בדיחות שקשורות לעולם התחבורה והנהיגה כולל בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
גולנצ'יק עייף ומרוט למראה, סיים 3 שבועות שטח מפרכים והגיע זמנו לצאת הביתה. הוא עלה לרכבת כשלפניו נסיעה של 4 שעות וחיפש מקום כדי לשבת ולנוח סוף כל סוף.
הוא נכנס לקרון הראשון ולא מוצא מקום, עובר לשני ולא מוצא מקום וגם לא בשלישי. כך הוא תר את כל הרכבת עד שהוא מגיע לקרון האחרון.
בקצה הקרון הוא מוצא מקום אחד ריק ליד גברת לבושה בהידור. הוא מתקרב אך לאכזבתו הוא מגלה פודלית קטנה יושבת על הכיסא.
הגולנצ'יק הסחוט פונה לגברת: "סליחה גברתי, אפשר בבקשה לשבת?"
בתגובה, נושפת הגברת באפה ומדברת אל החלל מבלי להסיט את מבטה: "חיילים גסי רוח! זה המקום של פיפי שלי!"
הגולנצ'יק מסתובב וממשיך לנסות את מזלו בחיפוש מקום אחר, אך לאחר סריקה חוזרת של כל הקרונות הוא מוצא את עצמו שוב מול אותה גברת. "בבקשה, גברתי, אני נורא עייף, לא ישנתי כבר 3 ימים, אפשר לשבת בבקשה?" שואל החייל.
"גם גסי רוח וגם מטרידנים החיילים של היום!" האישה נוחרת בבוז.
הפעם הגולנצ'יק לא עונה. הוא ניגש, תופס את הפודלית, מעיף אותה מהחלון ומתיישב.
האישה החלה לצווח "שמישהו יגן על כבודי ויעמיד את החייל הזה במקומו!"
לפתע קם קצין ענק, גם הוא מגולני. הוא פונה אל החייל ואומר לו: "טירון לא יוצלח. אתה לא עושה שום דבר נכון. אתה לא לבוש נכון, אתה אוחז את הנשק בצורה לא נכונה, הכומתה שלך לא במקום הנכון ועכשיו גם העפת את הכלבה הלא נכונה מהחלון!"
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
בחור צעיר נסע על כביש הערבה ב-12 בלילה.
פתאום קפץ לו לכביש גמד צהוב וסימן לו עם הידיים לעצור בצד.
הבחור עצר והתחיל לצעוק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!"
ענה לו הגמד: "אני גמד צהוב קטן ומניאק, ועד שלא תיתן לי בננה אני לא אתן לך לעבור!"
הבחור מוסר לגמד בננה וממשיך בדרכו.
לאחר כמה דקות קפץ לו לכביש גמד אדום וסימן לו לעצור בצד.
הבחור עצר בחריקת גלגלים וצעק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!"
ענה לו הגמד: "אני גמד קטן אדום ומניאק, ועד שלא תיתן לי תות, אני לא אתן לך לעבור!"
הבחור העייף, נותן לו תות וממשיך בדרכו הארוכה.
לקראת סוף הנסיעה קפץ לפני הרכב גמד כחול וסימן לבחור לעצור בצד.
הבחור עצר, פתח חלון והתחיל לצעוק: "מספיק! שיגעתם אותי! תן לי לנחש, אתה גמד קטן כחול ומניאק ומה אתה רוצה?"
ענה לו הגמד: "רשיונות בבקשה..."
מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב:
"חיים היקר,
אני מקווה שתוכל לעזור לי.
לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים.
נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי.
כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה!
אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות.
כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות.
זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי?
תודה מראש,
חגית"
בתגובה השיב החבר:
"חגית היקרה,
מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע.
התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי.
אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע.
אני מקווה שזה עוזר.
שלך, חיים"
גבר מבוגר עולה על הרכבת בתחנת חיפה, כשהוא עייף מאוד וחושש שיירדם ויפספס את התחנה שלו בנתניה.
הוא פונה לכרטיסן, מחליק לכיסו 50 שקלים ומבקש ממנו להעיר אותו בתחנת בנימינה.
כשהוא מתעורר, הוא רואה שהוא נמצא בתחנה האחרונה בתל אביב.
הוא מוצא את הכרטיסן ומיד מתחיל לצעוק עליו בנזיפות וקללות. נוסע אחר שרואה אותו אומר לנוסעת שלידו: "הזקן הזה די עצבני".
הנוסעת עונה "כן, אבל הזקן שהכרטיסן זרק מהרכבת בנתניה היה עצבני הרבה יותר!"
לנמרוד מחולון יש חיפושית טרנטה מודל 78'.
יום אחד הוא נסע להנאתו במהירות של שישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי. פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשוליים, שם היא שובקת חיים.
באמצע הלילה, עומד נמרוד המסכן באמצע הכביש ומנסה לעצור טרמפים, ושתי המכוניות היחידות שעברו לידו חלפו על פניו כאילו לא היה.
אחרי שעתיים שהוא עומד שם וקופא מקור, חולפת על פניו מכונית למבורגיני לבנה במהירות 180 קמ"ש, ופתאום הוא שומע חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור.
נהג הלמבורגיני שואל את נמרוד המסכן מה הוא צריך, והוא מתחנן בפניו שרק יעשה טובה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת הדלק הקרובה.
נהג הלמבורגיני מסכים והם קושרים ביחד חבל לחיפושית, אבל נמרוד מזהיר אותו שאסור לחיפושית שלו להגיע למאה קמ"ש, כי אחרת היא תתפרק.
השניים מסכמים שבמהלך הנסיעה נמרוד ישב בחיפושית, ובכל פעם שהלמבורגיני תגיע ל-100 קמ"ש הוא יצפור כדי לסמן לו.
הם יוצאים לדרך והלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100 ,102... החיפושית מתחילה לצפור ולצפור, עד שהנהג של הלמבורגיני מאט חזרה. לא חלפו שתי דקות ונהג הלמבורגיני מאיץ שוב, ונמרוד מצפצף בפאניקה - והלמבורגיני מאיטה.
אחרי נסיעה קצרה הם מגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה ונוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני.
הם מתחילים לשחק עם הגז, מתגרים אחד בשני. הרמזור מתחלף לירוק - ולפתע, בלי התראה מוקדמת, הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280 ונמרוד המבוהל מצפצף בעצבים ומרגיש שזה עניין של שניות עד שהחיפושית הטרנטה שלו מתפרקת לחלקיקים.
נהג הלמבורגיני מגיע ל-300 קמ"ש, וחולף במהירות האור על יד ניידת משטרה ומשאיר אותה מאחור.
אחד השוטרים שראה את האירוע תפס את הראש וצרח "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!!"
השוטר השני שאל אותו "מה קרה, מה אתה לא מאמין?"
עונה לו השוטר ההמום: "30 שנה אני שוטר וכבר ראיתי למבורגיני ופרארי מתחרות. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."
שתי מכוניות מאזדה אפורות נוסעות על גשר. באחת יש נהג מופרע שמזגזג בין נתיבים, עוקף מימין ומתפרע ובשנייה הנהג נוסע על פי חוקי התנועה.
בקצה הגשר, שוטר מסמן לנהג המכונית שציית לחוקים לעצור. הנהג עוצר בצד, ומיד מותקף על ידי השוטר: "אתה יודע באיזו מהירות נסעת? אתה יודע כמה עקיפות מסוכנות ביצעת? מי אתה חושב שאתה?!"
הנהג ענה: "אדוני השוטר, יכול להיות שאתה טועה? היו כאן שתי מכוניות מאזדה, אני נהגתי על פי החוקים..."
"אתה חושב שאני אידיוט? מנסה לעבוד עליי? לא נולדתי אתמול, אני שוטר 40 שנה, ואני יודע לזהות נהגים מופרעים כמוך!" אמר השוטר בזעף.
"אדוני השוטר" ניסה הנהג שוב "יש לך טעות, זה לא אני!"
השוטר התעלם מתחנוניו והסבריו של הנהג הישר ואמר "אתה מקבל דו"ח על נהיגה פרועה וחציית קו הפרדה רציף, ותגיד תודה שאני לא שולל לך את הרישיון"
הנהג שרתח מזעם, אך הבין שאין לו איך לפתור את הבעיה ענה: "בסדר, שיהיה, רק בוא נסיים עם זה במהירות כי גם ככה אני ממהר לעבודה."
השוטר התבונן בנהג ואמר לו "לעבודה? אתה? תראה איך אתה נראה מרושל, איזה עבודה כבר יש לך?"
"תתפלא, אבל יש לי עבודה טובה ומכניסה" ענה הנהג.
השוטר מתבונן שוב בנהג ושואל "כן? במה אתה עוסק?"
הנהג ענה בגאווה: "אני מותח איברי מין של גברים"
"איך אתה עושה זאת בדיוק?" שאל השוטר.
"אני מגיע לאנשים שרוצים שאמתח להם את איבר המין. אני מתחיל בס"מ, ואז בשניים-שלושה ואז לאט לאט אני מושך ומותח עד שאני מגיע למטר שמונים." הסביר הנהג.
השוטר הנדהם שאל: "אבל מה עושים עם שמוק בגודל מטר שמונים?"
אז הנהג ענה: "נותנים לו תעודת שוטר וניידת, ושמים אותו בקצה הגשר!"
גבר במשבר גיל ה-40 קנה מכונית ב.מ.וו חדשה ונוצצת, ונהג בה במהירות שיא בכביש המהיר. לפתע הבחין באור הכחול המהבהב מאחוריו.
"אין סיכוי בעולם שניידת משטרה עלובה יכול להשיג את הב.מ.וו החדשה שלי", חשב לעצמו והגביר את המהירות שלו.
פתאום הוא תפס את המשמעות של מעשיו: "מה לעזאזל אני עושה?!" אמר לעצמו ועצר בצד הדרך.
השוטר ניגש אליו, לקח ממנו את הרשיונות מבלי לומר מילה ובחן אותם ואת המכונית. לאחר מכן אמר לו: "היה לי יום ארוך מאוד, ועכשיו אנחנו דקה לפני סוף המשמרת שלי. בנוסף, היום הוא יום ההולדת שלי וגם ה-31 בחודש. אין לי חשק להתעסק עוד בעבודת ניירת נוספת שאותה אצטרך להגיש עד ה-1 בחודש, כך שאם תוכל לתת לי תירוץ טוב לנהיגה המהירה שלך - תירוץ שעוד לא שמעתי אף פעם - אני אתן לך לנסוע בלי לקבל דו"ח."
הגבר חשב במשך כמה שניות ואז אמר לשוטר: "בשבוע שעבר אשתי עזבה אותי וברחה עם שוטר. חששתי שזה אתה, שרודף אחרי ומנסה להחזיר לי אותה..."
"שיהיה לך סוף שבוע נעים!" אמר לו השוטר.
אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, פתאום הוא מבחין מולו בציפור קטנה.
אחוז פאניקה, הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה.
הוא מביט בציפור הקטנה, הציפור הקטנה מביטה בו ו...
בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה.
האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה.
רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה מהר אל הוטרינר.
הוטרינר מסיים לטפל בה ואומר לאופנוען, "תן לה קצת זמן להתאושש, שים לה מים ואוכל ובוא נקווה לטוב".
האופנוען קונה לציפור כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים ופירורי לחם, בתקווה שהיא תתאושש.
אחרי יומיים הציפור הקטנה אכן מתעוררת ומוצאת את עצמה כלואה בתוך כלוב.
היא מביטה בסורגי הכלוב ואומרת לעצמה: "אני לא מאמינה שקיבלתי כלא! כנראה הרגתי אותו..."
אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד.
המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע.
יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!"
האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!"
הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן."
המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?"
הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"
אישה צעירה נסעה על כביש מהיר במהירות מופרזת, כשלפתע עצר אותה שוטר והורה לה לעצור בצד.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
שוטר: גברתי, את נסעת במהירות מופרזת. אפשר לראות רישיון בבקשה?
אישה: הייתי מביאה לך, אבל אין לי.
שוטר: אין לך רישיון?
אישה: שללו לי אותו 4 פעמים עקב נהיגה בשכרות.
שוטר: אני מבין... אפשר לראות את רישיון הרכב?
אישה: לא.
שוטר: למה לא?
אישה: גנבתי את האוטו הזה.
שוטר: גנבת אותו?
אישה: כן, והרגתי את הבעלים הקודם שלו.
שוטר: מה?!
אישה: הגופה שלו נמצאת בשקית זבל בתוך תא המטען אם אתה רוצה לראות.
השוטר הביט על האישה בחשש, לקח כמה צעדים אחורה לכיוון הניידת, הרים את מכשיר הקשר וקרא לתגבורת.
תוך 5 דקות הגיעו כמה ניידות משטרה והקיפו את הרכב של האישה. קצין משטרה יצא מאחת הניידות וניגש באיטיות לרכב האישה כשאקדחו בידו.
קצין: גברתי, צאי בבקשה מהאוטו עכשיו!
האישה יצאה מהאוטו.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
קצין: אחד השוטרים שלי אמר לי שאת נוסעת ברכב שגנבת מאדם שרצחת.
אישה: אני? רצחתי?
קצין: כן. את יכולה לפתוח את תא המטען בבקשה?
האישה ניגשה לתא המטען, פתחה אותו, ולעיני הקצין נגלה תא מטען ריק.
קצין: האם זה הרכב שלך גברתי?
אישה: כן, הנה יש לי אפילו רישיון רכב.
האישה הראתה לקצין את רישיון הרכב, והשוטר הראשון שעצר אותה היה המום.
קצין: יש לך רישיון נהיגה?
האישה חפרה בתוך תיקה והגישה לקצין רישיון נהיגה.
קצין: תודה גברתי. אחד השוטרים שלי אמר שאין לך רישיון, שגנבת את הרכב, ושרצחת את בעליו.
אישה: אני בטוחה שהשמוק אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת...
אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון.
"שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!"
'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון.
"אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה".
האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים".
האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה.
אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי.
"אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה."
'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה:
"אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"
בתוך רכבת שנוסעת לאורך כל המדינה יושבים גברת זקנה, שוטר, בלונדינית שופעת וחייל צעיר בתא אחד קטן, מסביב לאותו השולחן. השוטר יושב ליד הבלונדינית והחייל ליד הגברת הזקנה. לאחר כמה שעות של נסיעה בהן כל אחד מיושבי התא הגניב מבטים אל הנוסעים האחרים, נכנסה הרכבת למנהרה ארוכה וחשוכה. פנים התא הוחשך לחלוטין ולפתע נשמעה נשיקה חזקה ולאחריה קול חזק של סטירה מצלצלת.
לאחר כמה שניות יצאה הרכבת מהמנהרה ובתוך התא הקטן השוטר החזיק את צד הפנים האדומות שלו בכאב, והחייל ישב בנוחות וחייך חיוך רחב.
השוטר חשב לעצמו: "חכם החייל הצעיר הזה... הוא מגניב נשיקה לבלונדינית הצעירה שיושבת לידי, היא בטוחה שזה אני ונותנת לי סטירה."
הבלונדינית חשבה לעצמה: "בחור מוזר השוטר הזה... בזמן שהיינו במנהרה החשוכה הוא העדיף לנסות לנשק את הגברת הזקנה ולא אותי. מזל שהיא יודעת להגן על עצמה ונתנה לו סטירה כעונש".
הגברת הזקנה חשבה לעצמה: "כל הכבוד לבחורה הצעירה הזאת! השוטר ניסה לגנוב ממנה נשיקה במנהרה והיא הראתה לו מה מגיע לחוצפנים וסטרה לו."
ובזמן שכל יושבי התא נותרו מבולבלים, רק החייל חייך לעצמו וחשב: "איזה כיף, בכל פעם שנגיע למנהרה אני רק צריך לתת לעצמי נשיקה רועשת על היד ואז אני יכול לתת סטירה לשוטר!"
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד.
"איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת.
כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו.
אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם.
כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד.
"אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר.
זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
כמדי בוקר, דוד נוהג לקום לפני שאשתו הילה מתעוררת ולהכין לה ארוחת בוקר גדולה שכוללת 2 ביצי עין הפוכות, סלט ישראלי חתוך גס וכוס קפה גדולה.
בוקר אחד, אשתו התפרצה לפתע למטבח בהפתעה: "זהירות!" היא צעקה, "אתה תרסק את הביצים, תעשה את זה ביותר בעדינות!"
דוד היה מופתע מעצם העובדה שאשתו קמה לפני שהשעון המעורר צלצל ומההיסטריה שלה, אך הקשיב לה מבלי לומר מילה.
"תוסיף עוד שמן למחבת לפני שהביצים ידבקו!" גערה בו הילה בזעם.
דוד הביט בה בתדהמה אבל המשיך לעשות כדבריה.
"אלוהים אדירים הביצים עוד רגע נהרסות! מה קורה איתך?! עוד שמן, עוד שמן!", היא המשיכה.
כשהוא מופתע מן התגובות, החליט דוד להניח לביצים ועבר להכין את סלט הירקות שלו.
"אתה לא נורמלי!" צעקה הילה, "אתה לא רואה שאתה עוד רגע נחתך מהסכין? איך אפשר לסמוך עליך?! מי לימד אותך להשתמש בסכין חיתוך?"
אחרי שספג את תגובתה בשקט, הוא המשיך להכנת הקפה.
"למה אתה שם כל כך הרבה חלב בנס קפה, אתה נפלת על הראש?!"
דוד הפסיק הכל, הביט בה בזעם ושאל: "מה קורה איתך? אני עושה את זה מדי יום! מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני לא יודע להכין ארוחת בוקר?"
אשתו הביטה בו במבט שליו ואמרה: "רק רציתי שתראה איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי".
2 יהודים נפטרים בשיבה טובה ומגיעים לשערי העולם הבא בדיוק באותו הזמן, ושניהם מבקשים לדעת האם יוכלו להיכנס לגן העדן המובטח. המלאך השומר שעומד בשער שואל את היהודי הראשון לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו.
עונה לו המנוח: "שמי איצקו, אני מתל אביב, והייתי נהג מונית בעיר כמעט 40 שנה –בוקר ולילה, שבתות וחגים". המלאך מציץ בספר החיים המונח לפניו, חיוך נפרש על פניו והוא מלביש את איצקו בגלימת משי יוקרתית, נותן בידיו שרביט זהב, ואומר לו: "ברוך הבא אדוני, אתה מוזמן להיכנס לגן עדן כגמול נצחי על מעשיך!"
שמח וטוב לב נכנס איצקו לגן עדן, והמלאך השומר פונה אל נשמת היהודי השני ושואל לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עשה בחייו. עונה המנוח: "שמי אליהו, אני מירושלים, הייתי אדם שומר תורה ומצוות במשך כל חיי. עשרות שנים הייתי רב בקהילה בה חייתי, כמו גם מורה ומחנך המספר בשבחו של אלוהים". המלאך פותח את ספרו בשנית ומיד לאחר מכן, בארשת פנים אדישה, מלביש את אליהו בגלימת כותנה, נותן בידיו שרביט עץ ואומר לו: "בבקשה, אתה יכול להיכנס".
הרב אליהו פונה אל המלאך ואומר: "ייסלח לי כבוד הוד רוממותו המלאך, אך איני יכול שלא לתהות מדוע אני – שהאמנתי באלוהים כל חיי, סיפרתי בשבחו לדורות של תלמידים ושמרתי באדיקות את כל מצוותיו - מקבל גלימת כותנה, שרביט עץ ויחס צונן, בעוד שנהג מונית מתהולל, שלא שמר מצוות ואף עבד בשבתות, מקבל גלימת משי, שרביט זהב ואת ברכתך הנלהבת?"
"תשמע חביבי" משיב המלאך ואומר לו בחצי חיוך: "פה בגן עדן התגמול מבוסס על תוצאות. אולי לא שמת לב לכך, אבל כשאתה היית מדבר בפני התלמידים שלך, כולם נרדמו ולא עשו דבר ממה שאמרת. לעומת זאת, כשאיצקו נהג המונית היה על ההגה, כל הנוסעים והנהגים האחרים על הכביש היו נושאים אלפי תפילות לאלוהים!"
אמריקאי אחד טס ללאס וגאס כדי להמר, והפסיד בקזינו את כל כספו. לא היה לו מספיק כסף כדי לנסוע בחזרה לשדה התעופה במונית, אך בכל זאת הוא ניסה לתפוס אחת. הוא הסביר לנהג שעצר לו שישלם לו בפעם הבאה שיגיע לווגאס, והביא לו אפילו את מספר הטלפון שלו כערבון, אך הנהג אמר לו "תעוף מהמונית שלי!" ולא הסכים להסיע אותו למרות כל מאמצי השכנוע.
הבחור נאלץ ללכת כל הדרך לשדה התעופה ברגל, ואחרי מספר חודשים החליט לטוס שוב לווגאס כדי לנסות את מזלו והפעם לזכות בכסף רב. ואכן, הוא יצא עם סכום ענק מהקזינו, ושוב ניסה לתפוס מונית לשדה התעופה. מחוץ לקזינו היה טור שלם של מוניות, ומרחוק הוא זיהה את הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם הקודמת – כשהאושר מציף אותו מזכייתו, הוא הרגיש שהוא חייב לנצל את הרגע כדי לנקום באותו נהג מונית רשע.
הבחור נכנס למונית הראשונה בטור ושאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" נהג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה! וכמה זה יעלה לי אם נעשה עצירה בבית מלון ונשכב?". הנהג האדים וצעק על הבחור: "תעוף מהמונית שלי!"
הזוכה המאושר עשה זאת שוב ושוב בכל מונית שעמדה בטור ועם כל נהג, שאל על מחיר הנסיעה ואז על תוספת עבור עצירה בבית מלון, ומכל אחת העיפו אותו בעצבים ובתחושת מבוכה. עד שהגיע תורו של הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם שעברה...
הנהג לא זיהה את הבחור כשנכנס למונית שלו, והבחור שאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" ההג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה!", שילם לנהג 15 דולר ושניהם יצאו לדרך.
בזמן שנהג המונית עבר באיטיות את טור המוניות שלפניו, הנהגים שעמדו ליד הקזינו בהו בו בבלבול רב - הנהג צעק לעברם: "תבואו פעם אחת לקראת הלקוח בחיים שלכם!".
הזקן עם השלייקעס והקטנוע או הרופא עם הפרארי - מי ינצח?
רופא אחד ניצל את המשכורת הגבוהה שקיבל בשנים האחרונות ופינק את עצמו בפרארי GTO חדשהוירקה, והוא החליט לקחת אותה לסיבוב ברגע שהוא קיבל אותה. כשעצר ברמזור אדום, לידו עצר גם איש זקן בקטנוע עם סירה, לבוש בבגדים ישנים ושלייקעס. האיש הזקן ראה את המכונית, התלהב מיד, סימן לרופא לפתוח את החלון ואמר לו "איזה רכב זה?"
"זו פרארי GTO – היא עולה 2.5 מיליון דולר!"
"זה הרבה כסף", אמר הזקן והוסיף, "למה היא עולה כל כך הרבה?"
"זה בגלל שהיא מגיעה למהירות של 300 קמ"ש תוך שניות ספורות!", אמר הרופא בגאווה.
האיש הזקן שאל "אכפת לך אם אסתכל עליה מבפנים?"
"כמובן שלא" ענה רופא.
האיש הזקן הכניס את הראש שלו דרך החלון של הפרארי והסתכל פנימה. לאחר מכן הוא התיישב בחזרה על הקטנוע שלו ואמר, "זו בהחלט מכונית מדהימה, אבל אני אשאר עם הקטנוע שלי".
כשהאור התחלף בחזרה לירוק, הרופא החליט להראות לזקן מה הרכב שלו באמת יכול לעשות. הרופא לחץ על דוושת הגז ותוך שניות הגיע למהירות 120 קמ"ש. לפתע הוא הבחין במראה האחורית בנקודה קטנה שמתקרבת אליו במהרה. "מה לעזאזל יכול להיות יותר מהיר מהפרארי שלי?" שאל את עצמו הרופא, והגביר את המהירות ל-150 קמ"ש. לאחר מכן הוא ראה את האיש הזקן על הקטנוע שלו צובר מהירות אט אט מאחוריו. הרופא נדהם והחליט להגביר את המהירות של הפרארי ל-180 קמ"ש. הוא הרגיש די טוב עם עצמו עד שראה את הזקן מאחוריו שוב צובר תאוצה!
לאחר 10 שניות הקטנוע של הזקן השיג אותו שוב מאחור, ולא משנה כמה הרופא לחץ על הגז, הקטנוע רק המשיך להתקדם לכיוונו במראה. לפתע האופנוע פגע בפרארי מאחור, ולמרבה המזל הזקן הצליח להישאר עליו בריא ושלם, גם לאחר התאונה.
הרופא עצר מיד, קפץ מתוך מושב הנהג והלך לבדוק מה שלומו של האיש הזקן. הוא ניגש אליו במהירות ושאל אותו "אתה בסדר?! אני רופא! אם נפצעת אוכל לעזור לך! יש משהו שאני יכול לעשות?"
האיש הזקן היה נראה מבוהל ומבולבל, ומהר מאוד הבהלה שלו התחלפה בכעס כשאמר "שחרר את השלייקעס שלי מהמראה שלך!"
דוגמנית צעירה ומפורסמת התיישבה ליד נער צעיר במטוס נוסעים קטן ותוך כדי הטיסה שלהם, מערבולות אוויר נוראיות גורמות למטוס לרעוד ולהיכנס לצלילה מסוכנת לכיוון הקרקע. מיד הטייס קורא במערכת הכריזה לכל הנוסעים: "חברים, זה נראה רע, תחזיקו חזק!". כולם נכנסים לפאניקה ומתחילים לצרוח, חוץ מהנער הצעיר, שפונה ישירות לדוגמנית שיושבת לידו ואומר: "אני לא מאמין שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא נישקתי אישה!"
בלהט הרגע הדוגמנית תופסת את ראשו של הנער ומנשקת אותו בעוצמה. "ואוו זה היה מדהים!" הוא אומר מתנשם, "אבל זה רק גורם לי לחשוב על זה שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא הרגשתי איך זה להחזיק חזה של אישה..."
הדוגמנית מהססת לשבריר שנייה, אבל אז נזכרת שהיא כנראה עומדת למות גם כן, אז היא תופסת את שתי ידיו של הנער ומצמידה אותן לחזה שלה. "אני לא מאמין שזה קורה לי!" הנער אומר בהתרגשות, "אולי אני עוד אספיק להפוך לגבר לפני שנתרסק, אולי בבקשה תוכלי להגשים לי את המשאלה הזאת?"
בגלל שהיא מרגישה שהיא כבר מחויבת לנער הצעיר שמולה, הדוגמנית מסכימה ומתחילה לפתוח את חגורת המושב שלה ולהוריד בגדים, אבל אז המטוס מתיישר ומפסיק לרעוד. כל הנוסעים נושמים לרווחה, הדוגמנית המפורסמת נרגעת והנער הצעיר לא מספיק להגשים את משאלתו...
בסיום הטיסה כל הנוסעים שיוצאים מהמטוס לוחצים את ידו של הטייס, שעומד בפתח, ומודים לו בהתרגשות על כך שהצליח להשתלט על המצב ולהציל אותם. רק הנער הצעיר, שמגיח אחרון מהמטוס, יוצא עם פרצוף חמוץ, מתקרב אל הטייס ואומר לו: "אבא, כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך את זה? בפעם הבאה תעשה את זה קצת יותר ארוך!"
מטוס נוסעים בואינג 747 שיצא לכיוון ניו יורק שייט לו בשמיים, כשפתאום מטוס מדגם F16 הופיע מולו. הטייס של מטוס הקרב האט את מהירותו והתמקדם לצד מטוס הנוסעים כדי להשוויץ קצת במכונה המדהימה שלו. באמצעות רשת הקשר האווירית, טייס הקרב בירך לשלום את טייס הבואינג ואמר לו: "מה קורה, טייס נוסעים? עוד טיסה משעממת? שים רגע לב, אני אראה לך משהו".
טייס הקרב העלה את המהירות של המטוס שלו בחדות, עשה סיבוב של 360 מעלות באוויר, האיץ עוד פעם, חצה את מהירות הקול ואז נסק לגובה רב רק כדי לצלול בין רגע למטה ולטוס ממש במקביל לגובה פני הים. לבסוף חזר מטוס הקרב באיטיות לשייט לצד מטוס הנוסעים, והטייס הקרבי פנה שנית אל הקפטן של ה-747 ואמר לו: "נו, מה אתה אומר? תודה שגם אתה מת לעשות דברים כאלה".
"מרשים מאוד", אמר הטייס האזרחי, "אבל תסתכל רגע לכאן, יש לי גם משהו להראות לך". טייס הקרב התבונן בבואינג הגדול ממשיך לעוף במשך רגעים ארוכים, אבל שום דבר לא קרה. מטוס הנוסעים המשיך לשייט קדימה וישר, בדיוק באותה מהירות ובאותו הכיוון כמו קודם. 5 דקות אחר כך עלה הטייס האזרחי שוב לרשת הקשר, ואמר לטייס הקרב: "נו קפטן, מה אתה אומר על זה?".
"על מה אתה מדבר? לא ראיתי מכאן שום דבר מרשים".
הטייס האזרחי צחק ואמר: "קמתי מהכיסא המרופד שלי, מתחתי את הרגליים, הלכתי לשירותים מאחורה, הכנתי לעצמי כוס קפה עם עוגת קינמון, וארגנתי לי ולדיילים שלי מלון 5 כוכבים בניו יורק על חשבון החברה. במטוס שלך אפשר לעשות את זה?".
3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!"
"אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם".
"נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם".
המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו.
"נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן".
המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה.
לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב.
זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?"
גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"
לילה אחד, בעודו נוסע בדרכים, נעצר משה על ידי שוטר עצבני במיוחד. השוטר אמר למשה: "אדוני, תביא לי בבקשה מסמכים ורישיונות, עושה רושם שאתה שיכור קצת". ענה משה לשוטר: "אדוני השוטר, אני יכול להישבע לך שלא שתיתי אפילו לא טיפה אחת של אלכוהול".
השיב לו השוטר: "או.קיי, אז בוא אני אעשה לך מבחן קטן. דמיין לעצמך שאתה נוסע עכשיו במורד הדרך החשוכה, ופתאום מלפניך מופיעים שני אורות גדולים במרחק. מהם האורות האלו?"
עונה לו משה בהיסוס: "מכונית?"
"נכון" אומר השוטר, "אבל מאיזה סוג בדיוק – שברולט, מיצובישי, פורד, רנו? איזה דגם זה?"
- "מאיפה אני אמור לדעת?"
- "בדיוק כמו שחשדתי,אתה שיכור."
- "אבל אדוני השוטר, לא שתיתי כלום!"
- "אם ככה, אז בוא תגיד לי רגע עוד משהו – תמשיך לדמיין שאתה על אותה דרך ממקודם, ועכשיו פנס אחד מגיח מולך באפילה. מה זה?"
- "נו, זה אופנוע..."
- "טוב, זה ברור – אבל איזה אופנוע זה? הונדה, הרלי דיווידסון, קוואסקי?"
- "מה?!? איך אני יכול לדעת את זה?"
- "אה, באמת? אז ברור כשמש שאתה שיכור ואתה עצור."
"רגע, רגע, לפני שאתה עוצר אותי, יש לי שאלה אחת בשבילך, אדוני השוטר", אמר משה. "דמיין לעצמך שאתה נוסע על הכביש המהיר והשעה בערך 12 בלילה. אתה רואה בצד הדרך אישה לבושה בחצאית מיני, גרביונים אדוקים, עקבים גבוהים ובמקום חולצה היא לבושה רק בחזייה. מי זאת?"
"מה אתה צוחק עליי? ברור שזו פרוצה" השיב השוטר.
"אבל איזו פרוצה זאת? אימא שלך, אשתך או אחותך?"
אחד משגריריה הרשמיים של רוסיה חש תסכול עמוק וייאוש רב מתפקידו, לכן הוא החליט לקחת צעד אמיץ ולקבוע פגישה עם כבוד הנשיא פוטין. בהגיעו אל הפגישה המתוכננת, התיישב השגריר מול הנשיא הנכבד ולאחר שיחת חולין קצרצרה פנה אל פוטין ובקול סמכותי ורציני אמר שהוא חשב על זה רבות והוא מעוניין להתפטר מתפקידו. הנשיא פוטין הקשיב לבקשתו, הנהן ושאל בקצרה: "למה?"
"ובכן, כבוד הנשיא, כי אני לא יכול להסתדר יותר עם הבדלי הזמנים האלו שיש בעולם!", אמר השגריר בטון רוטן ומיואש, והסביר: "אני טס לכנס בעיר אחרת, וכשאני מתקשר ממנה הביתה – כולם ישנים. לפני שבוע התעוררתי ב-4 לפנות בוקר וחשבתי שעדיין ערב. לא מזמן התקשרתי לקנצלרית גרמניה כדי לברך אותה על יום הולדתה, והיא הודתה לי אך אמרה שהוא חל אתמול! וכשברכתי את נשיא סין לכבוד השנה החדשה, הוא אמר שהקדמתי ביום. די, נמאס לי!"
הנשיא פוטין גיחך, הביט עליו ואמר: "ובכן, כל מה שאמרת לי עכשיו נשמע כמו אי נוחות מזערית שאפשר לחיות איתה!"
הוא ראה שדבריו לא מעודדים את השגריר המיואש שיושב מולו, ולכן התקרב אליו, הנמיך את קולו ולחש באוזנו: "אתה זוכר את המטוס הפולני הזה שהתרסק כשנשיא פולין עליו, לפני כמה שנים? התקשרתי בזמנו לשר החוץ הפולני כדי להביע את תנחומיי על התקרית המצערת, ותוך כדי השיחה גיליתי שהמטוס הזה אפילו עוד לא המריא!"
שוטר חדש הוצב לתפקיד בעיירה קטנה וכבר ביום הראשון שבו שהוא יצא לסיור לבדו, הוא עצר רכב יוקרתי שנסע במהירות מופרזת באחד מהכבישים שמובילים אליה. "אדוני השוטר, אני יכול להסביר", אמר הנהג ברכב ברגע שהוא נעצר, אך המגויס החדש לא נתן לו הזדמנות להשלים את דבריו. "אתה נסעת במהירות מסוכנת מאוד! אני לא מוכן לשמוע ממך שום הסבר. אתה הולך ישר לתחנה, ואם תעשה לי בעיות אז אני גם אדאג שלגרר תהיה 'תאונה' עם המכונית שלך בדרך!", ענה השוטר.
הגבר המבוהל נכנס לניידת של השוטר ונכלא בתחנת המשטרה הקטנה של העיירה. "אם רק תיתן לי הזדמנות לדבר איתך רגע בהיגיון, אתה תבין שאני ממש ממש ממהר", הוא ניסה שוב לפנות אל השוטר, אך הוא סירב לכך שוב ושוב. "אם אתם רוצה, תתקשר לעורך דין, איתי אין לך מה לדבר! אתה לא תבוא לעיר שלי ותנהג איך שבא לך!", השוטר אמר לו, והשאיר אותו לבדו בתא המעצר.
לאחר כמה שעות החליט השוטר הצעיר שהוא היה קשה מדי עם העצור הראשון שלו וניגש את דלת תא המעצר שלו. "תשמע, אני יודע שהייתי קצת קשוח מדי מקודם, אבל אני פשוט לא מצליח להבין אנשים כמוך שכל כך ממהרים כל הזמן. אם יהיה לך מזל, ברגע שהמפקד שלי יחזור הוא כנראה יחליט לשחרר אותך כי הבת שלו התחתנה היום בצהריים, לכן הוא יהיה במצב רוח טוב."
"אני לא הייתי בונה על זה", אמר הגבר העצור, "כי אני אמור להתחתן איתה!"
אישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?".
"אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני".
האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע".
מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"
רמי הוא נהג משאית שנוסע בכל רחבי הארץ ומעביר סחורות ממקום למקום, ורגע לפני שהוא יוצא לדרך, הוא מקפיד לשבת בבית הקפה הסמוך לביתו. בגלל העומס והפקקים הרבים שהיו לאחרונה בדרכים, הוא לא ביקר במקום כבר חודש שלם, לכן הוא הבטיח לעצמו שברגע שהכביש יהיה מעט יותר פנוי וכמות המשלוחים תרד, הוא ישוב לפקוד את בית הקפה. היום הזה הגיע, והוא סוף-סוף בא למקום והתיישב בשולחן הקבוע שלו – בפינה, ליד החלון.
לפתע נעמדה לידו דנה, מלצרית חדשה שהתקבלה לתפקיד לפני שבוע. היא חייכה אליו ושאלה "בוקר טוב אדוני, מה תרצה להזמין?". מבלי להביט לה בעיניים או להסתכל בתפריט שתמיד מונח על השולחן, הוא השיב בטון רוטן, "3 צמיגים שטוחים וזוג פנסים, ואם אפשר אז מהר – אני ממש רעב ומצפה לי יום ארוך".
דנה הביטה בו מעט מבולבלת, אבל בגלל שהיא לא רצתה להיראות טיפשה או לא מקצועית, היא פשוט הלכה למטבח ואמרה לטבח, "יש בחוץ לקוח נודניק שבדיוק הזמין 3 צמיגים שטוחים וזוג פנסים. מה הוא חושב שאנחנו, מוסך?!". הטבח נאנח ואמר לה בייאוש: "נו באמת, שוב רמי הזה חזר? לא משנה כמה מסבירים לו, הוא לא מבין שהחלפנו את השמות של המנות! אני מכיר אותו, בעיקרון אצלו צמיג זה פנקייק ופנס זה ביצת עין. הוא רוצה ארוחת בוקר, בקיצור".
"הבנתי... הבנתי. אז אתה מכין?", שאלה דנה.
"לא, לא, צריך ללמד אותו לקח, ובינינו? הוא תמיד עושה כאן בלאגן ואף פעם לא משאיר טיפים למלצרים, אז מצידי שילך ולא יחזור, די, יש גבול", אמר לה הטבח והסתכל לצדדים בעודו מחפש משהו. מהר מאוד עלה לו רעיון – הוא מילא קערה בשעועית אדומה, ניגש לדנה בחיוך ועיניים נוצצות, ואמר, "תגישי לו את זה!".
"אתה בטוח? מה לומר לו?", היא שאלה.
הוא הנהן ואמר לה בהתלהבות: "את כבר יודעת!".
דנה יצאה מהמטבח, חייכה את החיוך הכי גדול שיש לה, ניגשה אל רמי והגישה לו את הקערה. הוא שאל אותה בכעס, "מה זה? איפה מה שהזמנתי?!". היא ענתה לו: "אין לנו לא פנס ולא צמיג - אז הבאתי לך שעועית, בשביל שתשים גז ותתחפף מכאן!".
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?"
האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת".
הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!"
התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?"
הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
בלונדינית אחת עלתה על טיסה לתאילנד; כשעה לאחר ההמראה שמעו הנוסעים הדים עמומים מצידי המטוס והרגישו טלטול קל באוויר. כמה רגעים לאחר מכן הטייס פתח את המיקרופון, כחכח קלות בגרונו והודיע: "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט. אנחנו מצטערים להודיע שאחד המנועים שלנו הלך. אנחנו ננחת ביעד ב-15 דקות איחור מהמתוכנן". קולות של נוסעים מודאגים עלו מן המושבים, אך הטיסה נמשכה כסדרה – והבלונדינית ישבה במקומה בנוחות ולא נראתה מודאגת.
חצי שעה לאחר מכן, שוב תקפו רעד וטלטלה עזים את המטוס. נוסעים אחדים החלו לצעוק, ורגע לאחר מכן הטייס שוב פתח את המיקרופון והודיע בקול מודאג: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים להודיע שגם מנוע מספר 2 שלנו הלך", הוא נשנק לרגע ואז המשיך: "אנחנו ננחת ביעד 30 דקות מאוחר יותר מהמתוכנן". קולות רמים של נוסעים מודאגים עלו ממחלקת התיירים, רבים קמו ממקומם והחלו להסתובב במטוס בעצבנות, אך הבלונדינית נותרה לשבת מהורהרת בכסאה.
עוד רבע שעה חלפה, ופיצוץ עז נשמע מצידי המטוס והוא החל להטלטל באוויר לפה ולשם. צרחות רמות החלו לעלות מכיוון הנוסעים ופניקה השתלטה על המטוס. הטייס שוב פתח את המיקרופון וזעק: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים אבל איבדנו גם את המנוע השלישי מתוך ארבעה שלנו!", בקול מרוסק ומתחנן הוא קרא: "אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות! אנחנו עושים הכל כדי שננחת ביעד בשעה איחור מהזמן המתוכנן, ושאלוהים יהיה איתנו!".
הנוסעים השתוללו וצרחות עזות של פחד נשמעו בכל רחבי המטוס. רק הבלונדינית המשיכה לשבת במקומה ופשוט נראתה זעופה. היא הסתובבה בחוסר נוחות במקומה, פנתה לגבר שישב לידה ואמרה לו: "אוף, זה לא יאמן, אני מה זה מבינה את כל אלו שצורחים... הרי אם גם המנוע האחרון שלנו יילך אנחנו עוד נתקע כאן כל היום!".
גבר אחד החליט לפנק את אשתו עם ארוחת בוקר טעימה ולהגיש לה אותה ברגע שהיא תתעורר. אחרי מספר דקות של התלבטויות, הוא החליט להכין את מנת הדגל שלו - שקשוקה. במרץ רב הוא הוציא כמה עגבניות, בצלים ושיני שום והחל לקצוץ הכול במהירות ובמקצועיות רבה.
ריח הבישולים המשכר החל להתפזר אט אט בכל הבית והגיע אפילו עד לחדר השינה שבקומה השנייה. אשתו של הבחור, שהתעוררה מהריח וצלילי הבישולים, ירדה למטה בצעדים מהירים, התפרצה למטבח והחלה לגעור בבעלה.
"מה אתה עושה?!" היא צעקה, "תוסיף עוד שמן, שלא תשרוף את הבצל!". היא לא הפסיקה והמשיכה מיד: "תיזהר!!! אתה לא רואה שאתה משפריץ על הקיר?! תראה איך הוא נראה, רק אתמול ניקיתי פה!". "תערבב שוב את הבצל, הוא נדבק לך!" העירה בתקיפות והתקרבה כדי להתבונן מקרוב על המחבת, "ותוסיף כבר את העגבניות, למה אתה מחכה? אתה רוצה שהן יירקבו בחוץ?!". הגבר הלחוץ התחיל להזיע והסתכל על אשתו במבט חסר אונים. "נו קדימה" היא האיצה בו מצידה, "מה אתה מסתכל עלי?! השקשוקה הזו לא תכין את עצמה!".
הגבר, שלא הבין מדוע אשתו עצבנית עליו כל כך, שאל בטון כועס: "מה לעזאזל קרה לך?! למה את צורחת עלי ככה, את חושבת שאני לא יודע להכין שקשוקה בעצמי?!"
אשתו חייכה וענתה לו מיד: "אז עכשיו אתה מבין איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי?!"