שנה חדשה וחידושים והתחדשות ומה לא...

עוד מעט תנחת פה השנה החדשה. חידושים. התחדשות וכל דבר עם השורש ח.ד.ש. מתקבל בהתלהבות. העיקר שנתחדש... אז מה זה אומר עלינו? אנחנו באמת מתחדשים עם השנה החדשה? אנחנו באמת מחדשים? זה השלב שבו מגלגלים עיניים בתמיהה, מה זאת אומרת?! ברור! יש סרוויס חדש לערב החג, בגדים חדשים עוד מעט יהיו גם מתנות (לילדים, לבן הזוג, לעצמי, לחברות, למשפחה, לגנן ולמי לא...), ברור שאנחנו מתחדשים, לא?!

אז חברים יקרים, לי אתם לא חייבים דין וחשבון, אבל בינינו, לא בטוח שאנחנו ממש מחדשים. מתחדשים. עמוק בפנים, מה נשתנה ערב השנה החדשה משנה שעברה?

ימים נוראים
נכון, אלול זה חודש של תשובה ויש גם את "הימים הנוראים" בשביל הגיגי נפש עמוקים: 'איפה חטאתי?', 'איפה פישלתי?'. כש"הימים הנוראים" מתקרבים אני מקדישה קצת זמן לסגירת שנה ופתיחת שנה. לא כי אני אדם מאמין ו/או דתי, (או בעצם – אני כן אדם מאמין – אבל בעצמי ובמודעות) לא כי נדמה לי שמישהו למעלה מנופף באצבע ועושה לי נו-נו-נו! אלא כי גיליתי שזה עושה לי טוב לעשות ניקוי בבויידעם של הנשמה. ואם כבר קבעו לי תאריך, זה נוח לי. בזמן שאני מקדישה לסגירה ולפתיחה אני חושבת על מה שהיה וישר רצות התמונות של כל מה שיכולתי וכל מה שאפשר היה שיהיה אחרת, כל הפאשלות עולות לראש, כל ההבטחות שלא בטוח שמימשתי, כל ההחמצות.

אני בטוחה שאני לא לבד בסרט הזה, בטח יש עוד כמה כמוני שהיו בטוחים שהשנה נהייה במקום אחר לחלוטין ואנחנו לא ממש...
התבגרנו בשנה. יש לנו שנה פחות לשלם משכנתא ועוד נר על העוגה (וירטואלי כמובן, כי אין מקום לכל כך הרבה נרות...), עוד מכשיר חשמלי. אוטו אחר. או שלא. הלחץ כרגיל. אין זמן.

נשמע כמו פסטיבל שירי דיכאון סטנדרטי. אה, כן, גם הזוגיות אותו דבר. התרגשנו קצת בטו' באב (במקרה הטוב) אבל אין כל כך זמן ליותר. לחץ אמרנו.

אז גם כאן, אפשר לעשות את "ההתעוררות" שעושים באלול.

מה יש, לעסק שלנו יש תוכנית עסקית? אז למה שלנו, לעצמנו, לא תהייה תוכנית? למה שלזוגיות שלנו, שהיא מרכיב מאד משמעותי בחיים שלנו לא תהייה תוכנית? למה שלא נעבוד על הזוגיות שלנו עם יעדים? מדדים? תוצאות שאפשר לכמת?

בעצם למה לא?! תחשבו על זה. איזה כיף היה אם הזוגיות שלנו הייתה יכולה להתחדש השנה. איזה מרענן אם היינו יכולים שהשנה נרגיש שמשהו השתנה גם במיטה.

מי צריך את זה, תגידו. למי יש כוח?
כן, רובנו שכחנו איזה אנרגיות מופלאות היו לנו בתחילת הקשר. בטח תיכף תגידו 'נו טוב, אז היינו צעירים בכמה שנים'. לא! חברים יקרים, אז היינו מאוהבים. עכשיו כבר לא. עכשיו "סתם" אוהבים. בשיגרה.

אז תפנו זמן (כן, אין זמן, כולנו אנשים מאד עסוקים ובכל זאת...) ותחשבו לעצמכם כמה נחמד אם היה משהו קצת יותר רענן בזוגיות שלכם. באינטימיות. ואני לא מתכוונת לזה שהשנה תתחדשו באיזה אביזר רוטט (למרות שזה יכול להיות יופי של רעיון), אני מתכוונת לזה שהשנה תחדשו באמת משהו ביניכם.

תשאלו את עצמכם:
• האם בסדר היום שלכם יש זמן לזוגיות?
• איפה נמצאת הזוגיות בסדר העדיפויות שלכם?
• האם המשאבים המוקדשים לזוגיות הם בהתאם לחשיבותה?
• האם אתם מעריכים את הזוגיות שלכם?
• האם אתם מדברים בזוגיות שלכם (ואני לא מתכוונת לשיחות בסגנון: הבאת את הילד? ביצעת את זה, או את זה)?
• איזה דברים הייתם רוצים שישתנו בזוגיות?
• מה הייתם מוכנים לעשות למען זה?
• מה מונע את השינוי? איך אפשר להסיר את המכשולים?
• האם אתם דואגים לזוגיות כמו שאתם דואגים לעבודה?
• האם אתם נהנים מספיק מהזוגיות?
• כיצד תוכלו לגרום לבן/בת הזוג להרגיש נאהבים יותר? סקסים יותר? נחשקים יותר?
• האם קיימתם את מה שהבטחתם?
• האם תמכתם? עודדתם? הבעתם הערכה?
• האם אתם ישרים עם בני הזוג?
• האם אתם מפרגנים?
• מכבדים?
• משתפים?

יש מסקנות? תתחילו לעבוד! תשנו את מה שאתם חושבים שצריך לשנות.
תדמיינו שאתם מנכ"לים חשובים (כי אתם באמת!) ותתחילו לנהל את הזוגיות שלכם. יש לכם מפעל חיים לנהל, לא? עשו זאת כמו שצריך כדי שהשנה הזו משהו באמת יתחדש.

נכתב ע"י: סיגל צוקר. "כחול", המרכז למיניות וזוגיות.

אם גם לכם יש חומרי מקורי שכתבתם ואתם מחפשים במה להחשף בה, שלחו אלינו ל: support@ba-bamail.co.il