שישה גברים יצאו ביום בהיר אחד לחטוב עצים ביער, במטרה למכור אותם בכפר שבצדו השני ולהרוויח כסף עבור משפחותיהם. הם עבדו במשך מספר שעות וכמעט שסיימו את מלאכתם, אולם לפתע מזג האוויר השתנה, השמש נעלמה מאחורי העננים, הרוחות נשבו בחוזקה והם איבדו את דרכם בין השיחים והעצים הגבוהים. ששת הגברים עצרו וניסו להיזכר מהי הדרך הנכונה לצאת מהיער המאיים והאפל...
אמר הראשון: "עלינו לפנות שמאלה – אם זכרוני אינו מטעני, הכפר שאליו אנו אמורים להגיע נמצא מצדו השמאלי של היער. אם תלכו בעקבותיי, תראו שאני צודק." איש מהאחרים לא זז ממקומו, לכן החוטב הראשון פשוט הרים את ערימת העצים שלו והלך.
אמר השני: "אני דווקא הולך ימינה – נוצצים שם אורות שמאירים את האפלה, והמשמעות היא שאמצא שם אנשים שיוכלו לסייע לי להגיע אל היעד שלנו. האם תצטרפו אלי?" גם הפעם אף אחד לא התנדב, והגבר השני הרים את ערימת העצים שלו ונעלם ביער.
אמר השלישי: "אני אסתובב לאחור ואמצא את הדרך הביתה. משם הגענו, ולשם אני מעדיף לחזור. הבית יקר לי יותר מאשר הסיכוי להרוויח כסף בעבור העצים." הוא השליך את הערימה שלו מבלי לחשוב פעמיים ושב על עקבותיו.
מיהר הרביעי וניצל את ההזדמנות: "אין בעיה, מעתה העצים הללו שייכים לי. אתקדם עם שתי הערימות לאורך השביל שמולי, וביום קר כל כך ודאי אמצא אנשים שירצו לקנות ממני את הסחורה הזו." הוא ערם את שתי ערימות העצים זו על גבי זו, הרים אותן ועזב מיד.
החמישי הביט על העץ שטרם הספיק לגדוע, ואמר: "במקום לפגוע בעץ הגבוה הזה, אטפס עליו ואנסה לראות מלמעלה לאיזה כיוון עלי להתקדם." הוא הניח את הגרזן, והחל לטפס על הגזע הרחב.
ורק הגבר השישי נותר במקום וחשב לעצמו: "איזו שטות, הדבר הנכון ביותר הוא לחכות במקום עד שתגיע עזרה. זו טיפשות גמורה ללכת אל הלא נודע ולהסתכן. בטוח יעבור כאן מישהו, יבחין בי ויציל אותי. אז פשוט לא אזוז ממקומי..." הוא נשכב לצד ערימת העצים שלו ושקע בשינה עמוקה.
כל אחד מחמשת הגברים הראשונים היה מרוצה ומסופק מהחלטתו, עד לרגע שנפרד מהקבוצה ונותר ביער לבדו. כאשר השמש שקעה תהה כל אחד מהם בלבו: "ייתכן שהייתי עקשן לחינם? כל האחרים ודאי ימצאו את הדרך הנכונה, ואילו אני אאבד ביער ולא אצא ממנו לעולם. האם טעיתי טעות חמורה?"
ואכן, חמישה מבין ששת החוטבים טעו בהחלטתם.
זה שהלך שמאלה נלכד בסבך שיחים. הוא היה צריך להילחם בחיות פרא שניסו לתקוף אותו אולם בזכות זה למד כיצד לשרוד ביער, ולאחר שמצא את דרכו החוצה הפך למדריך שהנחה את כל התושבים בכפר כיצד להתגונן מטורפים.
זה שצעד ימינה נתקל בשודדים. הם רצו לקחת ממנו את כל רכושו, אבל הוא סיפר להם על חייו ועל משפחתו שמחכה לו, על הכסף שרצה להשתמש בו כדי לקנות צעצוע לבתו הקטנה ולבנו הצעיר, ורגש החמלה והאנושיות התעורר בקרב השודדים האיומים. הם נזכרו בבתים שהשאירו מאחוריהם ובאנשים בהם פגעו, ועזרו לו למצוא את הדרך לצאת מהיער האפל. חלקם אף בחרו לצאת בעקבותיו ולחזור אל חיק משפחותיהם.
החוטב שהלך בשביל שהיה מולו הופתע לגלות כמה דברים נהדרים ממתינים בצדו האחר של היער. הוא מצא צמחי מרפא נדירים ויעילים שרבים חשבו שכבר אין ביער, וכאשר חזר לבסוף לביתו הפך לרופא המומחה של הכפר כולו.
הגבר שטיפס על העץ ראה את האיש שחזר על עקבותיו. הוא נעזר בכיוון שאליו הלך חברו והצליח לאתר את האורות המוכרים של ביתם. כאשר ירד מהעץ, הוא רץ אחריו וסיפר לו את שראה. יחד, למדו השניים לעבוד כצוות ושבו אל נשותיהם ואל ילדיהם כבר באותו הלילה.
הטעות של כל החמישה הייתה בכך שלא הבינו שקיימות אינספור דרכים לצאת מהיער, ושעל מנת למצוא את הדרך הנכונה היה עליהם להאמין בעצמם וביכולותיהם. הם טעו במחשבה שאחרים חכמים וטובים מהם, ובכך שפקפקו בכלים שניתנו להם על מנת להתמודד עם מכשולים.
רק הגבר השישי, שבחר להישאר במקום ונרדם לצד ערימת העצים בשלווה, נטרף על ידי חיות הטרף עוד לפני הזריחה.
מוסר ההשכל:
כולנו נתקלים בלא מעט "צמתים" של בחירות מרובות לאורך חיינו, בתחום האישי והמקצועי גם יחד, וללא קשר לדרך בה נבחר ללכת, תמיד נשמע לא מעט ביקורות על הדרך בה נלך. לפעמים אלה יהיו האנשים שסביבנו, ולעיתים מדובר בקולות הביקורת העצמית שבראשנו אשר גומים לנו להטל ספק בכל בחירה שלנו.
למרות הביקורות הזו, חשוב לזכור שקיימות דרכים שונות לחצות כל "צומת" ולצאת מכל "יער", וכל אחד בוחר בדרך שמתאימה לו, לכישוריו וליעד אליו הוא רוצה להגיע. הדבר היחידי שעלינו לעשות הוא למצוא בתוכנו את האומץ לפעול ולא להישאר תקועים במקום אחד עקב חשש מהלא נודע. כל מכשול שניתקל בו לאורך הדרך ילמד אותנו כישורים חדשים, יאפשר לנו להתקרב אל היעד שלנו ויהפוך אותנו לחזקים ולחכמים יותר.
האמינו ביכולת שלכם לצעוד בדרככם!
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: