1. איך אתם אוהבים את שייק הביוב שלכם והאם הוא מגיע עם קשית?
את הדבר הזה כמעט אף אחד לא יגיד לכם בניסיון להחדיר בכם מוטיבציה לגלות את משמעות חייכם, אך העובדה הפשוטה היא שהחיים ממש מבאסים בחלק מהזמן. זה בטח נשמע לכם פסימי, ואתם אולי הייתם רוצים להגיד לי בעצמכם שאני צריך להיות יותר אופטימי, אך למעשה הרעיון הזה הוא מה שיכול להוציא אתכם לחופשי.
כל דבר טוב מצריך הקרבה ויש לו מחיר מסוים. אז השאלה היא מה המאבק או ההקרבה שאתם מוכנים לסבול בדרך להצלחה? בשבילי למשל זה היה להקריב שעות רבות בסופי השבוע לצורך כתיבה ופיתוח אפליקציה, וזה היה הדבר האחרון שרציתי לעשות בימים הפנויים שלי מהעבודה שבה עבדתי בכל יום בשבוע, אך ידעתי שזה ישתלם בהמשך. בסופו של דבר היכולת שלנו לדבוק בדבר מה שחשוב לנו היא בעצם היכולת שלנו לשתות מדי יום את שייק הביוב המגעיל שהיינו מעדיפים להימנע ממנו.
אם אתם רוצים להיות יזמים אך אינכם יכולים להתמודד עם כישלון, לא תגיעו רחוק. אם אתם מעוניינים להיות אמנים מקצועיים אך אינכם יכולים להתמודד עם ביקורות ודחייה פעמים רבות יותר מאשר אהדה וקבלה, תוותרו מהר מאוד. אם המטרה שלכם היא להיות מתכנתים תותחים אך אתם לא יכולים לדמיין את עצמכם עובדים 80 שעות בשבוע, יש לי חדשות רעות עבורכם...
אז איזה שייק ביוב אתם מוכנים לשתות מדי יום? האם אתם מסוגלים לשתות אותו עם קשית עד הטיפה האחרונה? אם כן, זה יהיה היתרון התחרותי שלכם על פני אחרים, ועל זה אנשים יגידו לכם כל הכבוד.
2. מה נכון לגבי היום שהיה גורם לעצמכם לבכות בגיל 8?
כשהייתי קטן הייתי כותב סיפורים; אני זוכר שהייתי כותב על רובוטים ועל גיבורים, לא בשביל שמישהו יקרא את זה ולא כדי שמישהו יתרשם מזה, אלא פשוט כי נהניתי מזה. באיזשהו שלב הפסקתי ואני לא זוכר למה, ואני בטוח שגם לכם יש דבר מה שאהבתם לעשות כילדים והיום כבר שכחתם ממנו.
יש משהו בלחץ החברתי של החיים הבוגרים שסוחט מאיתנו כל תשוקה שהייתה לנו לדברים שאהבנו לעשות פעם, כשמלמדים אותנו שהדברים היחידים ששווה לעשות הם אלה שמניבים לנו פרס מסוים – כסף, פרסום וכדומה. לפתע בשלב מסוים אנחנו מרגישים שהחיים שלנו תקועים ולא מבינים למה, וזה קרה לי בשלב מוקדם מאוד.
למזלי, כבר באמצע שנות ה-20 לחיי גיליתי מחדש את אהבתי לכתיבה, ורק כאשר התחלתי לכתוב עלילה למשחק לסמארטפון שפיתחתי יחד עם כמה חברים נזכרתי שאני די טוב בזה ושאני נהנה מזה. הדבר המצחיק זה שאם הייתי פוגש את עצמי בגיל 8, הייתי שואל את עצמי עוד לפני כן "למה הפסקת לכתוב סיפורים?", והתגובה שלי היום הייתה "כי לא עושים מזה כסף".
לא רק שהייתי טועה בענק בתשובה זו, אלא שאני בן ה-8 ככל הנראה היה מתחיל לבכות אם היה שומע אותה. למי שהייתי בגיל 8 לא אכפת מרווחים, קהל יעד פוטנציאלי או ויראליות של משחק בחנות האפליקציות – הוא בסך הכל רוצה לשחק עם מילים וליהנות, וכאן מתחילה התשוקה שלנו – במשחקים שהמצאנו לעצמנו כילדים ושאנחנו נהנים מהם.
3. מה גורם לכם לשכוח את הצרכים הבסיסיים שלכם?
כולנו חווינו רגעים שבהם היינו כל כך עסוקים בדבר מה למשך שעות על גבי שעות, עד ששכחנו לאכול או אפילו ללכת לשירותים. זה היה קורה לי בעבר (ולפעמים גם היום) כשהייתי משחק במחשב, וזה ככל הנראה לא דבר טוב, כשיש אף שיגידו שזו התמכרות שאינה בריאה. אני יכול לשבת יום שלם מול משחק מחשב, ועקב כך לדחות כל דבר אחר שאני צריך לעשות.
רק כשהכרתי את בת זוגי והתחלתי לשחק פחות במחשב, הבנתי שההתמכרות שלי לא הייתה למשחקים עצמם (אף על פי שאני בהחלט אוהב אותם), אלא לשיפור עצמי – להפוך להיות טוב יותר ויותר במשהו שאני עושה. אני בהחלט יכול לחיות בלי המשחקים, אך היצר התחרותי שבי רוצה שאני תמיד אשתפר בדבר מה.
אז יישמתי את התשוקה הזו לדברים חיוביים יותר – התחלתי כאמור לכתוב יותר, אך גם לימדתי את עצמי לנגן על פסנתר, וזה בהחלט עזר לקחת אותי למקומות שלא ציפיתי שאגיע אליהם, כשהכנסתי את המוזיקה שיצרתי לתוך המשחקים שאני יוצר. עבורכם זה יכול להיות משהו אחר – אולי אתם אוהבים לארגן דברים ביעילות, ללמוד דברים חדשים או לתקן חפצים שבורים. לא משנה מה זה, אל תסתכלו על הפעילות עצמה כדי לגלות מה מקור התשוקה שלכם, אלא על מה שהיא גורמת לכם להרגיש. כך תמצאו איך ליישם את זה בתחומים אחרים.
4. איך תוכלו להביך את עצמכם טוב יותר?
לפני שתוכלו להיות טובים במשהו, עליכם קודם כל להיות גרועים בו ואפילו לא להבין בכלל מה אתם עושים. זה די ברור, אך מה שלא ברור לכולם זה שכדי להיות גרועים במשהו עליכם להביך את עצמכם באופן מסוים, ולעיתים לא מעט פעמים. רוב האנשים נמנעים מלהביך את עצמם מסיבה ברורה – זוהי תחושה לא נעימה – אך אם תעשו זאת אתם לעולם לא תצליחו להיות טובים במה שאתם גרועים בו.
כבר עכשיו יש ככל הנראה דבר מה שברצונכם לעשות ושאתם מפנטזים לגביו, אך עדיין אינכם עושים אותו. יש לכם סיבות וספקות מכאן ועד מחר, ואתם חוזרים עליהן בראשכם ומורידים את עצמכם מהרעיון הזה. אני יכול להגיד לכם כבר עכשיו שאם הסיבות האלה קשורות למה שאנשים יחשבו עליכם, אתם הורסים לעצמכם את החיים.
"אינני יכול להתחיל עסק חדש כי חשוב לי לבלות זמן רב יותר עם ילדיי" זו סיבה טובה, אך "ההורים שלי ישנאו את זה", "החברים שלי יצחקו עלי" או פשוט "אני אעשה לעצמי פדיחות" הן ממש לא סיבות טובות. זכרו שדברים גדולים הם תמיד שנויים במחלוקת, ולפיכך כדי להשיג אותם צריך ללכת נגד העדר. זה מפחיד, אך עליכם לקבל את המבוכה שתגיע.
5. אם ידעתם שאתם הולכים למות בעוד שנה מהיום, מה הייתם עושים ואיך הייתם רוצים שיזכרו אתכם?
רובנו לא ששים לחשוב על מוות, כי המחשבה על הנושא הזה מלחיצה אותנו מאוד, אך למעשה היא יכולה להפיק כמה יתרונות חשובים לחיים שלנו. אחד היתרונות האלו הוא שהיא מכריחה אותנו להתמקד בדברים שחשובים לנו באמת ושהם לא הסחות הדעת שאנחנו רגילים להתייחס אליהן.
המחשבה על המוות גורמת לנו להבין שהזמן שלנו קצוב, ואני מזמין אתכם לחשוב קצת מעבר אליו ולדמיין איך היו נראים החיים שלכם אחרי המוות – איך תיראה המורשת שלכם? מה תשאירו אחריכם? מה הסיפורים שחבריכם וילדיכם יספרו עליכם? האם בכלל יהיה להם מה לספר עליכם? אם לא, מה הסיפורים שהייתם רוצים שיספרו עליכם? איך אפשר להתחיל לכתוב את הסיפורים האלה כבר היום?
אם אתם לא יודעים איך להתחיל לכתוב את השורה הראשונה, ככל הנראה אין לכם כיוון בחיים, וזה אומר שאתם עדיין לא יודעים מה באמת חשוב לכם ומה בעל ערך אמיתי בשבילכם. זה עלול לגרום לכם לעשות טעות ו"ללוות" ערך לחיים מאנשים אחרים או מרעיונות שהחברה סיפרה לכם עליהם, וזה הכרטיס שלכם למערכות יחסים לא בריאות עם הסביבה ועם עצמכם, ובסופו של דבר לסבל.
עליכם למצוא מה הדבר שגדול יותר מכם ושגדול יותר מכל מי שסביבכם. לא מדובר באיזה הישג גדול, אלא פשוט בדרך להעביר את הזמן הקצוב שלכם באופן שיפיק תועלת מסוימת. כדי לעשות את זה עליכם לקום מהספה ולהתחיל לפעול, בין אם זה יהיה למען ההצלחה האישית שלכם ובין אם כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. באופן פרדוקסלי, עליכם לדמיין את העולם בלעדיכם כדי להבין מה הערך שלכם בזמן שאתם נמצאים בו.
כמה מילים לסיכום
אני בטוח בכך שהיה לי הרבה מזל ושהחיים שלי הובילו אותי ממש במקרה לאן שהייתי צריך להגיע כדי להבין מה המטרה שלי בגיל צעיר יחסית. אני מודה על כך שהדרך שבחרתי פתחה את עיניי לנושא הזה, ואם החיים שלכם הובילו אתכם בדרך שפחות מתאימה לכם, לא משנה מה גילכם, בשביל זה אני כאן כדי לפתוח את עיניכם. בסופו של דבר המטרה של החיים שלכם היא לא סוף הדרך, אלא רק תחילתה, וברגע שתבינו את המסלול שעליכם ללכת בו כדי להגיע אליה ותשיגו אותה, תוכלו להתחיל לחיות חיים בעלי משמעות שתשמחו להתעורר אליהם בכל בוקר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: