האם יצא לכם אי פעם לייחל לכך שתצליחו ללמוד דברים במהירות וביעילות רבה יותר? אולי תמיד רציתם ללמוד שפה חדשה, להתחיל לנגן על כלי נגינה או להכיר בצורה מושלמת את מערכת הכוכבים שלנו, ואם כן אז וודאי תשמחו לשמוע שאתם יכולים לזכור לפחות 90% מהדברים שאתם לומדים ולהגשים את החלומות שלכם בקלות! אז איך בעצם אפשר לעשות את זה? ובכן כל בני האדם חיים בעולם שבו יש רק 24 שעות ביממה, ובכל זאת יש אנשים מסוימים שמצליחים ללמוד ולזכור בהצלחה רבה יותר מאשר אחרים. הסיבה לכך היא שהשיטה שלהם ללמידה יעילה והטמעה מהירה של מידע בזיכרון לא תלויה בזמן, אלא באופן שבו הם לומדים... אם גם אתם מעוניינים ללמוד דברים חדשים בצורה יעילה ומהירה יותר, אתם מוזמנים להכיר את עיקרון ה"למידה פעילה" שיעזור לכם לזכור 90% מהדברים שאתם לומדים.
תאוריית הזיכרון ודלי המים
נניח שעליכם למלא ברגע זה דלי במים, כמשל לרצונכם למלא את המוח שלכם במידע. לדליים אין בעיה להכיל נוזלים עד לרגע שבו הם מתמלאים עד לגדותיהם, אולם המוח האנושי מזכיר יותר דלי מים שיש בו חור, מאחר שמרבית המידע שנכנס לראשנו במהלך היום דולף החוצה בסופו. לפיכך, במקום להסתכל על הזיכרון שלנו כמו דלי שיכול להכיל הכל עד מידה מסוימת, עלינו להתייחס אליו כפי שהוא באמת: כאל כלי שדולף. הרי המוח שלנו לא נועד לזכור כל עובדה ופרט מידע שלמדנו בחיינו או כל חוויה שעברנו, אלא אם נולדנו עם זיכרון צילומי יוצא דופן.
אז איך ניתן לזכור 90% ממה שאנחנו לומדים?
המוסד האמריקאי "מעבדות ההכשרה הארציות" (NTL Institute) פרסם תאוריה חשובה שנחקרה בשנת 1960 ונקראת "פירמידת הלמידה", שמציגה את ההבדל המהותי בין למידה פעילה ללמידה סבילה בכל מה שנוגע לשימור המידע הנלמד והבנתו. במחקר שעליו מבוססת התיאוריה נבחנה יכולת הזיכרון של אנשים שונים לאחר שניסו שיטות למידה שונות, והתמונה שלפניכם מציגה את ממצאי המחקר, שהיו חד משמעיים: התוצאות הנמוכות ביותר בבחינת הזכרון התקבלו אצל אנשים שחוו למידה מהאזנה להרצאה, בעוד שהתוצאות הגבוהות ביותר שייכות לאלו שיישמו את מה שלמדו באופן מידי או שלימדו אחרים את הנושא הנלמד.
המסקנה המשתמעת ממחקר זה הינה שאנו מבזבזים זמן רב בניסיון לאלץ את מוחנו לזכור מידע בשיטות פסיביות, בזמן שעלינו להשקיע את מרב האנרגיה בשיטות למידה שיתופיות אשר יספקו תוצאות טובות יותר בפחות זמן.
טכניקת למידה פעילה
תוצאות המחקר מעידות באופן חד משמעי על כך שעדיף לנו להשתתף בדיון קבוצתי שעוסק בתחום אותו נרצה ללמוד, מאשר להשקיע שעות ארוכות בקריאת מאמרים או בהאזנה להרצאה. לפיכך, אם אתם מעוניינים ללמוד שפה חדשה למשל, עדיף שתשתתפו בשיחה קבוצתית, שוחחו עם אדם שדובר את השפה או נסו ללמד אנשים אחרים את הידע שצברתם עד כה, כשהאפשרות האחרונה מניבה את התוצאות הטובות ביותר.
מדוע העברת מידע לאדם אחר מסייעת לנו ללמוד טוב יותר?
בזמן שאנחנו מלמדים מישהו אחר נושא מסוים, התהליך של העברת הידע ועיבודו מחדש במוח עוזר לנו לארגן טוב יותר את המידע בראשנו על מנת שנוכל למסור אותו בצורה הטובה והברורה ביותר. יתרה מזאת, ברגע שאנו מבינים שנצטרך ללמד את החומר שאנו קוראים או שומעים לאדם אחר, כבר בשלב זה נסדר את המידע בראש באופן שונה כך שיהיה לנו פשוט ונוח יותר לשלוף אותו בהמשך – ממש כמו מורים שמתכוננים מראש ומכינים מערכי שיעור. בנוסף לכך, במחקר שנערך באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה נמצא כי הילד הבכור בדרך כלל יותר אינטליגנטי מאחיו הצעירים, ואחת מהסיבות לכך היא מאמציו לחלוק את הידע שלו איתם לאורך השנים.
חשוב לציין כי אין צורך שתהיו מומחים בתחום מסוים בשביל שתוכלו לחלוק עם אנשים אחרים את הידע שצברתם, וככל שתעשו זאת בשלב מוקדם יותר,כך תוכלו ליהנות מהתקדמות מהירה יותר בכל דבר שתבחרו לעשות. במקרה שלא תמצאו את האדם המתאים לשתף איתו את מה שלמדתם, תוכלו להיות יצירתיים יותר ולצלם סרטונים שבהם תסבירו "לצופים" את כל מה שלמדתם. גם אם לא באמת תסייעו לאנשים אחרים ברגע זה ממש, אתם בוודאות תקדמו את עצמכם, ואולי ביום מן הימים הסרטונים הללו יעזרו לאנשים אחרים וילמדו אותם מידע יקר ערך.
אז אם עד היום התרגלתם לקרוא או לצפות בדבר מה ולשמור את המידע לעצמכם מתוך רצון להקדים אנשים אחרים או מכל סיבה שהיא, כדאי שתנסו את שיטת הלמידה הפעילה שתאפשר לכם לשתף את מה שאתם יודעים. אל תשכחו, תמיד יש מישהו שמבין פחות מכם בנושא מסוים, ואם תבחרו לעזור לו, אתם למעשה תעזרו לעצמכם!
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: