print header

6 מדעניות פורצות דרך שכדאי להכיר

 הן נחשבות לפורצות דרך ולמובילות בתחומן, ונאלצו לעבוד קשה מנשוא בשביל להגיע למעמדן הרם ולהכרה. היום ניתן את הכבוד למדעניות חשובות שתרמו רבות לתחומים שונים, כמו מתמטיקה, פיזיקה, רפואה וכימיה, שכנראה היו נראים אחרת בלעדיהן. חלקן עשו זאת תוך התגברות על מכשולים רבים, לרבות אפליה מגדרית וגזעית, ואף שברו את תקרת הזכוכית כדי לתרום מהידע ומהיכולות שלהן לאנושות. היום נציג בפניכם 6 מדעניות פורצות דרך שכאלו, ואת סיפור החיים המרתק ומעורר ההשראה שלהן שמוכיח כמה קשה הן עבדו ושאף פעם אסור להרים ידיים – ובסוף הכתבה מצפה לכם נציגות ישראלית חשובה...
 

1. עדה לאבלייס (1815-1852)

מדעניות פורצות דרך: ציור של עדה לאבלייס
סיפור החיים של עדה לאבלייס, או בשמה המלא – אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת מלאבלייס – יכול היה להוות השראה לסדרת דרמה מרתקת. לאבלייס הייתה מתמטיקאית וסופרת אנגלית שנודעה כמתכנתת הראשונה, בזכות תכנית שכתבה למנוע אנליטי – מחשב מכני שהומצא בימיה ולא נבנה מעולם בשל המחיר הגבוה שנדרש לשם כך. אביה היה הלורד ביירון, מגדולי המשוררים הרומנטיים של אנגליה, ומכיוון שהוא ציפה שיהיה לו בן, הוא התאכזב מאוד כשהיא נולדה. הוא נפרד מאימה זמן קצר לאחר הלידה ונפטר כעבור 8 שנים, לכן לאבלייס גדלה עם אימה שעודדה אותה ללמוד מתמטיקה ולוגיקה. כבר מגיל צעיר סבלה המתמטיקאית החשובה ממחלות שונות, לרבות חצבת, ובסופו של דבר היא נפטרה בגיל 36 בעקבות טיפולים בסרטן הרחם.
 
במהלך חייה הקצרים, הוקסמה לאבלייס ממכונות חישוב שעקרונותיהן השפיעו לימים על המחשב המודרני. בשל כך, היא תרגמה מצרפתית את תכנית המנוע האנליטי, ואף הוסיפה לה ביאורים כמו "הערת G", שמסבירה מה הוא יכול ולא יכול לעשות. היא גם כתבה אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי – סדרת מספרים שמקושרת לפונקציות מרוכבות ולתורת המספרים, שמאפשרת לחשב סכומים גדולים בפחות מרבע שעה. האלגוריתם כלל פקודות שמתבצעות זו אחר זו, ממש כמו בקודים של מחשבים מודרניים, ולכן הוא נחשב לתכנית המחשב הראשונה שנכתבה אי פעם. 

2. טשין-שיונג וו (1912-1997)

מדעניות פורצות דרך: טשין-שיונג וו ומסביבה גברים
הפיזיקאית הסינית-אמריקאית הזו תרמה תרומה משמעותית לחקר הרדיואקטיביות, ובזכות פועלה הרב היא זכתה לכינויים כמו "הגברת הראשונה של הפיזיקה", "מאדם קירי הסינית" ו"המלכה של המחקר הגרעיני". הרומן שלה עם המדע החל כבר מגיל צעיר, עת אביה עודד אותה להרחיב את הידע בתחום. היא עבדה קשה כדי להתקבל לאקדמיה מכיוון שלמדה בבית ספר רגיל – שממנו אי אפשר היה באותם ימים להמשיך ישירות לאוניברסיטה. לאחר שהתקבלה למוסד אקדמאי היא למדה פיזיקה, והחליטה שהיא רוצה להרחיב את הידע ברמה גבוהה יותר ממה שהתאפשר לה במולדתה – לכן היא היגרה לארצות הברית, שם היא למדה בברקלי, התקדמה במהירות בעולם המחקר וסיימה את תואר הדוקטור בפיזיקה ב-1940.
 
היא ערכה את אחד ממחקריה המפורסמים במסגרת פרויקט מנהטן, שבו עזרה לפתח את תהליך הפרדת האורניום לאיזוטופים U-238 ו-U-235, על ידי דיפוזיה של גזים. מה שקנה את תהילתה היה הובלת "ניסוי וו", שסתר את חוק שימור הזוגיות והוכיח שהעולם והשתקפותו לא זהים כפי שחשבו קודם. הגילוי המסעיר הזה תרם לפיזיקת החלקיקים והוביל לזכייתם של תלמידיה, צונג-דאו לי וצ'ן-נינג יאנג, בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1957. תפקידה החשוב של וו לא הוכר ציבורית עד ל-1978, עת זכתה בפרס וולף שמוענק בישראל לאנשי מדע ולאמנים נודעים מרחבי העולם. עד לפטירתה משבץ בגיל 84, היא עבדה כפרופסורית נודעה לפיזיקה.

3. קת'רין ג'ונסון (1918-2020)

מדעניות פורצות דרך: קת'רין ג'ונסון
מי מכם שצפה בסרט "מאחורי המספרים" שיצא לאקרנים בשנת 2017, כנראה נחשף לסיפורה המרתק של המתמטיקאית האפרו-אמריקאית הזו. היא תרמה רבות לידע באווירונאוטיקה ולתכנית החלל האמריקאית, בעזרת יישום מוקדם של מחשבים אלקטרוניים דיגיטליים בנאס"א. האהבה שלה למספרים החלה בגיל צעיר, כשכבר בילדותה היא התבלטה בכישרונה למתמטיקה ובחריצותה, ובזכות כך היא הוקפצה מספר כיתות בבית הספר וסיימה את לימודי התיכון בגיל 14. לאחר מכן היא זכתה במלגת הצטיינות מלאה ללימודים בקולג' המדינה של וירג'יניה המערבית, ולקחה את כל קורסי המתמטיקה האפשריים – גם כאלו שנפתחו במיוחד בשבילה. הודות לכשרונה ויכולותיה המתמטיים, מספר פרופסורים לקחו אותה תחת חסותם, וב-1939 היא הפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהפרה את ההפרדה הגזעית בתארים המתקדמים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית.
 
בחלוף השנים ולאחר מאבקים ממושכים, היא התקבלה למעבדת מחקר בתחום החלל שהוקמה במה שהתעתד להפוך לנאס"א, כחלק מקבוצת נשים אפרו-אמריקאיות שעבדו בביצוע חישובים מתמטיים. למרות האפליה הגזעית והמגדרית ממנה סבלה, היא הצליחה להתבלט ואף להצטרף לישיבות צוות סגורות לגברים בלבד. בין שלל פעולותיה ב-35 שנות עבודתה בנאס"א היא ערכה חישובי מסלולים, חלונות השקה ומסלולי חזרה במצבי חירום במשימות חלל חשובות רבות, כמו טיסת אפולו 11 לירח ב-1969. ג'ונסון פורצת הדרך היוותה מודל לחיקוי במדע החלל ובמחשבים, וקיבלה ב-2015 את מדליית החירות הנשיאותית, שנחשבת לעיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

4. רוזלינד פרנקלין (1920-1958)

מדעניות פורצות דרך: רוזלינד פרנקלין
רוזלינד (רחל) אלזי פרנקלין הייתה מדענית יהודייה-אנגליה שהספיקה במהלך חייה הקצרים לעסוק במחקרים על מבנה הפחם ושל וירוסים כגון מוזאיקת הטבק. היא נודעה בעיקר בזכות תרומתה הרבה לחקר המבנה המרחבי של הדנ"א, אך פועלה הזה הוסתר במשך שנים על ידי מי שהסתמכו על עבודתה ללא ידיעתה, פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון. פרנקלין הייתה קרובת משפחה רחוקה של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון לארץ ישראל, וכבר מגיל צעיר הייתה ילדה חכמה, דעתנית ועקשנית. לדברי אימה, "רוזלינד ידעה כל חייה לאן בדיוק היא הולכת, ובגיל 16 בחרה במדע כמקצוע הראשי שלה".
את לימודי התואר הראשון שלה במכללת ניוהם שבאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה היא סיימה בהצטיינות, אך מוקמה שנייה בתואר – הישג שאיכזב אותה מאוד. היא נפטרה בגיל 38 מבלי לדעת שעבודתה ומחקרה תרמו רבות למדע, 4 שנים לפני שווטסון וקריק זכו בפרס נובל בזכותה. למעשה, רק כעשור לאחר מותה – התגלו ממדי תרומתה האדירים.

5. ג'ניפר דאודנה (1964-)

מדעניות פורצות דרך: ג'ניפר דאודנה
בשנת 2020 קיבלה הביוכימאית האמריקאית פרס נובל לכימיה יחד עם עמנואל שרפנטייה, ואף זכתה לבדה בפרס וולף לרפואה. היא ידועה בזכות מחקריה הבולטים שעוסקים בקריספר, שהוא אזור בדנ"א של חיידקים שמהווה חלק ממנגנון הגנה מפני נגיפים, והמידע החשוב שהיא גילתה עשוי לחולל מהפכה בעולם הרפואה. דאודנה היא בת לאנשי חינוך, וכבר בילדותה היא נחשפה לספר "הסליל הכפול" של ג'יימס ווטסון, אותו הזכרנו בסעיף הקודם. מה שגרם לה לעסוק בתחום היה הרצאה ששמעה בתיכון, על הפיכתם של תאים בריאים לסרטניים. ב-1985 היא סיימה תואר ראשון בכימיה, וכעבור 3 שנים בלבד קיבלה תואר שלישי בביוכימיה מאוניברסיטת הרווארד. מאז היא התקדמה בתחום, ועבדה בין השאר כפרופסור לביוכימיה וביופיזיקה מולקולרית במוסדות אקדמאיים חשובים במולדתה.
 
ב-2012 היא פרסמה, יחד עם שרפנטייה ועוד 4 חוקרים, מאמר פורץ דרך המראה לראשונה את השימוש שאפשר לעשות בקריספר כדי לחתוך דנ"א, ומוכיח כיצד חיידקים מגנים על עצמם מפני וירוסים על ידי שימוש באזור הזה בדנ"א. נכון לשנת 2020, היא קיבלה מעל ל-20 פרסים ואף נכנסה בשנת 2015 לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לפי מגזים "טיים".

6. עדה יונת (1939-)

מדעניות פורצות דרך: עדה יונת מתראיינת
בשנת 2009 נחשפנו כולנו לעדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה במשותף עם ונקטרמן רמאקרישנן ותומאס סטייץ'. יונת היא ביוכימאית ישראלית ופרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע שמתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנה ובפעולת הריבוזום, מבנה תוך-תאי שנמצא בדרך כלל ביצורים חיים ואחראי ליצירת חלבונים בתא, ובזכות פועלה הזה היא גם זכתה בפרס נובל. היא נולדה בשנת 1939 בירושלים למשפחה דלת אמצעים, התייתמה מאביה בגיל 11, ונאלצה לסייע למשפחתה בזמן לימודיה בתיכון. במהלך חייה היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ואף קיבלה תואר דוקטור בהצטיינות במכון ויצמן למדע, ולאחר מכן היא המשיכה ללמוד באוניברסיטאות בארצות הברית, לרבות MIT הנחשבת. משנת 1970 היא עובדת כחוקרת במכון ויצמן למדע, כאשר בתחילת דרכה שם היא יסדה את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים.
 
את המחקר שבזכותו קיבלה פרס נובל היא החלה באותה תקופה של שנות ה-70, אך נתקלה בקשיים רבים בדרך; היא השתמשה בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן – טכניקה מקובלת לבחינת המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות ומבנים מיקרוסקופיים אחרים, שמהם אפשר ללמוד על תפקודן של מולקולות שונות. הפעולה הזו על ריבוזומים נחשבה כקשה עד כדי בלתי אפשרית, מאמציה נחשבו לחסרי תקווה למשך זמן רב ותוצאות המחקר הראשונות התקבלו בספקנות, אך יונת לא נרתעה מהמכשולים הללו – ונראה כי עקשנותה השתלמה. לדברי יונת, "ההבנה שהשגנו באשר לדרך בנייתו של חלבון בריבוזום תאפשר פיתוח של תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, שיוכלו לפגוע גם בחיידקים שכבר פיתחו עמידות כנגד תרופות אנטיביוטיות קיימות". יונת זכתה בשלל פרסים ותארים עד היום, לרבות פרס וולף הישראלי.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.