גנטיקה יהודית

מאת: איווט אלט מילר

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

כל היהודים מחוברים ביניהם, כמו משפחה אחת גדולה.

לא מזמן מסרתי הרצאה, שלאחריה נגשו אלי אם ובתה. חשבתי שהן רוצות לדבר על נושא ההרצאה, אולם הסתבר שהן רצו לדבר איתי על נושא אישי יותר: הן עוסקות במשך שנים במיפוי העץ המשפחתי שלהן, והן חושבות שאולי קיימת בינינו קרבה משפחתית כלשהי.

האם עדכנה אותי בחלק ממצאיה: היא עקבה אחר שורשי המשפחה שלהן מאות שנים לאחור והצליחה למפות רבים מחבריה, ונהנתה במיוחד לספר לי על כמה שהיו ראויים לציון או מעניינים במיוחד.

הייתי מרותקת לדבריה, אולם בכל זאת לא יכולתי להתאפק מלשלוח מבטים לעבר בתה בזמן שאמה דברה. בתה הייתה בערך בת גילי, והיא עמדה בסבלנות והקשיבה לאמה מדברת. אולם מה שיותר עניין אותי היו פניה. היא נראתה לי כל כך מוכרת. הייתי משוכנעת שכבר נפגשנו בעבר.

מאוחר יותר החלפנו כתובות אימייל, והבטחנו לשמור על קשר, ואז קלטתי: הבת דמתה דמיון מפתיע לאחת האימהות שהכרתי מהגן של ילדיי. למרות שהן גרות בערים שונות ולא מכירות אחת את השנייה, שתיהן כמעט זהות זו לזו מבחינת המראה החיצוני.

יתכן שהיא ואני קרובות זו לזו בקרבה שמינית או תשיעית, על פי מחקרה הגניאולוגי של אמה, אולם אם לשפוט אך ורק על פי קווי דמיון חיצוניים, היא הייתה הרבה יותר קרובה לאותה אם מהגן של ילדיי, שהיא מעולם לא פגשה.

כל ישראל אחים

אומרים ש"כל ישראל אחים", והכוונה כאן מטאפורית: כל היהודים, כולל הגרים, מאוחדים בהיסטוריה, תרבות ודת משותפות ובאהבה משותפת לא-ל ולתורה. אנחנו קשורים יחד כמו אחים ואחיות.

מעבר לכך, אחרי 4,000 שנים כעם נפרד, אנחנו "אחים ואחיות" באופן די פשוט, בשל המאגר הגנטי המשותף שלנו.

בדיקות גנטיות מודרניות מעידות על כך. מדענים גילו שלאוכלוסיות היהודיות בכל העולם יש מכנה גנטי משותף גדול יותר, מאשר עם כל אוכלוסיה לא יהודית אחרת השוכנת בקרבתן.

האחידות הגנטית הזאת מדהימה עוד יותר כשאנחנו בוחנים את ה-DNA של המיטוכונדריה, הגנים שעוברים מצידה של האם. הדבר רלוונטי במיוחד, משום שעל פי המסורת, הזהות היהודית עוברת מהצד הנקבי.

מדענים גילו שנשים יהודיות מכל העולם יכולות לזהות את מוצאן מכ-8 נשים לערך שחיו בזמנים קדומים.

וכשאנחנו בוחנים נשים יהודיות אשכנזיות (מצפון ומזרח אירופה), המאגר מצטמצם אפילו יותר: 40% מהנשים האשכנזיות היהודיות, יכולות ליחס את מוצאן ישירות לאחת מארבע אמהות קדומות שעברו לאירופה לפני כ-2,000 שנה, בסביבות הגירוש הרומאי של היהודים מארץ ישראל.

גם הגברים לא נמלטו מהגל הנוכחי של הבדיקות הגנטיות. לדוגמא, אהרון הכהן וצאצאיו היו אחראים על הקרבת הקרבנות. השתייכות לכהנים הייתה – ועודנה, אלפי שנים אחר כך – עוברת מאב לבנו. מדהים שבחינות כרומוזום Y הצליחו לאתר את גן הכהונה, מערכת משותפת של סימנים גנטיים, הן בקהילות היהודיות האשכנזיות והן בספרדיות ברחבי העולם.

דאגה לקרובים

סבתי עליה השלום, גדלה בוינה. אחרי שהיא התאלמנה, היא נישאה בנישואים שניים לאלמן יהודי מוינה.

ביום גשום אחד, סבתי ובעלה השני עברו על אילנות היוחסין שלהם – וגילו שהם בני דודים רחוקים. אני הייתי אז ילדה קטנה, והתפלאתי מצירוף המקרים המופלא. אני זוכרת שסבא וסבתא שלי הסתכלו עליי בחיוכים מופתעים, ואמרו לי שזה לא כל כך מופלא. אחרי הכל, האוכלוסייה היהודית בוינה מעולם לא הייתה כל כך גדולה.

חשבתי על דבריהם המון פעמים במשך השנים. אם הסבים שלי היו בני דודים רחוקים, זה די סביר שגם אנשים רבים אחרים יכולים להיות בני דודים רחוקים ולא מוכרים.

בתור ילדים תמיד נהנינו להתכנס יחד עם כל בני הדודים. אולי לא היינו בוחרים להיות חברים במקרה אחר, אבל ידענו שיש בינינו קשר משותף ועמוק, ועד היום אנחנו שומרים על קשר הדוק.

לצורת החשיבה הזאת יש השפעה ניכרת על הדרך בה אני מתייחסת ליהודים אחרים. כשהתחלתי לראות בכולם קרובי משפחה רחוקים, גיליתי שיותר קל לי לחבב אותם, להתחבר אליהם ולדאוג להם. אני מוצאת את עצמי מתייחסת ליהודים אחרים בסביבתי כאל בני דודים – שאני פשוט צריכה עדיין לגלות את הקשר הגנטי ביננו.

חז"ל מלמדים אותנו שהאחדות היהודית הייתה תנאי מוקדם לקבלת התורה במעמד הר סיני, ותהיה תנאי מוקדם לגאולה הסופית. לפעמים נראה כל כך קשה להיקשר ולהתייחס ליהודים אחרים מרקע שונה. ובכל זאת, הבדיקות הגנטיות המודרניות נותנות לנו בסיס מדעי כדי להבין את מה שהמסורת שלנו כבר אמרה מזמן: שכל היהודים הם משפחה אחת, יחידה אחת.

כפי שציינה האישה שפגשתי לאחר ההרצאה: "נראה שיש לנו מוצא משותף". באמת יש לנו.