יום האהבה - הגרסה היהודית

מאת: הרב בנימין בלך

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

אהבה היא ה-מצווה, בהא הידיעה.

ארגון כרטיסי הברכה האמריקאי מעריך שכ-1,000,000,000 כרטיסי ברכה מלאים בהצהרות אהבה, נשלחים ברחבי העולם בחג האהבה – וזה לא כולל את הפרחים, השוקולדים, התכשיטים והמתנות שהפכו להיות חלק ממנהגי היום, ונועדו לבטא את הרגשות ששיקספיר כינה "שפת הנשמה".

כיהודים, אולי לא ברור לנו אם מתאים לנו להצטרף לחגיגה. אחרי הכל, במשך שנים ארוכות שמו של החג היה יום חג ולנטיין הקדוש, בשל הקשר האגדי שלו לסיפור האפוקליפטי של אחד מהקדושים הראשונים של הנצרות. ובכל זאת, לא רק אנשי האקדמיה זיהו את הבסיס ההיסטורי המפוקפק של הקשר הזה. 'ותיקן 2', מערכת הרפורמות החשובה של הכנסייה הקתולית בשנת 1969, הסירה את יום ולנטיין מלוח השנה הקתולי, והסבירה ש"למרות שיום הזיכרון לסנט ולנטיין קדום... להוציא משמו, שום דבר לא ידוע... מלבד זה שהוא נקבר בויא פלמיניה ב-14 בפברואר."

מה שנותר מהיום הזה, כפי שמעידות החגיגות הבינלאומיות, הוא דבר שעליו אנשים מכל דת ולאום צריכים לשמור במלוא המודעות: יום שנועד להכיר בכוחה של האהבה להפוך אותנו לבני אדם שלמים.

כששואלים אותי בתור רב אם לדעתי טוב שיהודים יחגגו את ולנטיין, חג האהבה העולמי, תשובתי הרגילה היא, "כן, אנחנו צריכים לחגוג אהבה... בכל יום בשנה".

וכל עוד יש יום מיוחד בשנה שבא להדגיש את חשיבותה של האהבה, הוא יכול להיות הזדמנות נהדרת גם עבורנו להזכיר לעצמנו את משמעותה העמוקה כמצווה – משמעות שלעתים קרובות אובדת מרוב כרטיסי ברכה ומתנות.

אהבה, על פי חז"ל, מייצגת את המצווה האולטימטיבית. כשגוי ביקש מהלל הזקן ללמד אותו "את כל התורה על רגל אחת", כלומר בשיא התמצות, הוא השיב בעיקרון הנובע מתוך מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

כך שבמידה מסוימת, נראה שאהבת הזולת, היא לב לבה של היהדות.

אהבה עצמית

עם זאת, יום האהבה הנהוג ברחבי העולם, שוכח מאדם אחד הראוי לאהבה, שכמעט תמיד מתעלמים ממנו. נכון, נפלא ומקסים להכיר באהבתנו לזולת, אולם בחינה דקדקנית יותר של הפסוק שהופך את האהבה למצווה, מגלה לנו את מי אנחנו צריכים לאהוב עוד לפני ששולחים את כרטיסי הברכה ביום האהבה.

הפסוק בויקרא (י"ט, י"ח) אומר: "ואהבת לרעך כמוך". ולמעשה כלולות בו שתי הוראות. הצעד ההכרחי הראשון שעלינו לעשות על מנת להשיג את המטרה של אהבת הזולת, מסבירה התורה, הוא - ואהבת לרעך, כמוך.

אחת האמיתות הפסיכולוגיות החזקות ביותר אומרת ששנאה עמוקה ומושרשת כמו זו שמוצאים אצל פושעים או רודנים, היא למעשה שנאה עצמית שמופנית כלפי חוץ. כדי להיות אדם אמיתי, עלינו קודם לקבל את עצמנו ולרכוש ביטחון עצמי. רק אז נוכל להתקדם לרגשות חיבה גם כלפי אנשים אחרים.

נכונים היו דבריו של הרב החסידי מקוצק, שראה אדם המכה את חברו ואמר לתלמידיו, "ראו איך אפילו כשיהודי עושה עבירה, הוא מקיים את דברי התורה, ומראה לנו שהוא אוהב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו. אנחנו יכולים רק להתפלל שבסוף הוא ילמד לאהוב את עצמו, וכך ישנה את הדרך בה הוא מתייחס לאחרים."

