שלוש נשים הגיעו לגן עדן, ולפניהן עמד מלאך שתפקידו לחלק מפתחות לחדרים בגן העדן. כל אחת מהנשים תקבל מפתח לפי מידת הטוהר שלה.
המלאך שאל את האישה הראשונה האם היא חיה חיי צניעות, והיא ענתה: "קיימתי יחסי מין רק עם גבר אחד, בעלי, והפעם הראשונה הייתה בליל החתונה שלנו".
המלאך אמר לה: "את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה הנשיאותית.
האישה השנייה ענתה כך על השאלה: "לא ידעתי מעולם מגע של גבר. הייתי נזירה כל חיי".
המלאך אמר לה: "מדהים! את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה המלכותית!
האישה השלישית ענתה כך על השאלה: "שכבתי עם 239 גברים; 67 לפני שפגשתי את בעלי, 35 בזמן שיצאנו ביחד, 12 בזמן שהיינו מאורסים, 78 בזמן שהיינו נשואים, ו-46 אחרי שהוא מת. אהה וכמובן שגם בעלי נכלל בספירה".
המלאך עמד המום למשך מספר שניות, ואז לחש לעוזר שלו: "תביא לה את המפתח לחדר שלי".
שלום, כאן סבתא. אני לא בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1.
אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש 2.
אם המכונית שלך במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3.
אם היום יום שישי, לא קנית חלה ואני צריכה לרוץ לקנות עבורך – הקש 4.
אם עלי לקחת את הנכדים לגן, לבית הספר, למשחק כדורגל, לבלט, לחוג שחייה או לקייטנה – הקש 5.
אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן, מבית הספר, ממשחק כדורגל, מבלט, מהשחייה או מהקייטנה – הקש 6.
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי כדי לקחת את הנכדים לרופא שיניים, שיעורי עזר, קלינאי תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש 7.
אם ברצונך שהנכדים יבואו לישון אצלי למרות שהערב אני משחקת רמי עם החברות – הקש 8.
אם את אחת מחברותיי – מה את חושבת? למי יש זמן לדבר אתך?! אני סבתא!
במהלך ויכוח על מהו המקצוע העתיק בעולם: הרופא: "ברור שרפואה. חווה נבראה מצלעו של האדם בגן העדן - זה ניתוח רפואי." האדריכל: "מי נראה לכם הפך תוהו ובוהו לגן עדן, אם לא האדריכל?" עורך הדין: "ומי לדעתכם יצר את התוהו ובוהו?"
כך נשמע המשיבון של סבא וסבתא
הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1
אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2
אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3
אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4
אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5
אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7
אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8
אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!
פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..."
גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי...
למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה.
לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?"
"כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!"
הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי.
אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"
כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?
3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן.
ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?"
הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות".
אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני".
שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים.
ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה".
"היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי".
לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?"
החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן וביקשו להיכנס.
"שלום בנות, ברוכות הבאות! אני ממש מתנצל, אני לא יכול להכניס אתכן פנימה," אמר המלאך הלבן שעמד בכניסה, "אלה הוראות מלמעלה..."
הבנות המאוכזבות ניסו במשך דקות ארוכות לשכנע את המלאך לתת להן הזדמנות, עד שלבסוף הוא אמר: "אתן יודעות מה, אתן תופסות אותי במצב רוח טוב, אז אני אעשה איתכן עסקה - כדי להגיע למעלה מחכות לכן 1,000 מדרגות, ובכל פעם שתעלו מדרגה אני אספר לכן בדיחה. אם תצליחו לעלות את כל המדרגות מבלי לצחוק, תוכלו להיכנס לגן העדן."
הבנות הסתכלו אחת על השנייה, חייכו בשביעות רצון והסכימו להצעתו של המלאך.
הברונטית הצליחה לעלות עד למדרגה מספר 100, אבל לא יכלה להתאפק, התפרצה בצחוק וגורשה מגן העדן. הג'ינג'ית הצליחה להגיע עד למדרגה מספר 400, אבל גם היא לא הצליחה להתאפק, צחקה בקולי קולות וגורשה.
למרבה ההפתעה, הבלונדינית הצליחה לעקוף את שתי הבנות האחרות והגיעה עד למדרגה מספר 999, מבלי להעלות אפילו חיוך קל על הפנים. אבל לפתע, שניה לפני שעלתה למדרגה הבאה, התפרצה בצחוק היסטרי.
המלאך ההמום ניגש אליה ואמר: "היית כל כך קרובה, למה פתאום צחקת ככה?"
הבלונדינית ענתה עם עיניים דומעות מצחוק: "בדיוק הבנתי את הבדיחה שסיפרת לי במדרגה מספר 1..."
הרובינשטיינים לא הצליחו להביא ילד לעולם, והחליטו להשתמש בגבר ממלא מקום כדי שמשפחתם תגדל. ביום שבו הגבר המפרה עמד להגיע
נישק רובינשטיין את אשתו ואמר לה "אני יוצא. הוא צריך להגיע כל רגע".
אחרי חצי שעה, במקרה לגמרי, הגיע צלם שמצלם תינוקות למחייתו, שניסה את מזלו מדלת לדלת. הוא צלצל בפעמון, וכשגברת רובינשטיין פתחה לו את הדלת אמר: "בוקר טוב, באתי ל..."
"אתה לא צריך להסביר" חתכה גברת רובינשטיין את דבריו "חיכיתי לך"
"באמת?" תמה האיש "טוב, אני ממש מומחה בתינוקות"
"זה מה שבעלי ואני קיווינו", אמרה לו והוסיפה בביישנות: "במה נתחיל?"
"השאירי לי הכול", אמר לה "ננסה שניים באמבטיה, אחד על הכורסא, ואפשר גם שניים על המיטה. לפעמים גם הרצפה בסלון מאד מוצלחת..."
"אמבטיה...? הרצפה בסלון...? לא פלא שבעלי ואני לא הצלחנו" מלמלה.
"תראי, גבירתי" אמר לה "אי אפשר להבטיח הצלחה בכל פעם. אבל אם מנסים מצבים שונים מכל מיני זוויות, אני בטוח שתהיי מרוצה מהתוצאות".
"אה... זה ממש המון...." התפלאה גברת רובינשטיין.
"גבירתי, בעבודה כמו שלי, אני חייב לקחת את הזמן. הייתי רוצה לגמור הכול תוך חמש דקות, אבל אז לא ממש תהיי מרוצה, אני בטוח".
"נכון מאוד" אמרה גברת רובינשטיין בשקט.
הצלם פתח את המזוודה שלו והוציא אלבום עם התמונות של התינוקות שצילם.
"את רואה?" אמר לה "את זה עשיתי על גג של אוטובוס, והתאומים האלה יצאו ממש נהדר, בהתחשב בעובדה שהיה ממש קשה לעבוד עם אמא שלהם".
"היה קשה?" תהתה גברת רובינשטיין.
"לצערי כן", ענה לה. "הייתי חייב בסוף להוציא אותה לגן הציבורי כדי שזה יצליח. אנשים עמדו מסביב והסתכלו במשך יותר משלוש שעות. היא לא הפסיקה לצרוח והיה לי ממש קשה להתרכז. נהיה כבר חושך והסנאים התחילו לכרסם לי את הציוד. זה היה השלב שבו ארזתי את הכול והתקפלתי משם".
גברת רובינשטיין נשענה קדימה: "הם ממש כרסמו לך את... אממ... הציוד?"
"כן, גבירתי" ענה "ועכשיו ברשותך אוציא את החצובה שלי ונתחיל".
"חצובה?!"
"בוודאי. אני חייב להשעין את הציוד שלי על משהו.
אי אפשר להחזיק את כל הכובד הזה לבד...
גברת? גברת?... אוי, אלוהים.. היא התעלפה."
רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן".
את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר.
כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים.
הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"
בחור אחד נוסע עם חברו התימני ברכב. לפתע הוא סוטה מהנתיב, נכנס בעץ ושניהם נהרגו במקום.
השניים עלו לשמיים והגיעו לכניסה לגן עדן. הם פגשו מלאך והסבירו לו שהם מתו בתאונה וצריכים להיכנס לגן עדן.
אז המלאך עונה להם "אנחנו בתקופה ממש עמוסה עכשיו בחגים, אז תצטרכו להמתין בגיהינום ולנסות מאוחר יותר"
הבחור שולף שטר של 50 שקל ומחליק אותו למלאך - "זה יעזור?" אומר וקורץ לו.
המלאך עונה לו "בשביל סכום כזה אתה יכול לחזור לכדור הארץ!"
לאחר כשעה מתעורר הבחור ורואה ניידות משטרה ואמבולנסים מכל עבר. הפרמדיקים והשוטרים נכנסו להלם ושואלים אותו "איך התעוררת?? הרופא קבע לך מוות כבר לפני שעה!!"
אז הוא סיפר להם על גן העדן, המלאך ו- 50 השקלים. "רגע, אז מה עם חבר שלך התימני?" שאלו בפליאה.
"הוא עוד למעלה עם המלאך מנסה להוריד אותו ל-20..."
רגע אחרי שסוף העולם הגיע התפתח ויכוח מר בין גיהנום לגן עדן. אלוהים הציע לשטן שהם ישבו למשא ומתן על מנת למצוא פתרון מהיר למחלוקת. השטן בתגובה הציע לאלוהים ליישב את העניינים בעזרת משחק כדורגל בין הגיהינום לגן עדן – המנצח קובע מה יהיה.
אלוהים, החנון הרחום וההגון תמיד, אמר לשטן: "כנראה שהחום שם למטה השפיע לך על המוח, כי משחק שכזה יהיה חד-צדדי לחלוטין. אתה הרי יודע שאת כל שחקני הכדורגל הכי טובים שולחים לגן עדן, לא?"
השטן חייך בתגובה את חיוכו השטני, והשיב: "כן, אבל אנחנו קיבלנו את כל השופטים..."
ילד חמוד אחד הסתובב לו ברחבי העיר עם קופיף קטן על הכתף.
לפתע, עצר אותו שוטר שאמר לו "ובכן ובכן, מה יש לנו כאן בחור צעיר? אני מקווה שאתה לוקח את הקוף הזה לגן החיות..."
יום למחרת הילד טייל שוב ברחובות העיר כשהקופיף על כתפו, וכשהוא חלף בשנית ליד השוטר, זה החל לגעור בו: "היי אתה! חשבתי שאמרתי לך לקחת את הקוף הזה לגן החיות!"
הילד ענה לו: "כן, לקחתי אותו. היום אני אקח אותו לקולנוע נראה לי..."
יום הדין הגיע, וכל האנשים בעולם שהיו ראויים לכך הגיעו לגן עדן, שם הם חולקו על ידי מלאכי השמיים לגברים ונשים. המלאך גבריאל התגלה לפני כל הגברים ופקד עליהם להסתדר בשתי שורות; באחת יעמדו כל הגברים ששמרו על כוחם במערכת היחסים, ובשנייה כל הגברים שנכנעו לנשים שלהם. בינתיים, הנשים נלקחו למקום אחר, ככל הנראה כדי לעבור מבחן משלהן...
כמובן שברגע שהנשים נעלמו, מרבית הגברים מיד עשו את דרכם לשורה הראשונה שיועדה לגברים שעמדו על שלהם, לא נכנעו לדבר ושלטו בביתם ביד רמה. אך תחת עיניהן הבוחנות והשופטות של המלאכים, לאט לאט הם החלו לנדוד ולעבור לשורה השנייה, של הגברים הכנועים. כך נמשך הדבר במשך זמן רב עד שלבסוף נשארו רק 3 גברים בשורה הראשונה, ואילו השורה השנייה התארכה והתארכה עד מעבר לקו האופק.
גבריאל הביט על ההתרחשות הזו במבט מאוכזב מאוד פנה אל כל הגברים:
"אתם צריכים להתבייש בעצמכם! אתם נוצרתם בדמותו של בורא עולם והאישה נוצרה מעצמותיכם, אך אתם הרשיתם לעצמכם לתת לה לשלוט עליכם. רק שלושת הגברים האלו הם יוצאי דופן ואני בטוח שהם יכולים ללמד אתכם דבר או שניים. תגיד לי אתה", הוא אמר ופנה אל אחד משלושת הגברים, "איך אתה מתאר את מערכות היחסים שלך? איך אתה מרגיש בידיעה שאתה אחד מהגברים המיוחדים ביותר בעולם?"
"האמת?" ענה הגבר, "הייתי בודד או תקוע במערכות יחסים אומללות במשך כל חיי. עכשיו כשאנחנו פה החרטה הכי גדולה שלי היא שלא התייחסתי לנשים טוב יותר".
המלאך המופתע לא איבד מהתלהבותו ומיהר לשאול את הגבר השני איך הוא מסביר את אורח החיים שלו.
"במשך כל החיים שלי עברתי מקשר לקשר, מעולם לא מצאתי אהבה ותמיד רציתי לשנות את דרכי ולהתייחס לנשים בצורה טובה יותר. עכשיו אני לעולם לא אוכל לעשות זאת..." הוא אמר ופרץ בבכי.
המלאך המבולבל מיהר לפנות אל הגבר השלישי. "אמור לי בבקשה, אתה נראה לי מרוצה ורגוע למדי, מה הסוד שלך? איך אתה הצלחת להיות הגבר היחיד בעולם ששולט במערכת היחסים שלו, עומד על שלו, לא נכנע לנשים ועדיין נראה כל כך בטוח בעצמו ושלו?"
"אני מצטער אבל אין לי תשובה בשבילך", אמר הגבר השלישי, "אני פשוט עומד פה כי אשתי אמרה לי לחכות כאן ולא לזוז עד שהיא חוזרת..."
אוטובוס מלא בנזירות נפל מצוק, התרסק וכולן מתו. הן הגיעו לשערי גן עדן, שם קיבל את פניהן מלאך, ואמר להן: "אחיות, ברוכות הבאות לגן עדן. בעוד רגעים ספורים אאפשר לכן להיכנס, אך לפני כן אשאל כל אחת מכן שאלה אחת קטנה. בבקשה עמדו מולי בטור מסודר."
הנזירות הסתדרו בטור ואל המלאך ניגשה הנזירה הראשונה. הוא שאל אותה: "אמרי לי אחות, האם נגעת פעם בפין?"
הנזירה אמרה: "ובכן... הייתה פעם אחת שבה... בערך... נגעתי בפין עם הזרת שלי."
"אין בעיה," אמר המלאך, "עכשיו טבלי את קצה הזרת שלך במים הקדושים האלה ותוכלי להיכנס לגן עדן."
הגיעה הנזירה השנייה והמלאך שאל אותה: "אמרי לי אחות, נגעת פעם בפין?"
"ובכן," אמרה הנזירה השנייה, "הייתה פעם אחת שבה... ממש לרגע... החזקתי פין ביד."
"אין בעיה", אמר המלאך, "עכשיו טבלי את כף ידך במים הקדושים האלה ותוכלי להיכנס לגן עדן."
הגיעה הנזירה השלישית, אך לפתע הנזירות שבטור התחילו לזוז ונהייתה שם מהומה. נראה שנזירה אחת מנסה לעקוף את כולן. המלאך ראה זאת ואמר לה: "אחות, למה את ממהרת? אל תדאגי, יש לנו את כל הזמן שבעולם, אתן פה לנצח."
הנזירה אמרה לו: "שמע, אם אני הולכת לגרגר את המים האלה, אני מעדיפה לעשות את זה לפני שהאחות מרי תדחוף לשם את התחת שלה!"
לאחר 60 שנות נישואים, זוג מבוגר בני 85 מתו בתאונת דרכים ועלו לשמיים.
הם היו זוג בריא מאוד, בעשור האחרון לחייהם במיוחד, זאת הודות למודעות הגבוהה של האישה לנהל אורח חיים בריא, בדגש על תזונה נכונה. האישה נהגה לקחת את בעלה להתעמל והכינה לו מאכלי בריאות.
כשהגיעו לגן עדן, בהתחשב בעובדה שהיו אנשים הגונים, לקח אותם המלאך לסיור באחוזה מדהימה, שבה היה מטבח מאובזר עם שף צמוד, 14 חדרים עם ג'קוזי, מרפסות שמש, בריכה ושאר מותרות. "וואו, מדהים!" התפעלו השניים. "כמה זה עולה?" שאל הבעל. "זה חינם", צחק המלאך, "פה זה גן עדן".
לאחר מכן, המשיכו בסיור בשטח האחוזה והגיעו למגרשי הגולף הפרטיים. "המגרש הזה פתוח עבורכם כל הזמן וכל שבוע - המסלול מתחלף לבד", יידע אותם המלאך.
"נהדר, וכמה זה יעלה לנו?" שאל הבעל. "כלום" השיב המלאך "זה לא יעלה לכם כלום, כי אתם בגן עדן".
התחנה הבאה בסיור היא המועדון. כאן הם גילו מזנון עשיר עם כל מטעמי העולם, מרתפי יינות, בקבוקי אלכוהול משובח, סיגרים וכל טוב. "זה ממש מדהים, אבל לא נראה לי שאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו" אמר הבעל.
"עוד לא הבנת? אתה נמצא בגן עדן! כל זה שלך", החל המלאך לאבד סבלנות. "טוב, היכן השולחנות הדיאטטיים, אם כן?" שאל הבעל במבוכה.
"הא! זה החלק הכי טוב כאן. אתה יכול לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשך, ללא כל השפעה על בריאותך. ברוך הבא לגן עדן..."
איך ששמע את המשפט האחרון של המלאך, נכנס הבעל להתקף זעם, גידף וזרק את כובעו על הריצפה בכעס נורא. המלאך והאישה ניסו להרגיע אותו ושאלו "מה קרה?!"
הבעל הביט באישתו ואמר "הכל באשמתך! אם לא קשקושי הבריאות שלך, הייתי יכול להיות פה כבר 15 שנה!!!"
זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור.
ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה"
הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?"
ההורים: "ברוך השם, כן"
הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"
ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום.
"סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן".
סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת.
בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..."
"מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??"
"ג'ו, זה אני, סאם"
"נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים"
"אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!"
"סאם? זה אתה? איפה אתה?"
"אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות"
"אז תתחיל עם הטובות"
"החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!"
"באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?"
"אתה השוער ביום שלישי!"
בדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא.
"תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל.
עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש?
בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?"
בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".
האיש העשיר ביותר בעולם היה על ערש דווי, ועל אף שהשלים עם המוות, בכל זאת הפריע לו דבר קטן – אף אחד בעולם הבא לא ידע שהוא צבר כזה הון אדיר. כאן על כדור הארץ כולם ידעו מי הוא וכמה הון צבר, אולם שם מחכים מלכים, קיסרים ושליטים שאולי היו עשירים אף יותר – איך הוא יוכל להראות לכולם עד כמה מצליח היה בחייו? האיש בכה ומירר כל כך הרבה, עד שמלאך מודאג שראה זאת הלך להתייעץ עם אלוהים בניסיון לעזור לו.
״אבל, אתה יודע...״ אמר אלוהים למלאך, ״לעושר חומרי אין כל מקום כאן.״
״אני יודע אדוני, אבל הוא איש כל כך טוב. אינו אנוכי והוא תרם כל כך הרבה לצדקה. הוא גם ניהל את העסק והעובדים שלו בצורה הומאנית לחלוטין. אין משהו שנוכל לעשות עבורו?״
אחרי שבדקו את ספר החיים וראו שאכן היה אדם הגון, ישר וצדיק, אלוהים החליט שהמלאך יעביר לו מסר: ״מותר לו לקחת מזוודה, אותה יוכל למלא בכל מה שירצה. לאחר נשימתו האחרונה, אתה תדאג דאג לקחת את המזוודה לגן עדן.״
בלילה בחלום, המלאך העביר את המסר לאיש העשיר, וכשהתעורר הוא מיד התחיל לשקול במה ימלא את המזוודה שלו. לכסף הרי לא תהיה משמעות בעולם הבא, את התכשיטים הוא יעדיף להשאיר לאשתו, וכל המניות שצבר הן רק נייר בלי שום ערך למי שחי בעבר הרחוק. לפתע הכה בו רעיון – זהב! אין דבר שמוערך יותר לאורך כל ההיסטוריה מאשר זהב!
ואכן, לקראת מותו הוא דאג שיביאו למיטתו מזוודה מלאה בזהב, וכשנפח את נשמתו, המלאך דאג לשאת את המזוודה לגן עדן. שם בשערי גן עדן, האיש העשיר בעולם עמד בקוצר רוח וציפה להיכנס עם המזוודה והזהב. אלוהים בירך את פניו ואמר: ״בוא נראה מה היה כל כך חשוב שהיית צריך להביא אותו איתך לחיי הנצח.״
האיש הגאה פתח את המזוודה, שהייתה מלאה עד אפס מקום במטילי זהב – שורות על גבי שורות של מטילי זהב מלבניים. כשראה זאת, לאל המבולבל היה רק דבר אחד להגיד: ״לא הבנתי, חסר מדרכות בגן העדן שלי?
ג'רמי, חובב מושבע של תאוריות קונספירציה, הלך לעולמו והגיע אל שערי גן עדן. בכניסה קיבל את פניו אלוהים ואמר לו: "ברוך הבא ג'רמי. אתה רשאי לשאול שאלה אחת, שעליה אענה לך רק את האמת."
מבלי להסס, שאל אותו ג'רמי: "מי רצח את הנשיא קנדי?"
אלוהים ענה: "לי הארווי אוסוואלד. הוא ירה בו מהקומה השישית של בניין המנהל של מחוז דאלאס בטקסס. לא היו לו שותפים, הוא פעל לבד."
ג'רמי חשב במשך כמה שניות, הניד את ראשו מצד לצד וצקצק: "אני מבין שגם אתם נפלת בפח הזה, אה?!"
תימני עשיר וקמצן מאוד הרגיש שימיו קרובים לסופם והחליט להוכיח לעולם שאין אמת בטענה שאי אפשר לקחת את הכסף לקבר. הוא חשב וחשב מה לעשות עד שהחליט על תוכנית וביקש מאשתו לעשות עבורו 2 דברים: למשוך את כל הכסף שלו מהבנק ולהביא אותו אליו יחד עם 2 שקים ענקיים מאריג זהב, שבורכו במים קדושים במיוחד עבורו. האיש מילא את השקים בשטרות עד שהם כבר כמעט ולא נסגרו, והניח אותם בעליית הגג - ממש מעל חדר השינה שלו ומיטתו.
"כל מה שאני צריך לעשות עכשיו", הוא חשב לעצמו, "זה לתפוס את השקים הקדושים האלה ברגע שנשמתי תעזוב את גופי ותעלה לגן עדן".
זמן קצר לאחר מכן האיש נפטר בשנתו וכעבור מספר שבועות החליטה אלמנתו לעלות לעליית הגג לבדוק האם תוכניתו של בעלה הקמצן עבדה. היא ראתה ששקי הזהב נותרו בדיוק במקום בו הם היו ומיד נאנחה בקול: "אתה עם הרעיונות המטומטמים שלך… אמרתי לך שהיית צריך לשים את הכסף במרתף!"
ויליאם הרלי, אחד מהמייסדים של יצרן האופנועים האמריקאי הידוע "הרלי-דייווידסון", נפטר והגיע לגן עדן.
בכניסה פוגש אותו מלאך, ששואל את הרלי עם מי הוא היה רוצה לדבר קודם בגן עדן.
"אני רוצה לדבר עם אלוהים כמובן" עונה הרלי. אז המלאך מוביל אותו לפסגת גן עדן, לחלל ענק, לבן וזורח ממנו אלוהים מפקח על גן עדן ועל כל הבריאה.
"אתה הבחור שאחראי על אופנועי הרלי דווידסון שכולם מתלהבים מהם שם למטה?" אמר אלוהים.
"זה אני" השיב הרלי.
"אתה יכול להסביר לי למה האופנועים שלכם לא יציבים, עושים כל כך הרבה רעש ועדיין מצליחים?" שאל אלוהים.
"מוזר לשמוע תלונה כזאת ממי שהמציא את האישה" אמר ויליאם, "בעצם אם אתה כבר מעלה את זה, כמקצוען למקצוען, יש פגמים רציניים בהמצאה שלך. יש חוסר עקביות מחריד בעיצוב החלק הקדמי בין הדגמים. במהירויות גבוהות היא עושה רעש נוראי. החלק האחורי מאבד קשיחות עם השנים ולא שומר על יציבות. הכניסה קרובה מדי לאזור הפליטה, הוצאות התחזוקה רק הולכות ועולות כל שנה... בקיצור נראה לי שהאופנועים שלנו הרבה יותר מוצלחים מההמצאות שלך".
"אתה מעלה כמה נקודות מעניינות" אמר אלוהים, "תן לי רגע לבדוק משהו..."
כעבור 2 שניות הופיע לצד אלוהים מלאך, שהגיש לו קלסר גדול ועב כרס.
"תראה..." אמר אלוהים בעודו קורא מהקלסר, "יתכן שההמצאה שלי מלאת פגמים, אבל לפי הנתונים שאני רואה כאן, יותר גברים רוכבים על ההמצאה שלי מאשר על שלך..."
2 יהודים נפטרים בשיבה טובה ומגיעים לשערי העולם הבא בדיוק באותו הזמן, ושניהם מבקשים לדעת האם יוכלו להיכנס לגן העדן המובטח. המלאך השומר שעומד בשער שואל את היהודי הראשון לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו.
עונה לו המנוח: "שמי איצקו, אני מתל אביב, והייתי נהג מונית בעיר כמעט 40 שנה –בוקר ולילה, שבתות וחגים". המלאך מציץ בספר החיים המונח לפניו, חיוך נפרש על פניו והוא מלביש את איצקו בגלימת משי יוקרתית, נותן בידיו שרביט זהב, ואומר לו: "ברוך הבא אדוני, אתה מוזמן להיכנס לגן עדן כגמול נצחי על מעשיך!"
שמח וטוב לב נכנס איצקו לגן עדן, והמלאך השומר פונה אל נשמת היהודי השני ושואל לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עשה בחייו. עונה המנוח: "שמי אליהו, אני מירושלים, הייתי אדם שומר תורה ומצוות במשך כל חיי. עשרות שנים הייתי רב בקהילה בה חייתי, כמו גם מורה ומחנך המספר בשבחו של אלוהים". המלאך פותח את ספרו בשנית ומיד לאחר מכן, בארשת פנים אדישה, מלביש את אליהו בגלימת כותנה, נותן בידיו שרביט עץ ואומר לו: "בבקשה, אתה יכול להיכנס".
הרב אליהו פונה אל המלאך ואומר: "ייסלח לי כבוד הוד רוממותו המלאך, אך איני יכול שלא לתהות מדוע אני – שהאמנתי באלוהים כל חיי, סיפרתי בשבחו לדורות של תלמידים ושמרתי באדיקות את כל מצוותיו - מקבל גלימת כותנה, שרביט עץ ויחס צונן, בעוד שנהג מונית מתהולל, שלא שמר מצוות ואף עבד בשבתות, מקבל גלימת משי, שרביט זהב ואת ברכתך הנלהבת?"
"תשמע חביבי" משיב המלאך ואומר לו בחצי חיוך: "פה בגן עדן התגמול מבוסס על תוצאות. אולי לא שמת לב לכך, אבל כשאתה היית מדבר בפני התלמידים שלך, כולם נרדמו ולא עשו דבר ממה שאמרת. לעומת זאת, כשאיצקו נהג המונית היה על ההגה, כל הנוסעים והנהגים האחרים על הכביש היו נושאים אלפי תפילות לאלוהים!"
אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי.
אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?"
"מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום.
למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...".
אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים.
ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין.
כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?"
"אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי.
"זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן
“לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”
בגן העדן נהיה קצת צפוף, והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה: כדי להתקבל לגן עדן עליך להוכיח שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד. התקנה אמורה להיכנס לתוקף בשעה 12 בצהרים ביום שלמחרת.
למחרת בצהרים בשעה 12:01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן. המלאך, שומר השער, נזכר בתקנה החדשה ואמר לאיש: "איך עבר עליך היום?"
"ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה. היא נראתה לי משום מה כמישהי שלפני כמה דקות היה לה סטוץ עם גבר, אבל לא ראיתי איש בדירה. מיד התחלתי בחיפושים מדוקדקים אך לא מצאתי זכר לגבר אחר. אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס, ואני כבר הייתי מוכן לוותר, כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי, וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת, והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר. נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת, דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים, עד שהמנוול הרפה בצעקות אימים מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה-25 למטה. רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה, שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג. זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס את החפץ הראשון שאני אראה כדי לזרוק אותו עליו. ראיתי את המקרר, ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת. המקרר צנח מגובה 25 קומות, נחת על המניאק וריסק אותו. התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי."
המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק: "בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס.
כעבור מספר שניות הגיע האיש הבא אל שערי גן העדן. אמר לו המלאך: " איך עבר עליך היום?"
"אתה לא תאמין מה עבר עלי היום! הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה-26 ועסקתי באימון הגופני היומי שלי. היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ. כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי, מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול. למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובטיקה הקשים שהייתי רגיל לעשות בעבר, הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי. לפתע יצא מהדירה בריצה מטורפת איזה משוגע, התחיל לקלל ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה. כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד, וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת, אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר עם כל התכולה שלו מעבר למעקה. המקרר צנח למטה מהקומה ה-25, נחת ישר עלי והרג אותי במקום."
המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו כשהאיש גמר את סיפורו וחשב שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע: "אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו.
כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי. אמר המלאך: "איך עבר עליך היום?"
פתח האיש: "ובכן, אני מתחבא במקרר, ערום לגמרי, ופתאום..."
לאחר מותן הפתאומי, שתי נזירות חסודות וחשפנית צעירה מצאו את עצמן מול שערי גן עדן ומול המלאך גבריאל, שבוחן את כל הבאים לפניו וקובע האם הם ראוים לחיי נצח של שלווה ותענוגות. הוא מספר להן שכדי להיכנס לגן עדן ולהוכיח את ערכן, כל מה שהן צריכות לעשות זה לענות על שאלה אחת מכריעה, מתחום הדת והאמונה, שהוא ישאל כל אחת מהן. אם הן לא יצליחו להשיב נכונה, מחכה להם נצח של עינויים בגיהנום.
תחילה גבריאל פנה אל הנזירה הראשונה ושאל: "מה היה שמה של האישה הראשונה בעולם?"
"חוה" ענתה הנזירה בביטחון ובלי שום היסוס - ושערי גן עדן נפתחו עבורה בן רגע.
לאחר מכן גבריאל פנה אל הנזירה השנייה ושאל: "מה היה שמו של הגבר הראשון?"
"אדם" ענתה הנזירה השנייה בלי לחשוב פעמיים - ושערי גן עדן נפתחו מיד גם עבורה.
לבסוף, ניגש גבריאל אל החשפנית הצעירה ושאל: "מה הדבר הראשון שחוה אמרה לאדם?"
החשפנית חשבה והרהרה במשך זמן רב, אך לבסוף התייאשה ואמרה למלאך גבריאל: "שמע מותק, זה ממש קשה..."
ובאותו רגע שערי גן עדן נפתחו גם עבורה...
יצחק מת והגיע לגן עדן. שם קיבל את פניו מלאך ששאל אותו מספר שאלות:
- "איפה נולדת?"
- "למברג, אוסטרו-הונגריה."
- "ואיפה למדת בבית הספר?"
- "לבוב, פולין."
- "ואיפה התחתנת?"
- "לביב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית."
- "ואיפה נולד הבן הבכור שלך?"
- "ברייך הגרמני."
- "ואיפה מתת?"
- "בביתי בלביב, ברית המועצות."
המלאך המופתע אמר: "נראה שטיילת לא מעט בעולם לאורך חייך..."
"על מה אתה מדבר?" ענה יצחק, "לא יצאתי בכלל מהבית!"
הגננת של יותם שמה לב שבמשך מספר ימים הוא מפרק בובת פלסטיק בשעת המשחק. בהתחלה היא חשבה שאולי הוא סתם בודק ממה הבובה עשויה אז היא הניחה לו לנפשו. לאחר שעבר שבוע נוסף ויותם לא הפסיק לפרק את הבובה בכל יום, הגננת שלו החליטה לקרוא לאימו כדי לדבר על הנושא.
אמו של יותם הגיע לגן, התיישבה לצדו והגננת התחילה לדבר: "בימים האחרונים יותם מפרק בובה מסוימת שוב ושוב, ואני חושבת שכדאי לדבר על זה."
אמו של יותם השיבה: "הוא עושה את זה גם בבית אבל אין מה לדאוג, זה יעבור."
הגננת של יותם לא הבינה למה הכוונה, ולפני שהיא פצתה את פיה, אמו לקחה אותה הצידה וסיפרה לה שאביו של יותם עזב אותה לטובת המזכירה שלו לפני שבועיים, וככה הילד מבטא את הכעס. הגננת הסבירה לה שיש צורך לחקור את ההתנהגות הזו היות והיא נמשכת זמן רב והאימא הסכימה.
שתי הנשים חזרו למקומן והגננת פנתה ליותם ושאלה: "יותמי, אתה מפרק את הבובה כי אתה כועס?"
יותם ענה בתמימות: "כן! כי אימא לא מביאה לי חטיף בבוקר כמו שאבא היה מביא לי וזה מעצבן אותי!!!"
אמו המבולבלת של יותם השיבה: "אתה שובר את הבובה כי אתה חושב שהיא דומה לי...?"
יותם השיב: "מה פתאום! היא דומה למזכירה של אבא!"
אמו של יותם, שחששה שהוא גילה את האמת על אביו, שאלה: "ולמה אתה כועס על המזכירה של אבא?"
יותם ענה: "אני לא כועס עליה, אבל שמעתי את אבא אומר פעם בטלפון שבכל פעם שהוא כועס על אימא הוא מפרק את המזכירה שלו ואז הוא מרגיש הרבה יותר טוב!"
בגן חיות ישן, מוזנח וכושל, מתה יום אחד הגורילה הבודדת שעוד נותרה חיה בו – ממש כמה דקות לפני שהמקום נפתח לקהל. הגורילה הייתה האטרקציה הכמעט יחידה שנותרה במקום מלבד כמה אריות שהוצגו שם, ובעל המקום לא יכול היה להרשות לעצמו להעביר יום אפילו בלי שהיא בסביבה. אז הוא הציע לאחד העובדים שלו ללבוש תחפושת גורילה שבמקרה הייתה במחסן, להיכנס לחצר הגורילות ו"לשחק" אותה קצת כאילו הוא הקוף הענק – תמורת 1,000 שקל נוספים למשכורת.
העובד - שהיה צריך את הכסף - לא היסס, נכנס לתחפושת הגורילה ומיהר לתפוס את מקומו בחצר הגורילות השוממה. איך שהמבקרים הראשונים נכנסו לגן החיות, הוא החל ממש להעמיד פני גורילה, לשאוג, להתרוצץ ברחבי החצר ולהכות בחזהו בחוזקה – הכל לקול תרועות המבקרים הנלהבים, שהתפלאו לראות איך הגורילה הזקנה קמה פתאום לחיים. מהר מאוד הפך העובד בתחפושת הגורילה לכוכב החדש של גן החיות, ואנשים נהרו לראות את "הגורילה-האנושית" שאף אחד לא ידע מה מתחבא מאחוריה. בעל המקום, שהיה מרוצה מאוד, העלה לעובד את המשכורת בעוד 1,000 שקל לכל יום בתחפושת הגורילה.
אחרי חודש בערך שהעובד המשיך להתחפש לגורילה מדי יום ביומו ולמשוך אל גן החיות מבקרים רבים מאוד, ההתלהבות החלה להישכח. העובד שהיה מודאג שהוא הולך להפסיד את הבונוס הנאה שלו, הבין שהוא צריך לעורר שוב את תשומת הלב – אז הוא החליט לעשות להטוט: לטפס על קיר החצר, לקפוץ על הרשת שמתוחה מחצר הגורילות ועד לגוב האריות ולהיתלות עליה תוך כדי שהוא מתקדם אל מעל חתולי הענק. התרגיל של העובד המחופש הצליח וקהל רב התאסף סביב כדי לצפות בפחד וחרדה בטריק החדש של "הגורילה".
תוך כדי הביצוע האקרובטי שלו, העובד המחופש היה כל כך מופתע מתעוזתו עד שהוא איבד פתאום את אחיזתו ברשת – ונפל על הרצפה, בדיוק באמצע גוב האריות, שהחלו להקיף אותו במעגלים. משקשק ורועד מפחד, החל העובד המפוחד לצעוק בקול רם: "הצילו! הצילו! הצילו!" לפתע אחד מן האריות התנפל עליו מאחור, ושאג לתוך האוזן שלו: "תסתום את הפה שלך עכשיו מטומטם, או שתגרום לזה שכולנו נפוטר!"
אדם אחד מת והגיע לשערי גן עדן. המלאך שעמד בכניסה בחן אותו ושאל, "אתה פוליטיקאי נכון?". האדם ענה "אכן", והמלאך אמר, "אם כך, לך תעמוד עם הקבוצה הזו ששם, ועוד מעט אגיע להדריך אתכם". הפוליטיקאי נלחץ לרגע ושאל, "יש איזושהי בעיה מיוחדת?", והמלאך השיב, "לא לא, כלל לא – להיפך! בדרך כלל היינו שולחים פוליטיקאים ישירות לגיהנום, אבל לאחרונה אימצנו שיטה חדשה לבחירת גורלם של שליחי ציבור שכמותם. אל תדאג, כשאגיע אליכם אסביר את הכל".
הפוליטיקאי הלך לעמוד לצד שאר הפוליטיקאים. לא חלף הרבה זמן עד שהמלאך ניגש אליהם ואמר: "ובכן חברים, אתם תשמחו לשמוע שיש לכם הרבה מזל, כי מעתה תוכלו לבחור איך תרצו לבלות את הנצח שלכם אחרי המוות – בגן עדן או בגיהנום. עם זאת, לפני שתקבלו החלטה, עליכם לבלות יום שלם בגיהנום. אחריו יהיה לכם יום שלם שבו תצטרכו לקבוע יחדיו אם אתם מעוניינים להישאר בגיהנום או לעבור לגן עדן".
המלאך הקיש באצבעותיו, והפוליטיקאים נעלמו בבת אחת והופיעו בגיהנום. להפתעתם, כולם מצאו את עצמם יושבים עם חלוקים על ספות בלובי של בית מלון 5 כוכבים. השטן עמד מולם בחליפה, חייך ואמר: "ברוכים הבאים לגיהנום, כאן תוכלו לבלות את הנצח שלכם אם רק תבחרו בכך". אחד הפוליטיקאים אמר: "לא ככה דמיינתי את הגיהנום", והשטן הגיב: "ובכן, אני חייב להודות שהציגו אותנו בצורה קצת קשה על האדמה – אתם יודעים בעצמכם איך התקשורת נוהגת להקצין כל דבר. למען האמת, די טוב כאן – תראו בעצמכם".
באותו הרגע הגיעו אל הלובי שדונים קטנים והגישו לכל אחד מהפוליטיקאים כוס שמפניה, ולאחר מכן השטן הוביל אותם אל מחוץ לבית המלון – שם התגלה בפניהם מסלול גולף ענק, שחיכה רק להם. עוד לפני שהם הספיקו לקחת אלות גולף, עשרות דוגמניות ניגשו אליהם וסיפרו להם כמה שהן מעריצות אותם ורוצות רק לעשות אותם מאושרים. הפוליטיקאים העבירו יום שלם במגרש הגולף, ולכל אורך הזמן שתו, אכלו טוב, בילו וצחקו עם הדוגמניות והשטן.
ביום למחרת, הפוליטיקאים אפילו לא היו צריכים לחשוב ולהתדיין יותר מדי. כשעשו הצבעה, כולם החליטו פה אחד כי הם מעוניינים להישאר בגיהנום. עבר עוד יום והמלאך ניגש אליהם ושאל, "החלטתם איך אתם רוצים לבלות את הנצח?" וכולם אמרו יחדיו – "בגיהנום!"
המלאך הקיש באצבעותיו, והפעם הפוליטיקאים מצאו את עצמם במקום קודר, לוהט ואפל, כשצרחות מקיפות אותם מכל עבר ושדונים עוטים עליהם עם קלשונים בידיהם. מאחוריהם הגיח השטן, שוב לבוש בחליפה והפעם חיוך נבזי על פניו. אחד הפוליטיקאים צעק מיד בכעס: "מה זה?! איפה בית המלון? איפה מסלול הגולף?! איפה השמפניה?! איפה הדוגמניות?!"
"מה שראיתם היה בסך הכל המצע שלי, עכשיו אנחנו אחרי הבחירות!"
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!"
"אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם".
"נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם".
המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו.
"נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן".
המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה.
לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב.
זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?"
גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"
מורה לביולוגיה לימדה את הכיתה שלה על לווייתנים. היא סיפרה לכיתה שמבחינה פיזיולוגית זה בלתי אפשרי שלוויתן יבלע בן אדם שלם, כי למרות שזו חיה עצומת מימדים הבטן שלה קטנה מאוד. באותו שלב אחת התלמידות בכיתה הרימה את ידה וביקשה לדבר.
״אבל המורה, בשיעור תנ״ך למדנו שלוויתן בלע את יונה הנביא בשלמותו.״
"תגידי לי באיזה שיעור אנחנו? התעצבנה המורה על התלמידה, והמשיכה להתעקש שלוויתן לא באמת יכול לבלוע בן אדם במציאות.
אז התלמידה אמרה: ״אוקיי, כשאגיע לגן עדן אני אשאל את יונה״.
המורה, שרצתה להתחכם קצת, אמרה לה: ״ומה אם יונה הלך לגיהנום?״
״במקרה הזה את תוכלי לשאול אותו״.
איש הייטק אחד 'נאלץ' להישאר עם בנו לראשונה לבד, כי אשתו נסעה לחו"ל.
בבוקר, הוא הכין את הילד וירד איתו לכיוון הגן. כשנכנס לגן, הגננת אמרה לו כי היא מצטערת אבל הילד הזה לא שייך לגן הזה.
מעט נבוך יצא מהגן ועבר את הכביש לגן הסמוך. ושוב הגננת אמרה לו את אותו הדבר. כך עבר ארבעה - חמישה גנים.
בגן החמישי, הבן אומר לו : "אבא, אם אנחנו הולכים לעוד גן אחד, אני אאחר לבית ספר!!!"
מלאך המוות נשלח לקחת את ישראל ישראלי, העבריין הכי גדול בישראל.
הוא דופק על דלת הבית ומחכה בסבלנות. הדלת נפתחת וישראל עומד בפתח.
"מה זה? מי אתה? מה אתה רוצה?"
"ישראל... הגיע הזמן.... בוא איתי..."
ישראל מבין בדיוק מה קורה. הוא לא מעפעף ואומר באדישות: "אתה בטוח? אני חושב שדווקא נשארו לי עוד כמה שנים."
"לא ישראל... הגיע הזמן... בוא איתי..."
"אני מבין אותך, אפשר רק לקבל 5 דקות לומר שלום למשפחה?"
"בסדר... חמש דקות..." עונה לו מלאך המוות.
ישראל חוזר אחרי חמש דקות עם חבורה של בריונים עצומים, הם קופצים על מלאך המוות, מכים אותו, שוברים את עצמותיו ורומסים אותו.
מלאך המוות חוזר חבול ופצוע לגן עדן, צולע דרך השער.
אלוהים מחכה לו בצד השני. "מה קרה לך?" הוא שואל אותו. "אתה נראה נורא!"
"אל תשאל, הייתי עכשיו אצל ישראל ישראלי."
אלוהים נחרד. "אוי ואבוי! אני מקווה שלא אמרת לו מי שלח אותך!!"