1. האם כדאי להימנע מבתי חולים כרגע?
כרגע הצפיפות בבתי החולים היא גבוהה, ולא צפוי שינוי בזמן הקרוב. מומלץ שלא להגיע לבית חולים בשביל בעיות אזוטריות שלא באמת מצריכות התערבות רפואית דחופה, וגם לא כדי לבצע בדיקה להידבקות בקורונה – לשם כך יש לפנות למד"א. אם יש לכם מקרה חירום רפואי, -בין שהוא קשור לקורונה ובין שקשור לכל בעיה בריאותית רצינית אחרת, כמו למשל דלקת בתוספתן, עצמות שבורות או התקף לב - כמובן שעליכם להגיע לבית חולים ללא שהות מיותרת.
2. איך אפשר להקל על הצוותים הרפואיים?
הדבר היחידי והחשוב ביותר שאתם יכולים לעשות - אם אין שום מקרה חירום שמחייב אתכם להגיע לבית החולים - הוא להישאר בבית כדי "לשטח את העקומה". חולים בקורונה ובכלל ימשיכו להגיע לבתי החולים, אך השאלה היא באיזו כמות ותדירות, והתשובה תשפיע על היכולת של הצוותים הרפואיים להקדיש תשומת לב וטיפול רפואי מתאים לכל אחד מהם. בנוסף לכך, שמרו על היגיינה כדי שאתם בעצמכם לא תהפכו לחולים, ואם כל אחד ייקח על עצמו אחריות אישית כעת הוא יוכל לעשות הבדל ענק בהמשך.
3. מה ההבדל בין מגפת הקורונה לבין מגפת הסארס?
אף על פי שמדובר בווירוסים מאותה משפחה, נגיף הסארס שהשתולל באזורים שונים בעולם בתחילת המילניום הנוכחי, היה שונה מאוד מנגיף הקורונה. הוא היה הרבה פחות מדבק, אך בה בעת הרבה יותר קטלני. הנגיף היה מדבק רק בשלבים המתקדמים של המחלה, וזה נטה להיות הזמן שבו החולים כבר שהו בבית החולים. לכן הוא היווה סכנה גדולה יותר לצוותים הרפואיים, שכן גם אנשים צעירים שנדבקו בו היו בעלי סיכויי תמותה גבוהים. עם זאת, כשהבינו את זה הצליחו לבודד את האנשים הנגועים ולהכחיד את הווירוס, כך שהוא לא נראה עוד בעולם משנת 2003.
הקורונה לעומת זאת גורמת לתסמינים פחות חמורים שלעיתים אינם מופיעים כלל, וזה אומר שאנשים יכולים להדביק אחד את השני מבלי לדעת שהם חולים. מסיבה זו כבר עברנו את השלב שבו אפשר אפילו לחשוב על הכחדת הווירוס לחלוטין מהעולם. כולם צריכים להיזהר ממנו, הן עובדי בתי החולים והן האנשים שיוצאים מהבית לעשות קניות או שנפגשים עם משפחתם.
4. איך אנחנו יודעים שאנו מטפלים בחולים כמו שצריך?
יש הטוענים כי הטיפול בחולי קורונה בעזרת הנשמה הוא אינו יעיל ואף מזיק. הטענה שלהם היא שישנו סיכוי גבוה שההנשמה בלחץ גבוה פוגעת בריאות של המטופלים. בין שזה נכון ובין שלא, לעת עתה הנשמה היא הטיפול המועיל ביותר שיש לנו כרגע לסובלים מקשיי נשימה, ועבור חלקם הגדול הוא אכן יעיל ביחס לטיפולים אחרים ללא הנשמה. עדיין נערכים על הנושא הזה דיונים רבים, ואחד היתרונות שלנו כיום הוא שמידע עובר מהר מאוד ממקום למקום ברחבי העולם. לכן אם קהילת הרפואה תלמד מידע חדש, הוא יסייע לשפר את איכות הטיפולים בכל מקום.
5. איך החיים שלנו ישתנו אחרי הסגר?
אם נצליח לשטח את העקומה, הנגיף עדיין יהיה סביבנו, אך אנחנו ננסה לחיות את חיינו באופן שגרתי ככל הניתן, בלי לגרום להתפרצות נוספת. במהלך השלבים הראשונים אנחנו ככל הנראה נצטרך עדיין להמשיך לעשות דברים רבים מהבית, לשטוף ידיים בתדירות גבוהה ולשמור מרחק אחד מהשני. בעלי מסעדות למשל יצטרכו להרחיק שולחנות אחד מהשני, מפעילי חדרי כושר יתבקשו ליצור מרווח בין מכשירים וכל בעל עסק יידרש לנקות ולחטא את בית העסק שלו היטב ובתדירות גבוהה יחסית.
טיסות וטיולים עדיין יהוו בעיה. אם טיסות לחו"ל יתאפשרו, יכול להיות שהם יהיו לאזורים מוגבלים – כאלה שהסכנה בהם אינה גבוהה. יכול להיות שגם יהיו הגבלות בנוגע לאנשים שמותר או אסור לחברות התעופה לעלות על מטוס. כל זה יעלם באופן מוחלט רק כאשר יימצא פיתרון אמיתי למחלת הקורונה.
6. איך תסתיים המגפה?
המומחים מאמינים כיום כי ישנן 4 אפשרויות לדרך שבה תסתיים מגפת הקורונה:
חסינות העדר – כשמספיק אנשים נדבקים בנגיף ומפתחים חסינות נגדו, הם יוצרים מעין "מגן" עבור אנשים שעוד לא נדבקו בו. זאת מכיוון שבמצב הזה, יסתובבו בינינו פחות אנשים שהנגיף מסוגל לשרוד בגופם והם לא ידביקו אחרים. הבעיה עם הפתרון הזה זה המחיר שהוא יעלה בחיי אדם עד ההגעה אליו, שכן עבורו רבים מאיתנו צריכים להידבק, ולא כולנו נשרוד את המחלה.
עונתיות – ייתכן שעד הקיץ הנגיף ייעלם, שכן רוב זני הקורונה צצים בחודשי החורף ואינם שורדים בקיץ. הסיבה לכך היא משום שהטיפות שיוצאות מהפה שלנו ומכילות את הווירוס "מתנהגות" אחרת בתנאי חום וקור. בנוסף, לנגיף יש שכבת שומן שמגנה עליו והיא מגיבה לסביבה שבה הוא נמצא; לכן שטיפת ידיים עם סבון למשל עוזרת לחסל אותו, שכן היא מפרקת את שכבת ההגנה הזו. דבר נוסף שמשפיע על שכבת ההגנה השומנית של נגיפים הוא חום ולחות, לכן העולם מחכה בציפייה לראות מה יקרה לקורונה בקיץ - אך בה בעת יש הטוענים כי חילופי העונות לא ישפיעו על הנגיף.
חיסון – רבים מהמומחים חושבים שנגיף הקורונה לא יעלם מהעולם עד שנמצא נגדו חיסון מתאים, ועד אז נצטרך להתמודד איתו כמו עכשיו, מה שמתבטא בסגירת בתי ספר ובתי עסק, וכן הגבלת תנועה בציבור והתבודדות בבתים. הבעיה היא שלוקח זמן רב לפתח חיסון ולבדוק את יעילותו והשפעתו על הגוף – לכל הפחות שנה ולכל היותר שנתיים. בנוסף, ידוע לנו שחיסוני שפעת משפיעים על הזנים שהתפתחו בשנים הקודמות ולא על הזן החדש שהתפתח בשנת החיסון, ומכיוון שהקורונה היא נגיף חדש - איננו יודעים מה יקרה איתו עד לשנה הבאה. יתרה מכך, גם אם ניצור חיסון שעובד, נצטרך לייצר אותו בכמויות אדירות, וייקח זמן עד שהוא יהיה זמין לכולנו.
