מהי האמונה? / הרב שלמה אבינר

יש אומרים שאמונה היא רגש, אך אין זה נכון. בודאי שהאמונה מתגלה גם ברגש, אבל אין היא מתחילה מהרגש. הטענה שאמונה היא רגש אינה אלא דרך לחסל את האמונה בצורה עדינה ואלגנטית, כי יש מי שיש לו רגש כזה, ויש מי שאין לו. ואפילו אצל אדם שקיים אצלו רגש מסוים, ידוע שיש ברגש תנודות. אם האמונה היא רגש, יוכל אדם לומר בבוקר האמנתי בה', אבל הצהרים כבר לא, לכן איני יכול לומר ברכת המזון, כי אין לי למי לאמרה.

אין חסרון בכך שיש ברגש עליות וירידות. יש לפעמים הוא נעלם לגמרי, כך הוא טבעו, אבל איך אפשר לבנות עליו דבר כה גדול כאמונה בה', המכריעה בכל ענייני החיים והתנהגות האדם?! רגש הוא במהותו דבר פרטי. אם אמונה היא רגש, יוכל אדם לומר: "אתה מרגיש... אשריך, אני איני מרגיש".

אצל הנוצרים, קיימת הגדרה שהאמונה מתבטאת ב"סילוק השכל". הם אומרים שאמונה היא דבר בלתי הגיוני מיסודו. אם דבר-מה כל-כך בלתי הגיוני ובכל זאת מאמינים בו, הרי זו אמונה. למשל, סיפור על תינוק שנולד בלי אבא – רחוק מכל הגיון. "אין דבר", משיב הנוצרי, ככל שזה רחוק מן ההגיון יותר זה משובח, ככל שזה בלתי מובן, יותר יש אמונה.
אני מאמין: כי זה אבסורדי, בלתי הגיוני, דווקא בגלל שזה בלתי הגיוני, כי אם זה הגיוני, איזו מעלה יש להאמין. אם-כן, כל המרבה להמציא המצאות נוצריות בלתי הגיוניות, מרבה את השכר של המאמינים. בוודאי שאיננו מסכימים לכך שהגדרת האמונה היא סילוק שכל וביטול שכל ותו לא.

היו  שרצו לומר להפך, שאמונה היא דבר שכלי. האדם חושב, מתבונן ומברר עפ"י שכלו, ואכן מגיע למסקנה שכלית: יש אלוקים!

אמנם קיימות הרבה הוכחות שכליות על מציאות ה' אבל, הבעיה עם כל ההוכחות האלו היא, שהן אף פעם לא שכנעו אף אחד.

האמת היא שהוכחות אלו הן דבר טוב וחשוב ובעל ערך חינוכי. כי לפעמים, האדם מאמין, אבל אין זה מבורר אצלו מבחינה שכלית, אז באים ומסבירים לו במה הוא מאמין ומעמידים אותו באמת על מה שהיה נמצא בו פנימה...

אז מה היא אמונה?

המובן של אמונה הוא שייכות והתאמה. כשאדם אומר שהוא מאמין בה', הכוונה היא:     מושג האלוהות מתאים לי ושייך לי. אני מחובר וקשור לריבונו של עולם. כשאני מחובר בכל מציאותי לה', זאת אמונה בה'. אדם מאמין בה' הוא אדם הדבק בה' בכל כוחות החיים שיש בו.

אמונה בה' נמצאת בפנימיותו של כל אדם בצורה זו או אחרת. השאלה היא האם היא מכוונת או מסולפת ,על כן באה התורה ליישרה.

מה קורה לאדם שאין לו אמונה פנימה? האמת היא, שאצל כל אדם בעולם יש אמונה בתוככי נשמתו, וקל וחומר אצל כל אדם מישראל. עם ישראל מוגדר כ"מאמינים בני מאמינים" (שבת צד). אברהם אבינו האמין בה' (בראשית ט"ו, ו). עם ישראל: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", עם ישראל כולו מאמינים מלידה.

ה' פונה אל האדם ומודיע: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". מהמשפט הקצר הזה "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אפשר לברר כמעט את כל יסודות האמונה בה', ומעל הכל את סגולת ישראל, שהרי אם אין לה' שום עניין מיוחד בעם ישראל, אז למה לו את כל התכנית המסובכת של הוצאת עם עבדים ממצרים והבאתם לארץ ישראל?! כדי להגיע לאמונה בה' ודבקות בה' צריך קודם לדעת מי הוא! "אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

כדי להיות מחובר וקשור לה', צריך קודם להכיר את ה', והוא מתגלה דרך "אשר הוצאתיך מארץ מצרים".