ליאת ובני הם זוג נשוי שפיתח "פולחן קבוע": בכל לילה בני יוצא עם חברים וחוזר הביתה שיכור, ובכל לילה ליאת צועקת עליו כשהוא חוזר מאוחר ומכריחה אותו לישון בסלון. אחרי תקופה ארוכה שבה המצב הזה נמשך, ליאת החליטה להתייעץ עם חברה. היא קבעה איתה לקפה וסיפרה לה כמה קשה לה להתמודד עם ההתנהגות של בעלה. למרבה הפתעתה, החברה שלה נתנה לה עצה מוזרה…
"בפעם הבאה שבני חוזר מאוחר, אפילו אם הוא שיכור לחלוטין, כדאי לך לנסות לברך אותו לשלום בשמחה ולהגיד לו איזה יפה זה שהוא חזר הביתה. אל תכעסי עליו, אלא תני לו נשיקות ותגידי לו דברים שיעוררו את החשק והאהבה שלו. את תראי שהוא יבין כמה טוב לו בבית ולא יעשה לך דברים כאלה יותר, אחרי קבלת פנים כזאת!"
באותו הלילה, בעודה מחכה לבעלה שיחזור הביתה, ליאת חשבה על ההצעה של חברתה והחליטה ליישם אותה. בני חזר מאוחר ושיכור כרגיל, ומתוך הרגל כבר ניגש לספה בסלון ונשכב עליה. הוא היה מופתע מאוד כשליאת ניגשה אליו בלי לצעוק, חלצה את הנעליים שלו והחלה לעסות את הצוואר שלו. "אני שמחה שאתה פה, אבל השעה כבר מאוחרת, אתה לא חושב שכדאי לך לקום ולבוא איתי לחדר השינה?"
"אני אבוא איתך לאן שתרצי" ענה בני דרך אדי האלכוהול, "גם ככה אני אהיה בצרות אם אחזור עכשיו הביתה…"
מקור תמונה: Fevi Yuאחרי תקופה ארוכה מאוד ללא חופשה, דודו ואשתו מירי טסו לקלאב מפנק לנופש מלא בחוויות. ביום הראשון הם בילו במגרש הגולף ומירי חבטה בעוצמה ובדיוק מושלם שהשאירו את דודו בהלם. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית גולף טובה ולא ידעתי?", הוא אמר. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי.
ביום השני דודו ומירי בילו במגרש הטניס ושיחקו נגד זוג אחר. דודו כמעט ולא הורגש במשחק, כי מירי רצה לכל פינה ותקפה בלי הפסקה את הזוג השני. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית טניס טובה ולא ידעתי?", שאל דודו בסוף המשחק. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי. באותו הערב לדודו כבר התחיל לכאוב הגוף והוא ביקש ממירי לעסות לו את הגב. למרבה הפתעתו כבר אחרי מספר רגעים הוא הרגיש הקלה עצומה, פנה אל אישתו ואמר: "את לא מאמינה מה עשית לי עכשיו, אני מרגיש כמו גבר בן 20, איך עשית את זה?". "לקחתי שיעורים" ענתה מירי.
כדי להודות לה על העיסוי החליט דודו לקחת את מירי לארוחת ערב רומנטית במסעדה מפוארת. כשהם חזרו לחדרם דבר הוביל לדבר, הם הורידו את הבגדים ונכנסו למיטה… אחרי 30 דקות דודו הסתובב לצד שלו במיטה ואמר: "וואו, זה היה טוב… אני לא מאמין שתמיד היית כזאת טובה ולא ידעתי! אני רוצה להתגרש".
מקור תמונה: Tomascastelazoנציגה מסוכנות גיוס של חברה ממשלתית גדולה התקשרה למנכ"ל שלה עם חדשות נהדרות: "אדוני, מצאנו 3 עובדים חדשים שעומדים בכל הדרישות שלנו ויכולים להתחיל לעבוד מחר, באיזו מחלקה לשבץ אותם?"
המנכ"ל חשב וחשב, ולבסוף הגיעה למסקנה:
"תכניסו את שלושתם לחדר סגור שיש בתוכו 100 לבנים, תשאירו אותם שם לבד למשך כמה שעות טובות וכשתחזרו תנו להם שיבוץ לפי מה שהם עשו.
אם הם ספרו את הלבנים וסדרו אותן בערימות - תשלחו אותם להנהלת חשבונות
אם הם שברו את הלבנים - תשלחו אותם לפיתוח מעשי
אם הם בלגנו את כל החדר עם הלבנים - תשלחו אותם למחלקת הנדסה
אם הם נרדמו - תשלחו אותם לביטחון
אם הם סידרו את הלבנים בצורה מוזרה - תשלחו אותם למחלקת תכנון
אם הם זרקו את הלבנים אחד על השני - תשלחו אותם למחלקת תקשורת
אם הם עזבו את החדר לפני שאתם הגעתם לשם ואין עם מי לדבר - תשלחו אותם לשיווק
אם הם אומרים שהם עשו עם הלבנים דברים מדהימים, אבל שום דבר בחדר לא זז - תשלחו אותם למכירות
אם הם סידרו את הלבנים כמו מיטות והם ישנים עליהן - תשלחו אותם למשאבי אנוש
אם הם בוהים מחוץ לחלון בשעמום ולא עשו כלום עם הלבנים - תשלחו אותם לתכנון אסטרטגי
אם הם רק מדברים אחד עם השני והם לא נגעו בכלל בלבנים - תשלחו אותם אלינו להנהלה!"
אבי שכר מזכירה חדשה שתעזור לו בעבודה ואחרי כמה ימים כשאשתו מורן שמעה על כך, מיד התעורר בה חשד שהוא מסתיר ממנה משהו. כבר באותו היום ברגע שהוא חזר הביתה, התחילה מורן להמטיר על אבי מבול של שאלות...
"מתי תכננת להגיד לי שיש לך מזכירה חדשה?! מי זאת בכלל?"
"קוראים לה אתי" ענה אבי, "בחורה נחמדה, עושה את העבודה כמו שצריך".
"מה זאת אומרת בחורה נחמדה??? מי היא? בת כמה היא?"
"אני לא יודע בדיוק בת כמה היא… צעירה כזאת…"
"היא נראית טוב?"
"אומרים שכן, לא ממש בחנתי אותה."
"מה זאת אומרת לא בחנת אותה? אתה עובד איתה לא?! איך הגוף שלה?"
"לא יודע, נראה לי ממוצע שכזה, לא שמתי לב למשהו מיוחד."
"מה צבע העיניים שלה?"
"לא יודע, לא ממש הסתכלתי."
"היא מטפחת את עצמה? יש לה לק על הציפורניים ודברים כאלה?"
"לא יודע, לא היה לי זמן לבחון."
"היא חכמה? מצחיקה? משהו?"
"לא יודע, בקושי דיברתי איתה."
"איך היא מתלבשת?"
"מאוד מהר" ענה אבי בלי לחשוב יותר מדי - הלוויתו תיערך ביום ראשון הקרוב...
בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?".
"אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני".
האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע".
מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"
מקור תמונה: canva.comדוד, בעל חברה קטנה לביטוח, שם לב שלאחרונה העובדים במשרד שלו מתבטלים יותר מדי ולא עוסקים מספיק בעבודתם. אז הוא החליט שהגיע הזמן להפסיק עם זה, ותלה ברחבי כל המחלקות במשרד שלט ברור באותיות גדולות: "במשרד הזה מתעסקים רק בעבודה!". עבר שבוע, דוד עשה סיבוב במשרד ולא שם לב לאיזשהו שינוי בקרב עובדיו או בהתנהגות שלהם.
אז הוא החליט להחמיר בעניין ולהיות תקיף יותר. הוא הסיר את שלטי "מתעסקים רק בעבודה!", ובמקומם תלה שלטים חדשים שבהם נאמר: "מי שלא יעסוק אך ורק בעבודה שלו בזמן שהוא במשרד – יפוטר לאלתר!". אחרי שבוע דוד הסתובב במשרד וראה שהעובדים הזוטרים והחדשים אכן עסוקים בענייני עבודה, אבל הבכירים והוותיקים יותר עדיין מתעלמים מההוראות שלו ועוסקים בשלהם.
ברוב תסכולו, דוד החליט שאולי כדאי לנסות טקטיקה אחרת. הוא הקשיב לכמה הרצאות בנושא עידוד עובדים בכירים, פסיכולוגיה חיובית והעברת מסרים קצרים וקולעים, ואז החליט לעשות מעשה – הוא הסיר את שלטי "מי שלא יעבוד יפוטר" ושם במקומם בכל המשרד שלטים שעליהם נכתב: "פשוט תעשו את זה עכשיו!".
אחרי שבוע, חבר ותיק של דוד הגיע לבקר אותו במשרד שלו. הוא ראה את כל השלטים שדוד תלה ושאל אותו האם התוכנית שלו באמת עבדה כמו שצריך. דוד התייפח קלות ואמר: "טוב, לא בדיוק בדרך שציפיתי. רואה החשבון שלי גנב מהקופה 250,000 שקל ונעלם, מנהלת המשרד ברחה עם הסגן שלי כדי להתחתן בקפריסין, וכל שאר העובדים באו לדרוש ממני העלאה..."
ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד.
הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה.
ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון.
תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף.
הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?"
האיש ענה: "זה הבית שלי..."
הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?"
האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!"
הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?"
האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."
מקור תמונה: Luis MEjía Castañedaגבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו.
"סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!"
אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך".
הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?".
הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".
נוצרי, מוסלמי ויהודי מובאים בפני שופט ומואשמים בהשתתפות בהימורים לא חוקיים במסגרת משחק פוקר. השופט פונה אל הנוצרי ראשון ואומר, "אתם שלושתכם מואשמים בהימורים לא חוקיים! האם אתה שיחקת פוקר אתמול?". הכומר ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "ישו סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור.
השופט פונה אל המוסלמי, "גם אתה מואשם ששיחקת פוקר אתמול בלילה, האם באמת עשית משהו שכזה?", המוסלמי ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "אללה סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור.
לבסוף השופט פונה ליהודי, "אני מכיר אותך ואת מנהגי העם שלך, אני יודע שאחת מ-10 הדיברות שלכם היא לא לשקר, אז תגיד לי את האמת! האם אתה שיחקת פוקר אתמול בלילה?".
היהודי מסתכל על הנוצרי, מסתכל על המוסלמי, פונה לשופט ואומר: "אני לא יכול לשחק לבד נכון???"
אחרי שבילו לא מעט ביחד בג'ונגל, ג'יין החלה להימשך לטרזן ובזמן השיחות שלה איתו החלה לשאול אותו יותר ויותר על אהבה ויחסי מין. "טרזן לא יודע מה זה יחסי מין" הוא אמר לה, אז ג'יין הסבירה לו בדיוק על מה מדובר. "אההה… טרזן משתמש בחור בעץ בשביל זה" הוא הגיב. ג'יין הייתה המומה מתשובתו - "טרזן, זאת ממש לא הדרך הנכונה לעשות את זה! אתה לא צריך עץ בשביל יחסי מין… מה דעתך על זה שאני אראה לך איך עושים את זה כמו שצריך?" היא אמרה.
ג'יין הורידה את כל הבגדים שלה ונשכבה על הקרקע. "עכשיו בוא לפה ותחשוב שזה החור בגזע העץ" היא אמרה.
טרזן הוריד בהתלהבות את כיסוי החלציים שלו... חשף את שרירי גופו מול ג'יין הנרגשת... התקרב אליה באיטיות ואז לפתע בעט בה בחוזקה בין הרגליים.
ג'יין התפתלה מכאבים במשך מה שנראה לה כמו נצח ובסופו של דבר היא צברה מספיק כוח ואוויר בריאות כדי לצעוק "טרזן! יא משוגע אחד! מה לעזאזל זה היה אמור להיות?".
"טרזן בודק לסנאים" ענה טרזן.
תימני עשיר וקמצן מאוד הרגיש שימיו קרובים לסופם והחליט להוכיח לעולם שאין אמת בטענה שאי אפשר לקחת את הכסף לקבר. הוא חשב וחשב מה לעשות עד שהחליט על תוכנית וביקש מאשתו לעשות עבורו 2 דברים: למשוך את כל הכסף שלו מהבנק ולהביא אותו אליו יחד עם 2 שקים ענקיים מאריג זהב, שבורכו במים קדושים במיוחד עבורו. האיש מילא את השקים בשטרות עד שהם כבר כמעט ולא נסגרו, והניח אותם בעליית הגג - ממש מעל חדר השינה שלו ומיטתו.
"כל מה שאני צריך לעשות עכשיו", הוא חשב לעצמו, "זה לתפוס את השקים הקדושים האלה ברגע שנשמתי תעזוב את גופי ותעלה לגן עדן".
זמן קצר לאחר מכן האיש נפטר בשנתו וכעבור מספר שבועות החליטה אלמנתו לעלות לעליית הגג לבדוק האם תוכניתו של בעלה הקמצן עבדה. היא ראתה ששקי הזהב נותרו בדיוק במקום בו הם היו ומיד נאנחה בקול: "אתה עם הרעיונות המטומטמים שלך… אמרתי לך שהיית צריך לשים את הכסף במרתף!"
לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות רוסיה, כינס הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים חגיגית. אחד מהעיתונאים שהגיע לאירוע פנה ישירות לנשיא ושאל אותו את השאלה האמיצה הבאה: "אדוני הנשיא, אחרי שבארה"ב הילרי קלינטון כמעט ונבחרה להיות נשיאה וקמלה האריס נבחרה להיות סגנית הנשיא ואולי יום אחד גם מחליפתו בתפקיד – האם אתה חושב שאישה רוסיה תוכל אי פעם להגיע אל המשרה הגבוהה ביותר של אומתנו האדירה ולהיהפך לנשיאה?"
הנשיא פוטין נתן מבט קריר בעיתונאי והגיב מיד בתשובה שכללה מילה אחת: "לא!" – בלי שום היסוס, לתהדמת כל העיתונאים שנכחו באולם. "מדוע אדוני חושב כך?" תמה בתגובה העיתונאי ששאל את השאלה והיה מופתע ומבולבל מהמענה הבוטה והעמום של הנשיא.
"פשוט מאוד", הפנה שוב ולדימיר את מבטו הקר אל עבר העיתונאי והשיב בקרירות האופיינית לו: "כי אני לא אישה".
2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול.
"מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו.
"אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים.
"זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?"
"מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה."
"באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת."
הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"
מקור תמונה: cavna.comאישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
גבר אחד נכנס לחנות ענתיקות כשלפתע לוכד את עיניו פסל עתיק ומסתורי למראה של חתול. "כמה על הפסל הזה?" הוא שואל את המוכר, וזה עונה לו: "200 שקלים לפסל, 2,000 לסיפור שמאחוריו". לאיש ממש אין כוונה לשלם סכום גבוה כזה על סיפור שכלל לא משנה לו, אז הוא משלם למוכר 200 שקלים ומסרב לסיפור. "אתה עוד תתחרט על זה", אומר המוכר, "אני מוכן להתחייב שאתה תרצה לחזור לכאן לשמוע את הסיפור של הפסל הזה!".
האיש יוצא מהחנות עם הפסל וממשיך להסתובב בעיר ולעשות קניות. אחרי שהוא יוצא מהחנות הבאה הוא רואה 3-4 חתולים בפינת רחוב מתבוננים בו, אבל הוא לא מתייחס לזה יותר מדי. הוא מתחיל ללכת עד שהוא מגיע למעבר חצייה ובזמן הרמזור האדום הוא פתאום רואה שכבר יש כמעט 10 חתולים במרחק של כ-5 מטרים ממנו, פשוט בוהים בו.
האיש מתחיל להילחץ ומגביר את קצת ההליכה שלו, פונה בין רחוב לרחוב כדי לנסות להשתחרר מהמעקב החתולי המוזר, אך בפעם הבאה שהוא מגיע למעבר חצייה הוא רואה שיש כבר כ-30 חתולים שהולכים אחריו. ברגע שהרמזור של מעבר החצייה מתחלף האיש רץ במהירות לעבר הטיילת העירונית והמזח הראשי שלה. כשהוא מגיע לשם, כבר רצים אחריו כ-200 חתולים והוא נראה ממש כמו החלילן מהמלין. האיש המפוחד מגיע לקצה המזח והחתולים חוסמים לו את נתיב הבריחה, אז הוא נתקף בפאניקה וזורק את הפסל למים. למרבה הפתעתו, כל החתולים מיד קופצים למים בעקבות הפסל ועוזבים אותו לנפשו.
הגבר המבוהל מיד רץ בחזרה לחנות שבה הוא קנה את הפסל ומתפרץ לתוכה כשהוא כולו רועד ומתנשף. "אמרתי לך שאתה תחזור לפה בשביל הסיפור", אומר לו המוכר.
"עזוב אותך מהסיפור" אומר האיש המתנשם, "יש לך פסל של פוליטיקאי?"
עבור לבא-במייל