ברברה דה-אנג'ליס, חוקרת אמריקאית בתחום מערכות יחסים וצמיחה אישית, ניסחה זאת היטב כשאמרה ש"אם אתה לא אוהב את עצמך, יהיה לך קשה לאהוב אחרים, מכיוון שבסופו של דבר תתרעם על הזמן והאנרגיה שאתה משקיע בזולת, כשאתה אפילו לא משקיע קמצוץ מהם בעצמך".

גם צידו השני של המטבע נכון, כמובן: אם אתה לא אוהב את עצמך, כיצד תוכל לצפות מאחרים לאהוב אותך?

לעשות עסקים עם השטן

אני לא בא לעודד אהבה עצמית נרקיסיסטית, אלא את סוג האהבה העצמית שמתאפשר על ידי השגת שלמות עצמית. סוג האהבה העצמית שמומחש בסיפורו האישי של כוכב הבייסבול האמריקאי, גיל מש, כפי שבא לידי ביטוי בכותרות העיתונים:

    "הספורטאי המצטיין דחה 12 מיליון דולר כדי לשמור על כבודו העצמי"

גיל מש בן ה-32, שהיה מגיש בייסבול בליגה הלאומית האמריקאית, היה חתום על חוזה עתידי של 12 מיליון דולר. על פי החוק, חוזיה של הליגה הלאומית האמריקאית מובטחים בכל מקרה, ולא משנה אם השחקן ישחק טוב או לא, ואפילו אם הוא לא יוכל לשחק כלל בשל פציעה – בכל מקרה הוא יקבל את מלוא התשלום. גיל מש סבל מכאבי כתף כרוניים, שמנעו ממנו להמשיך לשחק. כל מה שהוא היה צריך לעשות כדי לקבל את המשכורת השנתית שמובטחת לו מהחוזה העתידי שלו הוא לדווח על כך שהוא מצטרף לאימוני פתיחת העונה. אבל במקום זה, מש הודיע על פרישתו שבוע לפני תחילת האימונים, מה שאמר בפועל שהוא לא קיבל תשלום כלל.

"כשחתמתי על החוזה, המטרה העיקרית שלי הייתה להרוויח אותו", הסביר מש. "כשהתחלתי להבין שאני לא באמת מרוויח את הכסף שלי, הרגשתי רע. קיבלתי סכום מטורף, בלי להשתתף במשחקים כלל. בכנות, לא הרגשתי שזה מגיע לי. ולא רציתי לחוש את הרגשות האלה שוב."

עבור גיל מש, יותר משהיה חשוב לו לקבל את הכסף, היה לו חשוב להסתכל לעצמו בפנים ולהגיד: "אני יודע שאני נאמן לערכים ולכבודי העצמי שלי. אני לא רוצה לקחת את מה שלא מגיע לי." ובהתנהלותו הוא גילה דבר שממנו כולנו יכולים ללמוד את התנאי המקדים ההכרחי לאהבה אמיתית.

ואכן, בתחומים רבים בחיים אנו עומדים בפני החלטות בהן נראה כאילו הכבוד העצמי שלנו מנוגד לצורך שלנו להצליח. העסקה עם השטן מפתה את כולנו למכור את נשמותינו. רק אלה מאיתנו שחכמים מספיק לבחור באהבה, חזקים מספיק לעשות את הבחירה הנכונה.

עלינו לדאוג לכך שתמיד נפעל בדרך שתגרום לנו למצוא חן גם בעיני עצמנו. על פי התורה, זהו הצעד הראשון שעל כולנו לעשות כדי שנוכל להצליח במסע האהבה שלנו כלפי הזולת.

לכן, זוהי עצתי ליום האהבה ולשאר 364 ימות השנה. לא, אתם לא צריכים לשלוח לעצמכם כרטיסי ברכה עם הצהרות אהבה. אבל אולי תרצו להקדיש רגע כדי לחיות בדרך שתזכה להערכה וההערצה העצמית העמוקות ביותר שלכם.

וכשתצליחו באמת להגיע לדרגה הזו, או אז תוכלו לאהוב את האנשים שבחייכם כמו שאתם אוהבים את עצמכם. בתמורה, הם יאהבו אתכם אהבת אמת על מה שהנכם, באופן נעלה בהרבה מביטוי של מתשוקה רגעית או כרטיס ברכה מושקע ופוטוגני.