maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

שוד הפנסיות הגדול שלא מפורסם בתקשורת

מאת: יונש
 
שימו לב! המאמר שלהלן לא נועד לבעלי לב חלש וגם לאחר שתקראו אותו פעמיים עדיין תתפסו את הראש ותגידו לעצמכם שזה לא יכול להיות. האם אנחנו באמת עד כדי כך חסרי אונים? תשובות מגורם מדינה רשמי בטוח שלא תקבלו.
 
פרולוג:
זה לא הולך להיות עוד דיווח על תספורות, הסדרי חוב ושאר מזיקין אשר גורמים לפנסיה שלנו להתכווץ ונפוצים כל כך בתקשורת לאחרונה, עד כמה שהסדרי החוב האלו מבאסים (ביחוד מכיוון שבעל השליטה נשאר עשיר יותר מקורח ואנו סופגים את עיקר העלויות) הם רק חלק קטן מהפאזל של השוד הגדול יותר. מאמר זה יחשוף לפניכם את העברת הכסף המאסיבית ביותר שמתבצעת מהכיס שלכם ישירות אל קרנות הפנסיה ובכך אל בעלי השליטה שלהן וכן, לעיתים אלו אותם האנשים שעשו לכם תספורת.
 
מבוא:
מרבית האנשים יבצעו בחייהם שתי החלטות כלכליות עצומות שישפיעו על ההתנהלות היום יומית שלהם עד ליום מותם. ההחלטות הללו שוות מיליוני שקלים ויחד עם זאת רובכם תקדישו זמן רב יותר למחקר על קניית רכב בכמה עשרות אלפי שקלים בודדים מאשר במחקר על המשכנתא שתקחו או בניסיון להבין מהי אותה קרן פנסיה שאמורה לכלכל אתכם בערוב ימיכם. נפח המנוע, תצרוכת הדלק וכוחות הסוס הם נתונים מספריים אותם אנו שמחים להבין לעומק ולהשוות, בעוד את נתוניי המשכנתא וקרן הפנסיה אנו מעדיפים שלא להכיר ולסמוך על אנשי המכירות מתוך מחשבה שהם רוצים בטובתנו. מגוחך וטפשי כמובן בדיוק כמו לסמוך על סוחר רכב. נפח המשכנתאות בשנים האחרונות גדל בצורה מפחידה בעוד השכר הממוצע זוחל ואם תצליחו לבדוק את הנתונים של השכר החציוני, ומי שלא יודע מה זה חציון - מהר לגוגל, תגלו שהוא כנראה אף ירד קלות. ואמנם, יותר אנשים מחפשים מחשבון משכנתא ומתיעצים עם הפקיד בבנק שמתוגמל על חשבונם, וביחד מנסים להעריך את הריביות בעוד 20-30 שנה וכמה ישתכרו בעתיד הורוד שהם מדמיינים לעצמם. העתיד הרי לרוב מלא בהוצאות חריגות והריביות לא יהיו נמוכות כפי שחשבתם. לא כולם משווים בין הבנקים השונים בחיפוש אחר ריביות אטרקטיביות וגם את ביטוח המשכנתא הם עושים בבנק שלהם. מי שכן משווה את הנתונים ומרגיש כמו צרכן נבון מגלה כי הוא יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים אך למעשה המרווחים הם קטנים ביחס לגודלה של המשכנתא. הרגולטור, הלא הוא בנק ישראל, כבר יוודא שתחזירו כמעט כפול מהסכום שתילוו!! בשם יציבות הבנקים. כך שלרוב משכנתא אינה החלטה כלכלית נבונה אלא אמוציונאלית. גלשו לבלוג בועת נדל"ן וקיראו אותו בשקיקה. זו החלטה שלנו לקחת משכנתא ואף על פי שמשווקים לנו אותה בגסות, שלא לומר שוטפים את המוח בסגנון "קח לך אישה ובנה לה בית, אל תזרוק לנצח כסף על שכירות, המחירים תמיד עולים, עוד מעט נגמר המקום, תשומות הבנייה ובלה בלה בלה", עדיין יש לנו ברירה וההחלטה בידינו. זאת בניגוד לקרן פנסיה שכשכירים אנו מחוייבים להפקיד אליה ובעתיד הלא רחוק גם עצמאיים.
 
שוד הפנסיה
מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net
פרק ראשון:
האמור בפרק זה מתייחס לקרנות הפנסיה החדשות בלבד, אם אתה נמנה על המקומבנים ברי המזל שהמדינה התחייבה אליהם במסגרת הפנסיה התקציבית או הישנה אז נותר לי רק לקלל אותך ואחרי כן להתנצל בפניך שכן זו אינה אשמתך - זה היה רק מקנאה. לרגולטור של הפנסיה שלנו קוראים "אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון" וכמו בנק ישראל גם הוא מחזיק אתר אינטרנט מלא במידע כך שניתן להיכנס ולהשוות בין תשואות קרנות הפנסיה השונות ולהרגיש שאנחנו צרכנים נבונים. כמו עם ריביות המשכנתא, לך תדע מה יהיה בעוד 20-40 שנה ומי יהיה הגוף המוביל. מי שיעמיק ויקרא מאמרים בנושא יגלה כי הוא מקבל (ומממן כאזרח) הטבות מס עבור ההפקדה לקרן הפנסיה שלו. הוא יגלה למעשה שהמדינה מנפיקה אג"ח מיועדות עבור 30% מהפנסיה שלו בריבית אטרקטיבית מאוד, שהוא כאמור כאזרח גם מממן. מדובר בריביות של 4.86% למרות שהמדינה יכולה לגייס כיום חוב ב4% (+/- ל40 שנה). בנוסף הוא עוד ימצא כי כמו בביטוח המשכנתא הוא יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים אם יוזיל את דמי הניהול שהוא משלם ואכן ניתן להוזיל אותם משמעותית. למי שזה נראה מוזר שהמדינה נותנת לנו הטבות על חשבוננו ואפילו כבר מתורגל בזיהוי תרגילים מסריחים וספינים, אומר בשלב זה שאפו - כנראה שכבר קראת כמה מאמרים בבלוג כלכלה אמיתית ואת/ה ממובילי השינוי.
 
פרק שני:
בפרק זה יש כמה נתונים מספריים ועוד כמה מושגים חדשים שהם חשובים מאוד, זה לא באמת נושא מסובך אפילו שרוצים שתחשבו ככה והשתדלתי לפשט זאת כמה שיותר. אמנם אנסח זאת בלשון זכר אבל דווקא הנשים צריכות לשים יותר לב כי הן פורשות מוקדם יותר וחיות יותר שנים.
ביום שתפרוש ותעבור מלהיות "עמית" של קרן הפנסיה ללהיות "פנסיונר" יקבעו לך את "מקדם הקצבה" שהוא למעשה מספר החודשים שאתה צפוי לחיות לאחר הפרישה. מקדם הקצבה נקבע עפ"י טבלאות תמותה שנמצאות באתר משרד האוצר ותלוי במצב רפואי וסוג עבודה. את מקדם הקצבה יחלקו בסכום שצברת (הקרן), התוצאה תהיה הקצבה החודשית שלך. בתוכניות הישנות המקדם (166-180) היה מובטח מראש, מה שנתן קצבה גדולה וזה בוטל כי יצר גרעונות אקטוארים. מאז, בעצם בעקבות תוחלת החיים שעולה, המקדם רק הולך ועולה והקצבה החודשית יורדת בהתאם.
 
אז מה מעצבן בזה?
מה שמעצבן זה שיוצא שקרן הפנסיה משלמת לנו רק חלק קטן מהסכום שצברנו וזאת לאחר שגבתה שנים דמי ניהול אסטרונומים. כיצד?
בואו נקח מקדם תמותה מקובל של 200 לגבר שפורש בגיל 67. במקרה זה גבר שחסך מיליון ש"ח ויוצא כעת לפנסיה, על מנת לחשב את הקצבה שלו יצטרך לחלק את המיליון ב200 ואז יגלה שתהיה לו פנסיה חודשית של 5,000 ש"ח. אם נכפיל את הסכום החודשי ב12 חודשים (שנה) נקבל 60,000 ש"ח בשנה שמייצגים תשואה של 6% (60,000/1,000,000=0.06). מה רע בתשואה של 6% אתם שואלים?
מה שרע זה שהקרן, כל הסכום שצברת, נשארת אצל חברת הביטוח. ניקח לדוגמא אדם ש"דפק" את חברת הביטוח וחי 240 חודשים כך שבכל חודש הוא מקבל 5000 ש"ח ועליהם משלם מס כמו על משכורת. אלא שפה מתחילה המכונה לשאיבת הכספים של קרן הפנסיה לעבוד: היא ממשיכה להשקיע את הקרן (הכספים שהפנסיונר חסך) בסך מיליון ש"ח. בהנחה שקרן הפנסיה השקיעה את הקרן רק באפיק סולידי כגון אג"ח ממשלתי ארוך טווח, היא תקבל תשואה של 4% לשנה או 3333 ש"ח לחודש שאותו תעביר לפנסיונר. כך בפועל קרן הפנסיה מפרישה בחודש לפנסיונר רק (5000-3333)=1,667 ש"ח מתוך הכספים שחסך. נכפיל את הסכום החודשי שקרן הפנסיה משלמת בפועל בחודשים שהפנסיונר חי (240*1667=400,080) ונקבל 400,000 ש"ח שמשולמים מתוך הקרן. מיליון ש"ח שהופקדו פחות 400 אלף ששולמו ללקוח, מביא אותנו למסקנה המדהימה שחברת הביטוח שומרת אצלה 600,000 ש"ח של כספי חסכונות על כל מיליון שהופקדו!!!!
 
רגע, החישוב לא מדוייק:
נכון. כדי לפשט את ההסבר התעלמתי מאפקט הריבית דריבית הן בתשלום הפנסיה והן בהשקעות הכסף, עוד הנחתי תשואה של 4% בלבד ובפועל התשואה שקרנות הפנסיה משיגות גבוהה יותר: התשואה השנתית הממוצעת של 5 השנים האחרונות היתה 8.1% עפ"י אתר פנסיהנט של משרד האוצר או 7.08% לשנה ב3 השנים האחרונות. בקיצור, לרוב הרווח של חברות הביטוח/קרנות הפנסיה גבוה יותר וזה בלי לדבר על דמי ניהול ומקדמים גבוהים יותר...
 
לסיכום:
קרנות הפנסיה החדשות (המוסדיים) אליהן אנו כשכירים מחוייבים להפקיד, נותנות לנו למעשה בעת הפרישה ריבית מעט גבוהה יותר מאג"ח ממשלתי אבל נמוכה מהתשואה הממוצעת שלהן. בניגוד לאג"ח ממשלתי הן משאירות אצלן את הקרן עצמה כך שלא ניתן להורישה.
 
בעלי השליטה מרוויחים כך לאורך כל חיי המוצר:
הפקדה שלנו>  המוסדיים גובים דמי ניהול על ההפקדה> קרן הפנסיה קונה בכספי ההפקדה נייירות ערך> המוסדיים הם החתמים של ההנפקה ולפעמים גם המנפיקים בעצמם> אנחנו מקבלים הטבות מס>  אנחנו כאזרחים משלמים על הטבות המס> המוסדיים גובים דמי ניהול מהצבירה> המוסדיים גובים מתוך הקרן עמלת קנייה ומכירה> המוסדיים מסדרים עבודה והלוואות למקורבים> המוסדיים מבצעים הסדרי חוב לעיתים לעצמם> אנחנו יוצאים לפנסיה ומקבלים קצבה חודשית> הקצבה שאנו מקבלים היא למעשה רק הריבית שהמוסדיים מקבלים על הכסף ואת הקרן הם שומרים לעצמם>על הקצבה שאנו מקבלים אנחנו משלמים מס הכנסה כמו על משכורת.
 
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן. הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: