print header

פליקס זנדמן – מפליט שואה למדען בינלאומי

פליקס זנדמן – מפליט שואה למדען בינלאומי

 
פליקס זנדמן נולד ב- 1927 בעיר גרודנו שפולין (כיום גרודנו מצויה בתחומי ביילורוס). הוא שרד את השואה במחבוא יחד עם דודו סנדר פרידוביץ. הדוד, מהנדס במקצועו לימד את אחיינו מתמטיקה ופיזיקה בעודם משתופפים בתוך בור תחת האדמה. לאחר המלחמה היגרו השניים לצרפת, פליקס עשה דוקטורט בפיזיקה ואחר כך ייסד בארצות הברית את אחד המפעלים המובילים בתחום האלקטרוניקה.

בית אביו
מצד אביו היה פליקס נצר למשפחה של תלמידי חכמים, ואילו סבו מצד אמו, נחום פרידוביץ' היה תעשיין ובבעלותו עסק לחומרי בניין. אהרון, אביו, היה ציוני נלהב וכימאי במקצועו, הוא סיים לימודי דוקטורט בכימיה באוניברסיטת וינה. מאחר שהיה קשה ליהודי פולין, בתקופה שבין שתי מלחמות, להשתלב בעולם האקדמי נאלץ האב לעבוד כשותף בעסק של חמו. פליקס למד בגימנסיה "תרבות" בגרודנו, שפת הלימוד בבית הספר הציוני הייתה עברית. כבר מגיל צעיר מאוד הוא התבלט בתחום לימודי המתמטיקה וחלם להיות מהנדה כשיגדל.

מעשה חסד
בבעלות המשפחה היה בית קיץ ועליו השגיחו זוג איכרים פולנים, יאן ויאנובה פוחלסקי; באחד הימים הגיעה יאנובה לבית משפחת פרידוביץ' (סבא וסבתא של פליקס) כשהיא כורעת ללדת. היא סיפרה לסבתא תמה, כי בעלה הכה אותה בהיותו שיכור וביקשה ממנה את עזרתה בשעת מצוקה זו. תמה פרידוביץ' נעתרה מיד לבקשת העזרה: היא לקחה את יאנובה לבית-החולים היהודי של גרודנו, שם ילדה יאנובה את תינוקה.
מעשה חסד זה של סבתו של פליקס הביא להצלתו כעבור שנים מספר.


גרודנו הכבושה
לאחר הכיבוש הגרמני השתנו חייה השלווים של המשפחה; המשפחה החלה להיערך לקראת המצב החדש. הדוד, סנדר הציע לבנות קיר נוסף במרתף, קיר סתרים חלול שבו הייתה המשפחה יכולה להחביא את חפצי הערך.

בסוף שנת 1941 הוכרחו יהודי העיר להיכנס לגטו. פליקס ובני משפחתו עברו להתגורר בדירתו של קרוב משפחה, בתוך האזור שהוגדר כגטו. לקראת סוף 1942 החלו להגיע שמועות על כך שהגרמנים עומדים לחסל את הגטו. אמו של פליקס החליטה לברוח יחד עם שני ילדיה; האב סירב להצטרף אליהם, שכן לא רצה לנטוש את הוריו הקשישים.
האם והילדים הסתתרו תחילה בבית המשפחה הישן שמצוי מחוץ לתחומי הגטו, הגרמנים גילו אותם והם בקושי רב הצליחו להימלט מידיהם. הם החליטו לחזור אל תוך תחומי הגטו.
בדצמבר 1942 נשלחה המשפחה למחנה קילבסין, פליקס הבין שגזר דינו של כל יהודי במחנה הוא מוות, והחליט לברוח: הוא הסתתר בעגלה שיצאה מהמחנה, אחר-כך קפץ ונמלט על נפשו. הוא הצליח להגיע חזרה אל גטו גרודנו שם התגוררו עדיין כמה מבני משפחתו.

זמן קצר לאחר בריחתו נשלחו כל יהודי מחנה קילבסין למחנות ההשמדה; הוריו של פליקס יחד עם אחותו מירה הצליחו להינצל ולחזור אף הם לגטו גרודנו.


האקציה בגטו גרודנו
בינואר 1943, ערכו הגרמנים אקציית חיסול בגטו. המשפחה המורחבת החליטה להתפצל לשני מקומות מחבוא: שמונה בני משפחה ביניהם פליקס ודודתו פניה, הסתתרו במקום מסתור מיוחד שהוכן מבעוד מועד בעליית הגג שבתקרת המטבח. שאר בני המשפחה התחבאו מאחורי קיר מחיצה בעליית גג אחרת.

בלב המשפחה קינן החשש הכבד שבכי התינוקות הקטנים יסגיר את מקום המחבוא של המשפחה כולה; סבו של פליקס החליט לעשות מעשה: נחום פרידוביץ' נשאר בבית עם שלושה תינוקות – שניים מהם נכדיו.
כעבור יומיים במחבוא, החליטה דודתו של פליקס, פניה, שהיא חייבת לחזור הביתה ולהתאחד עם בנה הקטן חיים, שנותר מאחור עם סבא נחום. פליקס שביקש לסייע לדודתו ירד מעליית הגג לראות מה שלומם של הסב והתינוקות, אולם הם כבר לא היו. סבא נחום והתינוקות נשלחו אל מותם. פליקס ניסה לטפס על המרזב שוב למחבוא, אך לא הצליח. בייאוש פנה אל המחבוא בעליית הגג השנייה מחבוא שנחשב לפחות בטוח. אולם רצה הגורל ודווקא בני המשפחה שהיו במחבוא "היותר בטוח" נתגלו ונתפסו בידי הגרמנים, ואילו המסתתרים במחבוא "הפחות טוב" לא נתגלו.


במסתור
בפברואר 1943 חיסלו הנאצים באופן סופי את גטו גרודנו. פליקס הצליח לברוח למקום המפלט האחרון שהכיר – בית הקיץ של משפחתו, שם התגוררו זוג האיכרים פוחלסקי וחמשת ילדיהם. הוא ביקש מיאנובה מחסה ללילה אחד בלבד, אולם היא לא שכחה את מעשה החסד של סבתא תמה והתעקשה להחביאו ככל שיידרש. כעבור זמן קצר הצליח גם הדוד סנדר יחד עם זוג יהודים נוסף, מוטל וגולדה בס, להגיע אל בית הקיץ. סנדר, שהיה כאמור מהנדס במקצועו, חפר בור ששימש כמקום המסתור: זה היה בור שאורכו 1.5 מטרים, רוחבו 1.2 מטרים ועומקו חצי מטר. אל תוך הבור שמוקם תחת חדר השינה של הבית, נדחקו בסופו של דבר שישה אנשים. פליקס היה אז בן 15. הם חיו בתוך הבור במשך 17 חודשים ארוכים; הרצון העז לשרוד ולהישאר שפויים בנפשם הביא את דודו של פליקס ללמדו, בעל פה, את כל יסודות המתמטיקה והפיזיקה.

אחרי המלחמה
בזכות ההשכלה שרכש באותו בור צר ומחניק, הצליח פליקס להמשיך את לימודיו לאחר המלחמה. הוא סיים לימודי דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת סורבון (בעיר פריס) היוקרתית. ב- 1956 נסע לארצות-הברית; ד"ר זנדמן היה למדען וממציא מבריק, ובזכות תגליותיו פורצות הדרך בתחום ההנדסה סלל את דרכו בעולם העסקים.

סוף דבר
פליקס סיפר שבמחשכי הבור חלם על ארץ-ישראל: "מצאתי את עצמי משתוקק מעומק הלב להגיע לארץ-ישראל...אל מול הסיפור הנורא של הניצחונות הגרמניים ומצעד הכיבוש הפראי של הצבא הנאצי התברר יותר ויותר כי בעולם כולו יש מקום אחד בלבד המציע לנו לחיות. שמו היה ארץ-ישראל. דיברנו על ארץ-ישראל בגטו, ועכשיו דיברנו עליה כאן בבור."

פליקס לא זנח את החלום להיות שותף לעשייה הציונית: בבעלותה של חברתו המשגשגת הקרויה "וישיי", על שם הכפר הליטאי הקטן שבו חיו אבותיו, כמה מפעלים מצליחים בישראל. פליקס סיפר מדוע בחר דווקא בשם הזה: "השם וישיי העניק לי תחושה של שורשי משפחתי. גם יהודי וישיי נמחו מעל פני האדמה במהלך המלחמה, ולכן היה בשם הזה כדי להעלות מאוב גם את זכרם של המתים בשואה. השם הביע את מה שחשתי".

מקור: אתר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.