נוצרי, מוסלמי ויהודי מובאים בפני שופט ומואשמים בהשתתפות בהימורים לא חוקיים במסגרת משחק פוקר. השופט פונה אל הנוצרי ראשון ואומר, "אתם שלושתכם מואשמים בהימורים לא חוקיים! האם אתה שיחקת פוקר אתמול?". הכומר ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "ישו סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור.
השופט פונה אל המוסלמי, "גם אתה מואשם ששיחקת פוקר אתמול בלילה, האם באמת עשית משהו שכזה?", המוסלמי ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "אללה סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור.
לבסוף השופט פונה ליהודי, "אני מכיר אותך ואת מנהגי העם שלך, אני יודע שאחת מ-10 הדיברות שלכם היא לא לשקר, אז תגיד לי את האמת! האם אתה שיחקת פוקר אתמול בלילה?".
היהודי מסתכל על הנוצרי, מסתכל על המוסלמי, פונה לשופט ואומר: "אני לא יכול לשחק לבד נכון???"
בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?".
"אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני".
האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע".
מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"
אבי שכר מזכירה חדשה שתעזור לו בעבודה ואחרי כמה ימים כשאשתו מורן שמעה על כך, מיד התעורר בה חשד שהוא מסתיר ממנה משהו. כבר באותו היום ברגע שהוא חזר הביתה, התחילה מורן להמטיר על אבי מבול של שאלות...
"מתי תכננת להגיד לי שיש לך מזכירה חדשה?! מי זאת בכלל?"
"קוראים לה אתי" ענה אבי, "בחורה נחמדה, עושה את העבודה כמו שצריך".
"מה זאת אומרת בחורה נחמדה??? מי היא? בת כמה היא?"
"אני לא יודע בדיוק בת כמה היא… צעירה כזאת…"
"היא נראית טוב?"
"אומרים שכן, לא ממש בחנתי אותה."
"מה זאת אומרת לא בחנת אותה? אתה עובד איתה לא?! איך הגוף שלה?"
"לא יודע, נראה לי ממוצע שכזה, לא שמתי לב למשהו מיוחד."
"מה צבע העיניים שלה?"
"לא יודע, לא ממש הסתכלתי."
"היא מטפחת את עצמה? יש לה לק על הציפורניים ודברים כאלה?"
"לא יודע, לא היה לי זמן לבחון."
"היא חכמה? מצחיקה? משהו?"
"לא יודע, בקושי דיברתי איתה."
"איך היא מתלבשת?"
"מאוד מהר" ענה אבי בלי לחשוב יותר מדי - הלוויתו תיערך ביום ראשון הקרוב...
לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות רוסיה, כינס הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים חגיגית. אחד מהעיתונאים שהגיע לאירוע פנה ישירות לנשיא ושאל אותו את השאלה האמיצה הבאה: "אדוני הנשיא, אחרי שבארה"ב הילרי קלינטון כמעט ונבחרה להיות נשיאה וקמלה האריס נבחרה להיות סגנית הנשיא ואולי יום אחד גם מחליפתו בתפקיד – האם אתה חושב שאישה רוסיה תוכל אי פעם להגיע אל המשרה הגבוהה ביותר של אומתנו האדירה ולהיהפך לנשיאה?"
הנשיא פוטין נתן מבט קריר בעיתונאי והגיב מיד בתשובה שכללה מילה אחת: "לא!" – בלי שום היסוס, לתהדמת כל העיתונאים שנכחו באולם. "מדוע אדוני חושב כך?" תמה בתגובה העיתונאי ששאל את השאלה והיה מופתע ומבולבל מהמענה הבוטה והעמום של הנשיא.
"פשוט מאוד", הפנה שוב ולדימיר את מבטו הקר אל עבר העיתונאי והשיב בקרירות האופיינית לו: "כי אני לא אישה".
תימני עשיר וקמצן מאוד הרגיש שימיו קרובים לסופם והחליט להוכיח לעולם שאין אמת בטענה שאי אפשר לקחת את הכסף לקבר. הוא חשב וחשב מה לעשות עד שהחליט על תוכנית וביקש מאשתו לעשות עבורו 2 דברים: למשוך את כל הכסף שלו מהבנק ולהביא אותו אליו יחד עם 2 שקים ענקיים מאריג זהב, שבורכו במים קדושים במיוחד עבורו. האיש מילא את השקים בשטרות עד שהם כבר כמעט ולא נסגרו, והניח אותם בעליית הגג - ממש מעל חדר השינה שלו ומיטתו.
"כל מה שאני צריך לעשות עכשיו", הוא חשב לעצמו, "זה לתפוס את השקים הקדושים האלה ברגע שנשמתי תעזוב את גופי ותעלה לגן עדן".
זמן קצר לאחר מכן האיש נפטר בשנתו וכעבור מספר שבועות החליטה אלמנתו לעלות לעליית הגג לבדוק האם תוכניתו של בעלה הקמצן עבדה. היא ראתה ששקי הזהב נותרו בדיוק במקום בו הם היו ומיד נאנחה בקול: "אתה עם הרעיונות המטומטמים שלך… אמרתי לך שהיית צריך לשים את הכסף במרתף!"
מקור תמונה: depositphotos.comבדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא.
"תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל.
עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש?
בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?"
בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".
מקור תמונה: Tomascastelazoנציגה מסוכנות גיוס של חברה ממשלתית גדולה התקשרה למנכ"ל שלה עם חדשות נהדרות: "אדוני, מצאנו 3 עובדים חדשים שעומדים בכל הדרישות שלנו ויכולים להתחיל לעבוד מחר, באיזו מחלקה לשבץ אותם?"
המנכ"ל חשב וחשב, ולבסוף הגיעה למסקנה:
"תכניסו את שלושתם לחדר סגור שיש בתוכו 100 לבנים, תשאירו אותם שם לבד למשך כמה שעות טובות וכשתחזרו תנו להם שיבוץ לפי מה שהם עשו.
אם הם ספרו את הלבנים וסדרו אותן בערימות - תשלחו אותם להנהלת חשבונות
אם הם שברו את הלבנים - תשלחו אותם לפיתוח מעשי
אם הם בלגנו את כל החדר עם הלבנים - תשלחו אותם למחלקת הנדסה
אם הם נרדמו - תשלחו אותם לביטחון
אם הם סידרו את הלבנים בצורה מוזרה - תשלחו אותם למחלקת תכנון
אם הם זרקו את הלבנים אחד על השני - תשלחו אותם למחלקת תקשורת
אם הם עזבו את החדר לפני שאתם הגעתם לשם ואין עם מי לדבר - תשלחו אותם לשיווק
אם הם אומרים שהם עשו עם הלבנים דברים מדהימים, אבל שום דבר בחדר לא זז - תשלחו אותם למכירות
אם הם סידרו את הלבנים כמו מיטות והם ישנים עליהן - תשלחו אותם למשאבי אנוש
אם הם בוהים מחוץ לחלון בשעמום ולא עשו כלום עם הלבנים - תשלחו אותם לתכנון אסטרטגי
אם הם רק מדברים אחד עם השני והם לא נגעו בכלל בלבנים - תשלחו אותם אלינו להנהלה!"
מקור תמונה: canva.comדוד, בעל חברה קטנה לביטוח, שם לב שלאחרונה העובדים במשרד שלו מתבטלים יותר מדי ולא עוסקים מספיק בעבודתם. אז הוא החליט שהגיע הזמן להפסיק עם זה, ותלה ברחבי כל המחלקות במשרד שלט ברור באותיות גדולות: "במשרד הזה מתעסקים רק בעבודה!". עבר שבוע, דוד עשה סיבוב במשרד ולא שם לב לאיזשהו שינוי בקרב עובדיו או בהתנהגות שלהם.
אז הוא החליט להחמיר בעניין ולהיות תקיף יותר. הוא הסיר את שלטי "מתעסקים רק בעבודה!", ובמקומם תלה שלטים חדשים שבהם נאמר: "מי שלא יעסוק אך ורק בעבודה שלו בזמן שהוא במשרד – יפוטר לאלתר!". אחרי שבוע דוד הסתובב במשרד וראה שהעובדים הזוטרים והחדשים אכן עסוקים בענייני עבודה, אבל הבכירים והוותיקים יותר עדיין מתעלמים מההוראות שלו ועוסקים בשלהם.
ברוב תסכולו, דוד החליט שאולי כדאי לנסות טקטיקה אחרת. הוא הקשיב לכמה הרצאות בנושא עידוד עובדים בכירים, פסיכולוגיה חיובית והעברת מסרים קצרים וקולעים, ואז החליט לעשות מעשה – הוא הסיר את שלטי "מי שלא יעבוד יפוטר" ושם במקומם בכל המשרד שלטים שעליהם נכתב: "פשוט תעשו את זה עכשיו!".
אחרי שבוע, חבר ותיק של דוד הגיע לבקר אותו במשרד שלו. הוא ראה את כל השלטים שדוד תלה ושאל אותו האם התוכנית שלו באמת עבדה כמו שצריך. דוד התייפח קלות ואמר: "טוב, לא בדיוק בדרך שציפיתי. רואה החשבון שלי גנב מהקופה 250,000 שקל ונעלם, מנהלת המשרד ברחה עם הסגן שלי כדי להתחתן בקפריסין, וכל שאר העובדים באו לדרוש ממני העלאה..."
ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד.
הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה.
ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון.
תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף.
הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?"
האיש ענה: "זה הבית שלי..."
הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?"
האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!"
הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?"
האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."
2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול.
"מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו.
"אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים.
"זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?"
"מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה."
"באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת."
הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"
אחרי שנים רבות של נישואים, זוג פנסיונרים קשישים החליט לצאת קצת מהבית וללכת לראות ביחד סרט בקולנוע. הם הגיעו מוקדם, החליטו להתפנק וקנו לעצמם פופקורן, שתייה וממתקים, ונכנסו לאולם.
כמה דקות אחרי שהסרט התחיל פתח הבעל חבילת דובוני גומי והתחיל לאכול בהנאה, אך במקום להמשיך לשבת וליהנות מהסרט הוא פתאום החל לזוז מצד לצד ולחפש משהו מסביבו.
"למה אתה זז כל כך הרבה, מה קרה?" שאלה האישה.
"נפלה לי סוכריה על הרצפה" ענה הבעל.
הבעל ממשיך בחיפושים במשך כמה דקות ולבסוף מתחיל לזחול על הרצפה ולהאיר אותה עם הטלפון הנייד שלו.
"אתה מוכן להסביר לי מה אתה עושה שם? אתה מפריע לכולם לראות את הסרט!" נזפה האישה בבעלה.
"אמרתי לך, נפל לי דובון גומי על הרצפה" השיב הבעל.
"שב במקום ותפסיק להיות ילד" התעצבנה האישה, "גם ככה הרצפה מטונפת אז לא יהיה לך מה לעשות איתו".
"אבל..." החל הבעל להגיד, אך אשתו השתיקה אותו במהירות והכריחה אותו להישאר במקומו, שם הוא ישב עם הבעת פנים חמוצה במשך כל שאר הסרט ולא אכל דבר...
בסוף הסרט הבעל מיד החל לזחול שוב על הרצפה ולחפש. "משה, זאת רק סוכריית גומי אחת קטנה ומסכנה, אתה מוכן פעם אחת בחיים להפסיק להיות כזה קמצן ולקום?" אמרה האישה.
"היא שווה הרבה יותר ממה שאת חושבת" ענה הבעל.
"איך זה ייתכן שהיא שווה כל כך הרבה?"
"כי השיניים שלי נדבקו אליה!"
מקור תמונה: Luis MEjía Castañedaגבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו.
"סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!"
אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך".
הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?".
הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".
אחרי שבילו לא מעט ביחד בג'ונגל, ג'יין החלה להימשך לטרזן ובזמן השיחות שלה איתו החלה לשאול אותו יותר ויותר על אהבה ויחסי מין. "טרזן לא יודע מה זה יחסי מין" הוא אמר לה, אז ג'יין הסבירה לו בדיוק על מה מדובר. "אההה… טרזן משתמש בחור בעץ בשביל זה" הוא הגיב. ג'יין הייתה המומה מתשובתו - "טרזן, זאת ממש לא הדרך הנכונה לעשות את זה! אתה לא צריך עץ בשביל יחסי מין… מה דעתך על זה שאני אראה לך איך עושים את זה כמו שצריך?" היא אמרה.
ג'יין הורידה את כל הבגדים שלה ונשכבה על הקרקע. "עכשיו בוא לפה ותחשוב שזה החור בגזע העץ" היא אמרה.
טרזן הוריד בהתלהבות את כיסוי החלציים שלו... חשף את שרירי גופו מול ג'יין הנרגשת... התקרב אליה באיטיות ואז לפתע בעט בה בחוזקה בין הרגליים.
ג'יין התפתלה מכאבים במשך מה שנראה לה כמו נצח ובסופו של דבר היא צברה מספיק כוח ואוויר בריאות כדי לצעוק "טרזן! יא משוגע אחד! מה לעזאזל זה היה אמור להיות?".
"טרזן בודק לסנאים" ענה טרזן.
מקור תמונה: Fevi Yuאחרי תקופה ארוכה מאוד ללא חופשה, דודו ואשתו מירי טסו לקלאב מפנק לנופש מלא בחוויות. ביום הראשון הם בילו במגרש הגולף ומירי חבטה בעוצמה ובדיוק מושלם שהשאירו את דודו בהלם. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית גולף טובה ולא ידעתי?", הוא אמר. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי.
ביום השני דודו ומירי בילו במגרש הטניס ושיחקו נגד זוג אחר. דודו כמעט ולא הורגש במשחק, כי מירי רצה לכל פינה ותקפה בלי הפסקה את הזוג השני. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית טניס טובה ולא ידעתי?", שאל דודו בסוף המשחק. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי. באותו הערב לדודו כבר התחיל לכאוב הגוף והוא ביקש ממירי לעסות לו את הגב. למרבה הפתעתו כבר אחרי מספר רגעים הוא הרגיש הקלה עצומה, פנה אל אישתו ואמר: "את לא מאמינה מה עשית לי עכשיו, אני מרגיש כמו גבר בן 20, איך עשית את זה?". "לקחתי שיעורים" ענתה מירי.
כדי להודות לה על העיסוי החליט דודו לקחת את מירי לארוחת ערב רומנטית במסעדה מפוארת. כשהם חזרו לחדרם דבר הוביל לדבר, הם הורידו את הבגדים ונכנסו למיטה… אחרי 30 דקות דודו הסתובב לצד שלו במיטה ואמר: "וואו, זה היה טוב… אני לא מאמין שתמיד היית כזאת טובה ולא ידעתי! אני רוצה להתגרש".
מקור תמונה: cavna.comאישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
עבור לבא-במייל
