הפוליטיקה היא זירה שממלאת את כותבי הסאטירות, הקומיקאים בהמון בדיחות ומשפטים מצחיקים כבר המון שנים. תוכלו למצוא כאן, בדיחות על פוליטיקה כולל בדיחות על פוליטיקאים, בדיחות על מצביעים, בדיחות על ראשי ממשלות, בדיחות על שרים, בדיחות על הכנסת, בדיחות על ביבי, בדיחות על חברי כנסות, בדיחות אקטואליה, בדיחות על חדשות.
בדיחות על פוליטיקה כולל בדיחות על פוליטיקאים, בדיחות על מצביעים, בדיחות על ראשי ממשלות, בדיחות על שרים, בדיחות על הכנסת, בדיחות על ביבי, בדיחות על חברי כנסות, בדיחות אקטואליה, בדיחות על חדשות
ילד אחד שואל את אביו: "אבא, מה זה פוליטיקה?"
האבא מסביר לו: "אני מביא הביתה כסף, לכן אני האוצר. אימא מוציאה את הכסף, לכן היא הממשלה. סבא דואג שהכול יהיה בסדר, לכן הוא ההסתדרות. העוזרת שלנו היא מעמד הפועלים. כולנו דואגים שלך יהיה טוב, לכן אתה העם. אחיך הקטן שעוד הולך עם חיתולים, הוא העתיד. הבנת אותי, בני?".
הילד מתקשה להבין את הכול והוא עונה לאבא שלו שהוא יחשוב על זה במשך הלילה.
באמצע הלילה הילד מתעורר מהבכי של אחיו שעשה קקי בחיתול. הוא לא יכול להרגיע אותו ומחליט ללכת לקרוא להוריו. הוא מוצא את אימא שלו ישנה עמוק ולא מצליח להעיר אותה. הוא הולך להעיר את העוזרת ומוצא את אבא שלו מתעסק איתה ואת סבא שלו מציץ להם. כולם מאוד עסוקים במה שהם עושים ואף אחד לא מתייחס אליו.
בבוקר אחרי שהמצב נרגע, האבא שואל את הילד אם הוא הבין במשך הלילה מה זה פוליטיקה.
"כן!", עונה לו הילד: "האוצר דופק את מעמד הפועלים, ההסתדרות צופה בהם מהצד, הממשלה ישנה, כולם מתעלמים מהעם והעתיד מלא בחרא. זוהי פוליטיקה!"
פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..."
גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי...
למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה.
לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?"
"כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!"
הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי.
אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור,
העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה.
עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.
כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה.
הציע מנהל בית החולים:
"אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".
הציע הממונה על העגלות:
"נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".
אמר מהנדס העיר:
"אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".
אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!,
אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
שיכור אחד התרוצץ ברחוב וצעק לכל עבר: "מדינה על הפנים! מדינה על הפנים!"
שוטר עצבני שעבר באזור רץ לכיוונו של השיכור ושאל אותו "מה אמרת!?"
השיכור השיב לו, "על הפנים של מדינה, חרא!"
השוטר תפס את האיש, אזק אותו באזיקים ולקח אותו למעצר בתחנת המשטרה.
יום למחרת, כאשר השוטר והשיכור נכנסו לבית המשפט, טען השיכור בפני השופט שזה נכון שהוא אמר ‘מדינה על הפנים’, אך כוונתו הייתה לאיראן.
השופט כעס על השוטר שסתם בזבז מזמנו והאשים אדם חף מפשע, לכן לא רק שהשיכור שוחרר, השופט גם גזר על השוטר קנס והשעייה מתפקידו בשל ניצול סמכויותיו.
כשהם יצאו מבית המשפט אמר השוטר לשיכור: "אני לא מבין... איך זה שאתה מתפרע ומקלל ואני מקבל קנס ועונש???"
"לא אמרתי לך?" ענה השיכור, "מדינה על הפנים…"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות רוסיה, כינס הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים חגיגית. אחד מהעיתונאים שהגיע לאירוע פנה ישירות לנשיא ושאל אותו את השאלה האמיצה הבאה: "אדוני הנשיא, אחרי שבארה"ב הילרי קלינטון כמעט ונבחרה להיות נשיאה וקמלה האריס נבחרה להיות סגנית הנשיא ואולי יום אחד גם מחליפתו בתפקיד – האם אתה חושב שאישה רוסיה תוכל אי פעם להגיע אל המשרה הגבוהה ביותר של אומתנו האדירה ולהיהפך לנשיאה?"
הנשיא פוטין נתן מבט קריר בעיתונאי והגיב מיד בתשובה שכללה מילה אחת: "לא!" – בלי שום היסוס, לתהדמת כל העיתונאים שנכחו באולם. "מדוע אדוני חושב כך?" תמה בתגובה העיתונאי ששאל את השאלה והיה מופתע ומבולבל מהמענה הבוטה והעמום של הנשיא.
"פשוט מאוד", הפנה שוב ולדימיר את מבטו הקר אל עבר העיתונאי והשיב בקרירות האופיינית לו: "כי אני לא אישה".
מתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם.
אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה".
כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות.
"נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?"
סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו."
"אני דורש הסבר!" רעם אלוהים.
"ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך.
אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי.
נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר.
כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים.
ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה.
סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט."
לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?"
"לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".
קים ג'ונג-און, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, ערך סיור באחד מבתי הספר שבמדינתו. הוא ניגש אל אחד מהתלמידים שם ושאל אותו "מיהו אביך?"
"המנהיג העליון, בחכמתו האינסופית, בנדיבותו, ברוח הנחושה שלו לדאוג לרווחת כולנו, הוא האבא היחיד שלנו" ענה התלמיד.
קים ג'ונג-און קרן מאושר, "נהדר. עכשיו תגיד לי מיהי אימך?"
התלמיד לא היסס: "האדמה של קוריאה האמיתית, המדינה היפה והמתקדמת ביותר בעולם, גאולת כל העמים - היא האימא היחידה שלנו" הוא ענה.
קים ג'ונג-און מחא כפיים בשמחה לתלמיד, "אתה נראה לי כמו ילד שקדן וחכם מאוד! מה תרצה להיות כשתהייה גדול?"
התלמיד חשב לרגע וענה לו: "יתום"
גבר אחד יצא לקניות בקניון במוסקבה וגילה שהמחירים של כל הדברים שהוא רצה זינקו בגלל הפלישה לאוקראינה, ושכרטיס האשראי שלו לא עובד כי החברה ניתקה קשרים עם רוסיה. כועס ומתוסכל על בזבוז הזמן ועליית המחירים, הוא עזב את הקניון והלך לבנק שלו כדי למשוך קצת כסף מזומן, שם הוא גילה תור ענק של אנשים באותו מצב כמוהו.
אחרי שעתיים מורטות עצבים של המתנה ותלונות מצד כל האנשים בתור, הגבר החליט שנמאס לו. "אי אפשר לחיות ככה!" הוא צעק, "כולנו סובלים בגלל פוטין ונמאס לי מהמצב הזה! אני הולך לקרמלין ואני אפוצץ אותו במכות!".
אחרי חצי שעה הגבר חזר לתור בבנק עם פנים נפולות וכתפיים שפופות… "מה קרה לך?" שאלו כל האנשים ששמעו את ההתפרצות הקודמת של הגבר.
"התור בקרמלין ארוך פי שתיים ממה שקורה כאן…"
מועצה מיוחדת של האו"ם להתמודדות עם בעיית הרעב העולמי החליטה לבצע סקר בינלאומי כדי לבחון את דעת הקהל בנושא ולבדוק אפיקים אפשריים למציאת פתרונות. כדי שלא להעמיס על אנשים ולנסות לגרום לכך שהסקר יהיה כמה שיותר נוח ופשוט, החליטו לנסח אותו באופן אחיד ולכלול בו רק שאלה אחת:
"שלום, ענה במלוא הכנות - מהי הדעה שלך על הפתרונות הטכנולוגיים האפשריים לבעיית מחסור המזון בשאר חלקי העולם?"
למרות זאת, הסקר היה כישלון מוחלט...
באפריקה אנשים לא ידעו מה זה "מזון".
במזרח אירופה לא ידעו מה זה "כנות".
במערב אירופה לא ידעו מה זה "מחסור".
בסין לא ידעו מה זה "דעה".
בדרום אמריקה לא ידעו מה זה "טכנולוגיים".
בארה"ב לא ידעו מה זה "בשאר חלקי העולם".
ובמזרח התיכון בכלל לא הצליחו להתקדם מעבר למילה הראשונה...
יצחק מת והגיע לגן עדן. שם קיבל את פניו מלאך ששאל אותו מספר שאלות:
- "איפה נולדת?"
- "למברג, אוסטרו-הונגריה."
- "ואיפה למדת בבית הספר?"
- "לבוב, פולין."
- "ואיפה התחתנת?"
- "לביב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית."
- "ואיפה נולד הבן הבכור שלך?"
- "ברייך הגרמני."
- "ואיפה מתת?"
- "בביתי בלביב, ברית המועצות."
המלאך המופתע אמר: "נראה שטיילת לא מעט בעולם לאורך חייך..."
"על מה אתה מדבר?" ענה יצחק, "לא יצאתי בכלל מהבית!"
מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן לשעבר, לא הרגיש טוב והיה מודאג לגבי המוות שלו, אז הוא החליט ללכת למגדת עתידות שתגיד לו את התאריך המדויק שבו הוא ימות.
היא סגרה את עיניה, ובשקט הגיעה לפרק בעתיד שבו היא מוצאת את התשובה: "אתה תמות בחג יהודי".
"באיזה חג בדיוק?" שאל אחמדינג'אד בעצבנות.
"זה לא משנה", ענתה המגדת עתידות, "לא משנה באיזה יום תמות, זה יהיה חג ליהודים".
השנה היא שנת 2042. בפעם הראשונה בתולדותיה, נבחרה בארה"ב אשה לתפקיד הנשיאות, ולא סתם אשה, אלא אשה יהודיה! סוזאן גולדפארב.
שבועות מספר לאחר הבחירה, צילצלה הנשיאה החדשה לאמה, ואמרה לה: "אז מה, אמא, אני מניחה שאת מתכוונת להגיע הנה לטקס ההשבעה שלי, כן?"
ענתה לה האם: "המממ... לא יודעת, בתי. אני לא חושבת שאגיע. זה עשר שעות נהיגה, ואבא שלך כבר לא צעיר כמו שהיה, והשגרון שלי הורג אותי.."
"אל תדאגי לזה, אמא" אמרה הנשיאה הנבחרת של המדינה החזקה בעולם. "אני אשלח את מטוס 'אייר פורס 1' להביא אתכם הנה ולהחזיר אתכם הביתה, ולימוזינה תקח ותביא אתכם מפתח הבית לפתח הבית".
"המממ... לא יודעת" אמרה לה האם. "מה אני אגיד לך, כולם יהיו שם לבושים בתלבושות מפוצצות, ומה בשם אלוהים אני כבר יכולה ללבוש מהסמרטוטים שיש לי?"
"אוי, אמא, אל תדאגי לזה בכלל!" אמרה לה סוזאן, "אני אדאג שאחד המעצבים המובילים במדינה יכין לך שמלת נשף מפוארת".
"יקירתי, את יודעת שאני לא אוכל לאכול את כל האוכל הטעים שיגישו שם" המשיכה האמא להתלונן.
"לזה את ממש לא צריכה לדאוג, אמא" אמרה לה הבת. "כל האוכל יוכן על ידי הקייטרינג היהודי הכי טוב שיש, הכל יהיה כשר לגמרי, רק תבואי. אני כל כך רוצה שתבואי".
אז בחוסר רצון בולט נתנה האם את הסכמתה, ובתאריך 20.1.2042, בטקס השבעתה של הבת לנשיאות, ישבה האמא בשורה הראשונה, בין האורחים המכובדים ביותר.
במהלך הטקס, רכנה האם לעברו של אחד הסנטורים שישב לצידה, ונעצה את מרפקה בצלעותיו.
"היי, אתה רואה את האשה הזאת שם, שמחזיקה את התנ"ך בידה ונשבעת אמונים להיות הנשיאה של ארה"ב?" שאלה אותו בלחישה.
"כן" לחש לה הסנטור בחזרה.
"אתה יודע", אמרה לו האמא בגאווה בלתי מוסתרת, ''האח שלה הוא רופא!!"
בחור ישראלי בילה בגן החיות עם משפחתו, כשלפתע ראה מולו ילדה קטנה נשענת על הכלוב של האריה.
פתאום, האריה תפס אותה בשרוול החולצה וניסה למשוך אותה פנימה, במטרה לטרוף אותה, מול עיניהם של ההורים המבועתים.
בלי לחשוב פעמיים, הישראלי רץ לכלוב ונתן לאריה מכה חזקה על האף. האריה ייבב מכאב, עזב את הילדה, והתרחק מהגדר. הבחור הישראלי מסר את הילדה, בריאה ושלמה להורים שלה, שהודו לו מכל הלב.
עיתונאי שנכח במקום ניגש אליו ואמר לו: "אדוני, זה היה הדבר הכי אבירי ואמיץ שראיתי בחיי!"
הבחור הישראלי ענה: "עזוב, זה היה שום דבר, באמת! האריה היה מאחורי סורג ובריח. אני פשוט ראיתי את הילדה הקטנה בסכנה ובלי לחשוב עשיתי את מה שנראה לי נכון... "
ענה הכתב: "אני חייב לפרסם את הסיפור הזה! אני עיתונאי, ומחר הסיפור הזה יהיה בעמוד הראשון של העיתון. בוא, ספר לי מה אתה עושה למחייתך?"
"אני משרת בצה"ל ואני ציוני גאה", השיב החייל.
הוא המשיך לענות על עוד כמה שאלות על עצמו והשניים נפרדו לדרכם.
למחרת הישראלי קנה את העיתון, וראה את הכותרת בעמוד הראשון: "חייל ישראלי, ימני, תקף מהגר מאפריקה וגנב לו את ארוחת הצהריים."
פקיסטני אחד מחליט להגר לארה"ב ומגיע לניו יורק.
נפעם מהמקום החדש, הוא עוצר את האדם הראשון שהוא רואה ברחוב ואומר: "תודה אדון אמריקאי, שהכנסת אותי למדינה הנפלאה הזאת ונתת לי בית, אוכל, ביטוח רפואי וחינוך חינם!"
האדם מביט בו בהשתוממות ואומר: "אתה מתבלבל קומפדרה, אני בכלל מקסיקני"
המהגר החדש ממשיך ונתקל באדם נוסף ואומר לו בהתרגשות: "תודה שאתה מקבל אותי כאן באמריקה, הארץ היפה הזו!"
עונה לו הבן אדם במבטא אסייתי: "אני לא אמריקה, אני ויאטנאם"
ממשיך לו המהגר ופוגש אדם נוסף. הוא לוחץ את ידו בחוזקה ואומר: "תודה על אמריקה הנפלאה!"
משיב לו הבן אדם: "וולאק יא מג'נון, אני מלבנון, לא אמריקאי"
הוא ממשיך עוד קצת ואז נתקל בגברת ושואל אותה: "את אמריקאית?"
היא עונה לו: "לא, אני מאפריקה"
מבולבל לחלוטין הוא ממשיך: "אז איפה כל האמריקאים???"
האפריקאית מביטה בשעון ואומרת: "הם בטח בעבודה..."
ללבנוני נוצרי, שביתו נהרס עקב הפצצה ישראלית, לא נותר דבר מתכולת ביתו למעט תמונה של ישו הנוצרי על הצלב. הוא פנה לראש ממשלת לבנון, הציג את התמונה ואמר: "כל שנשאר מביתי זו תמונת אדוננו!". נתן לו ראש הממשלה אלף דולר ואמר לו: "לך תבנה את ביתך".
שמע שכנו השיעי על המעשה וגם הוא הלך לראש ממשלת לבנון, כשהוא מציג את תמונתו של חסן נסראללה ואומר: "ביתי נהרס בהפצצה ורק תמונה זו של אדוננו נשארה". הוציא ראש הממשלה אלף דולר ונתן לו. שאל השיעי בתמיהה: "אבל למה לשכני נתת מאה אלף דולר ולי רק אלף?".
ענה לו ראש הממשלה: "נכון, שכנך הביא את תמונת אדונו כשהוא צלוב. אם אתה תביא את תמונת אדונך כשהוא צלוב, תקבל ממני מיליון דולר!"
את הנאום הבא נשא פוליטקאי ישראלי טיפוסי. קראו אותו עד הסוף, האם הוא נשמע לכם הגיוני?
מפלגתנו ממלאת את כל התחייבויותיה כלפי הבוחר!
אם יש דבר בטוח שניתן לומר עלינו, הרי זה ש...
היושר, השקיפות והמלחמה בשחיתות - הם אבני היסוד להשגת מטרותינו.
נוכיח כי אין שטות גדולה יותר מהאמונה ש...
למאפיונרים ומקורבים תהיה השפעה בממשלתנו, כמו שהיה בממשל הקודם.
שלא יישאר מקום לספק -
הצדק החברתי יהיה אבן יסוד במדיניותנו הכלכלית והחברתית.
למרות זאת, עדיין ישנם כסילים המאמינים ומקווים ש...
ניתן יהיה להמשיך למשול בשיטת הקומבינות!
כשנעלה לשלטון נעשה את הבלתי אפשרי, כדי ש...
תסתיים שיטת הג'ובים והצ'ופרים לחברי המרכז!
בשום פנים ואופן לא נרשה ש...
ילדים וזקנים ירעבו.
נשלים את משימותינו חרף העובדה ש...
המשאבים הכלכליים יאזלו.
נשאר בשלטון עד אשר
יבינו כולם ש...
הננו הפוליטיקאים החדשים!
אם אתם חיים בישראל, כנראה שמשהו בנאום הזה נשמע לכם קצת מוזר. נסו לקרוא אותו מהסוף להתחלה!
הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה...
כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית:
בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים.
מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ....
בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות.
המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט.
בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".
שני חוקרי ארצות נועזים יצאו למשימה ביערות הגשם של האמזונס כדי למצוא שבט מסתורי של קניבלים וללמוד על דרך החיים שלהם. לאחר ימים ארוכים של מסע רגלי הם הגיעו אל הכפר של השבט ונפגשו עם מנהיגו, שהבטיח להם שאיש לא יפגע בהם ושהם רשאים לטייל בכל רחבי הכפר. שני החוקרים הסכימו להצעה בשמחה ויצאו לסייר ברחבי הכפר כדי ללמוד על התרבות וחיי היומיום בשבט הקניבלים.
החוקרים הופתעו לגלות שבני השבט הקימו כפר גדול ומתקדם, שכלל מרפאה, בית ספר, חנויות, נגרייה ואפילו מסעדה! השניים החליטו שהם חייבים לבדוק את הנושא הזה, נכנסו לתוך המסעדה, התיישבו ליד אחד מהשולחנות וחיכו בצפייה לראות כיצד מוסד שכזה מתנהל.
לאחר כמה רגעים ניגש אליהם הטבח של המסעדה. "ראש השבט אמר לנו שאתם אולי תגיעו, אז הכנו עבורכם כמה מנות מיוחדות מהמטבח המקומי שלנו" הוא אמר, והניח מול כל אחד מהחוקרים חתיכת נייר קטנה שעליה היה כתוב:
מיסיונר במרינדה: 2 מטבעות זהב
צייד צלוי: 2 מטבעות זהב
חוטב עצים חלוט: 3 מטבעות זהב
פוליטיקאי מאודה: 50 מטבעות זהב
לאחר התבוננות קצרה בתפריט פנה אחד מהחוקרים אל הטבח ושאל: "אני לא מבין פה משהו, שלושת המנות הראשונות עולות בערך אותו דבר, אבל הפוליטיקאי הרבה יותר יקר. למה זה ככה?"
"מה זאת השאלה המצחיקה הזאת?" ענה הטבח, "אנחנו קניבלים, לא טיפשים שאוכלים טינופת, ולנקות את החברה האלה לוקח הרבה מאוד זמן אז המחיר בהתאם!"
אדוארד הוא סוכן ביטוח שנשלח ללשכת הגיוס של צבא ארצות הברית על מנת להסביר לחיילים הטריים על זכויותיהם הממשלתיות, ובמיוחד על ביטוח החיים שביכולתם לרכוש.
בתוך זמן קצר סמל ג'ורג', שהיה ממונה על אולם ההרצאות, שם לב שכל חייל שנכנס להרצאה של אדוארד מיד חותם על ביטוח חיים! הצלחה כזו של 100% היא דבר שלא קרה מעולם עם אף סוכן ביטוח אחר שהגיע להרצות לחיילים בלשכת הגיוס, ועל כן נראה היה לו שמשהו חשוד בהרצאה של אדוארד.
במקום לשאול את אדוארד בנוגע לאחוז הצלחתו הגבוה, סמל ג'ורג' החליט להיכנס לאחת ההרצאות שלו כדי לשמוע את נאום המכירות שהוא עושה.
"אם יש לכם ביטוח חיים הממשלה מתחייבת לשלם 200,000 דולר למשפחה שלכם במקרה שבו תיהרגו בשדה הקרב", הוא שמע את אדוארד אומר. "מנגד, אם תצאו לקרב ותיהרגו ללא ביטוח חיים, משפחתכם תקבל אך ורק 6,000 דולר מהממשלה".
עד לרגע זה סמל ג'ורג' לא שמע שום מידע חדש שעוד לא הכיר מסוכני ביטוח אחרים שהגיעו ללשכת הגיוס, עד אשר סיכם אדוארד: "את מי אתם חושבים שהממשלה תחליט לשלוח לשדה הקרב קודם?"
ראשי ממשלת אנגליה, צרפת ורוסיה טסים מלונדון למוסקבה כדי להשתתף בוועידה בין לאומית, ובדרך הם מתווכחים ביניהם מי אוהב את מדינתו ובני עמו הכי הרבה. בתחילת הטיסה ראש ממשלת אנגליה משקיף על אדמת ארצו, וכדי לעשות רושם על חבריו לטיסה הוא אומר: "אחחח מדינתי היפה, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהמטוס את כל הכסף שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות ממנו, אבל עד שהוא יגיע לקרקע הוא בטח יעוף עם הרוח אל תוך הים".
בהמשך הטיסה, כשהמטוס עבר מעל צרפת, ראש הממשלה הצרפתי פנה אל שני המנהיגים האחרים ואמר: "צרפת מון שרי, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהחלון את אוסף היינות העתיקים שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות מהם, אבל לצערי איש לא יוכל לשתות אותם כשהבקבוקים יתנפצו על הקרקע".
כשהמטוס נכנס לגבולות של רוסיה נאנח ראש הממשלה שלה בעצב ואמר "אימא רוסיה הגדולה, כמה שהייתי רוצה לגרום לבני עמי לשמוח ולזרוק את שניכם מהמטוס, אבל אחרי שתגיעו לקרקע אף אחד כבר לא יזהה אתכם..."
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
בחור טייל ברחובות פריז ולפתע ראה כלב רוטוויילר תוקף ילדה קטנה. מיד קפץ הבחור על הכלב, נאבק בו וחנק אותו. הילדה יצאה בשריטות קלות בלבד וכך גם הבחור.
מיד הגיעו כתבי טלוויזיה נלהבים ושאלו את הבחור: "אמור לנו מה שמך? כל פריז תשמע עליך, והכותרת הראשית בעיתון מחר תהייה: גיבור פריזאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מפריז."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל צרפת תשמע עליך והכותרת מחר בעיתון תהיה: גיבור צרפתי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מצרפת."
אמרו הכתבים: "אוקי , אז כל אירופה תכיר אותך והכותרת תהיה: גיבור אירופאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מאירופה."
אמרו הכתבים: "אז מאיפה אתה!?
ענה הבחור: "אני מישראל."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל העולם ישמע עליך והכותרת מחר בכל העיתונים תהיה: ישראלי הרג כלב של ילדה קטנה".
3 חברים - בריטי, צרפתי ורוסי, מטיילים יחדיו במוזיאון ונתקלים בציור המתאר את הסיפור התנכ"י על אדם וחווה בגן העדן. לאחר כמה דקות של בחינת היצירה, מתפתח בין השלושה וויכוח בנוגע לשתי הדמויות האייקוניות...
הבריטי התחיל ואמר: "תסתכלו על הבעת הפנים המאופקת של חווה, על השלווה והרוגע שמשדרת שפת הגוף של אדם, על הנימוס שהם מפגינים האחד כלפי השני. זה הרי ברור שהם בריטים!" שני חבריו, הצרפתי והרוסי, הפנו את מבטם זה אל זה ואז פרצו בשאגות צחוק גדולות. "לא, זה בלתי אפשרי, אתה השתגעת על כל הראש!" הם אמרו לו.
כשהצרפתי הפסיק לצחוק הוא ענה לחברו הבריטי: "איזו מין טענה מגוחכת זאת?! תסתכלו על התמונה הנפלאה הזאת - שניהם ערומים כביום היוולדם ויפים כמו מתת האל לאנושות, נכון? בוודאי ובוודאי שהם צרפתים!"
החבר הבריטי והחבר הרוסי מייד נשענו זה על זה והחלו להתגלגל מצחוק למשמע התאוריה של חברם הצרפתי. "אין סיכוי שאתה אמיתי! יפים כמו מתת האל לאנושות? לא יעלה על הדעת ששני אלו צרפתים" הם אמרו לו. החבר הצרפתי מתמלא זעם ופונה אליהם בתקיפות: "אז מה הם יכולים להיות אם לא צרפתים ולא בריטים?!"
כתגובה לשאלה החבר הרוסי מחייך חיוך גדול ופונה אל חבריו: "אני אראה לכם בדיוק מה קורה פה" ואז מחווה את ידו אל עבר הציור ומסביר: "תראו את זה - אין להם מה ללבוש, אין להם בית לגור בו ומסביב אין להם כלום. יש להם רק תפוח אחד, וגם ממנו אוסרים עליהם לאכול. למרות כל זה עוד אומרים להם שהם חיים בגן עדן. אין בכלל ספק שהם סובייטיים!"
אדם אחד מת והגיע לשערי גן עדן. המלאך שעמד בכניסה בחן אותו ושאל, "אתה פוליטיקאי נכון?". האדם ענה "אכן", והמלאך אמר, "אם כך, לך תעמוד עם הקבוצה הזו ששם, ועוד מעט אגיע להדריך אתכם". הפוליטיקאי נלחץ לרגע ושאל, "יש איזושהי בעיה מיוחדת?", והמלאך השיב, "לא לא, כלל לא – להיפך! בדרך כלל היינו שולחים פוליטיקאים ישירות לגיהנום, אבל לאחרונה אימצנו שיטה חדשה לבחירת גורלם של שליחי ציבור שכמותם. אל תדאג, כשאגיע אליכם אסביר את הכל".
הפוליטיקאי הלך לעמוד לצד שאר הפוליטיקאים. לא חלף הרבה זמן עד שהמלאך ניגש אליהם ואמר: "ובכן חברים, אתם תשמחו לשמוע שיש לכם הרבה מזל, כי מעתה תוכלו לבחור איך תרצו לבלות את הנצח שלכם אחרי המוות – בגן עדן או בגיהנום. עם זאת, לפני שתקבלו החלטה, עליכם לבלות יום שלם בגיהנום. אחריו יהיה לכם יום שלם שבו תצטרכו לקבוע יחדיו אם אתם מעוניינים להישאר בגיהנום או לעבור לגן עדן".
המלאך הקיש באצבעותיו, והפוליטיקאים נעלמו בבת אחת והופיעו בגיהנום. להפתעתם, כולם מצאו את עצמם יושבים עם חלוקים על ספות בלובי של בית מלון 5 כוכבים. השטן עמד מולם בחליפה, חייך ואמר: "ברוכים הבאים לגיהנום, כאן תוכלו לבלות את הנצח שלכם אם רק תבחרו בכך". אחד הפוליטיקאים אמר: "לא ככה דמיינתי את הגיהנום", והשטן הגיב: "ובכן, אני חייב להודות שהציגו אותנו בצורה קצת קשה על האדמה – אתם יודעים בעצמכם איך התקשורת נוהגת להקצין כל דבר. למען האמת, די טוב כאן – תראו בעצמכם".
באותו הרגע הגיעו אל הלובי שדונים קטנים והגישו לכל אחד מהפוליטיקאים כוס שמפניה, ולאחר מכן השטן הוביל אותם אל מחוץ לבית המלון – שם התגלה בפניהם מסלול גולף ענק, שחיכה רק להם. עוד לפני שהם הספיקו לקחת אלות גולף, עשרות דוגמניות ניגשו אליהם וסיפרו להם כמה שהן מעריצות אותם ורוצות רק לעשות אותם מאושרים. הפוליטיקאים העבירו יום שלם במגרש הגולף, ולכל אורך הזמן שתו, אכלו טוב, בילו וצחקו עם הדוגמניות והשטן.
ביום למחרת, הפוליטיקאים אפילו לא היו צריכים לחשוב ולהתדיין יותר מדי. כשעשו הצבעה, כולם החליטו פה אחד כי הם מעוניינים להישאר בגיהנום. עבר עוד יום והמלאך ניגש אליהם ושאל, "החלטתם איך אתם רוצים לבלות את הנצח?" וכולם אמרו יחדיו – "בגיהנום!"
המלאך הקיש באצבעותיו, והפעם הפוליטיקאים מצאו את עצמם במקום קודר, לוהט ואפל, כשצרחות מקיפות אותם מכל עבר ושדונים עוטים עליהם עם קלשונים בידיהם. מאחוריהם הגיח השטן, שוב לבוש בחליפה והפעם חיוך נבזי על פניו. אחד הפוליטיקאים צעק מיד בכעס: "מה זה?! איפה בית המלון? איפה מסלול הגולף?! איפה השמפניה?! איפה הדוגמניות?!"
"מה שראיתם היה בסך הכל המצע שלי, עכשיו אנחנו אחרי הבחירות!"
אחד הקבלנים שאיתם עבדה הממשלה הציע לפקיד שמולו הוא עובד מכונית ספורט יוקרתית כהוקרה ל"שירותו האדיב" ול"ביסוס מערכת עבודה חלקה ונעימה לכל הצדדים". הפקיד הממשלתי סירב ואמר: "אדוני, הצעתך מאוד נדיבה, אבל מבחינה אתית אני לא יכול לקבל מתנות."
הקבלן הנהן בהבנה ואמר לו: "כל הכבוד על הערכים שלך, ומה אם אני אציע למכור לך את המכונית ב-50% הנחה?"
הפקיד חשב במשך כמה רגעים ואמר: "תעשה לי עוד 50% הנחה לעבודה עם חוזה ממשלתי, תוציא חשבונית שאוכל לקבל פטור ממס ואני אקח אחת בלבן ואחת באדום".
ביל קלינטון מת והגיע לגיהינום. השטן קיבל את פניו ואמר לו: "אל תדאג ביל, לא כל כך רע פה כמו שאתה חושב... אני אתן לך לבחור את העונש הנצחי שלך בעצמך."
"מה האפשרויות שלי?" שאל ביל, והשטן הראה לו כמה חדרים עם נשיאים אחרים שקיבלו את עונשם לנצח...
מאחורי הדלת הראשונה היה רונלד רייגן. הוא היה קשור בשלשלות בזמן ששדונים קטנים הצליפו בו בשיא הכוח ללא הרף. ביל כמובן סירב לעונש דומה.
מאחורי הדלת השנייה היה ג'ון פ. קנדי. הוא היה קשור לגלגל שמסתובב וטובל כל פעם חלק מגופו בלבה לוהטת. ביל כמובן סירב לעונש דומה.
מאחורי הדלת השלישית היה ג'ורג' בוש. הוא היה קשור לקיר, ותחתיו מוניקה לווינסקי עינגה אותו. ביל אמר: "נהדר! אני אקח את העונש הזה!"
השטן קרא לתוך החדר: "אוקי מוניקה את יכולה ללכת עכשיו."
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי:
"אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים".
"אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית".
"חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש".
"יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף".
"כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".
לפקיד ממשלה אחד היה משעמם במשרד, אז הוא התחיל לנבור בתוך הארונות והמגירות כדי לחפש משהו מעניין ולהפתעתו הוא מצא מנורת קסמים ישנה. הוא שפשף אותה ומהמנורה יצא ג'יני ענק שהבטיח להגשים לו 3 משאלות.
"מה זאת בדיחה? נראה לך שאני באמת מאמין לשטויות האלה?" אמר הפקיד, "המשאלה הראשונה שלי היא שמישהו כאן יביא לי כוס קפה נורמלית".
"בוצע!" אמר הג'יני.
פתאום הופיעה על השולחן של הפקיד כוס הקפה הכי מושלמת בעולם; מלאה בארומה וטעם ובדיוק במידה הנכונה של איזון בין מים וחלב. הפקיד המזועזע הבין שהוא בזבז לחלוטין את המשאלה הראשונה שלו, אז הוא חשב ארוכות לפני שפנה שוב אל הג'יני ואמר: "המשאלה השנייה שלי היא לגור על אי טרופי מפנק, מוקף בנשים יפות שיתאהבו בי ממבט ראשון".
"בוצע!" אמר הג'יני, ולפתע הפקיד מצא את עצמו באי מושלם ומלא בנשים עוצרות נשימה שחייכו אליו והזמינו אותו להתקרב אליהן. "ג'יני עשית עבודה מדהימה!" אמר הפקיד הממשלתי, "המשאלה השלישית שלי היא שמעתה והלאה אני לא אצטרך לעשות יותר שום דבר בשביל אף אחד!"
"בוצע!" אמר הג'יני ולפתע הפקיד מצא את עצמו שוב יושב במשרד שלו...