אם כלבבכם לא מהווה סיכון ממשי ואין צורך באיש מקצוע, התחילו את התהליך בשמירת מרחק בין הכלב לאדם הזר, כאשר התנהגות רגועה מצדו של הכלב תזכה אותו בחטיף.
בהמשך עליכם לצמצם את המרחק בהדרגתיות מבוקרת בין כלבכם לאדם שהוא אינו מכיר, ולהמשיך לתגמל אותו בפינוקים כל עוד הוא רגוע וקשוב.
פעולה עקבית זו תוביל לכך שהכלב ילמד שעם בואם של זרים מגיעים פינוקים טעימים, ממש כמו בלמידת התניה קלאסית, והוא יבין שמשתלם לו להיות רגוע בכדי לזכות בחטיף הטעים.
2. עשיית צרכים בבית או בכל מקום לא רצוי אחר
ראשית יש לשלול בעיות בריאותיות על ידי התייעצות עם וטרינר. אם נמצא שכלבכם בריא, ופשוט לא למד כראוי כיצד לשמור על ניקיון ומהו המקום ההולם לעשיית צרכים, האילוף צריך להיות ממוקד בחיזוקים חיוביים. עצה זו תקפה הן בעת אילוף גורים והן בעת אילוף כלבים בוגרים.
חשוב לציין שאסור להעניש במקרים של עשיית צרכים במקומות לא רצויים, מאחר שכלבכם לא באמת מבין על מה הוא נענש, והוא עוד עלול לחשוב שפעולת עשיית הצרכים כשלעצמה היא הבעייתית במקום להבין שמדובר במקום שאינו ראוי לכך.
יש לדאוג לתגמל אותו בכל פעם שהוא עושה צרכים בגינה או בזמן הטיול, עד שהוא יבין שמשתלם לו להתאפק.
אם יש בבעלותכם גור שנשאר בתוך הבית במשך שעות ארוכות, תוכלו לתחום לו אזור מסוים עם עיתונים, שעליהם הוא יעשה את צרכיו עד שילמד להתאפק.
ראשית, חשוב מאוד לא לעזוב את הבית לפני שאתם נפרדים לשלום מכלבכם, אם תצאו מבלי להיפרד כראוי, הוא לא יבין היכן אתם, מה שיגביר את החרדה שלו.
בנוסף, יש לתכנן את לוח הזמנים שלכם ואת זמן ההתארגנות בבוקר, כך שיהיה לכם מספיק זמן להקדיש תשומת לב ראויה לכלבכם. לא ייקח זמן רב עד שהכלב ילמד שמשחק קצר או ליטופים בשעות הבוקר, יובילו לכך שבעוד מספר רגעים תיקחו את המפתחות, תצאו מהבית ותשאירו אותו לבדו, אך הוא גם יבין שכמו שהלכתם כך גם תחזרו.
בעת חזרתכם הביתה חשוב ואף קריטי שלא תלהיבו ותלהיטו את כלבכם עליכם להישאר אדישים ככל הניתן, ורק לאחר שהכלב יירגע מעט תוכלו ללטף אותו ולהפגין חיבה.
אם שיטה זו לא תניב פירות, מומלץ להתייעץ עם וטרינר או עם מטפל התנהגותי שינסה לפענח את פשר החרדה ויטפל בה בהתאם.
הצעד הראשון שעליכם לעשות הוא לוודא שהגור או הכלב הבוגר אינו סובל מבעיות רפואיות חמורות. חסכים תזונתיים שנגרמים כתוצאה מתזונה לקויה או טפילים שחיים במעי עלולים להוביל לתסמונת פיקה שיכולה להתבטא בלעיסה של פריטים בביתכם.
הצעד השני שיש לנקוט הוא "מזעור סכנות". יש להרחיק מהכלב הסקרן כל דבר שעלול לסכן את בריאותו כמו חומרי ניקוי, עטים, חוטי חשמל וכדומה, וכמובן גם את הפריטים שמושכים כלבים באופן כללי, כמו גרביים, נעליים וצעצועים של הילדים.
לבסוף, יש לספק לכלבכם צעצוע לעיסה שיפיג את השעמום ויסב לו הנאה. יש להימנע מצעצועים שיכולים להתפרק ולהוות סיכון עבור כלבכם, ועדיף להציע לו מספר אפשרויות, כמו כדור, צעצוע לעיסה או עצם בטיחותית.
כמובן שאין לתת לו ללעוס פריט שדומה לנעל או לכל דבר אחר שיכול להטעות אותו בהמשך. לאחר שתבצעו את הצעדים הקודמים יהיה לכם קל יותר לתקן את כלבכם אם וכאשר הוא ישגה. אם אתם רואים שהכלב לועס גרביים, קחו אותם ממנו והגישו לו את הצעצוע שמיועד עבורו, תוך כדי מתן חיזוקים חיוביים על כך שהוא מתעסק בפריטים ששייכים לו.
במקרה שהוא ימשיך ללעוס ולהרוס חפצים אחרים, אם ניתן, מרחו דבר מה בעל טעם מריר על אותו הפריט, מה שללא ספק ימנע ממנו להתעסק בו בהמשך.
צעקות מעודדות את כלבכם לנבוח יותר כי הוא מאמין שהצטרפתם אליו לקריאות הלהקה. לכן, הכלל הראשון לטיפול בבעיה הוא לדבר בשלווה, בטון רגוע אף תקיף, ואין שום צורך להרים את הקול או לצעוק.
כלבים לא מבינים משפטים כמו "תהיה בשקט", "כמה רעש אתה עושה" וכדומה, לכן יש לבחור מילה אחת בלבד כדוגמת "שקט", ולדבוק בה לאורך כל הדרך, עד שהוא ילמד לבצע את הקשר שבין המילה להפסקת הנביחות.
שיטת פעולה אפשרית: כאשר הכלב שלכם נובח אמרו "שקט" בקול שקט ותקיף, והמשיכו כך עד שהוא יפסיק לנבוח. ברגע שהוא יפסיק לנבוח תגמלו אותו בחטיף אהוב. לאחר מספר פעמים שתעשו זאת הוא ילמד לקשר בין המילה "שקט " לחטיף, מה שיגרום לו להפסיק לנבוח ברגע שתצוו עליו להיות בשקט.
כמו כן, יש לציין שישנה אפשרות שתופעת הנביחות נובעת מבעיות רפואיות מסוימות, כך שאם ניסיתם והתאמצתם לאלף את כלבכם והוא ממשיך בשלו, כדאי שתפנו לווטרינר שישלול בעיות שסמויות מהעין.
השתדלו שלא להשאיר את כלבכם בחצר או במקומות פתוחים ללא השגחה, על מנת שתוכלו "לתפוס" אותם בעת ביצוע המעשה, מה שיאפשר לכם להרחיקם מהמקום.
אם ראיתם אותו חופרים בזמן אמת, זכרו לא להעניש את כלבכם, מאחר ופעולה זו לא תפתור את הבעיה והיא אף עלולה להחמיר את הסיבה שגורמת לו לחפור.
עליכם להבין שככל הנראה כלבכם משועמם ומחפש אחר עניין או תשומת לב, כך שהדרך הטובה ביותר לגרום לו להפסיק היא לשחק איתו ולעייף אותו.
עם זאת יש לציין שיש סוגי כלבים שחופרים ככל הנראה בשל המטען הגנטי אותו הם נושאים, והם פשוט "מתוכנתים" לעשות זאת, כך שייתכן שכדאי שתקצו להם אזור מסוים שבו הם יוכלו להגשים את מהותם, או שתקפידו להוציא אותם לטיול במקומות שניתן לחפור בהם.
ראשית יש לציין כי כל פעולה שאינה נעימה לכלב, כמו לכוון את הברך שלכם לחזה של כלבכם בעת ניסיונו לקפוץ, עלולה לגרום לו לאי נעימות או לאמונה שמדובר במשחק והיא לא בהכרח תתקן את ההתנהגות הבעייתית.
אתם יכולים להפנות את גבכם לכיוונו בכל פעם שהוא מנסה לקפוץ, או לשלב ידיים בלי להשמיע קול או להתייחס אליו.
כמו כן, מומלץ ללמד אותו את הפקודה "שב", מה שיסייע לכם להסביר את עצמכם בצורה הטובה ביותר בזמן שהוא מנסה לקפוץ ולהגיע אליכם.
אם כלבכם מפגין דומיננטיות מופרזת, מה שלא פעם הוביל לניסיונות נשיכה שונים, עליכם לשקול לבצע סירוס או עיקור בכדי להקטין את הדחף לעשות זאת.
כמו כן, עליכם לשחק עם כלבכם על בסיס קבוע, גם בשביל לחזק את הקשר ביניכם וגם על מנת לטפל באנרגיה העודפת שיכולה להיות מופנית להתנהגויות לא רצויות. עם זאת, יש לשים לב שבעת המשחק אינכם מעודדים התנהגות אגרסיבית כמו משחקי האבקות או משיכת חבל, שיכולים להחמיר את בעיות ההתנהגות.
כמובן שאין לאפשר לכלבכם לשוטט חופשי במקומות בהם הם יכולים להוות סכנה לאנשים או כלבים אחרים, אך אין למנוע מהם לגמרי חשיפה לאנשים וכלבים, בכדי שיוכלו ליצור קשרים חברתיים בריאים.
אם אתם אלה שנתקלים בכלב משוטט שנראה מאיים, שמרו ממנו מרחק, אל תרוצו או תצעקו בקרבתו, והימנעו מיצירת קשר עין.
מקור התמונות: Mark Robinson ,Takashi Hososhima ,Toshihiro Gamo ,Bas Leenders ,Daphné ,Jason Meredith ,smerikal
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: