בסוד הנשמה – מודעות עצמית לפי ספר התניאסדרה שמינית - שיעור ראשון – עבודת התשובה

למעבר לסדרה הקודמת - הסדרה השביעית - לחצו כאן!

פרק א' - עבודת התשובה

בחלק הראשון של ספר התניא למדנו על עבודת השם. מהי עבודת השם וכיצד עושים אותה. בחלק השני למדנו על הבורא, כיצד הוא בורא את העולם ומהם עיקרי האמונה. כעת נעבור לחלק השלישי, בחלק זה מאריך אדמו"ר הזקן (מחבר הספר) להסביר מהי עבודת התשובה. מהי תשובה וכיצד עושים את זה.

לשנות כיוון

יש המקשרים את התשובה עם בכי, עם תעניות רבות וסיגופים. יש המקשרים זאת עם רגשי אשמה, עצבות, הלקאה עצמית וכיו"ב. אמנם הרגשות האלו מתלווים לתהליך (ובהמשך נלמד איזה מהם נכונים ואיזה מיותרים), אך לא זו התשובה.

תשובה היא עזיבת החטא. להפסיק לעבור עבירות. לקבל החלטה שאני משתנה, לשנות כיוון, "לעשות פרסה" לצד השני של הכביש ולנסוע לכיוון הנכון. לפרוש מהעבירה ולקבל עליי את מלכותו ומצוותיו של הקב"ה.

לשוב אל השם

התנועה הזו של שינוי כיוון, היא השיבה אל השם. ייתכן כי מעדנו והלכנו בכיוון הלא נכון וכעת אנחנו משנים כיוון וחוזרים אל השם.

לפעמים בני זוג יכולים להיות באותו חדר, ובמרחק פיזי קטן, אך מכיוון שכל אחד מפנה ראשו לכיוון הפוך הם הכי רחוקים בעולם. בסיבוב קטן של הצוואר והפניה של הפנים אל כיוון בן הזוג, ברגע אחד הם שבים אחד אל השני. כך גם עם הקב"ה, ייתכן כי הפנינו פנים לכיוון הלא נכון, אך בסיבוב אחד קטן, בהחלטה קטנה שאני משנה כיוון, ברגע אחד אני חוזר להיות איתו ביחד. ההחלטה הזו שאני עוזב את החטא, וחוזר לקיים את רצון השם במלואו, היא התשובה.

בעומק יותר, התשובה היא שיבה אל עצמי, אל מי שאני באמת. כאשר אני עובר עבירה, אני שוכח לרגע מי אני באמת ומה תפקידי בעולם, התשובה היא לשוב אל עצמי ולגלות את האני הפנימי והאמיתי שלי, המעוניין בוודאי לעשות רצון הבורא.

עניין התעניות

אמנם יש גם את עניין התענית (ובדורנו, זו צדקה, כפי שנסביר בהמשך), אך התענית היא לא התשובה, היא לא החזרה את השם. התענית היא תוספת.

כאשר בן אינו שומע בקול אביו ועושה נגד רצונו, גם אחרי שהוא מתנצל ומחליט לא לעשות זאת שוב, עדיין נשאר קצת רושם לא טוב בינו לבין אביו. על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, הוא צריך לפייס את אביו, להביא לו מתנה.

בזמן בית המקדש, יהודי שעבר עבירה, לאחר שהיה חוזר בתשובה, גם היה מביא קורבן לבית המקדש. זו הייתה מתנתו לקב"ה כדי להחזיר את המצב לקדמותו.

בזמן הגלות, כיוון שחרב בית המקדש ואי אפשר היה להקריב קרבנות, הונהגו תעניות (צומות) רבים. לכל חטא היו את מספר הצומות המתאימים לו, ואדם ידע כמה פעמים לצום כדי לכפר על החטא. התענית היא תחליף לקורבן. במרום לתת את הבהמה שגדלה בחצר, אנו נותנים קצת מהנפש הבהמית שלנו על ידי התענית.

צדקה במקום תענית

ככל שעוברים הדורות, טבע הגוף משתנה, והגופים בדורות שלנו, חלשים יותר ממה שהיו בעבר. בימים עברו, אנשים היו צמים כמה ימים בשבוע ולא היו מרגישים את זה כל כך, הצום לא הפריע להם להמשיך לתפקד כרגיל, ללמוד תורה, לעבוד, ואכן הצום שימש כקורבן לפייס את הבורא.

בדורנו, שהגוף חלש יותר, כשאדם צם, קשה לו לעבוד, קשה לו ללמוד תורה, והצום מאבד את משמעותו המקורית. לכן בזמננו, אם רוצים לתת משהו מהנפש הבהמית, יש לתת צדקה. הצדקה היא גם נתינה מאיתנו לשם, אך לעומת התענית, היא לא מחלישה את גופינו. לפעמים המצב הוא גם כזה שהתענית היא לא נתינה מהנפש הבהמית, היא לא מקטינה אותה, להיפך, היא מגדילה אותה. לפעמים, כתוצאה מהתענית, הגאווה של האדם גדלה, הוא גאה בכך שהתענה, ואז התענית פועלת בדיוק את ההיפך מהכוונה המקורית שלה.

כוחות מיוחדים

העובדה שגופינו חלשים ואין אנו יכולים לצום כבעבר, אינה חיסרון. אפשר היה לחשוב שאנו לא במדרגת הדורות הקודמים, לכן נסתפק בצדקה במקום תענית, אך אין זה כך. כל דבר הוא בהשגחה פרטית. אם בהשגחה פרטית יש לנו פחות יכולות לצום, משמע שבדורנו קיבלנו כוחות מיוחדים מהקב"ה, ובפעולה קטנה יותר היום ניתן לפעול, מה שבעבר היו צריכים לצום ימים שלמים, כדי להגיע לאותה תוצאה.

כך גם לגבי צדקה, מי שאין לו הרבה כסף לתת, אין זה חיסרון. אם בהשגחה פרטית יש לו פחות כסף לתת לצדקה, משמע שבסכום קטן הוא יכול לפעול מה שאחרים (שיש להם הרבה לתת) יכולים לפעול רק בסכום גדול.

מעט מעט אגרשנו מפניך

אומנם תנועת התשובה היא ברגע אחד. אדם מקבל החלטה לעזוב את החטאים ולעלות על דרך המלך. אך יחד עם זאת ייתכן כי לא יתחיל לקיים הכל תוך יום אחד, כלומר ייקח זמן עד שיקבל עליו עול מצוות בשלימות. זאת מכיוון שכמעט בלתי אפשרי לשנות את כל אורח החיים בבת אחת.

לכן, ראשית יש לקבל החלטה פנימית להשתנות, אך בשלב הבא צריך לעשות את השיני בהדרגה, לאט לאט בסדר מסודר ועם הדרכה כראוי.

לסיכום

תשובה היא עזיבת החטא וקבלת ההחלטה לשנות את הכיוון, להפסיק לעבור עבירות ולקבל עול מצוות.
 

למעבר לשיעור הבא - לחצו כאן!