כאן תמצאו מאגר ענק של בדיחות על ערבים כגון, בדיחות על ערבי פועל בניין, בדיחות על ערבי אלים, בדיחות על ערבי טיפש, בדיחות על ילדים ערבים, בדיחות על שייחים, בדיחות על מסגד, בדיחות על ערבי חסר מזל ועוד..
כאן תמצאו מאגר ענק של בדיחות על ערבים כגון, בדיחות על ערבי פועל בניין, בדיחות על ערבי אלים, בדיחות על ערבי טיפש, בדיחות על ילדים ערבים, בדיחות על שייחים, בדיחות על מסגד, בדיחות על ערבי חסר מזל ועוד..
בואו נעשה קצת סדר במה שקרה, עדיין קורה ועומד לקרות לפי התקשורת והפרשנים השונים...
איראן תתקוף הלילה
או מחר
או בתשעה באב
או בפורים כנקמה על אחשוורוש.
איראן תתקוף לבד
או עם חיזבאללה
או עם עירק
או עם החותים
או עם חמאס
או עם סוריה
או שכולם ביחד.
ישראל תתקוף לפני איראן אלא אם איראן תתקוף לפני ישראל.
אין שינוי בהנחיות של פיקוד העורף - רק תהיו בבית ליד ממ"ד, ליד מקלט וליד מיגונית.
שיהיו לידכם פנס, ערכת עזרה ראשונה, מטענים, גנרטור, דיפיברילטור ומשאית סיוע.
לפי מקורות זרים הנייה חוסל ממטען בחדר, או טיל מהבית ממול, או טיל מצוללת, או ממטוס מחוץ לאיראן או שהוא נפל במדרגות.
ממוחמד דף נשארה רק אוזן, והיא עדיין נושמת.
אם האיראנים ירו את כל ה-15,000 טילים שלהם על הצפון, ישראל תבליג כדי לא להיכנס למלחמה כוללת.
אם יזרקו בקבוק תבערה בתל אביב, ישראל לא תשתוק ותצא למלחמה כוללת.
לפי הפרשנים אין מה לדאוג הצבא מוכן וערוך לכל תרחיש, חוץ מהעובדה שחסרים לו חיילים וחסרה תחמושת.
לא לדאוג כל העולם איתנו ונגדנו בו זמנית.
ביחד ננצח ואז נחזור לאכול אחד את השני.
עורך דין אחד יצא לצוד בצפון, ליד כפר ערבי. הוא ירה בברווז שעף בשמיים, אך הוא נפל ישירות לתוך חצר של אחד הבתים שבכפר. עורך הדין טיפס על הגדר ומולו עמד בעל הבית הקשיש, שביקש לדעת מה הוא עושה בדיוק. "יריתי בברווז הזה והוא נפל לתוך החצר שלך, אז אני רק רוצה לקחת אותו".
"אבל עכשיו זה הברווז שלי", אמר בעל הבית הקשיש. "זה השטח שלי, אז הוא שלי".
עורך הדין אמר: "אם לא תיתן לי לקחת את הברווז הזה אני אתבע אותך ואקח ממך את כל מה שיש לך. אל תנסה אותי, אני אחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארץ!"
בעל הבית הקשיש נאנח ואמר: "יודע מה? אצלנו בכפר יש התערבות שאנחנו עושים כשיש לנו בעיות שכאלה. כל אחד יבעט בשני 3 פעמים, ומי שייכנע ראשון יקבל את הברווז. מאחר שזה השטח שלי, אני אתחיל ראשון". עורך הדין שיער שהוא יכול לגרום לקשיש להיכנע בקלות, לכן הסכים להתערבות.
בעל הבית הקשיש בעט קודם כל באשכים של עורך הדין, וזה גרם לו ליפול על ברכיו. לאחר מכן הוא בעט לו בבטן, וזה גרם לו להקיא את כל ארוחת הבוקר שלו. לבסוף הוא בעט לו בישבן, מה שגרם לפניו ליפול ישירות לתוך צואה של כלב שהייתה על האדמה.
עורך הדין ניסה לקום והצליח בקושי, אזר את כל הכוחות שנותרו לו ואמר: "עכשיו... תורי..."
בעל הבית הקשיש אמר לו: "עזוב, אני מוותר. הברווז שלך".
שגריר ישראל באו״ם נאם בפני עצרת הארגון בזמן חג הפסח, ואמר כך:
״אני רוצה להתחיל את נאומי בסקירה היסטורית קצרה. לפני שנים רבות, משה רבנו הוביל את עם ישראל במדבר. היה חם מאוד, העם היה צמא, אז משה הכה במטהו על האדמה, ולפתע אגם הופיע באמצע המדבר. כל העם שתה, ומשה אפילו פשט בגדיו ונכנס לאגם לשחות. כשהוא יצא מן המים, הוא גילה לפתע שבגדיו נעלמו – כי ערבים גנבו אותם!״
באותו רגע קם הנציג הפלסטיני לעצרת ומיד צעק: ״זה שקר גס! לא היו בכלל פלסטינים אז!״
אמר השגריר הישראלי: ״או! מכאן בדיוק רציתי להתחיל...״
שלושה תיירים - ישראלי, צרפתי וגרמני נתפסים בערב הסעודית שותים אלכוהול מוברח; הם נעצרים, מובואים למשפט ומקבלים עונש של 100 הצלפות שוט בגב לכל אחד.
כשמגיע יום העונש אומר להם השוטר שאחראי על ההצלפות: ״היום זה יום הולדתה של המועדפת בנשותיי, והיא ביקשה שאפגין היום קצת חמלה. אז אני נותן לכל אחד מכם בקשה אחת כדי להפוך את הרגע הזה לקצת פחות נורא עבורכם״.
הבחור הצרפתי מורשה לבקש ראשון, ובזחיחות צרפתית אופיינית אומר: ״הבקשה שלי היא שיצמידו כרית לגב שלי בזמן ההצלפות״. אז השוטר קושר כרית לגבו של הצרפתי, ואחרי 25 הצלפות הכרית נקרעת לחלוטין והשוטר ממשיך להצליף בגבו החשוף.
הצרפתי יורד מהמוקד פצוע וחבול - אחריו בא הגרמני, שמרגיש קצת יותר חכם, ואומר: ״אני רוצה שיקשרו לי שתי כריות על הגב״; אבל אחרי 50 הצלפות הכריות נקרעות, העונש נמשך וגם הגרמני יוצא מוכה וחבול.
לבסוף נקרא הישראלי לעונשו ואומר: ״אני רוצה 1000 כריות קשורות לגב!״
״אני אוהב את החוצפה שלכם, הישראלים״, אומר לו השוטר, ״אבל 1000 כריות זה לא ריאלי. יש לך בקשה אחרת אולי?״
ענה לו הישראלי: ״אז יאללה, תקשור את הצרפתי והגרמני לגב שלי״
אדם נחטף על ידי מחבל ערבי איסלאמיסט. המחבל אומר: ״אם אתה לא מוסלמי אתה מת!״
החטוף אומר: ״אני מוסלמי!״ צועק עליו המחבל: ״אז תוכיח את זה! צטט מהקוראן!״
עונה לו החטוף: ״חפש את מלכותו ואת תהילתו של אללה, וכל שתרצה יתגשם ויהיה לך״. באותו רגע המחבל התרצה ושחרר את החטוף.
חברו של החטוף, שהיה עד מרחוק לכל ההתרחשות, הגיע רגע אחרי שהמחבל שחרר אותו, ושאל: ״הרי אתה לא מוסלמי, אז איך ידעת לצטט מהקוראן?״
השיב לו האיש: ״סתם המצאתי... אם הדפוקים האלה היו באמת קוראים את הקוראן אין מצב שהם היו עושים את הדברים האלו״.
מקור תמונה: Warren R.M. Stuartבן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון:
"אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר."
יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳:
"בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. הועברו לחשבון הבנק שלך 20 מיליון דולרים, לך תקנה את הרכבת. באהבה, אבא."
שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן.
פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום.
״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״
הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״
ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״.
״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳.
אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״.
״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳.
אז פנה השייח' אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז ענה: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״
תייר מערבי שהגיע לערב הסעודית יצא לטיול ברחבי המדבריות של המדינה. יום אחד, בעודו צועד במדבר הוא רואה פתאום לצידו שייח׳ סעודי רכוב על גמל. הוא מסתובב אליו ורואה שמאחורי השייח׳ על הגמל יש אישה עטופה בורקה שהולכת ברגל מאחור.
התייר פונה אל הסעודי ואומר לו: ״תגיד לי, מי זאת?״ ״זאת אשתי״ עונה לו הסעודי.
״לא היה נחמד יותר אם היא הייתה רוכבת על הגמל יחד איתך?״ תמה התייר.
״לפי הדת והתרבות שלי״ אמר הסעודי, ״האישה כפופה לגבר. כשהיא הולכת מאחורי היא מראה עד כמה שאני מכובד״.
למרות שהוא חשב שזה מוזר ופוגעני כלפי לנשים, התייר לא הגיב ולא אמר לשייח׳ דבר. הוא החליט פשוט ללכת בשביל אחר ודרכיהם התפצלו. מאוחר יותר באותו היום, דרכיהם של השניים שוב נפגשו, אך הפעם התייר שם לב שהאישה הולכת לפני הגמל.
התייר פנה לשייח׳ ואמר לו: ״מוקדם יותר אמרת לי שזה שאשתך הולכת מאחוריך זה סימן לכבוד, אבל עכשיו היא הולכת מלפניך ומלפני הגמל, למה?״
הסעודי הסתובב אל התייר ואמר לו: ״כאן זה שטח צבאי, יש מוקשים״.
ערבי אחד אבד במדבר, ושוטט שם לבדו ימים על גבי ימים, רעב וצמא למים, עד שכמעט וגסס למוות. כשראייתו כבר החלה להיטשטש והוא קרס אט אט אל הקרקע, אצבעותיו הרגישו לפתע במנורת זהב שנקברה בחול. בתקווה לכמה טיפות מים, הוא פתח את המנורה רק כדי לראות ענן עשן מתמר ממנה ואז דמותו של ג'יני מופיעה בפניו.
"מושיעי!" קרא הג'יני אל הערבי, "הייתי כלוא במנורה הזו במשך מאות שנים, וכאות הוקרה לכך ששחררת אותי אני מעניק לך שלוש משאלות".
"מים!" חרחר הערבי בגרון ניחר, ולפתע בריכה של מים מתוקים וזכים הופיעה באמצע המדבר. הערבי רץ אל המים והחל ללגום מהם במהירות ובדחיפות, עד שלבסוף רווה ונרגע.
"מה היא משאלתך השנייה, מושיעי?", שאל אותו הג'יני.
הערבי, שכבר היה רגוע יותר והתפנה לחשוב על נוחותו, אמר: "אני רוצה שיהיה לי ארמון עם מיליון חדרים, עם כמה משרתים שרק ארצה ועם עושר שלא היה לאף מלך לפניי!". רגע אחרי שסיים את בקשתו, ארמון מופלא שכזה הופיע מאחורי בריכת המים והערבי הולבש בבגדי מלך מרהיבים.
"ומה היא בקשתך השלישית והאחרונה, מושיעי?" שאל כעת הג'יני.
הערבי תהה ותמה קצת ואז אמר: "תראה ג'יני, עם המשאלה הראשונה שלי הצלתי את חיי, עם המשאלה השנייה שלי הבטחתי את עתידי ואת עתיד משפחתי. אז עם המשאלה השלישית אני רוצה לשרת את העם שלי, את האומה הערבית ואת אללה – אז אני מבקש שכל היהודים ייעלמו מהעולם!"
באותו רגע בא ברק ולקח את בריכת המים יחד עם הארמון, המשרתים, הביגוד המפואר וכל העושר, וגם הג'יני נעלם כלא היה. הערבי נשאר שוב לבדו במדבר, גוסס מרעב ומצמא.
מסקנה: יש גם ג'ינים יהודים, מתברר...
בחור ערבי נכנס לחנות הלבשה תחתונה של מוכר יהודי...
מקור תמונה: ThisParticularGregבחור ערבי אחד משוטט בניו יורק ונכנס לחנות הלבשה תחתונה בבעלותו של יהודי אחד.
הוא מסתובב קצת בחנות, מוצא איזה חזייה, ושואל את בעל הבית כמה היא עולה. המוכר היהודי, כאיש העסקים הממולח שהוא, עונה לו: "זו חזייה מעולה, היא מתחילה לצבור פופולאריות עכשיו. אני יכול למכור לך כל חזייה כזו ב-50 דולר לאחת". הבחור הערבי מהנהן בראש בחיוב ואומר: "מעולה, אז אני אקנה 100 מהן".
יום לאחר מכן הבחור הערבי חוזר לחנות ההלבשה התחתונה של היהודי, מסתכל מסביב ומוצא שוב חזייה שמוצאת חן בעיניו. המוכר היהודי מבחין בו, מתקרב אליו ואומר לו : "הו, כן, זאת חזיית תחרה מעולה. היא מיובאת מאיטליה, מאוד פופולארית, אפילו מפורסמים לובשים אותה. אני יכול לעשות לך אותה ב-75 דולר לחזייה". הבחור הערבי מניד באשו ואומר: "בטח, אני אקח 150 מהן".
כשהבחור הערבי מגיע יום אחרי, המוכר היהודי כבר בהלם מוחלט, מרוצה מאוד מהלקוח החוזר. איך שהוא נכנס, המוכר כבר מתקרב אליו ואומר לו: "תראה את החזייה הזו, זו חזיית המשי החדשה שלנו שמיובאת מצרפת. רק הרכיבים הכי משובחים והיא הכי נוחה שיש. אני יכול למכור לך אותה ב-100 דולר לחזייה". הערבי שוב מהנהן ואומר: "אני אקח 200 מהם".
אז הם הולכם לקופה לעשות חשבון, אבל בדרך המוכר היהודי מתחיל להיות קצת סקרן לגבי הלקוח השב וחוזר שלו. אז הוא שואל את הבחור הערבי:" תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו – מה אתה עושה עם כל החזיות האלה?"
אז הבחור הערבי מחייך, מסתכל עליו ואומר: "אני גוזר אותן באמצע ואז מוכר את זה ככיפות ב-200 דולר לכיפה".
מקור תמונה: Ranan Lurieללבנוני נוצרי, שביתו נהרס עקב הפצצה ישראלית, לא נותר דבר מתכולת ביתו למעט תמונה של ישו הנוצרי על הצלב. הוא פנה לראש ממשלת לבנון, הציג את התמונה ואמר: "כל שנשאר מביתי זו תמונת אדוננו!". נתן לו ראש הממשלה אלף דולר ואמר לו: "לך תבנה את ביתך".
שמע שכנו השיעי על המעשה וגם הוא הלך לראש ממשלת לבנון, כשהוא מציג את תמונתו של חסן נסראללה ואומר: "ביתי נהרס בהפצצה ורק תמונה זו של אדוננו נשארה". הוציא ראש הממשלה אלף דולר ונתן לו. שאל השיעי בתמיהה: "אבל למה לשכני נתת מאה אלף דולר ולי רק אלף?".
ענה לו ראש הממשלה: "נכון, שכנך הביא את תמונת אדונו כשהוא צלוב. אם אתה תביא את תמונת אדונך כשהוא צלוב, תקבל ממני מיליון דולר!"
טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה:
"מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
עדיין אין כל תשובה.
לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל".
לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!"
עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!"
מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?"
הקברניט הסורי : "לא..."
מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..."
מאת: איציק מגן
יהודי-אמריקאי יושב בבית קפה בארה"ב וקורא עיתון ערבי. חבר שעבר באיזור הבחין בתופעה המוזרה וניגש אליו.
"תגיד לי משה, אתה השתגעת?? למה אתה קורא עיתון של ערבים?"
משה מושך בכתפיו ועונה: "פעם הייתי קורא עיתונים יהודיים, אבל כל הזמן קראתי את אותן החדשות...
- היהודים נרדפים
- ישראל מותקפת
- היהודים חיים בעוני ושיעור האבטלה גבוה
- היהדות בסכנה כתוצאה מהתבוללות
- הרבה יהודים עוזבים את ישראל
זה דיכא אותי!"
"ועיתון ערבי לא מדכא אותך?" מתפלא החבר.
"להפך. כאן אני קורא ש...
- היהודים הם הבעלים של כל הבנקים
- היהודים בונים פצצות חכמות
- היהודים עשירים ורבי עוצמה
- היהודים שולטים בעולם
החדשות בערבית פשוט הרבה יותר טובות!"
ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה"?
אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
סטודנט ערבי צעיר לרפואה מסיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב וחוזר לכפר הקטן שלו בנגב כדי לבקר את משפחתו, לפני שיתחיל את הסטאז' ויעזוב שוב לטובת בית החולים בעיר הגדולה. כשהוא מגיע הוא רואה שכל הכפר על הרגליים, והתושבים נמצאים באבל כבד. הוא מברר מה קרה, ואחד התושבים מספר לו שפאטמה, הבת של סולימן, זה עתה נפטרה.
הרופא הצעיר ניגש לביתו של סולימן ובמבט אחד הוא רואה שהבחורה לא מתה, אלא נמצאת במצב קטטוני. הוא שואל בעדינות אם יש לה חבר או בעל, וכשאומרים לו שכן, הוא מציע שייקחו אותה הביתה והחבר יעשה איתה אהבה. כפי שציפה הרופא הצעיר, בזכות ההתרגשות הרבה הבחורה הצעירה יוצאת מהמצב הקטטוני, ובכפר הייתה שמחה כזו גדולה שהם לא ראו כבר שנים. הצעיר עוזב את הכפר כגיבור גדול.
לאחר חודשיים בעיר הגדולה נתקף הרופא הצעיר געגועים וחוזר הביתה לביקור קצר. הוא רק נכנס ומקבלים את פניו התושבים בפנים נפולות. ניגש אליו זקן הגברים ואומר לו: "אל תשאל יא דוקטור, סולימן מת לפני שבוע, כל הכפר כבר עבר עליו פעמיים ועוד לא הצלחנו להחיות אותו!"
מוסר ההשכל: תמיד תתייעצו עם רופא לפני שאתם לוקחים תרופות!
צלם של ה-CNN, כתב של ה-BBC וחייל קומנדו ישראלי נפלו בשבי הכוחות של דאע"ש בסוריה והמתינו לגזר דינם. מנהיג הטרוריסטים סיפר להם שלפני שיערפו את ראשיהם, הם זכאים לבקש בקשה אחת אחרונה.
הצלם היה הראשון שאמר שמשאלתו האחרונה היא לקבל מצלמה, "כדי שאני אוכל לתעד את המקום ואת הרגע הזה, ואנשים ידעו שהייתי נאמן לתפקידי עד לרגע האחרון." אנשי דאע"ש מסכימים לתת לו להשתמש במצלמת הווידאו שלהם כדי לצלם את ההתרחשות והוא מיד מפעיל אותה ומתחיל להקליט.
לאחר מכן הטרוריסטים ניגשים לכתב ה-BBC, שמבקש מחשב נייד כדי לכתוב טור אחד אחרון לפני מותו, "כדי שאנשים יבינו איך הגענו לרגע הזה ומהן התחושות הקשות שאיתן צריכים להתמודד אנשים במצב שלנו." גם לבקשה שלו אנשי דאע"ש מסכימים, והכתב מתחיל להקליד במרץ בשנייה שהם מביאים לו מחשב.
בזמן שהצלם מצלם והכתב כותב, ניגש מנהיג הטרוריסטים לחייל הישראלי ואומר לו: "גם לכלב כמוך אנחנו מוכנים להיות אדיבים, מה המשאלה האחרונה שלך?"
"תבעטו לי בתחת", עונה לו החייל בשלווה.
"אתה עושה צחוק מהרגעים האחרונים שלך בעולם הזה?", שאל המנהיג.
"לא, אני רציני לגמרי. תבעטו לי בתחת", התעקש הישראלי.
בתגובה מנהיג הטרוריסטים סובב את החייל ובעט בו בעוצמה שהעיפה אותו לקצה השני של החדר, אך הוא התגלגל על גבו ושלף אקדח שהוסתר מתחת לחולצה שלו. חייל הקומנדו הישראלי המשיך את התנועה הרציפה כדי לירות במנהיג ובכל אנשיו שהיו בחדר, שלא הספיקו להגיב להתרחשות מרוב ההלם.
בזמן שהחייל עזר לכתב ולצלם לקום, השניים שאלו אותו למה הוא חיכה כל כך הרבה זמן לפני שהוא ירה בטרוריסטים ולמה לכל הרוחות הוא התעקש שהם יבעטו בו בתחת קודם לכן.
"אתם חושבים שאני מטומטם?", ענה להם החייל הישראלי, "אם הייתי ישר יורה בהם אז אתם הייתם אומרים שאני הייתי הצד התוקפן בכל הסיפור הזה!!!"
פיתום אחד הגיע לכפר ערבי, שם הוא ראה את אחד המקומיים יושב על כיסא ליד ביתו, ולצדו הכלב שלו. הפיתום חשב לעצמו שהוא יכול להשתעשע קצת, ושאל את הערבי, "אכפת לך אם אדבר עם הכלב שלך?" הערבי לא הבין על מה הבחור שמולו מדבר, ואמר, "תגיד לי, אתה מטומטם? נראה לך שהכלב שלי יודע לדבר?"
הפיתום פנה לכלב ואמר, "שלום חמוד, מה שלומך?", ואז דיבר מהבטן וענה בשם הכלב, "בסדר גמור".
הערבי פער את הפה בתדהמה, והפיתום המשיך, "הבחור הזה פה הוא הבעלים שלך?" הכלב ענה, "כן".
הפיתום שאל את הכלב, "איך הוא מתייחס אליך?", והכלב ענה, "הוא מתייחס אלי טוב. מוציא אותי לטיול, מאכיל אותי טוב ומשחק איתי לפעמים".
הערבי היה בהלם מוחלט, והפיתום שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם הסוס שלך?"
הערבי ענה, "הסוס לא יודע לדבר... אני חושב...", והפיתום פנה לחיה ואמר, "שלום סוס, מה שלומך?"
הסוס ענה, "שלומי בסדר" והערבי קם על רגליו ולא האמין למשמע אוזניו.
הפיתום שאל את הסוס, "איך הבחור הזה מתייחס אליך?", והסוס אמר, "הוא דואג לי היטב, תודה ששאלת. הוא רוכב עלי לפעמים, מבריש אותי כשצריך ומחליף לי פרסות אחת לזמן מה".
הערבי הרגיש שהוא עומד להתעלף, והפיתום שרצה להמשיך את המשחק שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם העז שלך?"
הערבי מיד הזדקף וענה בפאניקה: "אל תאמין לשום דבר שהיא אומרת, היא שקרנית!"
מוחמד בן ה-6, שמתגורר עם הוריו בפריז, עולה לכיתה א' והולך בפעם הראשונה לבית הספר. בשיעור הראשון של היום, המורה מבררת את שמו של כל אחד מן התלמידים בכיתה. כשהיא מגיעה אל מוחמד, היא מסתכלת עליו ושואלת: "מה שמך, חמוד?" והוא עונה לה בתגובה: "מוחמד". המורה המופתעת מעקמת מעט את פרצופה, ואומרת לו: "פה בצרפת אין שם כזה מוחמד. מהיום השם שלך הוא ז'אן פייר".
בסיומו של יום הלימודים חוזר מוחמד לביתו, ואיך שהוא פותח את דלת הבית ונכנס, אימו קוראת אליו: "מוחמד מתוק, איך היה בבית הספר? מה תרצה לאכול לארוחת הצהריים?". עונה לה הילד בהחלטיות: "מהיום לא קוראים לי מוחמד יותר, שמי הוא ז'אן פייר".
אימו של מוחמד מגיעה במהירות לסלון, מסתכלת בזעזוע על הילד וצועקת עליו: "איך אתה מדבר? יום אחד בבית הספר וכבר שכחת את כל המורשת שלך?" ומורידה לו שתי סטירות, "חכה שאבא יגיע וישמע על זה". כשאבא של מוחמד חוזר הביתה מעבודתו ושומע מה הילד אמר, גם הוא מתעצבן ומוריד למוחמד 4 סטירות, שתיים על כל לחי.
יום לאחר מכן שב מוחמד לבית הספר, וכאשר הוא נכנס לכיתה והמורה מבחינה בו, היא ישר שואלת אותו בבהלה: "ז'אן פייר, מה קרה לך? למה כל הפנים שלך אדומות ונפוחות?"
"תראי מה זה, המורה" עונה לה מוחמד, "לא עבר יום אחד מאז שנהייתי צרפתי וכבר שני ערבים תקפו אותי".
במהלך אחת ממלחמות ישראל, גדוד לבנוני התקדם אל עבר כוחות צה"ל כדי לתקוף אותם בהפתעה. לפתע שמעו החיילים הלבנוניים קריאה של חייל יחיד שהיה בתצפית מהצד הישראלי: "תיזהרו! לא כדאי שתתקדמו עוד! אני אולי לבד פה, אבל חייל אחד של גולני יכול לחסל 10 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני החליט לענות לקריאה זו על ידי שליחת 10 חיילים לבנוניים לאותו חייל ישראלי. יריות נשמעו מכל עבר, ולאחר מספר שניות שקט שרר בשדה הקרב. שוב נשמע קול מהצד הישראלי: "הזהרתי אתכם... כדאי שתחזרו אחורה כי חייל אחד של גולני יכול לחסל אפילו 50 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני רתח מזעם, ושלח 50 חיילים לבנוניים כדי להשתיק את החייל הישראלי החצוף. שוב נשמעו יריות מכל עבר, ולאחר מספר שניות – שקט מוחלט, עד שקולו של החייל הישראלי נישא שוב ברוח: "אתם לא לומדים... אם תמשיכו להתקדם אני אצטרך לחסל את כולכם – חייל אחד של גולני יכול לחסל גם 100 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני החליט לתת את הכל ושלח כמעט את כל שאר הגדוד שלו כדי להשתיק באופן סופי את החייל הישראלי. שוב נשמעו יריות מכל עבר, ותוך מספר שניות בודדות נהיה שקט. רק חייל לבנוני אחד חזר למפקדו בזחילה וצעק: "אל תשלח עוד חיילים המפקד, זו מלכודת! יש שם שני חיילים של גולני!"
עבור לבא-במייל
