חשיבותה של ה"בחירה הנכונה" להצלחת הזוגיות

ד"ר יששכר רוטרי

הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.

אם נמשיל, ברוח הומוריסטית את "מוסד הנישואין" לרחצה בים, אז אלו שעל החוף ירצו להיכנס לים ואילו אלו שנמצאים בים ירצו בשלב כלשהו לצאת אל החוף. הנמשל הוא: ה'חוף' הוא להיות "פנוי", ואילו 'הים' הוא להיות "מחויב" (נשואים או מחויבות אחרת). מהים חייבים לצאת, מנישואים טובים אין סיבה לצאת. מרבית הזוגות הנישאים בגיל צעיר לא נותנים את דעתם למורכבות שמחייב אותם קשר הנישואים.

הסטראוטיפ הרווח אומר: "נשים שואפות לביטחון אישי וכלכלי, וכן, גם לעזרה בגידול הילדים", ואילו "הגברים מעוניינים לספק את צרכיהם המיניים באופן קבוע ובמאמץ מיזערי של השקעה וחיזורים אחרי בת הזוג". האם יש אמת בתדמית זו?  בחלקה. האופוריה של ההתאהבות הרומנטית היא דרכו המתוחכמת של הטבע (האבולוציה אם נדייק) ליצירת  ההתחברות הזוגית, על מנת להתרבות. מאידך, התרבות האנושית יצרה את 'מוסד הנישואים' על מנת לתת תוקף לזוגיות ולמחויבות של שני הצדדים, האחד עבור השני, ושניהם גם יחד עבור גידול ילדיהם.

מהו הגורם העיקרי ל'קלקולים' בזוגיות, המוביל להיפרדות ולגרושין? התשובה היא: 'בחירת בני זוג שאינם מתאימים'.  

לפניכם מספר קריטריונים של בחירות שגויות:

*פערים משמעותיים בתרבות.

*פערי השכלה וחינוך.

*פערים במידת הליברליות (או השמרנות).

*כישורי הכנסה מול תלות כלכלית.

*תשוקה מינית מוגברת מול אדישות מינית.

*פערים במנטליות (פתרון בעיות בעזרת אלימות).

*פערי גיל משמעותיים (30 שנים ומעלה).

 פערים אלו הם רק חלק מהבחירות הלא נכונות של בני הזוג. די בכך שקריטריון אחד מהללו לא יתאים, על מנת שלא לאפשר לזוגיות טובה להתפתח (זוגיות טובה קרויה זוגיות מתגמלת - היא מכילה חברות, התחשבות, אהבה ומשיכה מינית).  

בשלב הראשוני של הבחירה, כאשר בני הזוג עדיין אינם מודעים לתוצאות הבחירה, (או 'לקילקולים' העתידיים) ואף אם הם מודעים, הם מתעלמים מה"מידע", משתי סיבות עיקריות. הראשונה - הם מאוהבים! המשיכה המינית ביניהם מבלבלת את דעתם. הסיבה השניה - האפשרות לבטחון כלכלי עתידי עם פרטנר מבוסס, כאשר הבוחר (לרוב הבוחרת) מודעים למצבם הכלכלי הרעוע בהווה (מי שראה "מעושרות" מבין למה הכוונה). כשאני שואל 'אותן' במסגרת הטיפול: "הרי ידעת שאינך אוהבת ובוודאי שגם אינך נמשכת אליו" (גיל מבוגר בהרבה, כוחנות, שתלטנות,  והופעה שאינה מלבבת), התשובה היא כמעט תמיד: "אז עוד האמנתי שבעתיד שאוכל ללמוד לאהוב אותו ויש גם עניין של ירושה לילדי ואולי גם לי וזה סיפק אותי באותה עת כשבחרתי בו לבן זוג מתאים לנישואים".

לפניכם מחקר סטאטיסטי, פיקנטי, ובנימה הומוריסטית, שעשוי לשקף הלך רוח מסוים.

במהלך מחקר בארה"ב הוצגו  בפני נשים פנויות המחפשות בני זוג לנישואין, תמונות של גברים, וביקשו מהן לבחור עפ"י התמונה את בן הזוג המתאים להן לנישואין. התמונות לא היו אקראיות, מחציתן היו של גברים מעודנים שאינם מבליטים את מיניותם שלמעשה נראו בעלי חזות "חנונית" משהו. ביתר התמונות נראו גברים נאים במיוחד, לבושים כמו דוגמנים. באלו תמונות של גברים (לדעתכם) בחרו מרבית הנשים? נכון! ב"חנונים" (כ77%), ורק מיעוטן (כ23%) בחרו את הגברים בעלי החזות של הפלייבוי המצ'ואיסטי. הנשים שבחרו בדמות ה'חנונית' הסבירו כי גברים אלו (מנסיונן האישי והכללי), מקנים יותר ביטחון בזוגיות ופחות מאיימים עליהן ברומנים מהצד ובהרס הנישואין. כייון שבנישואים דרושה רגיעה והשקעה ולא הרפתקנות, מיעוטן (בעלות יצר הרפתקני) טענו כי את הריגושים  ניתן יהיה להשלים (לכשתרצינה) בעזרת  - מאהב.

אם כך, מדוע בכל זאת בחרו חלקן את בני הזוג בעלי החזות של ה"פלייבוי המצוי" כבני- זוג "מתאימים" עבורן??

לאחר בדיקות, התברר שמרבית הנשים הללו היו בסביבות 'יום הביוץ' שלהן בעת הבחירה. במילים אחרות, נשים מרגישות ביום הביוץ (או בסביבתו), תגבור משמעותי בדחף המיני (הליבידו) שלהן. זה דומה לתשוקה המינית המאפיינת גברים צעירים (תאוות בשרים נטו), בהבדל משמעותי אחד: הן מרגישות בדחף המיני החזק במשך יומייים או שלושה בחודש (כל עוד הפרשת הורמוני הביוץ נמשכת), ואילו גברים צעירים מרגישים כך 'ברוב ימי החודש'. על הרקע הזה נוצרים קונפליקטים רבים ברצון לסקס ועוד לא דיברנו על תקופת ההריון, על התקופה שלאחר הלידה וכו'.

המסקנה המתבקשת, ועדיין בנימה הומוריסטית היא: נשים! נסו לבחור  את בני הזוג שלכן (עבור נישואין), רק כאשר אתן מנוטרלות מההשפעתו ה"מייחמת" והמבלבלת של הביוץ.

לגבי השיקולים הנוספים - בטחון כלכלי ועתיד מבוסס. הרי זה רק טבעי לשאוף ליכולות הללו מהפרטנר הנבחר ובתנאי שהן לא באות על חשבון הקריטריונים שהוזכרו מקודם.

מה באשר לבחירתם של הגברים? גברים מבוגרים יותר (35+) למדו מנסיונם ה"מר" לא לבחור בנות זוג  ע"פ המראה בלבד (למרות שאין זה סוד, וידוע לכולם, כי ההופעה הנשית היא גורם דומיננטי המשפיע על גברים). חלק מהגברים הללו הם כבר בפרק ב', הם התבגרו וגישתם השתנתה (מאידך, לעיתים "פרק ב'" הוא גרוע יותר מ"פרק א'", עקב החשדנות והתסכול  של שני הצדדים).

שאלה: אם כך, ולאור כל הדברים הללו, מה המתכון הנכון להצלחת הנישואים?

תשובה: לו היה לי מתכון מדעי להצלחת הנישואים המתאימה לכולם, אני מניח שיכולתי להיות מליונר! אין לי מתכון כזה. אבל אוכל לתת לקוראי מספר טיפים שיעזרו להם בבחירת בני הזוג לנישואים:

* מי שפוחד וחושש מגירושים, עדיף שלא יתחתן. מה כן ניתן לעשות? לנסח הסכם ממון וחוזה מחויבות המקובל על שני הצדדים, הסכם כזה שיוכל להתממש בעת משבר ופרידה.

* זוגות נשואים שחושבים שהזמן ירפא את המשברים ויפתור את הבעיות, אינם אלא טועים. במקרים אלו, הזמן יכול רק להחריף את הבעיות ולהפוך את הכעסים והמרמור לשנאה (איש חכם אמר פעם: "האהבות סופן לחלוף עם השנים ואילו השנאות רק מתחזוקת יותר במהלך השנים"). ייעוץ מתאים, בזמן המתאים, עוד בטרם הכעסים יצאו מכלל שליטה, יכול לתרום רבות.

* דעה מסוימת (רווחת למדי) שאנשים שונים באופיים ובתכונותיהם, הם מתאימים לזוגיות, כי הם יכולים להשלים האחד את השני, ואחד לשני את התכונות החסרות להם. זה יכול אולי לעבוד ובתנאי שהתכונות השונות הן בגדר ה"חיוביות", לדוגמה: אם היא אוהבת נקיון וטורחת למענו, ואף הוא אוהב נקיון, אך אינו טורח מספיק למענו, נניח מתוך עצלות. אז אם הוא רק יטרח לשמור על הנקיון, זה יכול לעבוד, כי יש כאן תכונות משלימות חיוביות.

לפניכם דוגמה נוספת לתכונות מנוגדות: כאשר צד אחד שתלטן, והצד השני כנוע ונרמס. מצב זה לא ימשיך לנצח, התמרדותו של הכנוע היא רק שאלה של זמן, ולעיתים התוצאות קשות ובלתי צפויות.

* לבני זוג בעלי תכונות דומות, ואישיות דומה, יש מטבע הדברים פחות סיבות להתנגדויות (או להתנגשויות). אנשים רגישים  ואמפטיים מודעים בד"כ גם לרגישותו של הזולת ויודעים להתחשב בו, אופן וצורת הבילוי שלהם דומה, חינוך ילדיהם מטופח על ידי שניהם באופן דומה, הילדים יהיו רגועים ומחונכים (ברוב המקרים), כי הוריהם יודעים להחליף דעות שונות, שלא בדרכי מריבות והרמת קול. 

* כל זאת באשר לבחירה הנכונה. ומה באשר לזוגיות? אתן לכם טיפ אחד בשלב זה: כמו שמטפלים במכונית בטיפול מונע (כגון טיפול 10000), רצוי מאוד לטפל טיפול מונע אף בזוגיות. טיפול כזה עשוי למנוע משברים עתידיים, שלעיתים אין מהם דרך חזרה, לצערם של כל הצדדים, ושל הילדים בפרט. 

לפניכם בתים מחורזים מתוך ספרי "שיקוי אהבה" :

"כחוזה שלום בין הגבר לאשה,

המציאו בני האדם את האהבה,

יצרו ושכללו כנגד ההשתלטות,

 ולשימורה המציאו את הזוגיות" .

"בזמנים קשים בעת המריבות,

לשיפור היחסים פיתחו אלבום תמונות.

חפשו ותמצאו אותך וגם אותך,

איך הייתם אז יפים ומאושרים כל כך."