על פי סיפורי המקרא אבות אבותינו מימי אדם הראשון ועד ל"דור המבול" של נוח האריכו ימים בצורה בלתי רגילה - חלקם הגיעו לגיל 800 שנים ואף היו כאלה שחצו את גיל 900. לחלקנו זה אולי נשמע דמיוני, אבל לפרשני המקרא יש נימוקים שונים לכך: חלק טענו שאריכות הימים בדורות הראשונים נועדה להרבות את זרעם בכדור הארץ ולבסס את האנושות; יש כאלה שגרסו כי צאצאיו הראשונים של אדם וחוה, שהיו יציר כפיו של הבורא, היו חזקים יותר מאנשים בני ימינו; ואחרים, כמו הרמב"ם, נימקו כי הדורות שהאריכו ימים הם רק אלה שחיו בתקופת התורה ולאחריה כולנו חזרנו לחיות חיים "טבעיים". סקרנים לדעת מיהם אותם האנשים שזכו לאריכות ימים כל כך גדולה? הכירו את 10 הדמויות המבוגרות ביותר שתועדו במקרא.
1. חנוך (365 שנה)
שמו של חנוך, בנו של יֶרֶד ואביו של מתושלח, מוזכר לראשונה בפרק ה' בספר בראשית, המוקדש כולו לתיאור אילן היוחסין שבין אדם הראשון לנוח. על דמותו של חנוך לא מסופר הרבה בכתבי התורה, אך תיאורה בפרק אילן היוחסין נחשב חריג משני היבטים: הראשון הוא שבהשוואה לשאר הדמויות שמוצגות בו, שנות חייו של חנוך היו קצרות, רק 365 שנים; והשני הוא שבניגוד לשאר הדמויות, מותו של חנוך לא מוזכר באופן חד משמעי: "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹקים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹקים" (בראשית, פרק ה', פסוק כ"ד). ההבדלים הללו היוו במשך השנים מקור לאגדות ומדרשים לא רק בקרב היהודים אלא גם אצל הנוצרים והמוסלמים. על פי אחד המדרשים ביהדות, חנוך הוא בין האנשים הבודדים שזכו להיכנס לגן העדן עוד בחייהם, לצד שמונה נוספים.
2. למך בן מתושלח (777 שנה)
דמותו של למך מוזכרת גם היא בספר בראשית כבנו של מתושלח וכאביו של נוח. נוח הגיח לאוויר העולם כשלמך היה בן 182, והכתוב מנמק את בחירתו של למך בשמו של בנו: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בראשית, פרק ה', פסוק כ"ט). מדברי הכתוב ניתן להסיק כי למך העניק לבנו את השם "נוח" כיוון שייעודו היה לתקן את העולם מהחטאים הרבים ששררו בו - דבר שמקבל ביטוי בסיפור המבול. למך מת בגיל "צעיר" יחסית לדורו וההסבר לכך הוא מידת הצדיקות שלו שגרמה לבורא לרצות להעלותו לתיבה של בנו, אך בד בבד לא לרצות שהוא יחזה ברעה שצפויה להתחולל בזמן המבול. בהתאם לכך, למך הלך לעולמו כ-5 שנים לפני התרחשות המבול.
3. מהללאל (895 שנה)
מהללאל בנו של קינן נולד בשנת שצ"ה לבריאת העולם (3,366 לפנה"ס), הוא דור חמישי לאדם הראשון ואביו של יֶרֶד. כמו רבים אחרים ששמם מוזכר באילן היוחסין שמקשר בין האדם הראשון לנוח, גם על דמותו של מהללאל לא הכביר המקרא במילים. מהמעט שידוע עליו תוחלת חייו היא השמינית מבין כל האנשים המוזכרים במקרא; הוא נחשב לסבו של חנוך; ולאדם שלאורך חייו היו לו עוד בנים ובנות ששמם לא מוזכר. כמו כן, שמה של אשתו גם הוא לא ידוע, אך בספר היובלים (שנחשב ספר חיצוני לתנ"ך) מוזכר השם "דינה".
4. אנוש (905 שנה)
גם אם לא הכרתם לפני שורות אלה את דמותו של אנוש, ודאי תחכימו לדעת שעל שמו הוטבעו המונחים "בן אנוש" ו"אנושות" - מאחר שהוא נחשב לאב הקדמון המשותף לכל בני האדם. אנוש מוזכר במקרא כנכדם של אדם וחווה, בנו של שת ואביו של קינן. בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו נכתב: "וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'" - המשמעות הפשוטה שניתנה לפסוק זה היא שבימיו של אנוש החלו בני האדם את הפולחן לבורא העולם, אך דעת הפרשנים חלוקה בנוגע לכך ואחרים, כמו הרמב"ם, נהגו לטעון כי דווקא בתקופה זו החלו בני האדם בעבודת האלילים, כיוון שלפרשנותם המילה "הוחל" מקורה מן המילה "חולין", שהיא ההפך מקידוש ה'.
5. קינן (910 שנה)
על פי אילן היוחסין שכבר אוזכר, קינן הוא בנו של אנוש, אביו של מהללאל ונחשב לדור רביעי לאדם הראשון - כך נכתב הן בספר בראשית והן בספר דברי הימים, הכלול כחלק מה"כתובים". ב"ספר הישר", שנכתב בימי הביניים וסקר את ההיסטוריה של עם ישראל מתקופת האבות ועד תקופת השופטים, אוזכרה דמותו של קינן כמלך הראשון אי פעם שמלך על בני אדם. הוא נולד בשנת שכ"ה לבריאת העולם (3,436 לפנה"ס) ומת בגיל 910.
6. שֵׁת (912 שנה)
שת נמנה עם האבות הקדומים ביותר של האנושות - הוא בנם השלישי של אדם וחווה והוא נולד לאחר הירצחו של אחיו הבל על ידי הבכור קין, כפי שנכתב בפסוק: "כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן" (בראשית, פרק ד', פסוק כ"ה). על פי הכתוב במקרא, כלל בני האדם שנותרו בעולם לאחר המבול היו מצאצאיו של שת, וגם באסלאם דמותו תופסת מקום נכבד כאחת מנבחרי האנושות. מסורות עתיקות מימי הביניים גורסות כי קברו של שת שוכן בסמוך ליישוב העתיק "ארבל", המזוהה על פי חלק מהפרשנים באזור הגליל התחתון, בסמוך למושב ארבל שנקרא על שמו.
7. אדם (930 שנה)
אדם הראשון, כשמו כן הוא - האדם הראשון עלי אדמות, אביה של האנושות כולה על פי סיפור הבריאה בספר בראשית. בתחילה, חי אדם בגן העדן לצד חוה, אך השניים גורשו לאחר חטא עץ הדעת הנודע. בעקבות החטא הוחל על אדם וחוה עונש שמלווה את האנושות מאז ולמשך כל הדורות. הקללה שניתנה לאדם על פי הכתוב היא: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית, פרק ג', פסוקים י"ז-י"ט) - קללה זו מחולקת לארבעה עונשים הקשורים לתלותיות חיי האדם בפרי האדמה שיהווה עבורו מזון ויהיה לו לנטל.
הקללה של אלוקים לחוה מובאת בפסוק: "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית, פרק ג', פסוק ט"ז) - קללה זו גם היא מחולקת לארבעה עונשים הקשורים לצער הגוף שילווה את מעגל החיים של האישה כל ימי חייה. כמו כן, בעקבות החטא אלוקים הטיל שתי קללות נוספות, האחת על האנושות כולה - והיא קללת המוות, שלפיה בני האנוש לא יהיו בני אל-מוות כפי שתוכנן עם בריאתו של אדם הראשון; והקללה האחרת הושתה על הנחש שבעקבותיה קוצצו רגליו - "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית, פרק ג', פסוק י"ד) - בעקבות שפיתה את חוה לאכול מפרי עץ הדעת.
8. נוח (950 שנה)
נוח הוא בנו של למך והדמות הראשית בסיפור המבול. כאמור, אביו העניק לו את השם מתוך הציפייה שהוא "ינחם" את העולם מהקללה שהושתה עליו בעקבות חטא עץ הדעת. רש"י, אחד מפרשני המקרא הבולטים, העניק פירוש אחר למשמעות שמו, ונימק כי הוא מקושר להמצאת המחרשה - שמיוחסת לנוח, שהפכה את הארץ לפורייה יותר והקלה על האדם את קללת הבורא. דמותו נחשבת לאהובה על ידי הבורא, שהחליט לבחור בו כממשיך דרכה של האנושות, ולאחר סיפור המבול בו שרדו נוח ומשפחתו הבטיח לו אלוקים כי לעולם לא יוסיף לקלל שוב את האדמה ולהכות את החי. לאחר המבול הוא הוסיף לחיות 350 שנה ונפטר בגיל 950 (בשנת 2,705 לפנה"ס).
9. יֶרֶד (962 שנה)
ירד נזכר כאחת הדמויות עם תוחלת החיים הארוכה ביותר בסיפורי המקרא, כאשר רק שנים בודדות מפרידות בינו לבין האדם שהאריך הכי הרבה ימים. ירד הוא דור שישי לאדם הראשון, ובנו חנוך, שאוזכר בסעיף הראשון, חי פחות ממחצית מתוחלת חייו של אביו. גם על דמותו של ירד אנחנו לא יודעים הרבה מכתבי התורה שלא הרחיבו על הרקע שלו, אך מה שאנחנו כן יודעים הוא שבנו חנוך הגיע לעולם כשירד עצמו היה בן 162 ושיש לו בנים ובנות נוספים ששמם לא נזכר.
10. מתושלח (969 שנה)
מתושלח הוא האדם שתוחלת חייו היא הארוכה ביותר במקרא והגיעה עד ל-969 שנים. על פי "נוסח המסורה", מתושלח מת באותה שנה שהתרחש המבול, ויש המפרשים כי הוא מת בעקבותיו. פרשנים אחרים, כמו רש"י, מנמקים כי המבול התרחש שבעה ימים לאחר מותו של מתושלח, כיוון שהוא נחשב לאחד הצדיקים שהיו בקרב האנושות לפני דור המבול, וכי האסון התעכב עד לסיום ימי האבל עליו.
גיל מותו של מתושלח הפך אותו בתרבות של ימינו לסמל לאריכות ימים - כמה מהעצים העתיקים ביותר בעולם שננטעו בקליפורניה ארה"ב, שמסופר עליהם שמקורם מתקופת חייו של מתושלח, נקראו על שמו; "קרן מתושלח" האמריקאית נועדה לעידוד מחקר מדעי בנושאי תוחלת חיים; ובשנת 2007 הונבט במכון הערבה גלעין דקל בן 1,250 שנה, מזן "דקל יהודה", שנמצא בחפירות באתר מצדה וב-2013 הוא ניטע בגן הבוטני של אילת ונקרא על שמו של מתושלח.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: