הכלי היפה הבא, שנראה למתבונן מהצד כקומקום תה מעוטר ותמים למראה, צופן בתוכו סוד מפתיע שאיש לא יכול היה לנחש... האמן יוסי סוויד ייצר את הכלי לפני למעלה מ-20 שנה, על בסיס העיקרון שלטענת רבים הנחה את ראשי הקהילות היהודיות בתקופה בה פעלה נגדם האינקוויזיציה. כיוון שחוקרי מוסד האינקוויזיציה במדינות שונות נהגו להטיל עונשים על כל מי שלא ציית לכללי הכנסייה הקתולית, נאלצו היהודים לשמר את מנהגי החגים בסתר ובדרכים מקוריות במיוחד כמו הכלי הנפלא הזה.
אדם שאינו בקיא במנהגי החגים היהודיים, ירים את המכסה ויגלה קומקום ריק. עם זאת, בניגוד למשפט המוכר, לפני שמסתכלים בתוך הקנקן, כדאי לעצור רגע ולהסתכל על הקנקן עצמו...
המכסה הוא הפריט המוסתר הראשון בקומקום המופלא הזה: מדובר בסביבון לחנוכה! אם תתבוננו היטב, תוכלו לראות את האותיות שעל תחתיתו.
כעת נפרק את חלקו העליון של הקומקום, על מנת לגלות את החלק המוסתר הבא.
מדובר במתקן לתבלינים עבור טקס ההבדלה הנערך במוצאי שבת וחג.
הברגה של חלק נוסף מהקומקום, תגלה בפנינו חלק דמוי כד שמן קטן ששימש בתי כנסת רבים.
מדובר במתקן להדלקת אש התמיד, האש שאמורה להיות דלוקה על גבי מזבח העולה. בבתי כנסת רבים דלקה אש זו אפילו בתקופות המסוכנות ביותר בהיסטוריה היהודית בסמוך לארון הקודש.
אם תהפכו את המתקן ותמשכו ממנו רצועת קלף ארוכה, תוכלו לחגוג את חג הפורים בעזרת קריאת המגילה הקטנה שמופיעה עליה.
החלק הבא בקומקום מקפיץ אותנו קדימה בלוח השנה העברי אל חג הסוכות, שכן מדובר במתקן המשמש להחזקת האתרוג.
פתיחתו של המכל המוזהב תגלה בפנינו מספר כלים קטנים:
שניים מתוכם הם פמוטים בצורת פרחים לנרות שבת.
ואם נהפוך אותם ונצרף אותם לשאר הכלים שממתינים בתוך מחזיק האתרוגים, נקבל צלחת חגיגית וכשרה לסדר הפסח.
בתמונה הבאה תוכלו לראות את כל חלקי הקומקום המדהים הזה במקום אחד. נראה שחסר רק דבר אחד אחרון על מנת להשלים את התמונה...
הפיכת הבסיס של הקומקום ופתיחת התא החבוי בו, חושפת חנוכייה קטנה אך מפוארת שקופלה באופן מתוחכם כדי להתאים לחלל הקטן הזה.
כפי שהוזכר בראשית הכתבה, הכלי שבתמונות הוא שחזור אמנותי. עם זאת, מדהים לחשוב כיצד משפחות יהודיות רבות נאלצו לאורך השנים להשתמש בדמיון, תושייה ותעוזה אינסופית על מנת להמשיך ולמלא אחר המצוות והמנהגים החשובים לנו. מדובר ללא ספק בהוכחה נוספת לאומץ, ההתמדה והאמונה הרבה שמאפיינים את העם היהודי כולו לאורך ההיסטוריה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: