כיצד נצליח לעמוד ביעדים שאנו מציבים לעצמנו?

כמה פעמים כבר אמרתם שאתם רוצים להירשם לחדר כושר? לרדת משקל? להשקיע זמן במשפחה? לנסוע לחו"ל? לחסוך כסף? להפסיק לעשן? העובדה היא שלמרות שמדובר במטרות משמעותיות ורציניות מאוד, הן פשוט לא יכולות להתממש. למה?

אנו שמים לעצמינו מטרות חדורות כוונה טובה, עם האמונה המוטעית שאנחנו לא עומדים בהן בגלל שאנחנו פשוט חסרי מחויבות ומוטיביציה, ושכל מה שאנחנו צריכים זה ניעור  טוב שיגרום לנו להצליח. אבל התפיסה הזו רחוקה מלהיות האמת, והגיע הזה שתפסיקו להקשות על עצמכם. יש דרכים טובות יותר להגשים את מלוא הפוטנציאל שלכם.

ראשית, עליכם להבין כי המפתח להצלחה, פחות או יותר בכל דבר, מסתכם ביצירת הרגלים מעשיים. הרגל מוגדר בעקרון כהתנהגות שמתרחשת באופן כמעט לא רצוני. לעומת זאת, הרגל מעשי זו התנהגות שגורמת לדברים לקרות כפי שאתם רוצים שיקרו, באופן אוטומטי, בלי הרבה מאמץ.

נשמע נפלא, נכון? העניין הוא שהרגלים מעשיים לא נוצרים יש מאין. הם נוצרים על ידי הרכבת שרשרת התנהגויות לאורך זמן. ההרגלים המעשיים שתייצרו יסייעו לכם להגשים את מלוא הפוטנציאל, להיות האנשים שאתם רוצים להיות ולהשיג בסופו של דבר את מה שאתם רוצים בחיים.

כדי ליצור הרגל מעשי יש שלושה שלבים:

שלב 1 - בלי מטרות
כן, בלי מטרות. אתם בטח מבולבלים עכשיו, הרי כל מה שמלמדים אותנו הוא לדעת מה אנחנ רוצים בחיים ולהגדיר מטרות ממוקדות. אז זהו, שזה לא ממש עובד.

הגדרת מטרות עובדת רק בהקשרים מסויימים. במצבים בהם מישהו אחר מבקש מכם לעמוד ביעדים ובתפוקה, כמו למשל בעבודה, המטרות הן קריטיות. כמו-כן, היעדים מועילים גם למי ששואף להיות מומחה בקנה מידה עולמי. עם זאת, רובינו לא מתכוונים להיות מומחים עולמיים ולא מתחרים באחרים, אלא נאבקים בעצמינו - וזו הסיבה שהגדרת מטרות בחיים הפרטיים לא עובדת עלינו. הנה, בדקו בעצמכם. האם המטרות האלה נשמעות לכם מוכרות?

• עד הקיץ אני יורד 10 ק"ג
• אני מתכוון לרוץ מרתון בשנה הבאה
• אני לא אוכל שוקולד במשך חודש
• מחר אני מפסיק לעשן
• אחרי החגים דיאטה
• אני לא מתקשרת אליו יותר

נו, האם היעדים הללו עובדים לכם? האם הם הופכים את החיים שלכם לטובים יותר בטווח הארוך? כנראה שלא. הסיבה לכך היא שסוג ההצהרות הזה אינו מומלץ עבור דברים שחשובים לנו באמת, כיוון שהם מגבילים את הנאת החיים.

המטרות הגדולות והשגורות האלה נקראות לא פעם “BUT Goals” כלומר - מטרות עם אבל. בגלל שהן גדולות מאוד, נטולות כיף ותחומות בזמן מוגבל. אלו מטרות שמוסיפות סבל לחיים, שמייצרות חסך ושאין להן אחיזה ממשית. וכיוון שבני האדם מתוכנתים ביולוגית להימנע מדברים שגורמים לנו כאב, אם המטרה לא מהנה, קרוב לוודאי שנוותר עוד לפני שהתחלנו.

בעת יצירת הרגל מעשי יש לזכור - עבודה קשה לא עובדת, צריך לזרוק את כל המטרות. במקום זאת, התחילו מסע. המסע חייב להיות מהנה, אינסופי וקל, ובמהלכו תייצרו את ההרגלים המעשיים.

המסע נשמע בערך כך:

• אני רוצה לטפח את האהבה שלי לפעילות גופנית.
• אני רוצה ללמוד ליהנות מבניית רווחה ועושר.
• אני רוצה לשפר את ההנאה שאני מקבל מהזמן שאני משקיע במשפחה שלי.
• אני רוצה לאמץ הרגלי אכילה מזינים שישפרו את הדימוי העצמי שלי.

הייחודיות במשפטים דוגמת אלה, היא שהם משרטטים תהליך שאין לו סוף. עליכם לזכור כי מה שתעשו לאורך המסע הוא פחות חשוב, שכן תלמדו את הדרך תוך כדי תנועה. הדבר החשוב הוא להמשיך במסע ללא לחץ להשלים מטרה ספציפית, לעמוד ביעדים ולהגיע אל הנחלה. השאלה המתבקשת כעת היא איך נוכל להבטיח שנדבוק במסע?

שלב 2 - מצאו את ה'מפה' שלכם
עכשיו כשהתחלתם במסע, ה'מפה' תנחה את הדרך שלכם. מה זו מפה? זהו קיצור של:
מינימום פשטות/פעולה והנאה.

'מפה' היא התנהגות פשוטה, מזערית ומהנה באופן מספק. היא כל כך פשוטה, מזערית ומהנה באופן מספק שאתם יכולים לראות את עצמכם עושים אותה כל החיים, מבלי להרגיש סבל ומאמץ. לדוגמא: נניח שאתם במסע לשיפור בריאות השיניים. במידה ואתם עדיין לא משתמשים בחוט דנטלי, אתם רשאים לקבוע כי שימוש בחוט דנטלי הוא ה'מפה' שלכם. אבל במקום לומר: "אני הולך להשתמש בחוט דנטלי כל לילה" - הצהרה שהיא מאוד מפחידה, מלחיצה ומחייבת, אתם יכולים לעשות 'מפה' לפיה תתחילו בניקוי חוט דנטלי רק בשן אחת בכל פעם.

אחת הדרכים לדעת אם מצאתם את ה'מפה' שלכם היא לעמוד מול מראה ולשאול את עצמכם: האם אתם יכולים להשלים את ה'מפה'? אם התשובה היא "בהחלט!" הרי ש'המפה' שלכם קלה ושימושית ואתם בדרך הנכונה. אם התשובה היא "לא!" הרי ש'המפה' שלכם מרתיעה וההתנהגות שבחרתם עדיין קשה ליישום.

המטרה של 'המפה' היא לעזור לכם לפתח הרגלים קטנים על ידי הבטחה שבתחילת המסע תתחילו עם ההתנהגות הפשוטה ביותר האפשרית. ברגע שהתנהגות זו תהפוך להרגל מעשי, תוכלו ליצור שכבות על גבי שכבות של 'מפות' שיהפכו עם הזמן למאתגרות יותר. עם הזמן, השכבות הללו ייצרו את שינוי הגדרות החיים שלכם.

שלב 3 - סללו את הדרך
תיעוד ה'מפה' שלכם הוא קריטי משתי סיבות. ראשית, הוא מזכיר לכם את ההרגלים החדשים שאתם יוצרים ומספק לכם רשימה של דברים שעובדים עבורכם. שנית, זה מעניק טלטלה קריטית של חיזוקים חיוביים למוח שעליו להמשיך בהתנהגות. על ידי סימון V של 'המפות' שלכם, מעגלי החיווט במוח יתחזקו וידגישו את ההרגל המעשי החדש.

מה יקרה אם אתם לא נשארים עקביים?

אם אתם מוצאים שאתם לא עושים את ה'מפה' שלכם בימים מסויימים, אל תדאגו, זה קורה. המכשול הזה נלקח בחשבון, אך יש שתי אפשרויות. במידה ואתם מוצאים שאתם לא משלימים את ה'מפה' יום אחד, ואפילו שניים או שלושה, קבלו על עצמכם את הכוונה להשלים את ה'מפה' באופן קבוע מעתה ואילך. אך אם אתם מוצאים שבאופן תמידי אתם לא משלימים את ה'מפה', יהיה עליכם להעריך מחדש את ה'מפה'. ייתכן מאוד שהיא לא באמת מינימלית, פשוטה ומהנה מספיק.

למשל:

אם המסע שלכם הוא: ללמוד כיצד להיות קשוב יותר לרגשות שלי.

המפה ששרטטתם היא: לכתוב ביומן בכל לילה לפני השינה.

אם אתם מוצאים שאתם לא עושים את זה, קבעו 'מפה' אחרת, כמו: לכתוב משפט אחד בכל לילה / לפתוח את המחברת בכל לילה / להניח את העט על המחברת כל לילה.

פשטו את 'המפה' עד כמה שניתן. רק ככה זה יעבוד. מציאת המפה וסלילת הדרך תוכל לשנות את חייכם לתמיד.