מי נושא את הכרומוזומים של אברהם?

מאת: הרב יעקב קליימן

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

מסע גנטי, בעקבות אברהם אבינו.

על פי התורה הכתובה והמסורות שבעל פה, של שלוש הדתות הגדולות בעולם המערבי, אברהם אבינו היה אדם שחי במזרח התיכון לפני 4,000 שנים בקירוב. על פי כל אחת מהמסורות, הוא היה ראשון אבותיה של האומה היהודית, אבי האומה הערבית והאסלאם, וזה שהניח את הבסיס הרעיוני של הנצרות. המסורת טוענת, שהוא השפיע באותה מידה גם על הדת המזרחית הקדומה.

אברהם ה"עברי"

אברהם הוא הראשון שכונה "עברי" - אדם שחצה את העולם מן העבר האחד לעבר השני. הוא זכה בשם זה מפני שחצה בפועל את נהר הפרת, בעיראק של ימינו, במסעו לעבר הארץ המובטחת. מבחינה פילוסופית הוא זכה לכינוי "עברי", על כך שראה את האמת בבהירות - בזמן שבו כל העולם היה בדעה אחת, הוא עמד מן ה"עבר" השני, והחזיק בדעה שונה. על פי התלמוד, הוא נולד אל תוך עולם, שאיבד את ההכרה המונותיאיסטית בא-ל אחד. כבר בגיל צעיר מאד, אברהם הבחין בכך, שמוכרח להיות בורא יחידי המנהיג את הכול. זו לא הייתה דעה פופולארית בזמנו, אבל הוא לחם למענה, וניהל את חייו על מסלול אמונתו. הוא עבר בחייו ניסיונות רבים וקשים, שבחנו את עוצמת אמונתו ונאמנותו לראיית האמת של המציאות האלוקית ואחדותו.

העם היהודי מחשיב את אברהם בתור האב הראשוני והטבעי שלו, אביו של יצחק, וסבו של יעקב. אברהם נתפס גם כאבי האיסלאם והאומה הערבית, מכיוון שהיה גם אביו של ישמעאל - בנו מהגר, שפחתה המצרית של שרה. הקוראן אומר, שאברהם וישמעאל הרימו את יסודות הכעבה - האבן השחורה הקובייתית שבמכה, ערב הסעודית - שהיא האתר הקדוש ביותר למוסלמים. בזמן העלייה לרגל השנתית, מוסלמים מכל העולם מקיפים את הכעבה, ומחזקים את חלקם של אברהם וישמעאל באמונה המוסלמית. הנצרות, גם היא, מתייחסת לאברהם כאל פטריארך. הוא מוכר כאבי המונותיאיזם, האב הקדמון של המונותיאיזם המערבי.

האם מחקר גנטי עכשווי, יכול לתת אינדיקציה לקיומו ההיסטורי של אברהם?

מחקר גנטי עכשווי

מחקר גנטי עכשווי של העם היהודי קובע בבירור, שאפשר למצוא את שורשיו של העם היהודי במזרח התיכון. מחקר זה מאמת את המקור הגיאוגרפי, לגבי שיוכן הגנטי של קהילות יהודיות בתפוצות.

יותר מכך, הגילוי של גן הכוהנים - החותם הגנטי המשותף למרבית הכוהנים (משפחת הכוהנים היהודית המפוזרת בכל העולם) רומזת, שחותם זה מקורו בעברים הקדמונים.

על פי הד.נ.א. של הכוהנים בימינו, מעריכים הגנטיקאים את זמנו של "האב המשותף האחרון" שלהם, 106 דורות קודם לכן, לפני 3,300 שנה בערך. הדבר תואם למסורת שבתורה הכתובה, ולזו שבעל פה, לגבי תקופתו של אהרן - הכוהן הגדול הראשון ומייסד שושלת הכהונה. מחקרים גנטיים גילו שה- CMH (Cohen Modal Haplotype, מודל הפילוטייפ של כוהנים) אינו ייחודי לכוהנים בלבד, ואף לא ליהודים בלבד. הוא נמצא באחוזים ניכרים גם בין אוכלוסיות מזרח- תיכוניות אחרות, ובמידה מועטת יותר, בין קבוצות דרום ים-תיכוניות. הפולוטייפ, היא קבוצה נבחרת של סימני DNA - שכאשר הם מצויים יחד, הם מצביעים על קשר דם. סימנים ספציפיים אלה נמצאים על כרומוזום Y, שמועבר מאב לבנו, ללא שינוי, וכך יוצרים תבנית שושלתית מצד האב.

כל העובדות המדעיות המצוינות לעיל, נתגלו רק בשנים האחרונות. אם נשתמש בגילויים אלה בתור בסיס, נוכל להתייחס להשלכות מרחיקות הלכת של אותם גילויים.

אם ה-CMH הוא חותמו הגנטי של אהרן, אבי הכוהנים, הוא חייב להיות גם חותמו של אביו - עמרם, וממילא גם של אביו - קהת, ושל אביו - לוי. אביו של לוי היה יעקב, שודאי נשא את החותם הגנטי של ה-CMH בכרומוזום ה-Y שלו, כמו גם אביו, יצחק.

כך אנחנו מגיעים לאברהם. אברהם קדם לאהרן בשבעה דורות בלבד, עניין של כמה מאות שנים. חותמים גנטיים משתנים בהדרגה רק במשך דורות רבים. כך, הגיוני מאוד להניח שה-CMH, הפולוטייפ הנפוץ ביותר בין הזכרים היהודיים, הוא גם חותמו הגנטי של אברהם אבינו.

רעיון זה מסביר, מדוע אנו מוצאים כיום את ה-CMH באחוזים גבוהים, גם אצל הערבים והאוכלוסיות המזרח-תיכוניות האחרות. עמים אלה טוענים, באופן מסורתי, שהם צאצאיו של אברהם דרך בנו ישמעאל, שככל הנראה נשא אף הוא את חותם הגן הזכרי של אברהם. אותם סימנים נמצאו גם אצל כמה עמים דרום ים-תיכוניים ואירופאים.

מלבד היהודים, ישנן אוכלוסיות אחרות שנושאות את חותמו הגנטי של אברהם, בתור סימני כרומוזום ה-Y המקוריים שלהם. ביניהם הלבנונים, הסורים, הדרוזים, הכורדים בעיראק, כמה איטלקים מדרום איטליה ומרכזה, וההונגרים. החותם נמצא גם בקרב חלק מהארמנים. אלה עשויים להיות צאצאיו של אברהם דרך נכדו עשיו, אחיו של יעקב, שחלק מצאצאיו, על פי המסורת התלמודית, העמידו את יסודותיה הראשונים של האימפריה הרומית. כבנו של יצחק, ונכדו של אברהם, גם לעשיו אמורים היו להיות אותם סימנים גנטיים בכרומוזום ה-Y התורשתי שלו. (הערה: קטע זה מהווה השערה אישית של המחבר).

"אב המון גויים"

הכוהנים היהודיים שמרו על השושלת ה"אברהמית" ברמה הגבוהה ביותר, בתוך העם היהודי. יהדות אינה הגדרה גנטית בלבד - עמים אחרים, הצטרפו לעם היהודי על ידי גיור ונישואין. לעומת זאת, כהונה היא אכן הגדרה גנטית - תפקיד העובר מאב לבנו החל באהרן, הכהן-הגדול. למרות שהתפזרו ברחבי העולם במשך למעלה מאלפיים שנה, משפחת הכוהנים המורחבת שמרה על הטוהר הגנטי שלה ברמה הגבוהה ביותר, יחסית לשאר הקבוצות המזרח-תיכוניות שמעולם לא עזבו את האזור.

על פי אומדן זמנו של האב המשותף הקרוב ביותר של הכוהנים, לפני 3,300 שנה בקירוב, אין זה מופרך יהיה להניח, שאלה שנושאים את חותם ה-DNA הזה, הם צאצאיו הזכרים של אברהם אבינו. בכל אופן, יתכן שאברהם אינו המקור היחיד לאותו חותם, מכיוון שהוא נמצא גם במאגר הגנטי של אוכלוסיות ים תיכוניות אחרות.

 "אני הנה בריתי אתך, והיית אב המון גויים... והִפרֵתי אותך במאוד מאוד, ונתתיך לגויים, ומלכים ממך יצאו." (בראשית י"ז, ד',ו')

החזון העתידי וההבטחה של הקב"ה לאברהם, התייחסו להיותו האב הקדמון של עמים רבים, ושצאצאיו - "זרעו" פשוטו כמשמעו - יהיו רבים מאוד "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים" (בראשית כ"ב, י"ז). ואכן, מספר בני האדם החיים בעולם כיום, ונושאים את "חותמו הגנטי של אברהם" באמת גדול מכדי להימנות, ובהערכה סבירה נאמד במאות מיליונים.

מאמר זה מבוסס על פרק מהספר: ד.נ.א. ומסורת: הקשר הגנטי לעברים הקדמונים (DNA and Tradition: the Genetic Link to the Ancient Hebrews).