13 עובדות מעניינות על ההתנהגות האנושית

ההתנהגות האנושית היא אחת מהחידות הגדולות וממושאי המחקר המרתקים ביותר בעולם. היא מעסיקה כל אחד מבני האדם במידה כזו או אחרת משום שהיא נוגעת לכולנו. כיצורים חושבים, אנחנו רוצים לדעת מה מניע אותנו להתנהג כפי שאנו מתנהגים, ולכן תמיד כיף להכיר עוד אנקדוטות פסיכולוגיות מעניינות על עצמנו. בכתבה הבאה תגלו 13 עובדות פסיכולוגיות הנוגעות להתנהגות האנושית, אשר עשויות להסביר לכם את התנהגותם של החברים, העובדים ואפילו בני הזוג שלכם.

1. דחיית סיפוקים

מגיל צעיר מנסים לחנך אותנו לדחות את הסיפוקים שלנו, ומסתבר שיש לכך הסבר לא רע בכלל. כמו מיומנויות רבות שאנו רוכשים כשאנחנו קטנים, כך גם היכולת החשובה לדחות סיפוקים מתחילה אצלנו בגיל צעיר. הילד שלכם לא יודע לדחות סיפוקים? הגיע הזמן לשים לכך לב. מחקרים פסיכולוגים חקרו ומצאו כי היכולת לעכב את הרצון הבוער בנו לסיפוק מידי בתור ילדים, מובילה  אותנו להצלחה גדולה יותר בבית הספר, וליכולת טובה יותר להתמודד עם מצבי לחץ ותסכול בהמשך החיים.  

2. המוח שלא נח

בניגוד למחשב, לו אנו עושים "כיבוי" בסוף היום ושולחים אותו לתרדמת, המוח שלנו לא הולך לישון בלילה. אם חשבתם שכל המחשבות נחות להן בשלווה בזמן בשינה, אז מסתבר דווקא שהמוח שלכם פעיל בדיוק כמו בזמן שאתם ערים. למעשה, בזמן זה הוא מבצע פעולות חיוניות מאוד. מדענים משערים כי במהלך הלילה המוח שלנו מאחד מידע ומבצע ארגון מחדש, על מנת שהיום הבא שלנו יהיה מאורגן ויעיל. אז תנו לשנת הלילה את הכבוד המגיע להודעו שהמוח שלכם דואג לכם גם כשאתם ישנים.

3. חכמת הקבוצה

במחשבה ראשונה היינו מצפים שככל שקבוצה גדולה יותר של אנשים מקובצת יחדיו כך היא תהיה חכמה יותר, ותבחר החלטות נבונות יותר. עם זאת, פסיכולוגים מצאו שככל שהקבוצה של האנשים גדולה יותר היא נוטה לקבל החלטות המבוססות על רגשנות יתר, ולפיכך הן פחות מוצלחות. זאת ועוד, מחקרים הראו שבניגוד לקבוצות גדולות, דווקא איחוד חשיבה של צמד אנשים יוצרת תבנית מחשבה טובה יותר מזו של אדם בודד. שנאמר: טובים השניים מן האחד. או אם תרצו: הגודל לא תמיד קובע.  

4. ריבוי-משימות

ישנה הנחה רווחת כי נשים מסוגלות לעשות מספר דברים במקביל, בעוד שלגברים זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. אם אתם חושבים שאתם אנשים שיכולים לעשות כמה דברים במקביל, צר לי לאכזב אתכם אבל אתם לא. האמת היא שאחת המגבלות שלנו היא שאנחנו לא באמת יכולים לעשות שני דברים משמעותיים במקביל, ושלא קיימים בני אדם רב משימתיים באמת. בזמן שאנו בהחלט יכולים ללכת ברחוב ותוך כדי כך לדבר עם חבר שלנו כלומר, לעשות שני דברים פשוטים יחסית זה לצד זה, נבדק ונמצא כי המוח האנושי יכול להתמקד רק בתפקוד גבוה אחד בכל פעם. אם תנסו לקרוא ולשיר, או לראות סרט בריכוז גבוה ותוך כדי לכתוב שיעורי בית כנראה שתיכשלו בשתי המשימות.

5. הרגלים

לכולנו יש אותם, חלקם טובים וחלקם רעים, לעיתים אנחנו מאוד אוהבים אותם ולעיתים הם יכולים לעצבן אותנו ואנו נרצה לשנותם במהרה. בואו ונניח לרגע שאתם רוצים ליצור לעצמכם הרגל טוב כמו להגיד "בוקר טוב" לשכנים בכל בוקר, להפסיק לשתות קפה, או לעשות ספורט מדי יום. מחקרים פסיכולוגיים בדקו ומצאו שלוקח בממוצע 66 ימים על מנת שההרגל החדש ישתרש ויהפוך למנהג קבוע ביום ה-67.

6. זיכרונות ילדות

לעתים אנו מרגישים שאנו חווים את הזיכרונות שלנו כסרטים קצרים שמתנגנים בראש שלנו. לפיכך, יש לנו נטייה לחשוב שזיכרונותינו נשמרים מאז שקרו, כמו קבצים קטנים בדומה לוידאו על המחשב. עם זאת, זה בהחלט לא מה שקורה בפועל לזיכרונות שלנו. בכל פעם שאתם חושבים לאחור וחוזרים לעבר, הזיכרון שלכם משוחזר על ידי המוח. מה שמוביל למסקנה הברורה שאין שני זיכרונות שנשארים אותו הדבר, והם אף פעם לא נשארים במצב של קיפאון. למעשה, הזיכרונות שלנו משתנים כל זמן ויכולים להשפיע על אחד השני לאורך השנים שחלפו מאז שהאירוע התרחש.

7. ריכוז

לעיתים אנו עשויים לחשוב כי יכולת הקשב שלנו כבני אדם היא מאוד טובה. אם זה בעבודה או באוניברסיטה מול מרצה העומד מולנו ומדבר. מחקרים בתחום זה מצאו עובדה אשר עלולה להפתיע את חלקנו, כי טווח הקשב האנושי נמשך בסביבות העשר דקות בלבד, גם אם זה משהו שמעניין אותנו מאוד. אם כך, רמה גבוהה של תשומת לב נמשכת דקות ספורות בלבד ויכולה להימשך רק זמן קצר באופן מלא, ולאחר מכן בדרך כלל נחזור למצב של בהייה חלקית ולריכוז נמוך יותר.

8. מיקום

מחקרים בדקו ומצאו כי לסדר הצגת הדברים ישנה חשיבות רבה. למשל, יש לנו נטייה פעמים רבות להעדיף את הפריט הראשון ברשימה, למשל בבחירת מנה מתפריט במסעדה. כמובן שאנחנו לא תמיד עושים זאת אבל ישנם מקרים רבים שבהם זהו בדיוק המצב. נתון מעניין הוא שאנו בוחרים להצביע עבור הפריט או האדם הראשון ברשימה פעמים רבות. למעשה, אם נצטרך להצביע עבור מישהו בהרמת יד, והוא יופיע באמצע ההצבעה הדבר מקטין את סיכויי הזכייה שלו ב-2.5% לעומת האדם שמצביעים עבורו ראשון.

9. ניבוי

יש לנו נטייה להפריז בתגובה שלנו לאירועים עתידיים. הוכח שאנחנו נוטים להאמין כי אירועים חיוביים עתידיים כמו השגת העבודה המושלמת, או חתונה יגרמו לנו להיות מאושרים הרבה יותר ממה שהיינו לפני כן. העיקרון תקף גם כשמדובר באירועים שליליים רק באופן הפוך, כלומר אם לא נמצא עבודה וכו'. עם זאת, נמצא כי רמת האושר שלנו קבועה יחסית והיא חוזרת למצב הרגיל מהר מאוד. כמו כן, התפיסה של אירוע עתידי המצופה לנו היא בדרך כלל מוגזמת והרבה פעמים היא יותר מרגשת מהאירוע עצמו. 

10. חברים 

11. אשמה

יש לנו נטייה להאשים אנשים אחרים בהתנהגות מסוימת ולא להתייחס לנסיבות אשר הובילו אליה. נסו להיזכר בפעם האחרונה שמישהו "חתך" אתכם בכביש. אפשרות אחת היא שאמרתם לעצמכם משהו בסגנון של "איזה אידיוט הבן אדם הזה", ואילו אפשרות אחרת שחשבתם, "אני מבין אותו, כנראה שהיה לו יום רע בעבודה ולכן הוא עשה את זה." אם להודות באמת, רוב הסיכויים שהייתם בוחרים באפשרות הראשונה. בחוגי הפסיכולוגיה המונח ההתנהגותי הזה ידוע בשם "טעות הייחוס הבסיסית", והוא קובע כי בעוד שאנו מאשימים את ההתנהגות של אנשים אחרים, כשזה נוגע אלינו אז אנחנו מאשימים את הנסיבות שהובילו אותנו לאותה ההתנהגות (לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב לחתוך אותה וכו'). הידיעה המצערת לפי החוקרים היא שאפילו אם אנחנו מודעים לנטייה הטבעית הזאת כלפי שיפוט לא הוגן, קשה להפסיק לעשות אותה.

12. זיכרון לטווח קצר

הפסיכולוגיה מספרת לנו שאנו יכולים לאחסן בין 5 ל-9 פיסות מידע בזיכרון לטווח הקצר שלנו בכל פעם. אותה פיסת מידע יכולה להיות מורכבת מכמה נתונים שקשורים זה לזה. אם ניקח את מספר הטלפון שלנו לדוגמה אז יש לו קוד מדינה, אזור חיוג, ולאחר מכן מספרים נוספים שגם אותם אנחנו זוכרים לפי מקטעים. אפילו שאתם זוכרים את המספר לאורך זמן ארוך, בכל פעם שאתם עושים בו שימוש אתם שולפים אותו דווקא בעזרת הזיכרון לטווח הקצר, באמצעות "גושי" מידע קטנים.

13. תחרותיות

ידוע שיש אנשים בעלי גישה תחרותית יותר לחיים מאשר אנשים אחרים. חשבתם פעם באילו סיטואציות אתם מרגישים שאתם בתחרות ומתי פחות? מסתבר שככל שבקבוצת ההתייחסות שלכם ישנם יותר אנשים כך הרצון שלכם להתחרות יורד. מחקר פסיכולוגי שנערך לאחרונה מצא כי תלמידים קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים ככל שהיו פחות אנשים באותו החדר בעת שנבחנו. מכך הסיקו החוקרים כי כאשר ישנם פחות אנשים המתחרים על דבר מה, המוטיבציה לביצוע איכותי גבוהה יותר עקב ההנחה שלנו שיש סיכוי גדול יותר שנהיה הטובים ביותר.