חשיבה חיובית לפי הקבלהסדרה תשיעית - שיעור שישי – מעשה

למעבר לשיעור החמישי בסדרה התשיעית - אהבה ומעשה - לחצו כאן!

ב"ה

מעשה

מדוע באמת האהבה צריכה להיות מלווה במעשה? במילים אחרות, אם הקב"ה מנהל את העולם ומטרתו היא לעשות לי טוב, אז שהוא יעשה! מדוע אני צריך לעשות?

התשובה לכך היא שהקב"ה מעוניין שאנחנו נעשה את הכלי להשראת ברכתו. כפי שכתוב "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", הקב"ה רוצה שאנחנו נעשה פעולות שיהוו כלי להשראת שכינתו.

רפואה

למשל, אדם שנמצא בבעיה רפואית חס ושלום. מצד אחד, הוא נדרש לאמונה מלאה כי הקב"ה הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, אך מצד שני הוא נדרש לגשת לרופא כדי לעשות את הכלי לכך שהקב"ה ירפא אותו.

תיקון הטבע

טבע העולם מסתיר על הבורא, על האמת האלוקית. הקב"ה רוצה שאנו נתגבר על ההסתר הזה, שהטבע לא יסתיר לנו על האמת. כאשר אנו עושים פעולה טבעית (הולכים לרופא) מתוך הכרה כי פעולה טבעית זו היא רק כלי לרפואת השם, אנו מחברים את המציאות הנסתרת (ברכת השם) עם המציאות הגלויה (טבע העולם).

אם הרפואה הייתה מגיעה ללא כלי, אז אומנם המציאות הנסתרת הייתה נמשכת, אך היא לא הייתה חודרת בטבע העולם, היא לא הייתה מתחברת לעולם. ממילא היה חסר בתיקון הטבע. הטבע עדיין היה נראה לנו כמסתיר על הבורא. מאידך, אם היינו הולכים לרופא מבלי להאמין שהקב"ה מביא את הרואה, היינו פועלים עם הטבע אבל לא ממשיכים לתוכו את ה"למעלה מהטבע".

המטרה, היא כאמור לתקן את העולם, לתקן את ההעלם, לכן נדרש לפעול בדרכי העולם, להמשיך את הברכה בעולם. כך אנו מגלים איך גם הטבע הוא חלק מהבורא, כך אנו מתחילים לראות איך הטבע לא באמת מסתיר על האמת האלוקית.

תודעה נכונה

כאשר הפעולה הטבעית נעשית מתוך התודעה הנכונה, האמת האלוקית מתגלית בתוך העולם. כאשר אנו עושים כלי בטבע, אנחנו משתפים את הקב"ה בתוך העולם הטבעי ופועלים תיקון עולם.

מכך גם אפשר להבין שכאשר אנו ניצבים בפני בעיה שאין לנו פעולה טבעית שיכולה לעזור, משמע שכרגע הקב"ה לא רוצה את תיקון הטבע באותו עניין, אך בוודאי ובוודאי שהוא מתכנן להמשיך לנו את הברכה, הוא פשוט לא צריך כלי, כי באותו עניין אין צורך בתיקון הטבע. ממילא גם במצב בו לא רואים פיתרון טבעי, צריך להיות בביטחון שהכל יסתדר לטובה, לא פחות מכאשר יש פיתרון טבעי הנראה לעין.

יוסף הצדיק

לפי ההסבר הנ"ל אינו מובן מדוע יוסף הצדיק נענש על כך שעשה כלי בטבע לשחרורו מבית האסורים (יוסף ביקש משר המשקים להזכיר אותו אצל המלך ועל כך נענש בשנתיים נוספות בכלא), הרי הקב"ה דורש שנעשה כלי כדי לתקן את הטבע, ובמה חטא יוסף?

צדיק ובינוני

כדי להבין את טעותו של יוסף, צריך להסביר קודם כי יש שתי דרגות בעבודת הביטחון. שתי דרגות במנוחה, שתי דרגות בשמחה, שתי דרגות באהבה ושתי דרגות במעשה.

ההבדל בין שתי הדרגות הנ"ל מקביל להבדל המוסבר בספר התניא (ספר היסוד של החסידות) בין מדרגת הבינוני ומדרגת הצדיק.

גם מי שנמצא בדרגת בינוני על פי התניא לא עובר עבירות, לא במחשבה, לא בדיבור ולא במעשה, ההבדל הוא שהבינוני נמצא עדיין בתוך מאבק, הצדיק כבר ניצח את המלחמה.
הבינוני מצליח להתגבר על המאבק באופן תמידי, כיוון שהוא מבין איך המציאות צריכה להיות ומנסה לפעול ולהרגיש בהתאם לכך. מוח שליט על הלב. הוא לא מרגיש בלב את המציאות האמיתית, הוא מבין זאת במוחו ובמחשבתו, ומשליט את ההבנה על הרגש והמעשה. הצדיק, לעומתו, חי את המציאות כפי שהיא וממילא פועל בהתאם.

דרגות הבינוני והצדיק הן שני שלבים. בשלב הראשון משליטים את המוח על הלב, מבחינים את המציאות כפי שהיא באמת ופועלים לפי ההבנה, אך בשלב הבא מתחילים גם באמת להרגיש כך. הרבי גם מסביר בשיחותיו, כי אדם יכול להיות בינוני בתחום אחד, וצדיק בתחום אחר, זה עניין יחסי.

ביטחון

כך גם בעבודת הביטחון. בשלב הראשון העבודה היא באופן של בינוני. מבינים שהכל בשליטת הבורא, ולכן מבינים שראוי להיות במנוחה. מבינים שהבורא רוצה בטובתנו, ולכן ראוי להיות בשמחה. אחר כך, מבינים שהוא אוהב אותנו ולכן ראוי לחוש את אהבתו ולבטוח בו, ולבסוף מבינים שהוא רוצה בתיקון הטבע ולכן פועלים בעולם ועושים כלים.

בשלב השני לאחר שהתעמקנו כל כך בהבנה בשלב הראשון, מתחילים להרגיש באמת ש"אין עוד מלבדו" וממילא נמצאים במנוחה. חשים את רצונו בטובתנו וממילא נמצאים בשמחה. אחר כך חווים את אהבתו אלינו וממילא בוטחים בו. לבסוף מרגישים כי הטבע אינו נפרד ממנו, הוא פה למטה לא פחות ממה שהוא למעלה, גם הטבע הוא אלוקות.

כאשר מרגישים זאת אז ממילא האהבה מתבטאת במעשה. במילים אחרות זה כבר לא אנחנו עושים זה הוא עושה. כל עוד שאנחנו חווים את מציאות ה"אני", אנחנו לא מצליחים לחוות את המציאות האמיתית, את מציאות הבורא, ולכן רק פועלים בהתאם למה שיודעים שראוי לפעול. אך כאשר לא מרגישים את ה"אני" אלא את הקב"ה, ממילא רגועים, ממילא שמחים, ממילא נאהבים וממילא עושים.

לחיות גאולה

זוהי קריאתו של הרבי אלינו להתחיל לחיות את הגאולה. ללמוד ולהפנים את חלקי התורה העוסקים בגאולה ולאט לאט לעבור ממצב שעושים כי כך ראוי, למצב שבאמת מרגישים וממילא פועלים.

גם אם עוד לא הגענו לשלב השני, השלב בו המעשה הוא המשך ישיר של החוויה, המעשה בכל מקרה פועל את גילוי הטוב בעולם. עלינו הוטלה העבודה, ולכן המבחן שלנו הוא בקיום המעשה בפועל. עם פעלנו מתוך התודעה הנכונה, גם כשהיא תודעה "מעושה", גם כשאנחנו לא "באמת" מרגישים כך כמו הצדיק, את שלנו עשינו, והקב"ה מחזיר לנו כגמולנו מידה כנגד מידה.
 

למעבר לשיעור הבא - תוהו ותיקון - לחצו כאן!