פוקוס מתוך ספר התניא - ייעוץ ארגוני לנפש

ב"ה

לפני כשבעים שנה, בשנת תש"ג, חילק הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק את לימוד התניא לימות השנה, כך שבי"ט כסלו מתחילים את הלימוד היומי, וכעבור שנה מסיימים את קריאת ספר התניא על כל חמשת חלקיו. עם תחילתה של הקריאה המחודשת, נעמיק בנקודות עיקריות הנלמדות במהלך הקריאה.

נקדים לסדרת המאמרים את מה שאמר הרבי הרש"ב אודות לימוד וחידוש בספר התניא; שאם זה מעורר את הזולת בעבודת השם, אז גם אם אין זה כוונת התניא, מותר לעשות זאת (ספר השיחות של הרבי הריי"צ, תש"ג).

תניא – יעוץ ארגוני לנפש

עסקים רבים הגדלים ומתפתחים בקצב מהיר, מוצאים עצמם במצב בו הם זקוקים לייעוץ ארגוני, מישהו חיצוני שייעץ להם כיצד היא הדרך הטובה ביותר לנהל את העסק, כדי להגיע למקסימום תוצאות במינימום הוצאות. אנשים רבים מוצאים את עצמם במצב דומה; הם מרגישים כמו עסק שצמח מהר מדי וזקוקים ליועץ חיצוני שיעזור להם "לנהל" את עצמם, להגיע לתוצאות טובות יותר, לממש את היכולות הפנימיות שלהם בצורה מקסימלית, מבלי לפגוע בחיי המשפחה והחברה. ספר התניא מספק את הכלים המתאימים לכל אדם, כדי להגיע למימוש עצמי ברמה הגבוהה ביותר.

עסק משפחתי

עסק משפחתי הוא עסק קטן שבו היזם הוא גם המנהל, והוא בעצם עושה את כל הפעולות הנדרשות בעסק. גם את ההזמנות, גם את המכירות, גם את הפרסום, השיווק והנהלת החשבונות. כשהעסק גדל ואין באפשרותו לנהל הכל לבד, היזם בדרך כלל לוקח עוזר, ומבצע חלוקת תפקידים, אלא שבדרך כלל, בסגנון של ניהול משפחתי, חלוקת התפקידים אינה ברורה ולאו דווקא מותאמת לפי היכולות של בעלי התפקידים השונים.

כשהעסק ממשיך וגדל, לוקחים עובדים נוספים והמצב מתחיל להסתבך. הגדרת התפקידים הלא מדויקת מביאה להרבה פרטים שנופלים בין הכיסאות מצד אחד, והרבה פעולות שנעשות בכפילות מצד שני. עם עד עכשיו עוד אפשר היה להסתדר, הרי שהבעיה הגדולה ביותר היא שככל שהעסק גדל יש בו יותר אנשים שאינם מתאימים באמת לתפקיד שלהם, יותר מדי תפקידים לא הגיוניים, וחוסר בהירות לגבי ההיררכיה הארגונית. חוסר הבהירות מביא לכך שלא ברור מי מנהל את מי.

כל עוד העסק קטן ניתן להסתדר, אך כאשר העסק גדל למימדים גדולים הוא כבר לא יכול להמשיך לתפקד כך. יותר מזה, העובדים בעסק הופכים להיות יותר ויותר מתוסכלים. אם לעובד יש רעיון חדש והוא צריך תקציב כדי לבצע אותו, הוא כבר לא יודע למי לפנות כדי לקבל אישור. כשהוא כבר מקבל לכך אישור, ייתכן ויגיע אדם אחר ויבטל אותו. מצב זה מכניס את העובד לתסכול פנימי ומרמור כנגד המערכת בה הוא נמצא.

לאחר מספר פעמים כאלה, העובד הופך להיות "כבוי". הוא מגיע לעבודה בלי רצון לתרום, מאבד את היצירתיות ואת הדחף לפעול. כאן מתחילה להתפתח אבטלה סמויה.

אנשים כבויים

אנשים כבויים נמצאים לא רק בעסקים משפחתיים שגדלו, אלא נמצאים כמעט בכל מקום. אלו אנשים שכבר אין להם חשק לעשות, לא מנסים ליצור, לא מאמינים שאפשר לשנות. הם מסתובבים עם פנים נפולות, מתוסכלים, לא מבינים מה תפקידם בעולם ורק מחכים לשלב הבא.

דוגמא טובה לכך אפשר לראות בצבא: חייל מגויס לשלוש שנים. שלוש שנים בהן הוא יכול להימצא במסגרת שהוא לא מבין והיא לא מבינה אותו. הוא לא מתחבר למטרה אותה הוא אמור לשרת, המערכת לא נותנת לו לבטא את עצמו ומהר מאוד הוא נכבה. הוא מסתובב שלוש שנים עם פנים נפולות וסופר את הימים ליום השחרור המיוחל.

גם בחברה הדתית אפשר לראות את זה. אנשים שנולדו למסגרת דתית, מסגרת תובענית של קיום תורה ומצוות, אך לא מבינים את המטרה ולא מתחברים לעניין, אך מכיוון שהם נולדו לחברה דתית ולא רואים דרך לעזוב אותה, אז הם ממשיכים בקיום התורה והמצוות ללא חשק וללא רצון. הם מסתובבים כבויים, מחכים כבר ל"שחרור".

עסק פונקציונאלי

היועץ הארגוני בדרך כלל עוזר לעסק להפוך מעסק משפחתי לעסק פנוקציונאלי, תפקודי. עסק שיש לו חזון מוגדר, מטרות ברורות, דרכי פעולה המוסכמות על כולם, עסק שעובד לפי מבנה ארגוני מסודר, בו יש הגדרת תפקיד ברורה לכל אחד, עסק בו ההיררכיה הארגונית ברורה וידועה לכולם. הידיעה הזו, הבהירות הזו, מחזירה את האור לעובד ומדליקה אותו מחדש. זהו גם הפתרון אצל "האנשים הכבויים".

ברגע שמצליחים להסביר לאדם כבוי מה תפקידו בעולם, מהו החזון, מה המטרה, מהן דרכי הפעולה ומהו חלקו בתוך כל הסיפור - הוא "נדלק" מחדש. הידיעה והבהירות לגבי מקומו בעולם ותפקידו בחיים, מוציא אותו מהמצב הכבוי ומחזיר לו את החיוך לפנים.

בצבא זה יקרה כשהחייל יבין מדוע התגייס ומדוע נדרש לקיים את תפקידו. בחברה הדתית זה יקרה כשהאדם יבין מדוע הוא נדרש לקיים תורה ומצוות, מה המשמעות הפנימית שלהן, מה המטרה הכללית ואיפה זה נוגע לו.

הכלי ממשיך את האור

יוצא מכך כי אדם כבוי לא זקוק לכך שידליקו אותו, לא חסר לו אור בחיים. הבעיה היא לא ב"אורות", הבעיה היא ב"כלים". הוא לא מבין את תכלית החיים שלו, אין לו מטרה מוגדרת ולכן במשך הזמן הוא צובר תסכול עד שבשלב מסוים הוא פשוט מפסיק לנסות.

אפשר לנסות לפתור את הבעיה על ידי הכנסת "אור" לחיים בדרך של שמחה, ריקודים, שירה או ניגונים, אך זה יעזור רק באופן זמני, כיוון שגם אם יכנס אור, הרי שאין לאדם הכבוי את הכלים לקלוט אותו. האור ישפיע עליו באופן רגעי, אך הוא יחזור למצבו הקודם כלעומת שבא ברגע שהאור יפסק.

הפיתרון האמיתי הוא "להרחיב את הכלים"; להסביר לו במילים פשוטות ובהירות את תפקידו בעולם, ולהראות לו איך גם הפעולות הפשוטות ביום יום הם חלק מאותו תפקיד.

ייעוץ ארגוני לנפש

זו הסיבה לפיה גם האדם זקוק ליועץ ארגוני. גם באדם יש "בעלי תפקידים" שונים, יש כוחות נפש שונים, והרבה פעמים קשה לאדם לזהות את כל אחד מהכוחות. מעבר לכך, קשה לאדם לדעת לאיזה מהקולות להקשיב. לפעמים נדמה לו שהכי חשוב להקשיב להיגיון, לפעמים לרגש, יש פעמים שזו האינטואיציה... מכל הקולות השונים האדם יכול לצאת מאוד מבולבל עד שבסופו של דבר ימצא את עצמו מתוסכל.

ספר התניא נותן לאדם תמונת מצב ברורה ובהירה לגבי תפקידו בעולם; מדוע הוא כאן, מה מטרתו, כיצד הוא מבצע זאת, מול מי הוא צריך לעבוד, מי מעליו ומי מתחתיו. ברגע שיש את התמונה הברורה הזו האור נכנס בחזרה לחיים, כך שגם אדם כבוי יכול להתעורר מחדש.

לפתע מתגלה שהוא תמיד היה דלוק, תמיד היה בו אור, אלא שפשוט הוא לא ראה את התמונה הגדולה, לא היה מי שיעשה לו סדר בנפש. אך ברגע שנעשה הסדר והכלים הורחבו, אז האור התגלה.

נפש פונקציונאלית

כך גם בעבודת השם. לפני ה"ייעוץ הארגוני" עבודת השם היא משפחתית, עושים מה שמתסדר, אין היררכיה ומבנה ברור, העבודה מתבססת בעיקר על הלב ועל עבודה רגשית.

ספר התניא נותן לנו כלים לעבור ל"נפש פונקציונאלית", מצב בו השכל תופס פיקוד, לא על חשבון הרגש, אלא על ידי תבנית חשיבה ברורה, המספקת משנה סדורה בנוגע למי אני ומה תפקידי בעולם.

לקריאת השיעור הבא - שיטת ההתבוננות - לחצו כאן!