התירס הוא אחד המאכלים שהכי כיף לאכול בידיים. חוץ מהיותו טעים הוא דגן נטול גלוטן המתאים גם לצליאקים ועשיר ביתרונות בריאותיים רבים כמו: ויטמינים, סיבים תזונתיים, חומצה פולית, מגנזיום, אשלגן ואבץ...
אחת הטעויות הנפוצות באופן ההכנה שלו היא שנוהגים בדרך כלל לבשל אותו במים רותחים עם מלח. הוספת המלח גורמת לגרעיני התירס להיות קשים. טעות נוספת היא זמן הבישול: נהוג לחשוב שעל מנת לרכך את התירס יש לבשל אותו לפחות כ-30 דקות, אבל בדיוק ההפך! קלח התירס מוכן הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בישול של כ-5-7 דקות לרוב בהחלט מספיק (זמני הבישול משתנים לפי סוג וגודל התירס). בישול ארוך יהפוך את קליפות הגרגרים לקשות ומתפרקות, ויפגע בטעם הנהדר. אם לא מוסיפים מרינדה לקלחים כמו במתכון הבא, כמובן שמומלץ להמליח לאחר הבישול.
התירס: מומלץ להשתמש בקלחי תירס טריים, בחרו בכאלה עם גרעינים תפוחים ויפים. אפשר גם להשתמש בתירס קפוא, רק קחו בחשבון שזמן הבישול יהיה קצר יותר. לא חובה לחתוך את התירס לחצאים, אפשר גם להשאיר אותו שלם.
הסרת הסיבים: לאחר הסרת הקליפה בדרך כלל נשארים סיבים. להסרתם פשוט שורפים קלות (כמו שעושים עם הנוצות כשמכינים כנפיים) על הגז או בשיטה דומה תוך כדי הקפדה על זהירות, ומסירים בקלות.
שיפוד: שיפוד הקלחים אינו חובה, אך הוא מעניק ייחודיות למנה והופך אותה למהנה עוד יותר לאכילה, במיוחד כשיש אורחים או בזמן פיקניק.
שדרוג הטעם: אפשר להחליף את שמן הזית בחמאה, או לזלף חמאה מומסת מעל הקלחים לאחר היציאה מהתנור. הצעת שדרוג נוספת היא לפזר גבינת פרמז'ן מגורדת מעל.
צליית הקלחים: אם אין לכם גריל וברצונכם בכל זאת להגיע לארומה והטעם החרוכים עושים זאת כך: מניחים רשת על גבי להבת הגז וצולים את קלחי התירס במשך כמה דקות, ומסובבים את הקלחים מדי פעם.
עבור לבא-במייל
