כסף זה לא הכל בחיים, אבל הוא בהחלט חלק חשוב! כאן תמצאו את כל הבדיחות שלוקחות אותו בקלות בין אם מדובר ברווח או הפסד, אנשים עשירים או עניים וכל מה שקשור לתשלומים לאנשים ולגופים שונים.
בדיחות על עשירים, בדיחות על עניים, בדיחות על כסף, בדיחות על כלכלה, בדיחות על רווח, בדיחות על הפסד, בדיחות על עסקים.
שופט נכנס לאולם שלו כשהפנים שלו אדומות מכעס והוא מזמן אליו את שני עורכי הדין שמולו.
הוא פנה אל עורך הדין של התובע ונזף בו: "אתה שלחת לי מעטפה עם 10,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך - בושה!"
"ואתה!" פנה השופט אל אל עורך הדין של הנתבע, "אתה שלחת לי מעטפה עם 15,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך!"
"לאור זאת" אמר השופט לאחר שנרגע, "יש רק דבר אחד שאפשר לעשות" ומסר לעורך הדין של הנתבע מעטפה.
"מה יש במעטפה?" שאל עורך הדין המבולבל.
"צ'ק על סך 5,000 דולר. עכשיו אפשר לנהל משפט הוגן!"
ביום סוער אחד, רבי הלך ברחוב כשלפתע רוח חזקה העיפה את הכובע מראשו. הרבי רדף אחרי הכובע, אך הרוח הייתה חזקה מדי. היא סחפה את הכובע שלו הרחק הרחק, עד שבחור צעיר שראה מה קרה התחיל גם הוא לרדוף אחרי הכובע, תפס אותו והחזיר לרבי.
הרבי היה אסיר תודה, נתן לבחור הצעיר שטר של 20 דולר ובירך אותו. הבחור הצעיר כה התרגש, והחליט ללכת להמר על סוסים עם ברכתו של הרב. הוא הסתכל על רשימת הסוסים ושם את כל 20 הדולר על סוס אחד. אחרי שסיים להמר הוא חזר הביתה וסיפר את כל מה שקרה באותו היום לאביו.
"... הסתכלתי על רשימת הסוסים, והיה שם סוס פולני בשם 'שטריימל' שהסיכויים שלו לנצח היו 1 ל-100, אבל מאחר שקיבלתי את ברכתו של הרב שמתי את כל 20 הדולר שהביא לי עליו, ונחש מה... הוא ניצח! במרוץ הבא היה סוס אמריקאי בשם 'מגבעת' עם סיכויים של 1-30, אז שמתי עליו את כל כספי הזכייה, ונחש מה... גם כאן זכיתי!"
"אז איפה הכסף?" שאל אביו.
"הפסדתי את כולו במרוץ האחרון..." אמר הבן. "היה ברשימה סוס צרפתי בשם 'שאטו' עם סיכויים של 1 ל-5 ששמתי עליו את כל כספי הזכייה. בגלל ש'שאטו' בצרפתית זה כובע, חשבתי שהוא יהיה הבחירה הנכונה."
"אידיוט!" צעק אביו, "שאטו זה אחוזה, שאפו זה כובע!". האבא רתח מזעם, ואחרי שנרגע קצת שאל, "אז מי ניצח במרוץ?"
הבן ענה, "איזה סוס ספרדי אחד שאף אחד לא ציפה שיהיה לו סיכוי – 'סומבררו'..."
אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן".
אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?"
"כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא.
- "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד.
- "לא ממש" ענתה האם.
- "זה כי אבא גדול וחזק?"
- "לא."
- "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?"
- "כי לאבא יש ביטוח חיים."
תימני עשיר וקמצן מאוד הרגיש שימיו קרובים לסופם והחליט להוכיח לעולם שאין אמת בטענה שאי אפשר לקחת את הכסף לקבר. הוא חשב וחשב מה לעשות עד שהחליט על תוכנית וביקש מאשתו לעשות עבורו 2 דברים: למשוך את כל הכסף שלו מהבנק ולהביא אותו אליו יחד עם 2 שקים ענקיים מאריג זהב, שבורכו במים קדושים במיוחד עבורו. האיש מילא את השקים בשטרות עד שהם כבר כמעט ולא נסגרו, והניח אותם בעליית הגג - ממש מעל חדר השינה שלו ומיטתו.
"כל מה שאני צריך לעשות עכשיו", הוא חשב לעצמו, "זה לתפוס את השקים הקדושים האלה ברגע שנשמתי תעזוב את גופי ותעלה לגן עדן".
זמן קצר לאחר מכן האיש נפטר בשנתו וכעבור מספר שבועות החליטה אלמנתו לעלות לעליית הגג לבדוק האם תוכניתו של בעלה הקמצן עבדה. היא ראתה ששקי הזהב נותרו בדיוק במקום בו הם היו ומיד נאנחה בקול: "אתה עם הרעיונות המטומטמים שלך… אמרתי לך שהיית צריך לשים את הכסף במרתף!"
איש אחד הולך ברחוב ופתאום משום מקום ניגש אליו אדם לבוש גלימה שאומר לו: ״אני הקוסם הגדול! תן לי 100 שקל ואני אראה לך קסם מדהים״.
האיש קצת בשוק בהתחלה, אבל אז משתכנע ונותן לקוסם 100 שקלים. הקוסם שואל אותו: ״מה תרצה שאעניק לך - חוכמה אינסופית או מיליון דולר?״
האיש מתבלט לרגע ואז חושב שעם חוכמה אינסופית הוא יוכל לעשות הרבה יותר כסף, ובוחר באפשרות הזו.
הקוסם מקיש באצבעותיו, צועק ״חוכמה אינסופית״ מצביע על האיש ואז פתאום מסתובב ובורח משם עם ה-100 שקל.
האיש מחכה רגע, מחכה שני רגעים, ומבין שכלום לא קורה. אז הוא מתחיל לרדוף אחרי הקוסם ולצעוק עליו: ״מה זה? רימית אותי! תחזור הנה!״
״אתה רואה!״ מסתובב אליו הקוסם וצועק תוך כדי ריצה, ״אתה כבר חכם יותר!״
מיליונר אחד יושב בבית קפה, פתאום נכנס איש זקן עם מצית מוזהב, ומציע לו לקנות ממנו את המצית תמורת כל נכסיו.
"השתגעת?!", צחק המיליונר, "כל נכסיי תמורת מצית פשוט?!"
"זה לא סתם מצית", משיב הזקן.
הוא לחץ על הכפתור ומהמצית יוצא שדון שאמר "כן אדוני, מה רצונך?"
"תביא לי תה אחד", אומר הזקן, ותוך שניה כוס תה חמה מונחת על שולחנו.
המיליונר ההמום מתלהב וממהר להוציא מסמכים ומעביר את כל נכסיו על שם הזקן, תמורת המצית.
אחר כך הוא רץ הביתה לנסות את השדון. לוחץ על המצית, יוצא השדון ואומר: "כן אדוני, מה רצונך?"
המיליונר לשעבר, כולו נלהב ומתרגש: "אני רוצה שתחזיר לי את כל הנכסים שלי, ותוסיף לי גם מטוס פרטי, יאכטה ואישה מהממת ביופייה עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני".
"מצטער", משיב השדון, "כל מה שאני עושה זה רק תה או קפה..."
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
לפני שנים רבות באחת מהממלכות הקטנות של אירופה חי מלך שאהב את אוסף העתיקות שלו יותר מכל דבר אחר בעולם. במשך שנים הוא אסף חפצי אומנות ואוצרות מכל קצוות תבל עד שיום אחד הוא קנה מסוחר סיני זקן אגרטל עוצר נשימה שללא ספק היה "יהלום הכתר" של אוסף העתיקות. המלך אהב את האגרטל הזה כל כך, עד שהוא החליט לצבוע את כל חדרי הארמון שלו בדיוק באותו הגוון כמו פריט האומנות העתיק. הוא פרסם הודעה בכל רחבי הממלכה שהוא ישלם סכום עתק לאדם שיוכל לעשות זאת עבורו, ומהר מאוד הארמון הוצף בציירים, צבעים ואמנים.
אף אחד מהם לא הצליח לשחזור במדויק את הגוון העתיק של האגרטל הסיני... אחרי כל ניסיון היה משהו בברק, בעומק, או בעוצמה המדויקת של הצבע על קירות הארמון שפשוט לא תאם את המקור הייחודי. המלך הנואש החליט בסופו של דבר להבטיח לאדם שיצליח להגשים את חלומו לקבל את כס המלכות, ולמחרת נכנס אל הארמון צייר יהודי אשר הצהיר שהוא מסוגל לעשות זאת. התנאי היחיד של הצייר היה שעל כל תושבי הארמון לצאת ממנו למשך חודש שלם בזמן שהוא יעבוד.
המלך קצת חשש מפרק הזמן החריג הזה, אבל בסופו של דבר הוא השתכנע. אחרי חודש הוא חזר לארמונו וראה שהצייר היהודי עמד במילה שלו! כל קירות הארמון היו בדיוק באותו הגוון כמו האגרטל העתיק! כעבור זמן קצר הצייר היהודי הומלך לשליט הממלכה והוענקה לו אחוזה רחבת ידיים שתהייה הארמון שלו.
אחרי שנים רבות ומוצלחות עבורו ועבור הממלכה, הצייר שהפך למלך החליט שהגיע הזמן להעביר את הכתר לבן שלו.
"אבא, אם עכשיו אני עומד להפוך למלך, יש משהו שאני יכול לשאול אותך שתמיד רציתי לדעת?" שאל הבן.
"כמובן" ענה אביו.
"מה עשית במשך חודש שלם בארמון של המלך הקודם כדי להכין עבורו את הגוון המדויק של האגרטל העתיק שלו?"
"האמת היא שבאמת כמעט חודש שלם נסיתי ולא הצלחתי, עד שביום האחרון פתאום ראיתי פחית צבע של הבחור שטיפל בקירות הארמון לפני, אז פשוט החלטתי לצבוע איתה את האגרטל וזהו!"
אישה אחת שמעה מחברה שלה, שבעלה הולך קבוע למקומות מפוקפקים בשביל לשלם לנשים אחרות ולשכב איתן. מלאה בזעם, האישה חזרה לבית, שם בעלה ישב ונח על הספה.
"תגיד לי אין לך בושה? אני צריכה ללכת להיפגש עם חברות ולשמוע מהן שאתה זורק כסף על זונות?" היא צעקה עליו.
"מה את רוצה ממני?" השיב הבעל, "אני לא מקבל בבית הזה שום יחס ממך!"
"אבל אני לא ידעתי שאתה מוכן לשלם בשביל זה!"
יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$. הפקיד אמר לו שאין בעיה, אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה. היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק, כפיקדון להלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי.
לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$. מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור.
כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$, ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$. אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים, והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים. בזמן שהיית בישראל ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר. מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק?"
היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בעיר ניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$, ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?
רופא ישראלי שסיים את לימודיו באירופה, חזר לארץ ופתח מרפאה פרטית. עוברים החודשים ואין עבודה, הלקוחות לא מגיעים. הרופא המתוסכל מחליט לסגור את המרפאה ואומר לאחות שעובדת איתו: "זה נגמר, את הולכת הביתה".
האחות המומה, שואלת אותו "למה, מה קרה?"
עונה הרופא "מה את לא רואה? אין עבודה, אין לי אגורה בכיס".
אז האחות אומרת לו "זה בגלל שאתה לא יודע לעבוד".
הרופא מופתע, "מה זאת אומרת? סיימתי את לימודי עם ציונים גבוהים מאוד".
עונה האחות, "עזוב אותך מציונים, תקשיב לי. פרסם מודעה בעיתון שאומרת כך: 'רופא כללי לכל בעיה, עובד בשיטה חדשה - אם נרפאת שלם 50 דולר. אם לא נרפאת קבל 100 דולר!' תעשה את זה ותראה".
הרופא מסתכל עליה בעיניים פעורות "איבדת את שפיות דעתך?! אני מסביר לך שאין לי שקל בכיס, מאיפה אני אצליח לשלם כסף לחולים?"
עונה האחות, "אתה רופא, בסך הכול תרשום תרופות לפציינטים. אם מישהו בא מצונן תן לו סירופ, אם יש לו כאב ראש תרשום לו אקמול, לא עסק כזה מסובך..."
מרוב ייאוש הרופא מחליט לנסות את זה. הוא מפרסם מודעה בעיתון לפי מה שאמרה לו האחות, ולא עובר שבוע והמרפאה מפוצצת באנשים.
במקום אחר בארץ בחור מובטל אחד יושב בבית וקורא עיתון. פתאום הוא רואה את המודעה והעיניים שלו נדלקות, הנה הדרך לעשות כסף קל. הוא יימצא בעיה שהרופא לא יוכל לפתור ו-100 הדולר אצלו בכיס. מתרגש מהשיטה החדשה לרמות את הרופא הפראייר, הוא קם והולך למרפאה.
מגיע תורו של המובטל והוא נכנס לחדר. "שלום, מה יש לך אדוני?" שואל אותו הרופא.
עונה האיש, "יש לי בעיה, אני לא טועם טוב".
הרופא אומר לו, "מה זה לא טועם טוב? ניסית לטעום משהו חמוץ, מתוק, מלוח ומה קרה?"
הבחור עונה "ניסיתי, אבל לא הרגשתי כלום".
הרופא קורא לאחות ואומר לה "תביאי לו בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות".
האחות חוזרת אחרי כמה רגעים עם קופסה 8 והרופא אומר למובטל "פתח פה גדול..." ושם לו בפה חומר מהקופסא.
"איכס! מה זה? חרא של פרות?!"
אומר הרופא "הנה, פתרתי לך את הבעיה ואתה מסוגל לטעום. זה יהיה 50 דולר בבקשה".
הבחור המום, מוציא 50 דולר, שם לרופא על השולחן והולך הביתה עצבני. כשהוא מגיע הביתה, הוא מחליט למצוא בעיה אחרת שאי אפשר לרפא.
למחרת חוזר המובטל לרופא ואומר לו "ד"ר, יש לי מחלה חמורה, אני שוכח הכול!"
הרופא אומר לו "אז בעצם אתה לא זוכר כלום?"
עונה האיש "אפילו את השם שלי שכחתי".
הרופא קורא לאחות "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות..."
הבחור לא נותן לרופא לסיים ואומר "ד"ר, רק לא הקופסה של החרא!"
הרופא אומר לו, "בבקשה, חזר לך הזיכרון. 50 דולר בבקשה".
המובטל רותח על איך שנפל שוב במלכודת, מוציא 50 דולר, שם על השולחן והולך הביתה.
כל הלילה הוא לא נרדם וזומם איזו מחלה הרופא לא יצליח לרפא. הוא כבר איבד 100 דולר בשני ביקורים והוא מובטל. לפתע צץ במוחו רעיון והוא נרדם עם חיוך. בבוקר הוא הולך לרופא שמח וטוב לב, נכנס לחדר ואומר: "ד"ר, יש לי מחלה חמורה מאוד, אף פעם לא עומד לי".
עונה הרופא, "ניסית לשכב עם נשים?"
הבחור עונה "כן, כן, אבל לא עומד".
שואל הרופא, "ניסית סרטים למבוגרים?"
עונה האיש, "גם את זה ניסיתי, לא עזר".
"אוקי" אומר הרופא, "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מא..."
האיש לא נתן לרופא להשלים את המשפט, קם על רגליו וצעק, "תקשיב לי טוב ד"ר, אם אתה מביא לי את הקופסה הזאת עוד פעם אחת, אני מז**ן אותך ואת האחות המחורבנת שלך, הבנת?!!"
אומר הרופא "הופ, נפתרה הבעיה, 50 דולר בבקשה..."
שתי סבתות ישבו על המרפסת בבית האבות ודיברו על המשפחה שלהן. אמרה הראשונה: "אני כל הזמן שולחת לנכדים שלי כרטיסי ברכה, מתנות, אפילו צ'קים! ולא משנה כמה אני נותנת להם הם בקושי באים לבקר אותי..."
"זה מעניין", אמרה החברה שלה, "כי גם אני שולחת צ'קים לנכדים שלי כל שבוע והם באים לבקר אותי כל הזמן."
"יש לך מזל", אמרה הסבתא הראשונה, "הנכדים שלך כנראה הרבה יותר אסירי תודה ומנומסים משלי..."
- "לא לא, אני בטוחה שהם עצלנים וכפויי טובה בדיוק כמו הנכדים שלך."
- "אז מה את עושה שאני לא עושה? למה אחרי שאת שולחת להם צ'קים מבקרים אותך ואותי לא?"
- "כי אני לא חותמת על הצ'קים שלי..."
אחרי תפילת יום ראשון בכנסייה המקומית בה הכומר נשא נאום מרגש על חשיבות הנתינה לזולת, הוא שאל אם מישהו בקהל רוצה לשתף סיפור בנושא. ג'ורג', האיש הכי עשיר, גאוותן וקמצן בעיר, קם וביקש לדבר.
הכומר כלל לא הופתע והוא הזמין את ג'ורג' לעלות לבמה, אבל לחש באוזן שלו "רק תעשה את זה מהר בסדר?"
"אין בעיה כומר" השיב ג'ורג' ופנה אל הקהל. "אני עוד זוכר את היום שבו הרווחתי את הדולר הראשון שלי… באותו יום הייתי בתפילה בכנסייה בדיוק כפי שאנחנו כאן עכשיו, והיה לנו אורח מיוחד שבדיוק חזר ממשלחת הומניטרית באפריקה. באותה תקופה היו לי רק 5 דולרים בכיס והייתי צריך לקבל החלטה קשה: האם אני אתן את כל הכסף שלי לצדקה למען הארגון של הדובר, או לשמור אותו לעצמי?"
ג'ורג' כחכח בגרונו והמשיך: "החלטתי לתרום את כל הכסף שלי לצדקה ואני מאמין שאלוהים בירך את ההחלטה שלי, ובזכותה אני היום מיליונר. נתתי את כל מה שיש לי, והרווחתי בגדול אז אני מאמין שלכל אחד כדאי לעשות את זה!"
"באמת?" צעקה אישה זקנה מהקהל, "אז נראה אותך עושה את זה שוב!"
שני חברים ותיקים , אשכנזי ופרסי, מתכננים יחד נסיעה לחופשה בחו"ל. לאחר שסגרו עסקה עם סוכנות נסיעות הגיעה לפתע לביתם מעטפה חומה בדואר ובה צו מילואים. שירות המילואים שנרשם להם היה מיועד בדיוק לימי החופשה המתוכננת.
שני החברים, אשר משרתים יחד מזה כמה שנים, ניגשו יחד ליחידה וביקשו לדחות להם את שירות המילואים, אך לצערם הם לא הצליחו לקבל דחייה. בלית ברירה החליטו שניהם להתחזות לחולים בתקווה שזה ידחה להם את המילואים. והלכו שניהם לרופא.
הראשון שנכנס לרופא היה האשכנזי. עלה לו רעיון כיצד לגרום לרופא לתת לו תעודת מחלה. גלגל האשכנזי שטר כחול של 200 ש"ח ודחף אותו לעצמו בתחת. בקליניקה של הרופא הוא הלך בקושי, ולשאלת הרופא ענה: "לא יודע מה יש לי , אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת...". הרופא ציווה עליו להתפשט, בחן היטב את פי הטבעת וגילה שם את שטר 200 השקלים הכחול המגולגל. הרופא הבין מיד מה צריך לעשות... שלף את השטר הכחול ורשם מיד תעודת מחלה המשחררת אותו מהמילואים.
החבר הפרסי התלהב מההצלחה של חברו האשכנזי והחליט לנסות גם הוא את אותו התרגיל. אלא שלדעתו 200 ש"ח זה יותר מידי בשביל דבר כזה. "מספיק לרופא רק 20 שקל..." - אמר לעצמו הפרסי, "יימח שמו רק עכשיו הוא קיבל 200 ש"ח מהחבר שלי...על כלום...". לקח הפרסי שטר אדום של 20 ש"ח, גלגל אותו היטב , דחף אותו לעצמו לתחת והלך לרופא.
"תראה אדון רופא" הוא אומר, "אני לא יודע מה יש לי, אבל אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת... אתה בוודאי יודע למה זה..." רמז הפרסי לרופא. חיטט הרופא בפי הטבעת, גילה שם שטר אדום של 20 שקלים, חייך לעצמו ו...דחף את השטר האדום עמוק יותר פנימה, מרח משחה בפי הטבעת של הפרסי ורשם לו מרשם לטיפול. "מה ? זה כל מה שאתה יכול לעשות ?" שאל הפרסי באכזבה עמוקה.
תשובת הרופא : "הפצע שלך עדיין אדום, זה לא נורא... כשהוא יהיה כחול תחזור אליי."
שני קומוניסטים – חברים טובים מזה שנים – ישבו אחד עם השני בזמן הפסקת הצהריים במפעל. האחד אמר לשני: ״תגיד, אם היו לך שני בתים, היית נותן לי אחד, נכון?״
״כמובן״, אמר השני.
הראשון שמח מאוד ואמר, ״אתה באמת חבר טוב. ותגיד, אם היו לך שתי מכוניות, הייתה מביא לי אחת נכון?״
״ברור״, ענה השני.
הראשון היה מאושר ואמר, ״אין כמוך אח יקר. ותגיד, אם היו לך שתי תרנגולות, היית מביא לי אחת, נכון?״
״לא!״ ענה השני.
הראשון היה מופתע ושאל ״מה, למה לא?״
״כי האמת היא שיש לי שתי תרנגולות!״ אמר השני.
אדם נכנס למסעדה כשלצידו יען בוגר.
הוא מתיישב ומלצרית ניגשת אליו לקבל הזמנה.
"אני רוצה המבורגר צ’יפס וקולה", אומר האיש ופונה ליען, "מה בשבילך?"
"אני אקח אותו דבר", אומר היען.
כעבור זמן מה מביאה להם המלצרית את המנות, "זה יעלה 66.4 ש"ח."
האיש מכניס יד לכיסו ומושיט לה את הסכום המדויק.
למחרת שוב נכנסים האיש והיען למסעדה והאיש אומר, "אני רוצה המבורגר צ’יפס וקולה."
היען אומר: "בשבילי אותו דבר."
ושוב, בעת התשלום האיש מכניס יד לכיסו ושולף משם את הסכום המדויק.
העניין הופך לשגרה, עד שערב אחד נכנסים השניים למסעדה.
"כרגיל?" שואלת המלצרית.
"לא", אומר האיש, "היום יום שישי, לכן אבקש סטייק, תפוח אדמה אפוי וסלט."
"אותו דבר בשבילי", אומר היען.
כעבור זמן מה חוזרת המלצרית עם המנות ועם החשבון 186.73 ש"ח.
שוב שולח האיש יד לכיסו ושולף את הסכום המדויק.
המלצרית לא יכולה להתאפק יותר, "סלח לי אדוני, איך אתה מצליח תמיד להוציא את הסכום המדויק?"
"ובכן", משיב האיש, "לפני מספר שנים מצאתי מנורה עתיקה. שפשפתי אותה והופיע שד שהציע לי 2 משאלות. המשאלה הראשונה שלי הייתה שבכל פעם שאצטרך לשלם עבור דבר מה - רק אכניס את היד לכיסי והסכום המתאים יהיה שם."
"זה מבריק", התלהבה המלצרית, "רוב האנשים היו מבקשים מיליון דולר או משהו כזה, אבל אתה תמיד תהיה עשיר מספיק לכל מה שתרצה כל ימי חייך!"
"נכון מאוד. אם זה קרטון חלב ואם זה מכונית חדשה, הסכום הנדרש תמיד יהיה שם."
"רק עוד דבר אחד", ביקשה המלצרית, "מה העניין עם היען?"
האיש נאנח והסביר, "המשאלה השנייה שלי הייתה פרגית גבוהה עם רגליים ארוכות שתמיד תסכים לכל מה שאומר…"
אחרי אימון מופרך קבוצה של גברים נמצאים בחדר ההלבשה במכון כושר יוקרתי ולפתע נשמע צלצול של פלאפון שמונח על אחד הספסלים. גבר אחד מפעיל את הרמקול ומתחיל בשיחה, שאר המתאמנים עוצרים ומקשיבים לשיחה:
הגבר: "הלו?"
האישה: "היי מאמי, זאת אני, אתה במכון כושר?"
הגבר: "כן מאמי."
האישה: "אני כרגע בכיכר המדינה ומצאתי ג'קט מהמם, זה עולה 7000₪ זה בסדר אם אקנה את זה?"
הגבר: "בטח, אם את אוהבת את זה אז בכיף."
האישה: "אהה, גם עברתי בסוכנות רכב בדרך וראיתי את המרצדס החדשה שמאוד אהבתי."
הגבר: "כמה זה עולה?"
האישה: "מיליון וחצי."
הגבר: "בסדר, אבל במחיר הזה אני רוצה את זה באבזור מלא."
האישה: "נהדר, אהה עוד דבר אחד... דיברתי עכשיו עם דנה והיא סיפרה שהבית שאהבתי שוב למכירה, הם מבקשים 12,000,000."
הגבר: "תגישי הצעה של 11,000,000. הם בטח יקבלו את זה ואם לא אז גם 11 וחצי לא סוף העולם, נוכל להרשות לעצמנו אם זה מה שאת רוצה."
אישה : "בסדר מותק, נתראה בהמשך, אני אוהבת אותך."
הגבר: "ביי, גם אני אוהב אותך."
הגבר מסיים את השיחה וכל שאר הגברים מסתכלים עליו בתדהמה.
הוא מסתובב אליהם ושואל: "מישהו יודע של מי האייפון הזה?"
יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!"
"לא זה לא!" ענה לו הגבר השני.
"בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון.
"רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?".
הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..."
"הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!"
"לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני.
"רבי?" שאל הגבר הראשון.
"ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי.
"אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"
סעודי, קטרי, פרסי וישראלי מיליארדרים ישבו בבית קפה.
אמר הסעודי: "יש לי קצת עודף כסף, אני חושב שאקנה את חברת אפל".
הקטרי הוסיף: "גם לי יש עודפים, אני אקנה את גוגל".
הפרסי התערב: "אני הגשתי הצעה לקנית טסלה".
שלושתם מסתכלים וממתינים מה יגיד הישראלי.
הישראלי לוקח לגימה מהקפה שלו באיטיות ואומר: "אני לא מוכר".
תימני מחליט להקים דוכן למכירת קולה בטיילת. על הדוכן הוא רושם בענק: “קולה ב-5 שקלים בלבד”.
בא לקוח ומבקש כוס קולה, התימני אומר שהקולה עולה 10 שקלים.
עונה הלקוח: “איך 10 שקלים אם על הדוכן רשום שהקולה עולה 5 שקלים?”
התימני עונה: “5 שקלים עולה הקולה, אבל בעבור השירות תצטרך לשלם 5 שקלים גם כן”.
הלקוח מתבאס קצת אבל הוא כל כך צמא שהוא משתכנע ומוציא מהכיס 10 שקלים ונותן לתימני.
התימני אומר תודה ומחזיר ללקוח עודף 5 שקלים.
אומר הלקוח: “אמרת שזה עולה 10 שקלים, מה פתאום אתה מחזיר לי עודף?”
עונה לו התימני: “אתה צודק, אבל נגמרה הקולה”.
בר חדש נפתח בעיר בו הציעו מבצע של בירה ב-3 שקל. איש אחד שראה את שלט המבצע החליט להיכנס ולהזמין לעצמו בירה.
אחרי שסיים את הבירה שלו, האיש החליט להשתעשע קצת; הוא הלך לקצה הימני של הבר והניח שם שקל אחד. לאחר מכן הוא הלך לקצה השמאלי של הבר והניח שם שקל נוסף. לבסוף הוא ניגש למרכז הבר והניח שם את השקל האחרון. הברמן הסתכל על האיש במבט תמוה, אך הבין שאין לו ברירה אלא ללכת לאורך כל הבר ולקחת את כל המטבעות. האיש גיחך לעצמו ויצא מהבר מרוצה.
אותו איש עשה זאת שוב ושוב כמה ימים ברציפות והברמן כבר התחיל ממש להתעצבן מהמנהג המציק הזה, אך בחר שלא להגיד דבר.
יום אחד האיש הזמין לעצמו בירה וגילה שאין לו מספיק מטבעות של שקל כדי להניח בקצוות הבר ובמרכזו, אז הוא הניח פשוט מטבע אחד של 5 שקל במרכז הבר. הברמן ראה בכך הזדמנות מצוינת להחזיר לאותו האיש כגמולו; הוא הלך לקצה האחד של הבר, הניח שם מטבע של שקל, הלך לקצה השני של הבר, הניח שם מטבע נוסף, חזר לאיש עם חיוך על הפנים, ואמר לו ״יאללה, לך תאסוף את העודף שלך״.
אך במקום לעשות את זה, האיש חייך בחזרה, הוציא מטבע של שקל מהכיס ואמר: ״תביא לי עוד בירה בבקשה״.
בעל ואישה ישבו בבית קפה בתל אביב ודיברו ביניהם עד שלפתע דעתה של האישה הוסחה בגלל בחורה צעירה עם הנעליים היפות ביותר שהיא אי פעם ראתה. הבחורה הלכה לצד השני של בית הקפה והתיישבה לשוחח עם כמה חברות.
הבעל מיד שם לב שאשתו איבדה ריכוז ושאל אותה מה קרה.
"לבחורה שעברה פה עכשיו היו נעליים מדהימות ואני מתה לדעת איפה היא קנתה אותן. אתה חושב שזה יהיה מוזר אם אני אלך לשאול אותה מאיפה הן?"
"אם זה לא נעים לך יקירתי אז תרשי לי לעזור לך ולשאול" אמר הבעל, קם והלך לכיוון הבחורה עם הנעליים.
'איזה גבר מקסים ומתחשב יש לי', חשבה האישה בשמחה.
בינתיים הבעל הגיע לשולחן של הבחורה הצעירה ופנה אליה: "סליחה, את יכולה בבקשה להגיד לי איפה קנית את הנעליים האלו?"
"כן בטח" ענתה הצעירה, "מחנות שמצאת פה ממש מעבר לפינה ברחוב מקביל".
"וכמה הן עולות?" המשיך הבעל.
"2,000 שקל" אמרה לו הבחורה.
הבעל הודה לבחורה הצעירה, חזר לשבת ליד אשתו ואמר לה: "היא קנתה את הנעליים באמריקה".
חוואי אחד הלך לשוק למכור את אחד הסוסים שלו ב-2,000 דולר, ומצא קונה בלי שום בעיה. הוא הבטיח לו שידאג להעביר לו את הסוס תוך שבוע אחד, אך בצער רב הסוס הלך לעולמו באמצע השבוע. החוואי הבטיח להחזיר לקונה את כספו, אך הקונה בחר לקבל את הסוס כפי שהוא בכל זאת.
בשבוע שלאחר מכן החוואי פגש את אותו קונה שוב בשוק ושאל אותו מה הוא עשה עם הסוס המת שקנה. הקונה סיפר לו: "עשיתי הגרלה עם סכום כניסה של 50 דולר, ומי שזכה קיבל את הסוס. השתתפו 100 אנשים, וככה אספתי 5,000 דולר.
החוואי היה המום ושאל: "מה, ואף אחד לא התעצבן לגלות שהסוס מת?"
הקונה ענה לו: "רק הזוכה, אז החזרתי לו את ה-50 דולר שלו."
יהודי אחד רצה להשיא את בתו הבכורה, אך לא היה לו כסף לנדוניה ולחתונה. הוא חיפש בכל דרך, בדק אפשרויות, ניסה ללוות, חסך, ועשה כל מה שרק יכל, אך לא הצליח לגייס מספיק ממון לחתונה. לילה אחד, לאחר שהתהפך במיטה וחשב על פתרון, החליט לכתוב מכתב לאלוהים. הוא התיישב למול השולחן וכתב מכתב בזו הלשון:
"אלוהים, אני רוצה להשיא את בתי הבכורה ואין לי כסף לחתונה, אני לא רוצה שבתי האהובה תישאר רווקה. אנא עזור לי! עשיתי כל מה שיכולתי ולא הצלחתי לחסוך די כסף, אני עדיין זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה.
בתודה,
מנחם מענדל"
הוא קיפל את המכתב, שם במעטפה, הדביק שלושה בולים ושלח בדואר. הדוור שמיין את המכתבים, כמו בכל עיירה יהודית, הסתקרן כשראה מכתב לאלוהים, שנכתב על ידי שכנו ומכרו. הוא חשב לעצמו: "מה קרה לו שהוא שולח מכתב לאלוהים???" ופתח אותו כדי ולראות במה מדובר. אחרי שסיים לקרוא, הבין מה עליו לעשות. הוא מיד שלח את המכתב לרוטשילד.
המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, ואמרה: "מכתב לאלוהים אני לא פותחת."
העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שלאחר התלבטויות קשות החליט לפתוח אותו.
רוטשילד קרא את המכתב והסיפור נגע ללבו. הוא ביקש ממזכירתו להעביר ליהודי סכום כסף שיספיק לחתונת בתו, מבלי שיצטרך לשלם מס על ההעברה הכספית, והמזכירה העבירה ליהודי המסכן ארבעים אלף דולר. היהודי קיבל את הכסף, התרגש מאוד והצליח לערוך חתונה יפה.
אחרי שנה, בתו השנייה עמדה להתחתן, והוא שוב לא הצליח לגייס ממון. הוא החליט לנסות שוב לכתוב לאלוהים. הדוור ראה מכתב נוסף לאלוהים משכנו, הבין שמדובר בחתונת בתו השנייה ושלח את המכתב לרוטשילד. המזכירה של רוטשילד גם הפעם לא פתחה את המכתב, ורוטשילד, שזיהה את הדפוס החוזר, החליט לפתוח אותו, וזה מה שקרא:
"אלוהים היקר,
תודה רבה על הכסף לחתונת בתי הבכורה בשנה שעברה.
אני עומד להשיא את בתי השנייה וגם הפעם לא הצלחתי לגייס מספיק כספים לחתונה. אני לא רוצה שבתי תחשוב שאני אוהב את אחותה יותר, ותישאר רווקה לנצח. אנא עזור לי!
אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה
בתודה,
מנחם מענדל
"נ.ב. הפעם אל תעביר את הכסף דרך רוטשילד. הנבלה לוקח 20% עמלה!"
איש מבוגר, לא בכושר מי-יודע-מה, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה יפיפיה ומתוקה.
הוא ניגש למאמן כושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הדבר היפהפה הזה שעומד שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי..."
בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?".
"אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני".
האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע".
מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק עם כסף כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"
ביום הראשון של הלימודים באוניברסיטה, הדיקן דיבר מול כל הסטודנטים והבהיר להם כמה כללים חשובים. "לבנים אסור להיכנס למעונות של הבנות, ולבנות אסור להיכנס למעונות של הבנים", הוא אמר. "כל מי שיפר את החוק הזה ישלם קנס של 50 ש"ח בפעם הראשונה. אם תיתפסו בפעם השנייה תשלמו 100 ש"ח קנס, בפעם השלישית 200 ש"ח, בפעם הרביעית 400 ש"ח וכן הלאה. יש שאלות?"
"כן", הצביע אחד התלמידים ושאל, "כמה עולה מנוי חופשי-חודשי?"
ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר.
לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג."
אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"
לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד:
צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה.
הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז?
אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה.
תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך.
בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור.
המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב.
צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום.
מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע.
אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות.
אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר.
הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל...
אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות.
אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן.
אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות.
יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל.
להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים?
אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר.
הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.
רואה חשבון אחד גנב כספים בשווי מיליוני שקלים עד שיום אחד הוא כמעט ונתפס בשל ביקורת שגרתית. בערב של אותו יום, רואה החשבון ישב להתפלל ליד המיטה ואמר: "בבקשה אלוהים, שלא יתפסו אותי... אני יודע שמה שעשיתי היה רע, אבל העבודה שלי היא הדבר היחידי שיש לי בחיים ואני לא יכול ללכת לכלא..."
להפתעתו, הוא לפתע שמע קול צלול ועמוק שהשיב לו: "אסכים לבקשתך ואיש לא יגלה מה עשית, אבל בתנאי אחד! בעוד שנים מהיום, אתה תמות ברעידת אדמה".
רואה החשבון היסס לרגע, אך מיד התעשת ואמר: "בסדר גמור, אני מסכים! רק שאיש לי יגלה מה עשיתי..."
בשנים הבאות רואה החשבון חי חיים רגועים ומאושרים. הוא אפילו התקבל לעבודה חדשה ברשות המיסים, התחתן ושכח לחלוטין מההסכם.
יום אחד, בעודו מבלה בכנס של רשות המיסים בבניין משרדים חדש ויוקרתי, הרגיש רואה החשבון שהאדמה מתחילה לרעוד והבניין החל ליטות הצידה. מיד הוא נזכר בהסכם שאליו הוא התחייב, ירד על ברכיו והחל להתפלל: "אלוהים, אני זוכר את העסקה שלנו ואני מקבל את גורלי, אבל אתה לא הולך להרוג את כל האנשים שבבניין הזה רק בגללי נכון?"
קול צלול, עמוק ומוכר ענה לרואה החשבון: "אתה צוחק עלי? עבדתי שנים כדי שכולכם תהיו באותו בניין באותו הערב!"