השאלתם את עצמכם פעם מדוע כל כך קשה לנו לפעמים לדבר עם אנשים אחרים? למה כל מילת ביקורת קטנה לפעמים גורמת להם או לנו להגיב בתוקפנות? מה הסיבה לכך שגם כשמדובר באנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים, אנו עדיין חווים בעיות תקשורת מדי פעם לפעם? חלק מהתשובה קשור לאמיגדלה, מבנה דמוי שקד בעומק האונה הרקתית במוח, שהיא אחראית לשמור עלינו מכל דבר שעלול להזיק לנו, מן מנגנון הישרדותי שכזה. תפקידה הנוסף הוא לדאוג להישרדות הרגשית שלנו, לכן כאשר מישהו אומר משהו שפוגע בנו זה מעורר אותה ואנחנו מגיבים בתקיפות. כתוצאה ישירה מכך, שיחות שבהם אנו מתגוננים לרוב נגמרות בלי פתרון ועם נזק לנפש, פגיעה ברגשות וסדקים שיתחילו להופיע בקשר שלנו עם הסביבה. לכן, כדי למנוע את הדברים הללו ולשפר את התקשורת שלכם, עליכם ללמוד כיצד לעזור לאנשים שסביבכם להרגיש בטוחים, וזה בדיוק מה שהכתבה הזו תסייע לכם לעשות.
1. הימנעות מהתפרצות לדברים שנאמרים
אתם בטח מכירים את המצב בו אתם נמצאים באמצע סיפור ומישהו אחר מתפרץ לדבריכם מפני שיש לו משהו להגיד. מה שקורה כאן הוא מחטף לשיחה, כאשר זכות הדיבור עוברת לאדם שקטע אתכם מבלי שתהיה לכם אפשרות לסיים את הסיפור שלכם. התנהגות שכזאת מצביעה על שני דברים: שהצד המתפרץ לא הקשיב אלא חיכה להזדמנות לדבר בעצמו. שנית, ושאותו אדם היה מרוכז במחשבות שלו ולא רק במה שנאמר לו.
איך לעשות זאת?
אם אתם רוצים להגיד משהו, עליכם להמתין שהאדם שמדבר יסיים את דבריו, ולזכור כי הזמן היחידי בו התפרצות לשיחה תתקבל היא רק במידה וזוהי שיחה על נושא רגיש והדברים שנאמרים ישירות לאדם שמדבר. לכן, עליכם לתרגל הקשבה, נסו להתעלם מהמחשבות שלכם ולהעניק תשומת לב מלאה למה שהאדם שמדבר מנסה להעביר. לאחר מכן, קחו רגע לעצמכם לעכל את שנאמר והגיבו בהתאם. אנשים יעריכו מאוד את ההתנהגות הזאת והיא תעזור לכם ליצור קשרים חברתיים עמוקים וחזקים יותר.
2. הבנת איזה צד במוח שולט ברגע
שני החצאים של המוח שלנו פועלים בצורה שונה לחלוטין – הצד הימני של המוח אחראי על הרגשות והצד השמאלי אחראי על הלוגיקה. לכן זה חשוב מאוד לדעת ולהבין איזה צד במוח פועל כאשר האדם שמולכם מדבר. לדוגמה, דמיינו מצב שבו אתם צריכים לתקן את הסתימה בכיור במטבח ומישהו שואל איך אתם מרגישים לגבי זה. מוזר? בהחלט כן, זו הסיבה לכך שחשוב להיות מסונכרנים בכל מה שקשור לצד הפעיל במוח כדי שתוכלו לתקשר ולשפר את ההתנהלות ביניכם לבין הסביבה בשלל מצבים.
איך לעשות זאת?
עליכם להקשיב לאדם שמולכם ולזהות איזה חצי של המוח פועל כרגע אצלם. תשאלו את עצמכם, האם הוא מנסה להביע רגשות או שהוא מנסה לפתור בעיה מסוימת? אם השיחה מתנהלת סביב מציאת פתרון לבעיה או שאלה מסוימת, אז עליכם להגיב בצורה לוגית בעזרת החצי השמאלי של המוח שלכם. לעומת זאת, אם השיחה היא על סיפור שהאדם חולק אתכם שמצביע על הרגשות שלו, הגיבו בעזרת הצד הימני של המוח שלכם שאחראי על הרגשות, כך תבטיחו הזדהות עם התחושות והרגשות שלו.
3. מגע אחד בשני
יש סיפור מפורסם על פרופסור מהרווארד שנסע לבית יתומים ברומניה ובמהלך הביקור הוא שם לב כי חדר מלא בתינוקות שקט להפליא. מהר מאוד הוא הבין שהסיבה לכך נעוצה בזה שהתינוקות הללו ויתרו על הבכי שלהם מפני שמרגע כניסתם לבית היתומים, הם הונחו בעריסות שלהם ויצאו משם רק כשאכלו, התקלחו או החליפו להם בגדים. הפרופסור הבין שהדבר שהתינוקות האלה לא זכו לו, הוא מגע. לאחר מכן, הוא תיעד את התפתחותם והסיק שלאותם תינוקות חסרי מגע לקח הרבה יותר זמן להתפתח לעומת תינוקות ממשפחות אוהבות.
איך לעשות זאת?
המדע כיום הוכיח כי מגע משחרר את ההורמון אוקסיטוצין, הורמון האהבה, שעוזר לחוות רגשות של היקשרות, אמון ומסירות לצד ירידה משמעותית בלחצים שונים. לכן, עליכם לשלב מחוות פיזיות מתאימות במהלך השיחות שלכם אחד עם השני, כאשר לחיצת יד פשוטה תגרום לכם להרגיש קרובים יותר לאותם אנשים. כשמדובר בבילוי זמן משותף או שיחה עם חברים קרובים יותר אתם יכולים לשלב חיבוקים, את בני זוגכם פנקו בהתכרבלות ונשיקות שישפרו את הזמן המשותף שלכם וירגיעו התפרצויות זעם, בלבול ותסכול.
4. שאילת השאלות הנכונות
שאילת שאלות היא דרך חשובה מאוד להבין את המחשבות של מי שמולכם, אבל אם תשאלו אותן בצורה שלילית, זה עלול לגרור תגובה מתגוננת. כדי להימנע מהמצב הזה עליכם לוודא שאתם לא נשמעים כחוקרים, אלא יותר כמתעניינים שסקרנים לגבי הסיפורים והרגשות של האדם שאתם מדברים איתו. כדי שתוכלו ליישם זאת עליכם לשאול שאלות עדינות, כאלו שמגיעות ממקום של התעניינות ולא ממקום של האשמה.
איך לעשות זאת?
במקום להתחיל שאלות עם "למה", תשאלו "מה", לדוגמה במקום לשאול "למה שתעשה את זה?", אתם יכולים לשאול "מה גרם לך לעשות את זה?". דרך נוספת שבה תוכלו לייצר שאלות מתעניינות היא להתחיל אותן ב"רק מתוך סקרנות" או "רק כדי לראות שאני מבין נכון", כך לא תגרמו לאדם שמולכם להיכנס למגננה ולא לענות על השאלות שלכם.
5. הבעות פנים קטנות וחיוביות
הפסיכולוג ד"ר פול אקמן מסביר כי הבעות פנים יכולות להיות חיוביות או שליליות, וממחקרים שערך בנושא עולה כי יש להן השפעה ישירה על אנשים אחרים. אותן הבעות פנים הן הסיבה לכך שאנו מרגישים אם שיחה, ראיון עבודה, נאום ושיחה עם אדם חדש התנהלו כשורה או לא. גלגול עיניים, פיהוק או הרמת גבה הם כולם הבעות פנים שליליות שיגמרו לאדם שמולכם להרגיש אי נוחות ויפגעו באיכות התקשורת שלכם איתם. לעומתם, חיוכים קטנים, הנהון בראש והישענות קדימה הן הבעות חיוביות שיעודדו את האדם שמולכם לתקשר בצורה חופשית יותר.
איך לעשות זאת?
כדי שתוכלו לגרום לאדם שמולכם להרגיש בנוח ולתקשר בצורה פתוחה וקלה יותר, עליכם להישען לכיוונו כדי להראות לו שאתם מוכנים לשמוע ולהקשיב למה שיש לו לומר. בנוסף, הנהנו בראשכם כדי להראות שאתם מקשיבים, ובמקביל הרפו את גופכם ואת הכתפיים שלכם. לבסוף, חיוך משפר הכל, לכן חייכו כאשר זה מתאים במהלך השיחה.
6. הענקת הקשבה ותשומת לב ללא הסחות דעת
דמיינו לעצמכם מצב בו אתם נמצאים בארוחת ערב עם בן הזוג שלכם או חבר קרוב והם חולקים סיפור חשוב, אבל אתם מוצאים את עצמכם כל הזמן מוסחים מהשיחה. היום קל לדמיין מצב כזה, שכן יש יותר מדי דברים שתופסים לנו את תשומת הלב, הטלפון, אנשים שחולפים ליד או אפילו רעשים ורחשים במרחק רב מכם. כאשר דעתנו מוסחת, האנשים שאיתנו מזהים זאת במהרה וזה עלול לגרום להם לכעוס עלינו, ובצדק.
איך לעשות זאת?
כדי שתוכלו להימנע מהסחות דעת וליצור סביבה לתקשורת תקינה עליכם להניח את הטלפון כשהמסך כלפי מטה ולשים אותו על מצב 'השתק', כעת, שמרו על קשר עין רציף ככל האפשר וכך תייצרו סביבה בטוחה לתקשר אחד עם השני. בנוסף, במהלך שיחות חשובות, אם הסביבה רועשת או שיש בה קהל אנשים גדול, תשקלו לזוז ממקומכם למקום שקט ורגוע יותר כדי לייצר סביבה נוחה יותר.
7. התאמת מצב רוח
דמיינו לעצמכם תרחיש שבמסגרתו בני זוגכם חוזרים הביתה בהתרגשות כדי לספר לכם חדשות נהדרות. לכם היה יום ארוך ואתם עסוקים כרגע בהכנת אוכל אז אתם מבקשים לחכות עם הסיפור עד ארוחת הערב כי אתם עסוקים. "על הנייר" אין בעיה עם התגובה הזו, אך כשתתיישבו לאכול ותשאלו מה החדשות הטובות, בני זוגכם יגידו שזה לא כזה חשוב, הם רק קודמו בעבודה למשרה טובה יותר ואתם תגיבו שזה נהדר ותבקשו להעביר לכם את הסלט כמה רגעים לאחר מכן... כעת דמיינו את אותו המצב רק שברגע שבן זוגכם נכנס הביתה אתם עוצרים את העבודה ושואלים בהתרגשות מה קרה, ולאחר מכן כנראה שתמצאו את עצמכם קופצים מאושר ביחד במטבח. חשוב מאוד לדעת לזהות התרגשות מתעוררת אצל האנשים שמולכם ברגע שזה קורה, כך תוכלו להיות נוכחים ברגע וליהנות איתם ביחד מהמצב.
איך לעשות זאת?
כדי שתוכלו ליישם זאת ולהתרגש יחד עם האנשים החשובים בחיים שלכם, למדו לזהות את הרגע בו טון הדיבור שלהם מקבל גוון של התרגשות, כעת עצרו מה שאתם עושים באותו הרגע והצטרפו להתלהבות שלהם. על ידי כך, ישתחרר הורמון האושר, סרוטונין, במוחות של שניכם וישפר את מצב הרוח שלכם מידית. באותה המדיה עליכם להיות ערניים לתחושות פחות חיוביות, שכן לפעמים יש צורך ברצינות ובמחשבה מעשית.
8. הדגשת מאפיינים שאתם אוהבים
בעולם הפסיכולוגיה ישנה תופעה הנקראת "אפקט פיגמליון" – תופעה פסיכולוגית חיובית המדברת על כך שאם נחזק אנשים ונאמין בהם, זה מה שיגרום להם להתקדם ולהצליח בחיים – תופעה זו מוכיחה את עצמה, לצערנו גם בצורה השלילית שלה, ואולי זוהי סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. אם תשבחו ותעודדו את החברים שלכם, בני זוגכם, או את המשפחה הקרובה, כך תגרמו להם ללא ידיעתם, לרצות לעמוד בציפיות ובשבחים שאתם נותנים להם. תקשורת בעזרת שבחים לא רק תעזור לאנשים שאתם אוהבים לצמוח ולהתפתח, אלא תעזור להם גם להרגיש קרובים אליכם ונינוחים לפתח אתכם שיחות.
איך לעשות זאת?
ברגע שתתקשרו עם האנשים שאתם אוהבים ותדגישו את המאפיינים שאתם אוהבים בהם, תתחילו לשים לב שהם ממשיכים להשתפר בדרך שלהם. אז בפעם הבאה שאתם מציגים חבר שלכם למישהו זר, אל תציגו רק את שמו, אלא ציינו משהו שאתם אוהבים בו או פרט מעניין וחיובי לגביהם. בנוסף, שימו לב לכל התקדמות או השתפרות בתחומים שונים אצל האנשים שסובבים אתכם וציינו זאת בפניהם. כך תגדילו את הסיכויים שלהם להצליח ולהמשיך לנסות להשתפר גם כשיהיה להם קשה.
9. שימוש באמפתיה כנגד בושה
אמפתיה לבדה היא אחת הדרכים החשובות ביותר שתוכלו להשתמש בהן כדי לשפר את התקשורת שלכם עם האנשים שסובבים אתכם. יתרה מכך, הזמן שבו אתם צריכים להיות הכי אמפתיים שתוכלו הוא בדיוק ברגע בו האדם שמולכם מרגיש בושה. ד"ר בריין בראון, חוקרת קשרים בין בני אדם, מסבירה כי ישנם תרחישים שונים בהם אנו לא מגיבים באמפתיה וכך התקשורת נפגעת, לדוגמה: כשאדם מספר לכם על אירוע שגרם לו להרגיש בושה ואתם פשוט מורידים את החשיבות של הדבר ומספרים את שאירע לכם, או שאתם כועסים עליו ושואלים "איך נתת לזה לקרות?".
איך לעשות זאת?
כדי להימנע מכך ולהגיב באמפתיה כלפי מי שמולכם, במקום לנסות לגרום לו להרגיש טוב יותר או לנסות לתקן את הבעיה, נסו להתחבר לרגשות שלו עם אמירות כמו "אני ממש שונא כשזה קורה", או "זה ממש מבאס...". בראון מציעה פתרון נהדר נוסף כדי להראות אמפתיה, במיוחד אם אף פעם לא הייתם במצב שבו נמצא האדם שמולכם, פשוט אמרו "זה נשמע שאתה נמצא במקום קשה עכשיו, ספר לי עוד על זה".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: