maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מדוע עלינו תמיד להאמין בצדקת דרכנו?

 
כאשר קונפוציוס סייר ברחבי סין, אזל לו מלאי המזון. לנוכח קשיים אלה הוא עדיין שר, ניגן והלחין שירים. תלמידו, זי לו אמר: "אפילו בנסיבות כאלה אתה עדיין שר. האם הדרישה הזו נובעת מהצורך להיות מנומס ורוחש כבוד?"
 
קונפוציוס לא ענה לו עד שסיים את שירו, ואז אמר: "זי לו, בנסיבות כאלה אדם אציל מנגן כדי לסלק את גאוותו, בעוד אדם מרושע מנגן כדי לסלק את הפחד. האם אתה הולך בעקבותיי מבלי שבאמת תכיר אותי?"
 
קונפוציוס נתן לו מגן וביקש ממנו לרקוד כשהוא משתמש במגן כתומך. לאחר שרקד שלוש פעמים זי לו נרגע.
 
זי גונג אמר: "דרך הטיפוח שלך משיגה רמה גבוהה מאוד. זו הסיבה לכך שלא קל לאנשים רגילים לקבל אותה. האם תוכל להוריד מעט את אמות המידה שלך?" 
 
קונפוציוס ענה: "זי גונג, חקלאי טוב הוא טוב בשתילה, אבל זה לא מבטיח שיהיה לו קציר טוב. בעל מלאכה טוב יכול לעשות עבודה מצוינת, אבל לא כולם יהיו מרוצים מעבודתו. אדם אציל מקדם את היושר ומקווה שכול האנשים ילכו בנתיב הנכון ובעקבות עקרונות השמים. כיצד הוא יכול להוריד את אמות המידה כדי לרצות את אנשי העולם? אם תוותרו על הנתיב הנכון שלכם ובמקום זאת תהיו מודאגים רק כיצד תתקבלו על ידי כולם, זה משום שמטרתכם אינה גבוהה ואינה בעלת ראייה רחבה".
 
ין הוי, תלמיד אחר, אמר: "דרך הטיפוח שלך משיגה רמה גבוהה מאוד. זו הסיבה לכך שלא קל לאנשים רגילים לקבל אותה. למרות זאת, אתה עדיין מנסה כמיטב יכולתך להתוות את הנתיב הנכון ביותר ולהציל אנשים בעזרת חמלה ומוסריות. על-אף שאתה נתקל בקשיים ומספר אנשים אינם מסוגלים לקבל אותך בגלל קנאתם, זה לא משפיע על דרכך. בדיוק בגלל זה הנתיב הנכון הוא יקר. רק אדם אציל יכול להישאר רגוע בכול הנסיבות.  אם איננו מטפחים לאורך נתיב נכון זו הבושה שלנו, אם אנחנו הולכים בנתיב הנכון ואנשים אינם מקבלים אותו זו הבושה שלהם ".
 
קונפוציוס אמר באהדה: "זה נפלא שיש לך תובנה כזאת". באותו רגע, משב הרוח הביא עמו ניחוח של פרחים. קונפוציוס הלך בעקבות הריח ומצא שדה סחלבים כחולים בעמק מוסתר.
 
הם היו יפהפיים ואלגנטיים וגדלו שם מבלי שמישהו ידע על קיומם, אבל ריחם שפע ובישם את האוויר. 
 
קונפוציוס אמר לתלמידיו: "הסחלבים הכחולים גדלים בעמק המוסתר. הם לא חדלים להפיץ את ריחם רק בגלל שאף אחד לא מבחין בהם. הם לא משנים את טבעם בשום נסיבות. הם ישרים, חזקים וטהורים. ממש אציליים". 
 
בעקבות זאת הוא כתב את המאמר "להלל את הסחלבים" והלחין לו מוסיקה מלווה. תלמידיו התעודדו וקיבלו מכך השראה.  
 
קונפוציוס המשיך ואמר: "העיקרון של לקבל מצוקה בברכה דומה לתהליך המעבר מהחורף הקר לאביב החם,רק אדם בעל מוסריות יכול להבין זאת. אחרים אינם יכולים לתפוש זאת".
 
זי גונג שאל: "מדוע יש אנשים שאינם יכולים להבין זאת?"
 
קונפוציוס ענה: "אנשים שאינם מציבים לעצמם מטרות הם קצרי ראייה. הם לא מאמינים בדברים שהם לא יכולים לראות במו עיניהם. אולם, אלה בעלי מוסריות ומטרות אצילות, לא יתרגשו מסביבתם כיוון שהם נושאים עקרונות בלבבותיהם. לפיכך, הם בעלי ראייה רחבה והם חכמים. לעתים קרובות הם משתמשים במצוקה לתועלתם". 
 
 
מה שאני לוקח איתי מסיפורו של קונפוציוס, הוא ההתמדה באמת ובדרך שלנו. אם אחרים חושבים שהיא לא ראויה, לא טובה מספיק או לא מקובלת, זה כנראה בגלל שהם לא מבינים אותה, ולא מבינים אותנו. האדם האציל הוא בעל נחישות ואמונה יציבה במעשיו. לאנשים אצילים יש מטרות אציליות והם מעזים להגן על האמת, תוך נישאה באחריות החברתית ותחושת שליחות. ומה אתם לוקחים איתכם?
מקור: הילה גוטמן
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: