ראשי > רוחניות והעצמה > יהדות ודת

סיפוריהם של 5 ספרי תנ"ך ותורה מיוחדים שהשתמרו במשך שנים רבות

מאת: דורון לרר

102

גודל גופן:

א א

כעם הידוע בכינוי "עם הספר", יש לנו כיהודים פינה מיוחדת בלב לספר הספרים שלנו – התנ"ך. הרי כל ארון ספרים יהודי המכבד את עצמו חייב להכיל עותק שלו, וכמובן שגם ספרי התורה המקודשים, שבהם קוראים בבתי הכנסת בשבתות ובחגים, נשמרים בתוך ארון קודש מהודר, ונחשבים כמקור לברכה ואור גדול. עם זאת, בין כל ספרי התורה והתנ"ך הרבים המצויים בבתי כנסת בארץ ובעולם, בולטים סיפוריהם של כמה ששרדו במשך שנים ותקופות ארוכות במיוחד, ושנחשבים לנכסי מורשת ייחודים ביותר של העם היהודי. כדי שתכירו מעט יותר את סיפורם של אותם כתבי תורה ותנ"ך יוצאי דופן שנשתמרו לאורך הדורות, אספנו כ-5 מהם כאן לפניכם.

סיפורם של ספרי תורה שהשתמרו: נוצה מונחת על קלף עליו כתובים פסוקים מן התורה

1. כתר ארם צובא

זהו כנראה אחד מן היותר מפורסמים שבספרי הקודש העתיקים, שנכתב בשנת 930 לספירה ונחשב על ידי המומחים לאחד הנוסחים המדויקים ביותר של התנ"ך. כתר ארם צובא עבר הרבה מאוד גלגולים ותהפוכות מאז נכתב בטבריה על ידי אדם בשם שלמה בן–בויאעא, שהשתמש לשם כתיבתו בדיו סת"ם שאינו ניתן למחיקה מבלי להשאיר סימנים. הכתר קיבל את הניקוד והטעמים שלו, המשויכים למסורת הטבריינית, מאדם בשם אהרון בן אשר.

קורותיו של כתב זה ארוכים מאוד – מארץ ישראל הוא התגלגל למצרים ומשם לקהילה היהודית שבעיר חלב בסוריה, שם ישב יותר מ-400 שנה. בשנת 1947 - לאחר התפרעויות של סורים מוסלמים שתקפו את בית הכנסת של הקהילה ושרפו ספרי תורה – הופצה שמועה כי כתר ארם צובא נעלם, אך למעשה הוא נשמר בביתו של אחד מיהודי הקהילה וכך ניצל באורח נס. בשנת 1958 הועלה הכתר אל מדינת ישראל, במבצע ארוך וחשאי שהובל על ידי נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי. מאז עלותו ארצה יושב כתר ארם צובא בהיכל הספר שבמוזיאון ארץ ישראל, ובשנת 2016 הוא אף זכה להיות מוכרז כנכס תרבות עולמי על ידי אונסק"ו – ארגון התרבות של האו"ם.

סיפורם של ספרי תורה שהשתמרו: כתר ארם צובא

2. כתר דמשק

עוד אחד מן הכתבים החשובים והמשמעותיים ביותר של ספר הספרים מגיע אלינו גם הוא משכנתנו בצפון – אך כמו כתר ארם צובא גם הוא אינו נכתב שם, אלא רק התגלגל אל המקום ונותר בו במשך שנים רבות. כתר דמשק מורכב למעשה מתשעה כתבי תנ"ך המכילים קליגרפיה מיקרוסקופית ומעוטרים בעלי זהב; הם נכתבו על ידי חכמים יהודים מספרד ואיטליה בתקופת ימי הביניים, ומשם התגלגלו אל בית כנסת של הקהילה היהודית בדמשק, בו ישבו מאות בשנים וכך קיבלו את שמם.

בשנות ה-90' של המאה ה-20 הצליח המוסד, במבצע נועז ובשיתוף פעולה עם שארית הקהילה היהודית שנותרה בסוריה, להעלות את כתרי דמשק ארצה ולמעשה להציל אותם מכיליון. כיום כתבי הכתר מצויים בספרייה הלאומית שבגבעת רם בירושלים, שם הם נשמרים כאחד מהנכסים הרוחניים העתיקים והמהודרים ביותר של העם היהודי.

3. כתב יד לנינגרד

אמנם בגלל שמו של כתב היד הזה ניתן אולי להתבלבל ולחשוב שמוצאו מהעיר הרוסית הרחוקה סנט פטרסבורג – היא לנינגרד לשעבר – אך אין זה כך. מדובר למעשה בכתב יד עתיק ביותר, העותק השלם הקדום ביותר של התנ"ך, שנכתב בשנת 1008 או 1009 בידי שמואל בן יעקב, בקהיר שבמצרים. דרכו של כתב זה ממצרים אל סנט פטרסבורג לא בדיוק ברורה, אך מאז שנת 1863 הוא מאוחסן בספריה הלאומית הרוסית שבעיר הגדולה.

נוסח כתב היד שימש כמה וכמה פעמים להוצאת מהדורות תנ"ך מדויקות פה בארצנו, כמו שקרה למשל בתחילת שנות השבעים – אז הוצאה מהדורה שכזו על ידי בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב והודפסה במהדורות רבות. העתקים מדויקים – או בשמם המקצועי "מהדורות פקסימיליה" – של כתב היד נוצרו בירושלים בשנת 1971 ובמישיגן בשנת 1998.

סיפורם של ספרי תורה שהשתמרו: כתב יד לנינגרד

4. כתב יד וינה

אמנם כתב יד וינה אינו מכיל ספר תנ"ך שלם כמו הכתבים שהזכרנו כאן קודם לכן, אלא רק את ספר בראשית, אך עדיין - זהו אחד מכתבי התורה היפים והמהודרים שישנם ושרדו בעולם. כתב יד זה נוצר כנראה במאה ה-6 כגרסה מאוירת לתרגום השבעים של הספר הראשון בתורה, ומומחים מעריכים כי מדובר בעבודה משותפת של כמה וכמה אמנים שיצרו את התמונות המצוירות המופיעות בין דפיו, ותופסות בין שליש למחצית עמוד בכל אחד מעמודיו הנותרים.

המסמך המיוחד הזה נשמר כיום בספרייה הלאומית האוסטרית שבווינה - ומכאן כמובן שמו. הוא הגיע אליה לאחר שבמאה ה-18 כמעט נשרף ואבד, וכיום נותרו ממנו 24 דפי פוליו, כשלפי הערכות שונות גודלו המקורי עמד על כמות כפולה ואף משולשת מזו.

סיפורם של ספרי תורה שהשתמרו: כתב יד וינה

5. ספר התורה מגטו לודז'

ספר התורה הבא אמנם אינו עתיק כמו הקודמים שהוזכרו כאן – אך סיפורו מרתק לא פחות ונוגע באחת הטרגדיות הגדולות שקרתה לעם היהודי - השואה והשמדת יהדות פולין. סיפורו של הספר התפרסם בתקשורת בשנה שעברה (2018), אז הגיע מידע לידי אנשי מכון "שם עולם" לשימור זכר השואה כי הפולנים עורכים עבודות להריסת צריפים באזור שבו שכן בעבר גטו לודז', וזאת מבלי שהם עידכנו את אנשי הקהילה היהודית במקום, ותוך כדי שהם משליכים ומעלימים את השרידים המעטים שנותרו בהם.

אנשי המכון פצחו במבצע מורכב על מנת לאתר את אותם פריטים שנזרקו על ידי הפולנים, והצליחו להגיע אל אחד מן הפועלים, שסיפר כי מאחורי קיר כפול באחד הצריפים הם מצאו ספר תורה ישן שהוחבא במקום. במאמצים עליונים הצליחו אנשי המכון לאתר בין ההריסות את הספר העתיק והנעלם, שהתברר כי גילו 150 שנה, והוא שימש את יהודי לודז' בשבתות, חגים ומועדים מיוחדים. אותם יהודים החביאו את הספר בגטו לפני כ-76 שנים, בשלהי מלחמת העולם השנייה, וכך הוא שרד תקופה קשה זאת עד ימינו. אנשי המכון הצליחו להעלות את הספר לארץ וכיום הוא שמור במשכנם.