נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
על פני השטח נראה כי כולנו מבינים את העיקרון של כסף, מרוויחים קצת, מבזבזים קצת, שומרים קצת, מה יכול להיות מסובך בזה? למעשה כסף הוא עניין מאוד מורכב, בעיקר בדרך בה אנו תופסים אותו. אנחנו נוטים לסמוך על המוח שלנו ועל הנטיות הטבעיות שלנו, אך מסתבר שכאשר מדובר בכסף יש כמה דברים שקורים בניגוד לאינטרסים שלנו.
הטיות קוגניטיביות שונות ישכנעו אותנו לבזבז יותר כסף, לחסוך פחות ובנוסף לכך גם להרגיש טוב עם ההחלטה שלנו. הבעיה הכי גדול היא שאין לנו מה לעשות נגד ההטיות הללו. אין לנו מה לעשות חוץ מלהכיר אותן ולזהותן לפני שאנחנו מבצעים החלטות חשובות בנוגע לארנק שלנו.
|
 |
|
הטיית העיגון
נקראת גם מלכודת היחס, והיא מסבירה מדוע תהיו מוכנים לשלם 45 ₪ לחניון אם לפני כן עברתם ליד חניון שהציע לכם מקום חניה ב-50 ₪. המספר הראשון שתראו, בין אם זה מחיר או הצעת שכר שבאה במשא ומתן, משפיע על שאר המספרים שיבואו לאחר מכן. עוגן גבוה של מחיר יגרום לכם לבזבז יותר כסף ממה שהייתם מוכנים להוציא מלכתחילה.
מה לעשות? קודם כל להכיר שזו שיטה מוכרת לחברות שרוצות למכור לכם מוצרים ולמי שמקצועי בתורת הויכוח. כאשר אתם נכנסים למשא ומתן או בדרך לקניית דבר מה, נסו להתמקד בסכום ההתחלתי אותו תכננתם להשקיע. תחשבו על מרווח תנועה של כמה אתם מרשים לעצמכם לזוז מאותו סכום ואל תתפשרו.
|
 |
|
אפקט הערך הנקוב
אנשים ירגישו הרבה יותר בנוח לשלם סכומים קטנים, מאשר סכום אחד גדול, גם אם הם שווים בסופו של דבר. הכוונה היא שהסיכוי שמישהו ישלם 100 ₪ עבור סלסלת מוצרים היא קטנה יותר מאשר הוא ישלם בעבור מוצר אחד 70 ₪ ואחר כך עוד 3 מוצרים שכל אחד יעלה 10 ₪. כך אנו ניתנים לשכנוע ברכישת מוצרים שלא היינו מוכנים לרכוש, אך כן נעשה זאת באמצעות שיטת שכנוע הדרגתית.
מה לעשות? היו מודעים לכך ששכנוע הדרגתי עובד על כולם, גם עליכם. סכמו בראשכם את הסכום המצטבר ובדקו מתי הוא מגיע לסף אותו הצבתם בהתחלה. נסו להתמקח גם אתם, להחליף מוצר אחד באחר ולרכוש בסופו של דבר רק את מה שאתם צריכים ורוצים.
|
 |
|
אפקט היען
כשיען חשה באיום היא טומנת את ראש בחול ומתעלמת מהסכנה הקרבה. לא הרעיון הכי חכם לעשות, אבל הבעיה היא שאנחנו לא כל כך שונים מהן. כשמדובר בהשקעות או בחדשות רעות לגבי הכסף שלנו אנחנו נוטים להתעלם או לפחות לברוח מהן. אמנם אנחנו לא טומנים את ראשינו בחול, אבל גם החזקת הראש כחסם מהחדשות או הפניית הקשב למקומות אחרים עוזרים לנו להתעלמות.
מה לעשות? יותר קל להגיד מה כן לעשות – לעשות את ההיפך, להתעניין. אפשר לעשות זאת לאו דווקא בזמן החדשות הרעות, עשו זאת בזמנכם הפנוי. כשאתם רגועים ונינוחים תבדקו ביוזמתכם את מצבכם הכלכלי, אולי זה לא יהיה הכי נעים אבל כך תרגישו שאתם שולטים יותר במצב.
|
 |
 |
|
כשל התכנון מראש
הטיה זו גורמת לנו להערכת חסר לגבי כמה זמן משימה תיקח לנו. דברים כמו חיסכון לקראת פרישה מושפעים מאוד מגורמים שאותם אנחנו לא יכולים לחזות, וגורמים להערכה הראשונית שלנו להפוך ללא תקפה בשום צורה שהיא.
מה לעשות? תמיד יהיו גורמים אותם לא ניתן לקחת בחשבון, לכן על התכנון שלכם להיות כמה שיותר צמוד לגורמים שהם בטוחים מבחינתכם, גם אם זה יביא אתכם להערכת יתר.
|
 |
|
רציונליזציה שלאחר קנייה
אנחנו נוטים לחשוב שמה שקנינו שווה את הסכום שהשקענו בו, מכיוון שאם השקענו בו כסף הוא שווה את זה. אנחנו מעדיפים לעוות את ההעדפות שלנו, בצורה לא מודעת, מאשר להודות בכך שהפסדנו כסף. ארגונים שונים ישכנעו אתכם לקחת מוצר לבדיקה אצלכם בבית או לפרוס לתשלומים רק כדי שתקחו את המוצר, כאשר הם יודעים שיהיה לכם קשה להחזיר אותו.
מה לעשות? אפשר לנתח בראש את הרציונליזציה שאנחנו עושים כדי להשתחרר מהתחושה הזאת שלנו. כדאי גם להכיר את נהלי החזרת המוצרים בחנויות השונות, כך תחשבו באמת אם אתם מרוצים מהקנייה או לא ותכירו את האופציות המוצעות לכם, ללא שכנועים עצמיים מיותרים.
|
 |
|
דחיינות
כולנו דחיינים, חלקנו יותר, חלקנו פחות, אבל בכולנו יש את החלק הזה שאומר "נעשה את זה... אבל לא עכשיו". דחיינות יכולה להיות מושפעת משלל גורמים פסיכולוגיים, החל מחרדה ועד להערכה עצמית נמוכה. מבחינה כלכלית, הרבה מאוד כסף אובד לנו בגלל דחיינות. זה יכול להיות חוב לבנק או לביטוח הלאומי שמצטבר, וגם טעויות של חברת הסלולר שלוקחת לנו סכום גבוה ממה שסוכם כבר כמה חודשים.
מה לעשות? כשאתם חושבים על אותם דברים קטנים שצריך לטפל בהם אבל אין לכם כוח או פנאי לעשות זאת עכשיו, תכתבו אותם. הכניסו לכם ללו"ז עתידי את המשימות הללו ותקבעו מתי תשלימו אותן. נסו לחשוב מתי כן יהיה לכם פנאי כדי שתוכלו להשלימן בנוחות ומבלי למצוא תירוצים.
|
 |
|
אשליית האיש בחליפה
אשליה זו גורמת לנו לסמוך מאוד על אדם שייתן לנו עצה מקצועית. אין בעיה לקחת עצה מאנשים, במיוחד מכאלה שהם בעלי התמחות באותו תחום, אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר אלה החיים (והכסף) שלנו, ולאף אחד לא אכפת ממנו כמו שלנו אכפת.
מה לעשות? להכיר את הנטייה הזאת שלנו לסמוך יותר מדי על עצות של אחרים. לשמוע הכל, אפילו יותר מעצה אחת, אבל את החשבון האחרון אנחנו צריכים לעשות. חשוב להבין כי את האינטרסים שלכם רק אתם מכירים ומבינים לגמרי, לכן עצות טובות להבנת המצב הכלכלי בזירה בה אתם מתעניינים, אך ההחלטה הסופית היא שלכם.
|
 |
|
אפקט הבעלות
אנחנו אוטומטית אוהבים את מה ששייך לנו, גם אם טכנית הוא עדיין לא שייך לנו. ככל שאנחנו מכירים משהו או רואים אותו הרבה פעמים, אנחנו אוהבים ומרגישים אליו מחוברים יותר. ההרגשה הזאת תהיה גם לכל מה שנקשור לדברים השייכים לנו. כך אם אתם בדרך לקנות טלוויזיה, והמוכרת אומרת לכם לדמיין כיצד היא כבר אצלכם בסלון, אתם אוטומטית תשייכו לה תכונות חיוביות.
מה לעשות? לדמיין זה נעים ונחמד, אבל השתדלו שלא להכניס את הרגש הזה לשיקולי הקנייה שלכם. התמקדו בנתונים טכניים ובהשוואות למוצרים מקבילים, במחיר ומאפיינים שלהם.
|
 |
|
פחד מלאבד
לחלקנו זה נוגע יותר ולשאר פחות, כולנו מפחדים לאבד כסף, אבל לא באותה רמה, זה משתנה לפי אישיות, ביטחון כלכלי והיסטוריה של הפסדים. הפחד לאבד מכניס את האדם לחרדה וגורם לו לעשות פעולות פזיזות וחסרות מחשבה שעלולות לגרום בסופו של דבר לאובדן הכסף, או אפילו לאובדן גדול עוד יותר.
מה לעשות? לקחת רגע ולחשוב האם אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מתוך פחד או מתוך מחשבה עמוקה ותכנון כלכלי. אם אתם מרגישים שהפחד אוחז בכם, זה זמן טוב לבקש ייעוץ כלכלי.
|
 |
|
הטיית 'בליינד ספוט'
זו ככל הנראה ההטיה המשפיעה ביותר, והיא בעצם זו שמונעת מאיתנו להבין לראות בעצמנו את כל ההטיות שהוזכרו כאן. בדרך כלל קשה לנו לראות בעצמנו את החסרונות שלנו, ואנחנו נוטים שלא לשייך הטיות כמו אלה להתנהגותנו.
מה לעשות? זה נכון שבטח לא כולם נוגעים לנו, אך נהיה חייבים לשבת עם עצמנו ולהבין איפה אנחנו כן נופלים בהטיות המחשבתיות. אם תחשבו טוב תמצאו גם אתם איפה אתם מרגישים שאתם 'נופלים' בגלל המוח שלכם. מזל שיש לנו את הפתרונות.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: