יש לנו מדינה קטנה עם ערבוב של עדות ומגזרים ומקום המדינה השילוב הזה מוביל להמון רגעים של הומור ובדיחות. כאן תמצאו בדיחות על עדות כולל בדיחות על מרוקאים, בדיחות על תימנים, בדיחות על גרוזינים, בדיחות על פולנים, בדיחות על אשכנזים, בדיחות על פרסים, בדיחות על כורדים, בדיחות על ערבים, בדיחות על אתיופים. קחו הכל כמובן בהומור וצחוק...
בדיחות על עדות כולל בדיחות על מרוקאים, בדיחות על תימנים, בדיחות על גרוזינים, בדיחות על פולנים, בדיחות על פרסים, בדיחות על כורדים, בדיחות על ערבים.
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
הפרה היחידה בעיר קטנה בפולין הפסיקה לפתע לתת חלב. האנשים עשו סקר שווקים בסביבה, ומצאו שיש אפשרות לרכוש פרה במוסקבה תמורת 2,000 רובל. לעומת זאת, במינסק יש פרות גם ב-1,000 רובל. בהיותם חסכנים הם קנו פרה חדשה במינסק.
להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב. וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום דרך שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו.
האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאוד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר".
הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?"
תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה. "אתה כל כך חכם, רבי" הם אמרו, "איך זה ידעת שקנינו את הפרה במינסק?"
נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אשתי ממינסק".
בחור אחד נוסע עם חברו התימני ברכב. לפתע הוא סוטה מהנתיב, נכנס בעץ ושניהם נהרגו במקום.
השניים עלו לשמיים והגיעו לכניסה לגן עדן. הם פגשו מלאך והסבירו לו שהם מתו בתאונה וצריכים להיכנס לגן עדן.
אז המלאך עונה להם "אנחנו בתקופה ממש עמוסה עכשיו בחגים, אז תצטרכו להמתין בגיהינום ולנסות מאוחר יותר"
הבחור שולף שטר של 50 שקל ומחליק אותו למלאך - "זה יעזור?" אומר וקורץ לו.
המלאך עונה לו "בשביל סכום כזה אתה יכול לחזור לכדור הארץ!"
לאחר כשעה מתעורר הבחור ורואה ניידות משטרה ואמבולנסים מכל עבר. הפרמדיקים והשוטרים נכנסו להלם ושואלים אותו "איך התעוררת?? הרופא קבע לך מוות כבר לפני שעה!!"
אז הוא סיפר להם על גן העדן, המלאך ו- 50 השקלים. "רגע, אז מה עם חבר שלך התימני?" שאלו בפליאה.
"הוא עוד למעלה עם המלאך מנסה להוריד אותו ל-20..."
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
בעיר אחת ארגנו תחרות קללות שאליה נרשמו שלושה מתחרים: פרסי, גרוזיני ומרוקאי. לפני שכל אחד מהם עלה על הבמה כדי להציג את שצף הקללות שלו, הם הודרכו להיכנס לחדר קטן על הבמה, שם יוכלו להתכונן ולחמם את קולם, וממנו הם יצאו ישירות אל מול הקהל.
הראשון היה הפרסי. הוא נכנס לחדר הקטן, כחכך קצת בגרונו, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדמה ושחרר אוסף קללות בפרסית שנמשך 2 דקות. הקהל הריע בקול רם.
השני היה הגרוזיני. הוא נכנס לחדר הקטן, בדק שהחולצה שלו בתוך המכנסיים, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדימה ושחרר אוסף קללות בלתי פוסק בגרוזינית במשך 5 דקות. הקהל הריע בקול רם עוד יותר.
השלישי היה המרוקאי. הוא נכנס לחדר הקטן, ולפתע, כשהוא עוד בחדר, התחיל לצרוח בקולי קולות רצף של קללות כמו שאיש מעולם לא שמע - במרוקאית, בפרסית, בגרוזינית ובכל שפה אחרת שקיימת, במשך לא פחות מ-10 דקות. הקהל ששמע את הכל היה בהלם ואחרי רגע של דממה כולם מחאו כפיים, שרקו וצעקו בקול רם.
המרוקאי המבולבל יצא מהחדר, לקח כמה צעדים קדימה ואמר, "סליחה שהתעכבתי, לא נסגר לי הריצ'רץ'. עכשיו אני מוכן!"
דייג כורדי אחד העלה בחכתו דג זהב שהבטיח לו שלוש משאלות אם ישחרר אותו.
חשב הכורדי וחשב, ואז אמר: "אני רוצה מכונית טויוטה!"
"אין בעיה", ענה הדג, ותוך רגע חנתה לידו טויוטה. "ומהי משאלתך השנייה?"
חשב הכורדי ואמר: "אני רוצה עוד טויוטה!"
"אין בעיה" השיב הדג, ומיד הופיעה לצדו טויוטה שנייה. "ומהי משאלתך השלישית?"
"חשב הכורדי ואמר: "אני רוצה עוד טויוטה אחת!"
"אין בעיה" השיב הדג, ומיד הופיעה טויוטה שלישית.
"רק תגיד לי" הסתקרן הדג, "למה בחרת לבקש דווקא שלוש מכוניות טויוטה מכל הדברים בעולם?"
"מה זאת אומרת?", חייך הכורדי, "אני מוכר אותן וקונה בכסף מרצדס!"
תימני אחד עולה על מונית מירושלים לתל אביב. לפתע, בירידות של כביש 1, הנהג מרגיש שאין לו שליטה על הברקסים והמונית מתדרדרת במהירות.
התימני צועק לו: "תעצור! תעצור!"
"אני מנסה!" עונה נהג המונית בבהלה, "אבל אין לי שליטה על הברקסים!"
"לא!" עונה התימני בלחץ, "תעצור את המונה!"
שלושה חברים, גרוזיני, אתיופי וכורדי, יוצאים לחופשה במלון.
איך שהם מגיעים עוברת בלובי בחורה יפהפייה, מסתכלת על הכורדי ואומרת: "אני רוצה אותך".
הגרוזיני והאתיופי מנסים לשכנע אותה לשנות את דעתה: "תראי אני יותר יפה", "אני יותר גבוה" ועוד ועוד סיבות, אך היא אומרת: "לא, לא! אני רוצה רק את הכורדי!".
ניגשת לכורדי ואומרת לו: "שש וחצי בבוקר, תהיה אצלי בחדר" ועוזבת.
הכורדי מבסוט, בא לגרוזיני ואומר: "תעשה טובה, תעיר אותי בשש בבוקר, שאני לא אאחר" והולך לישון.
האתיופי והגרוזיני מבואסים, אז האתיופי אומר לגרוזיני: "תשמע, בזמן שהוא ישן נצבע אותו בשחור! בבוקר היא תופתע ותסלק אותו".
הם נהנים מהרעיון והולכים אליו לחדר באמצע הלילה לצבוע אותו בזמן שהוא ישן.
בשש בבוקר הגרוזיני מעיר את החבר שלו: "קום, אתה מאחר! מהר מהר מהר!"
הכורדי קם, לא חושב, מתחיל לרוץ, מגיע לחדר של הבחורה, היא פותחת את הדלת ורואה שכולו שחור. היא נבהלת ואומרת:"לך מפה, אני לא רוצה אותך, אני רציתי את הכורדי!"
הוא אומר: "זה אני!"
היא משיבה: "זה לא אתה, אתה שחור!".
הכורדי הולך למראה, מסתכל ומתעצבן: "איזה מניאק הגרוזיני! הוא העיר את האתיופי!"
פרסי, תימני וכורדי נתפסים מבצעים פשע בארץ זרה. נשפטים על העבירה שלהם ונידונים למוות. כאשר הם מגיעים להוצאה להורג, אומרים להם הסוהרים: ״יש לכם 3 אפשרויות: לעמוד מול כיתת יורים, להיתלות, או לקבל זריקת איידס למוות איטי ומייסר״.
הפרסי נשאל ראשון, ואומר: ״פשוט תירו בי וזהו״. הוא מועמד מול כיתת היורים ומוצא להורג.
התימני נשאל שני ואומר: ״תתלו אותי וזהו״. הוא מעולה לגרדום ומוצא להורג.
הכורדי נשאל אחרון ואומר: ״תנו לי את זריקת האיידס הזו״. הסוהרים מוציאים את המזרק ומזריקים לו, והכורדי מתחיל פשוט לצחוק בקול רם; הסוהרים מסתכלים זה על זה ולא מבינים מה קורה איתו.
״תנו לי עוד אחת כזו, תנו לי, בבקשה״ אומר הכורדי לסוהרים תוך כדי שהוא לא מפסיק לצחוק.
הסוהרים עושים כמבוקשו, והכורדי נופל מתגלגל מצחוק על הרצפה.
״מה לעזאזל כל כך מצחיק אותך?״ שואלים אותו סוף סוף הסוהרים.
״אתם כל כך מטומטמים, בחיי...״ אומר להם הכורדי תוך כדי שהוא לא מפסיק לצחוק, ״אתם לא קולטים ששמתי קונדום?!״
בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח.
הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!"
השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום."
הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן.
"יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."
מרוקאית צעירה מגיעה ליום פתוח באוניברסיטה במטרה להתקבל לתואר. כשמספרים לה על תנאי הקבלה היא מתעצבנת מאוד, ניגשת למנהל ושואלת: "למה מבחני הקבלה שלכם כל כך קשים?!"
המנהל מחליט לנסות לבוא לקראתה ועושה לה מבחן אינטליגנציה.
הוא מזמין אותה להגיע לאחת הכיתות, מראה לה שולחן ארוך עם 3 רגליים ושואל: "מה חסר?"
המרוקאית מהרהרת במשך כמה רגעים, ואז עונה בביטחון: "זה קל, סלטים!"
יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר.
אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?"
"אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני.
ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."
כורדי פותח מדור דרושים ורואה מודעה: "דרוש בחור רציני אחרי צבא, בגרות מלאה, ו-12 שנות לימוד".
הכורדי מחליט לנסות את מזלו, מתקשר, ואחרי כמה זמן הוא מקבל זימון לראיון עבודה.
המראיינת שואלת אותו: "יש לך בגרות?"
אומר לה: "לא."
שואלת המראיינת: "יש לך 12 שנות לימוד?"
עונה לה הכורדי: "לא".
היא שואלת שוב: "עשית צבא?"
עונה לה: "לא."
אז היא שואלת אותו: "תגיד לי, למה לעזאזל הגעת לכאן?!"
עונה לה הכורדי: "רציתי להגיד לכם שלא תבנו עלי..."
ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא.
בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה.
רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!"
"אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה".
"מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״
"אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול,
והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".
גדי חזר יום אחד לביתו וראה את השכן הכורדי שלו עומד באמצע הגינה ועושה תנועות כאילו שהוא מפזר גרעינים מתוך שק, רק שהשק היה ריק לחלוטין והשכן רק פיזר אוויר… מסוקרן ומבולבל, פנה גדי אל השכן שלו ושאל אותו מה הוא עושה.
"אני בדיוק חזרתי מהשוק, קניתי גרעינים ועכשיו אני זורע אבטיח בגינה שלי," ענה השכן הכורדי.
"אבל השקית שלך ריקה לחלוטין ואני לא רואה אותך מפזר שום דבר עם היד שלך," אמר גדי.
"ברור," ענה הכורדי "כי מכרו לי במיוחד זרעים של אבטיח בלי גרעינים!"
כורדי אחד יצא לצוד ביער. הוא לקח רובה צייד, הסתובב שם קצת ומצא חור קטן באדמה. הוא השמיע קול לתוך החור: "ווו... ווו"... משהו מתוך בור ענה לו: "ווואא". אז יצא ארנב קטן, והכורדי צד אותו בלי בעיה.
מבסוט המשיך הצייד הכורדי וראה חור יותר גדול. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מתוך החור ענה לו: "ווואא". אז יצא שועל מהחור, והכורדי צד אותו בלי בעיה.
מרוצה המשיך הצייד הכורדי וראה מערה גדולה. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מבפנים ענה לו: "ווואאא". אז יצא דוב גדול, הכורדי ירה בו וצד אותו בלי בעיה.
גאה בהצלחתו, המשיך הצייד וראה מערה ענקית. הוא נעמד בפתח וקרא: "ווו... ווו"... משהו מבפנים ענה לו: "שיק... שיק"... הכורדי קרא שוב: "ווו... ווו"... ומשהו מבפנים ענה לו: "טווו... טווו"... הכורדי התרגש והכין את הנשק שלו לקראת הצייד...
אז יצאה הרכבת ודרסה אותו.
גרוזינית אחת נכנסת לבר, מרימה את ידה באוויר, חושפת את שיערות בית השחי שלה לראווה ושואלת בקול: "מי פה גבר מספיק כדי להזמין לי שתייה?"
מיד ניגש אחד השיכורים ואמר לברמן: "תמזוג לבלרינה היפה הזו מה שהיא רוצה!"
הברמן התעניין לדעת למה השיכור קורא לה בלרינה, ולאחר ששאל השיכור ענה: "אין מצב שהיא לא בלרינה - תראה איך היא מרימה את הרגל שלה גבוה!"
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא."
הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..."
"לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב?
- נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת?
- כן.
- עם מי?
- עם ידיד.
- מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי.
- אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין.
- את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד.
- אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא?
- אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך.
- יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה.
- מה את רומזת לי בזה?
- שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה.
- קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה...
- בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד.
- אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי!
- הוא לא בטלן!!!!
- גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט.
- אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא?
- מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!!
- כזאת איך?
- עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!!
- די!!!!!
- ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת.
- עכשיו את כבר דואגת לבטלן???
- אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה.
- שלום!!!!
- חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים?
- אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית.
- אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?
פולניה זקנה מזמינה צייר לצייר פורטרט שלה, ומבקשת שיוסיף שרשראות פנינים, סיכת אבן אודם גדולה, עגילי יהלומים, צמידי זהב וטבעת ענקית. הצייר ההמום אומר לה: "אבל אין לך את תכשיטים האלו".
אומרת לו הפולניה: "תראה, למקרה שאמות לפני בעלי - הרי הוא יתחתן עוד פעם - אז שאשתו החדשה תחפש את התכשיטים ותמשיך את המסורת שלי להוציא לו את הנשמה".
דירוג :
לא אהבתיאהבתי
כורדים ציידי פילים
שני כורדים חובבי צייד טסו לצוד פילים באפריקה. הם שכרו מטוס קטן, והטייס הזהיר אותם שהמטוס יכול לשאת רק שני נוסעים ופיל אחד, מאחר שפיל שני ייצור עומס משקל שעלול להפיל אותם.
"זה מה שאמרת לנו גם בשנה שעברה", השיבו הציידים, "ואז שילמנו לך עוד אלף דולר והרשית לנו להעמיס פיל נוסף". הטייס הסכים, והציידים העמיסו שני פילים על המטוס.
המטוס התרומם בקושי, וכעבור שתי דקות טיסה, נפל והתרסק ביער. הציידים נחלצו בקושי משברי המטוס, ושאלו את הטייס: "איפה אנחנו נמצאים?"
הסתכל הטייס סביבו והשיב: "בדיוק באותו מקום שבו התרסקנו בשנה שעברה"...
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?"
האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת".
הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!"
התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?"
הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
שלושה מרגלים זרים – האחד גרמני, השני צרפתי והשלישי ישראלי – נחשפים ונלכדים במדינה עוינת. הם נכלאים יחד בתא קטן בכלא מבודד ומוצאים בזה אחר זה לחקירה על ידי כוחות הביטחון המקומיים. ראשון מוציאים החוקרים את המרגל הצרפתי וגוררים אותו על הרצפה לעבר חדר החקירות. הם קושרים לו את הידיים לכיסא ומענים אותו למשך שעתיים עד שלבסוף הוא נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. השובים גוררים חזרה את המרגל הצרפתי לתא, זורקים אותו פנימה ואז לוקחים באותה צורה גם את המרגל הגרמני. גם לו הם קושרים את הידיים לכיסא, מענים וחוקרים במשך שעתיים - אבל הוא לא אומר מילה. רק לאחר 4 שעות של עינויים, גם הגרמני נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת.
החוקרים המרוצים מחזירים את המרגל הגרמני לתא ולוקחים איתם כעת את המרגל הישראלי. הם קושרים את ידיו לכיסא ומתחילים לענות ולחקור אותו. עוברות שעתיים והמרגל הישראלי לא אומר מילה, עוברות 4 שעות והוא עדיין שומר על זכות השתיקה, לא מדבר כלל ולא מסגיר שום פרט לשוביו. עוברות עוד 8 שעות של חקירה בעינויים, ואז עוד 16, ואז עוד 24 – והחוקרים פשוט לא מצליחים להוציא מהמרגל הישראלי שום דבר.
בסוף, אחרי יממה של חקירה צולבת, החוקרים משחררים אותו מהכיסא וזורקים אותו שבור ורצוץ חזרה אל התא. לפני שהם הולכים, צועקים לו החוקרים: "נכון שלא אמרת כלום - אבל אל תדאג, אנחנו עוד נוציא את זה ממך!". המרגל הגרמני והמרגל הצרפתי המומים לגמרי, ניגשים ישר למרגל הישראלי נדהמים ושואלים אותו: "מה זה? איך הצלחת לא להגיד להם כלום בחקירה בעינויים כזו? זאת הרוח הציונית שבך?"
עונה להם המרגל הישראלי: "איזה רוח ציונית תגידו לי? אחרי שעה רציתי כבר לזמר להם הכל, אבל לא הייתי מסוגל לדבר כי לא יכולתי להזיז את הידיים!"
אישה אחת נכנסת למאפייה גרוזינית ושואלת אם יש להם פיצות. הקופאי עונה "בוודאי", ואומר לאופה הגרוזיני להכין פיצה.
הגרוזיני מתחיל לרדד בצק וזורק אותו על הבטן השעירה שלו כדי לשטח ולהרחיב אותו.
"זה ממש דוחה!" אומרת האישה.
"זה מגעיל אותך?" שואל המוכר, "אם ככה עדיף שלא תזמיני כעך!"
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?"
ענה לה הפרסי: "שרה מתה".
השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה".
ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול".
המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד".
אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו ומתייחסת אליו כמו סמרטוט. לאיש נמאס להיות פראייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא.
ייעץ לו החבר המרוקאי כך: "תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף, שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה כשאני חוזר".
הפולני התרשם וכבר באותו ערב אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים אחר כך?"
אז אשתו של הפולני ענתה לו: "בטח, הפתולוג!!!"
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?"
"בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג.
- "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?"
- "אותו דבר, 50 שקל".
מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
גרוזיני אחד יצא לדייט עם מישהי והלך לו די טוב איתה. הם חזרו לבית שלו, ושם היא התחילה להתפשט.
היא הורידה את החולצה והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר בבית שחי."
היא הורידה את המכנסיים והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר על הרגליים."
היא הורידה את התחתונים והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר בין הירכיים"
בסוף לבחורה נמאס והיא שאלה אותו: "תגיד, באת לדפוק או לסרוג??"
תימני מחליט להקים דוכן למכירת קולה בטיילת. על הדוכן הוא רושם בענק: “קולה ב-5 שקלים בלבד”.
בא לקוח ומבקש כוס קולה, התימני אומר שהקולה עולה 10 שקלים.
עונה הלקוח: “איך 10 שקלים אם על הדוכן רשום שהקולה עולה 5 שקלים?”
התימני עונה: “5 שקלים עולה הקולה, אבל בעבור השירות תצטרך לשלם 5 שקלים גם כן”.
הלקוח מתבאס קצת אבל הוא כל כך צמא שהוא משתכנע ומוציא מהכיס 10 שקלים ונותן לתימני.
התימני אומר תודה ומחזיר ללקוח עודף 5 שקלים.
אומר הלקוח: “אמרת שזה עולה 10 שקלים, מה פתאום אתה מחזיר לי עודף?”
עונה לו התימני: “אתה צודק, אבל נגמרה הקולה”.