סגר לסירוגין – לעת עתה האפשרות הזו היא הסבירה ביותר, משום שסביר להניח שנראה גלים של הידבקות בקורונה בהמשך. גם אם נצליח לשטח את העקומה, כל עוד נחזור לשגרה הקודמת שלנו כחברה, אנחנו נראה שנית עלייה בכמות הנדבקים. אז שוב נצטרך להגביל את התנועה שלנו ואת קרבתנו לאחרים, אך ייתכן שזה ייעשה רק ברמה מקומית - באזורים שבהם תתפרץ המחלה בכמות גבוהה. מומחים רבים טוענים שעלינו להתרגל לחיים שכאלה, ושאם המצב יחזור על עצמו ותהיה כמות נדבקים גדולה, עלינו להיות מוכנים לכך שנצטרך לחזור להסגר.
7. איך הקורונה תשפיע על הכלכלה?
המצב הנוכחי השפיע על שלל סוגים של עסקים וההשלכות שלו על הכלכלה הן עצומות. כדי שהכלכלה תשרוד, על המדינה למנוע התמוטטות של מערכת הרפואה וכמובן לעצור את ההתפשטות של המחלה כמה שיותר מהר. זאת על מנת שבעלי עסקים יוכלו להפעיל שוב את העסק שלהם. אם הכל ייעשה כמו שצריך, תוך מספר חודשים נוכל לראות צמיחה איטית אך יציבה במשק. עם זאת, יש לציין כי לרוע המזל, ישנם עסקים שלא יצליחו להחלים מהמגפה הזו. חברות תעופה, חברות להשכרת כלי רכב, בתי מלון, מסעדות ועסקים קטנים רבים יאלצו אולי לפשוט רגל.
8. מי יושפע הכי לרעה מהמגפה?
מומחים מעריכים כי האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני והמשפחות שאצלן יש הכנסה נמוכה – הם אלו שיסבלו הכי הרבה מהשפעת הקורונה. ברוב המקרים אצלם יש יותר מחלות כרוניות שמשאירות אותם פגיעים לנזקי המחלה, וכן אין ברשותם מספיק כסף שיאפשר להם לשרוד ללא עבודה למשך תקופה ארוכה. גם קשישים נמצאים בסכנה, לא רק בריאותית, אלא גם בגלל הבדידות שהם חווים. באופן כללי, אנשים שנדבקו בנגיף עלולים לחוות קשיים בתהליך החזרה לקהילתם, משום שאחרים יחששו מפניהם ומהאפשרות שיידבקו מהם.
9. איך אפשר למנוע מגפה שכזו בעתיד?
בשלב מסוים אנחנו נעבור את מגפת הקורונה, בדיוק כמו שעברנו כל מגפה אחרת שתקפה את האנושות, ואז השאלה שנצטרך לשאול את עצמנו היא "מה נורמלי כעת?". אמנם מוקדם מדי להסתכל כל כך קדימה, אך התקווה היא שנלמד שיעור ממה שהאנושות עברה, שכן איננו יודעים מתי מגפה שכזו יכולה להתפרץ שוב ועלינו להיות מוכנים אליה. מגיפות מתרחשות תמיד בשלב כזה או אחר בעולם, אך בדרך כלל עוברות ביניהן מספיק שנים כדי שנשכח מהאפשרות הזו.
מומחים הזהירו אותנו עוד לפני הקורונה כי עלינו להיות מוכנים למגפה עולמית, והנה כעת הוכח שלא היו אלו נבואות שקר. אנחנו צריכים לשפר את האסטרטגיות הרפואיות שלנו, לוודא שיש לנו מספיק משאבים למקרה חירום שכזה ולחזק את המדע ואת יכולותינו לחקור מחלות ולמצוא להן תרופות. התקווה היא גם שאנשים ישנו את ההרגלים שלהם כך שידעו לשמור על עצמם ועל אחרים מפני מחלות, ושנלמד לשתף פעולה טוב יותר. אם למשל דורשים מאיתנו להישאר בבתים, עלינו לציית להוראות. אלו הם הדברים שאנחנו צריכים לזכור להבא.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: