5 צעדים לשחרור זכרונות מכאיבים

האם אתם מוצאים את עצמכם זוכרים עד כמה נפלא היה ובאותה נשימה לא מצליחים להתגבר על הצביטה כמה כואב זה הפך להיות? מה עושים עם העומס הרגשי הזה, איך משחררים זכרון משתק שמונע מכם לאהוב או לבטוח שוב? מערכת העצבים מחזיקה זכרונות כואבים. הבינו למה ואיך אתם יכולים לשחרר אותם.

האם ידעתם שלמערכת העצבים יש זיכרון?

לכל תא בעמוד השדרה ובמערכת העצבים שלנו יש זכרון תאי. הרגשות מחוברים למבנה ייחודי זה דרך המערכת הלימבית שלנו, זו שאחראית על תגובות רגשיות, ויסות הורמונים ואחסון זכרונות. האמיגדלה, מסה בצורת שקד של תאי המוח, קובעת איפה כל זכרון יאוחסן. חלק מהזכרונות מאוחסנים במוח וחלקם מאוחסנים בגוף וההבדל ביניהם תלוי בתגובה הרגשית ובעוצמת הזיכרון שהאירוע המכאיב מעורר.

כך למשל, אם בן זוג בגד בנו בעבר, סביר להניח שעוצמת הכאב חזקה כל כך, שהמערכת הלימבית מאחסנת אותו בהיפותלמוס. זהו המרכז הרגשי העמוס ביותר של המוח, מקום מושבה של כל הפעילות הרגשית. ההיפותלמוס והאמיגדלה עובדים יחד ומחברים בין ריחות, מראות, צלילים וטעמים ומייצרים את האסוציאציות המכאיבות. בכל פעם שתתקלו באחת מהאסוציאציות הללו, כמו הריח של הבושם, השיר המשותף או החולצה האהובה, ההיפותלמוס ייצר תגובה רגשית חזקה, שתבוא לידי ביטוי בכעס, שנאה, עצב או פחד, כמו גם תגובה פיזית כמו קצב לב מוגבר, זיעה, בחילה, חוסר תאבון או בעיות נשימה. זהו מנגנון ההשרדות של המוח, זה מעבר לשליטתנו.

בתחילתם של יחסים חדשים, המוח "עוקף" את מנגנון ההשרדות על ידי אותם "כימיקלים משמחים" כמו דופמין ואוקסיטוצין. הופעתם של כימיקלים אלו מאפשרת לנו לסמוך בטרם עת על האחר, מבלי לאלץ אותו להרוויח את האמון הזה. ההתלהבות וההתרגשות של תחילת הקשר גורמים לנו לא פעם לזנוח את הצרכים הפיסיים או הרגשיים שלנו, להתעלם ממה שעשוי להכאיב לנו בהמשך. על ידי כך, אנו עשויים בלא מודע לגרום להזנחה, עלבון, בגידה או נטישה.

כאשר ההיפותלמוס יוצא מאיזון, כך גם בלוטת יותרת המוח, שאחראית על שחרור הכימיקלים ובמצב כזה, אנו עשויים לאבד אחיזה במציאות. כך למשל, נגלה שאנחנו מאדירים מערכת יחסים ומעצימים חוויות טובות, הרבה מעבר למה שהן היו באמת. הדבר תקף גם כלפי הרגשות השליליים - אלה מתעצמים לעיתים הרבה מעבר למה שנחוו באמת.

בעקרון, ההיפותלמוס והאמיגדלה הם שותפים שיוצרים יחד תגובות רגשיות. הם בעיקר מגיבים לגירויים הקשורים לפחד ולכאב. כך שאם נשתמש שוב בדוגמא על הבגידה, הנסיון יצר פחד נרכש להיות נבגד בשנית והפחד הנרכש מתוחזק במערכת זכרונות פיסית ורגשית. כך שבכל פעם שעולה תמונתו של בן הזוג הבוגד, או מושמע השיר האהוב, המוח והגוף מגיבים בפחד משתק, ואתם מוצאים את עצמכם חווים את התחושה הזו שוב ושוב מחדש.

מצב ההשרדות הטבעי גורם לנו לברוח ממערכות יחסים ואהבה, וזאת כדי להגן על עצמינו. הדבר לא נכון רק לקשר רומנטי, זה תקף גם ביחסי הורים וילדים, חברים או ידידים לעבודה.

כיצד ניתן להשתחרר מהזכרונות הללו? עלינו לעבור דרך מערכת העצבים...

1. חשבו על החוויה.
זכרו את הכאב, הפגיעה, העלבון, המאבק. כתבו את הכל על דף. הכתיבה עצמה תעזור לשחרר חלק קטן מהכאב. אם אתם לא אוהבים לכתוב, הקליטו את עצמכם במכשיר הקלטה ואז הקשיבו לעצמכם או קראו את מה שכתבתם. להתייצב מול הזכרון הכואב ולא להתכחש לו הוא השלב הראשון והחשוב ביותר. 

2. מה הערך החיובי שמערכת היחסים מייצגת בעיניכם?
לבד מהתחושות השליליות שמציפות אתכם באופן אוטומטי, נסו לייחס למערכת היחסים לפחות תכונה חיובית אחת. כמו למשל: בטחון / נחמה / הגנה / חופש / אהבה / שייכות / תשוקה / כבוד / הערצה / העצמה אישית / תחליף / משפחתיות / עקרונות משותפים / דאגה.

3. הכירו בכך שאתם עלולים להרגיש פגיעים, מפוחדים, מבוהלים או חסרי אונים.
מערכת העצבים היא המקום בו כעס, עלבון וכאב מאוחסנים, אך היא לא המקור. אף אחד מאיתנו לא רוצה להרגיש חלש, בטח לא ליד אנשים שיכולים לנצל זאת, אבל השאלה החשובה היא מה מקור הפחד, הפגיעות והכעס? האם יש לנו נסיון עבר? עליכם להיות פתוחים וכנים עם עצמכם. רק לכם יש גישה למידע הזה. חפשו את המקור.

4. כעת כשאתם כנים עם עצמכם, שאלו: מה הצורך הרגשי שלא סופק?
זה יכול להיות חלום ילדות שמעולם לא התממש, זה יכול להיות חסך רגשי שלא התמלא, זה יכול להיות פחד ישן שחוזר שוב ושוב. הרשו לעצמכם לחוות את החושים המוכרים המקושרים לכאב ולזכרון. חוש הראייה (תמונה/מקום/חפץ), חוש השמיעה (צלילים/שירים), חוש הריח (בושם/סבון), חוש הטעם (אוכל/שתיה), חוש המישוש (מרקם).

הרשו לעצמכם לבכות, לצעוק, לקלל - כל דבר שישחרר את הזכרונות הכואבים ויזרים אותם לאורך עמוד השידרה והחוצה מהגוף. אל תדלגו על שלבי הכעס, ההכחשה, העצב והדכאון. כדי לשחרר את הכאב, אתם חייבים להתאבל.

כשתסיימו את האבל ותרגישו מוכנים, צרפו מחשבה מענגת חדשה לתזכורות החושיות האלה. הוציאו את האוויר מהבלון הנפוח של הכאב.

5. במבט לאחור על מערכת היחסים... 
האם הייתם קורבנות של מה שקרה? האם הייתם בשליטה? זה בסדר להכיר בעובדה שהכאיבו, ניצלו, בגדו או תמרנו אתכם. אבל עכשיו כשאתם חכמים יותר, שאלו את עצמכם איך ייתכן שהייתם "בשליטה" אבל לא הייתם מודעים למה שקורה?

ובאותה נשימה הפנו לעצמכם שאלות נוספות, כמו: האם אתם נותנים את הכוח שלכם מוקדם מדי? האם אתם סומכים מהר מדי? מרשים לעצמכם להיות מנוצלים על ידי אדם שאינו אמין בעיניכם? נוטשים את הערכים והעקרונות שלכם? מתפשרים על התנהגות מבזה? מזניחים את האחר עד לנקודה בה אתם מאבדים אותו?

הכלי החזק שעומד לרשותכם הוא קבלת העובדה שיש לכם אפשרות בחירה בכל מערכת יחסים. אף אחד לא יכול לשלוט, לנצל או לפגוע בכם, אלא אם תתנו לו.

נכון, אין לנו שליטה על הזכרונות שלנו, אין לנו יכולות להכריע בצורה ריאלית כמה נפח הם יתפסו בגופינו ובמוחינו, אבל יש לנו את היכולת לשלוט באופן בו אנחנו מתמודדים איתם. אם אתם מוצאים כי זכרון העבר מנהל אתכם ומונע מכם לייצר זכרונות חדשים משמעותיים שיתפסו את מקומו, נסו לשחרר את העצבים מהמערכת...