלא מודע כדי להגן על הנפש של האדם מפני נזק אפשרי. עם זאת, ההדחקה מגבילה את האנרגיה הזמינה של המוח להתנהגות יצירתית ובונה, ואף עלולה להוות בסיס ליצירת מחלה נפשית.

3. השלכה

המשפט הידוע של חז"ל, "כל הפוסל – במומו פוסל", מדבר בדיוק על מנגנון ההגנה הזה. השלכה היא מצב בו אדם משייך את רגשותיו או המניעים שלו לאדם אחר, ובכך מתעלם מכך שהם מצויים בו. בדרך כלל מדובר במחשבות תוקפניות או מיניות שהאדם אינו מסוגל לקבל את העובדה שהוא עצמו חושב אותן. לדוגמה בעל יכול לחשוב שאשתו אינה יודעת לבחור נכון את חברותיה, כשבעצם הוא האדם שמקיים בחייו יחסים לא טובים עם אנשים אחרים. יש הטוענים כי תופעת האנטישמיות גם היא עניין של השלכה, כך שאנשים שחולמים על כיבוש העולם ושליטה בו בעקבות תחושה שהם עליונים, משליכים את התפיסה הזו על היהודים.
אדם צועק ומפנה אצבע מאשימה
 

4. רגרסיה

כשאנחנו עומדים בפני מצב מלחיץ, לעתים אנו חוזרים להתנהגות שאפיינה אותנו בילדותנו כדי להתמודד איתו. לדוגמה, נערים שלומדים חינוך מיני בבית הספר עשויים להתחיל לצחקק כדי להסתיר את המבוכה שלהם, ויש פסיכולוגים שטוענים שעישון או אכילת יתר ברגעי לחץ הם ביטויים של רגרסיה לשלב הראשון של ההתפתחות – השלב האוראלי. פסיכיאטרים רבים רואים ברגרסיה כדרך טיפולית שעשויה להועיל לאדם, כל עוד נעשית על ידי איש מקצוע, והם משתמשים לשם כך בדמיון מודרך או בהיפנוזה.

5. התקה

התקה היא דרך להעביר דחף או רגש מסוים מהאובייקט המקורי שלו, איתו קשה לאדם להתמודד, לעבר גורם אחר. לדוגמה, אדם שסובל מנזיפות רבות במקום העבודה יחזור הביתה וינזוף בילדיו, במקום באדם שברצונו להחזיר אליו את היחס הזה, שהוא הבוס שלו. המטרה של המנגנון הזה היא להפחית מאיתנו לחץ, והוא קיים אפילו אצל בעלי חיים. כך למשל דרור שניצב מול ראי מרגיש נואש מכך שהוא לא מסוגל לפגוע ביריבו, ולכן מתחיל להכות עם המקור שלו בעץ.

6. שכלון (רציונליזציה)

שם אחר ופשוט יותר למנגנון זה יכול להיות "המצאת תירוצים". שכלון גורם לנו לעוות את עובדות המציאות כדי לשרת את מטרתנו, או שהוא מאפשר לנו להתעלם ממצב שלילי שקיים על מנת שנוכל להרגיש טוב יותר עם עצמנו. למשל אדם שקיבל עבודה נפלאה אך פוטר לאחר שבוע, יכול להגיד שהחברה שקיבלה אותו לעבודה הייתה גרועה ושהוא בכלל לא רצה לעבוד בה מלכתחילה. דוגמה אחרת היא אב שצועק כל הזמן על ילדיו, וטוען שזה על מנת לחנך וללמד אותם משמעת – הוא מתעלם מהחלק השלילי ומתייחס רק לתירוץ שהמציא להתנהגותו הלא רצויה.
אדם יושב מול שולחן משרדי ומחזיק את ראשו בידיו

7. תגובת היפוך

מנגנון ההגנה הזה גורם לאדם להתנהג באופן שהפוך לחלוטין מזה שהוא מרגיש שהוא היה רוצה לפעול בו, ויש לו 2 שלבים: הראשון אינו מודע ומזכיר הכחשה, והשני מודע. למשל, אדם שנמצא בעמדת כוח או מעמד מסוים, כמו פוליטיקאי או כדורגלן, עלול לגנות התנהגות הומוסקסואלית, כשלו בעצמו יש נטיות הומוסקסואליות. לרוב, הדברים שיגיד על ההתנהגות שאינו יכול לקבל בעצמו יהיו קשים מאוד, וזאת על מנת להבהיר את עמדתו ככל הניתן – זה השלב המודע.

8. אינטלקטואליזציה

מנגנון הגנה זה גורם לאדם להתעמק בבעיה או במצב רגשי מסוים מהם הוא סובל, אולם בדרך שהופכת אותם לשאלה אינטלקטואלית, מה שעוזר לו להתעלם מהרגשות האישיים שכרוכים בעניין. לדוגמה, בן זוג של אישה שאובחנה בסרטן יכול להתחיל לחקור את הנושא לעומק, מבלי להתעמת עם הרגשות שהוא חווה בקשר לכך שבת זוגו חולה. זה עלול להשפיע לרעה על יחסיו עם בת הזוג שלו, אשר לא מתעלמת מאותן הרגשות שהיא חווה, אולם אי אפשר יהיה לדבר איתו עליהן בדרך מועילה.

9. עידון (סובלימציה)

בניגוד לשאר מנגנוני ההגנה, עידון נחשב למנגנון חיובי, וזאת משום שהוא מוביל את האדם להתמודד באופן בריא, יצרני ויצירתי עם דחפים לא מקובלים. כך למשל אדם שיש לו יצר מציצנות, עשוי לעדן אותו ולהפוך אותו לסקרנות, אשר תגרום לו לרצות להפוך בחייו לחוקר או עיתונאי. היתרון הגדול ביותר של המנגנון הזה הוא שאין בו צורך להשקעה מתמדת של אנרגיה למניעת הדחפים, ולכן הוא נחשב בריא וחיובי יותר לנפש.
מקור תמונה ראשית: Ben Raynal

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.